תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עסקת חייהן: למה נשואות נהנות יותר?

לכתבה
שמלת כלה בעיצובו של אלון ליבנהדודי חסון

אם בעבר נישואים היו עסק כלכלי לכל דבר, כיום מתחתנים מאהבה - או כך לפחות אנחנו אוהבים לחשוב. ענבל אורפז יצאה לחקור את המשמעות הפיננסית של החיים בזוג

תגובות

הכתובה, העומדת במרכז טקס הנישואים והחופה ביהדות, מנציחה את אחת המשמעויות המרכזיות של האירוע בחיי הזוג. כיום מתייחסים למעמד כאירוע רומנטי ומרגש של איחוד בין שני בני זוג, אך הכתובה היא למעשה הסכם ממוני שקובע את המחויבויות הכספיות של הבעל כלפי אשתו. בין היתר, הבעל מתחייב בכתובה לפרנס את אשתו; נקבע סכום הפיצויים שישולם לאישה במקרה של מוות או גירושין; ומתועדים הנכסים שעמם מגיעה האישה מבית אביה, ונשארים בבעלותה.

שער מגזין וומן יוני 2017

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של TheMarker Women

בימינו, ההתייחסות הקדומה לנישואים כאירוע בעל משמעות פיננסית אינה פופולרית, והכתובה נתפשת בעיקר כמסורת עתיקת יומין. למעשה שיקולים כלכליים עדיין משפיעים מאוד על קבלת החלטות בצמתי חיים מרכזיים, אך במקרים רבים, הנורמות החברתיות והתרבותיות יגברו על שיקולים אלה. כלומר, זוגות יבחרו להינשא בגלל אהבתם, מתוך רצון להפוך להורים או בגלל לחץ חברתי שהסביבה מפעילה עליהם – ולא מאחר שחתונה תקל עליהם לקבל מימון מההורים לרכישת דירה, כפי שמקובל בישראל.

ואולם, בשלבים אחרים בחיים, המשמעויות הכלכליות יכריעו בקבלת ההחלטות. לדוגמה, זוגות שעוברים משברים וקשיים במערכת היחסים עשויים להחליט שלא להתגרש ולהמשיך לנהל יחד את התא המשפחתי, כדי להימנע מהעלויות הגבוהות הנובעות מהפרידה (כולל ניהול שני משקי בית ותשלום מזונות). לא רבים אוהבים לדבר על כך, אך בבסיסן של רבות מההחלטות הקשורות למעמד הזוגי של אדם עומדים שיקולים כלכליים. בחרנו לבדוק את הצמתים המרכזיים בחיים שבהם לשיקול הפיננסי הכרעה מכרעת – והגיע הזמן להעלות אותם לדיון.

בחירת קריירה: מה יגיד הבעל העתידי?

מסלול הקריירה והמקצוע שבוחרות נשים משפיעים על יכולת ההשתכרות העתידית שלהן, ולכן גם על כוח המיקוח שלהן במשק בית עתידי – למשל, בשאלות כמו מי מבין בני הזוג יישאר בבית עם הילדים החולים. האם יהיה זה בן הזוג שמביא את המשכורת הנמוכה יותר? הנטייה של נשים לעסוק במקצועות רווחיים פחות – כמו עבודה סוציאלית או הוראה – מקבעת אותן בעמדת נחיתות מבחינה זו, לעומת גברים שפונים למקצועות שמאופיינים בשכר גבוה, כדוגמת הנדסה או מדעי המחשב. ועוד לא נכנסנו לדיון על הסיבה והמסובב – האם כניסת נשים למקצוע מסוים מורידה את השכר בו, או שנשים מוכנות לפנות למקצועות שמשלמים בהם מעט?

״אני רואה חברות שמוותרות מראש על הקריירה שלהן מתוך מחשבה עתידית מה יהיה עם הילדים שלהן – הרבה לפני שיש להן בני זוג או שנולדו להן ילדים", אומרת תום, רווקה בת 28. "החלטות כאלה יוצרות תלות בעייתית עבור נשים. יש לי חברה שבתחילת שנות ה־20 שלה בחרה להיות גננת כדי שתהיה לה עבודה נוחה כאמא. כיום היא מרוויחה משהו כמו 5,000 שקל בחודש. ברור שזה מגביל אותה מבחינת העצמאות הכלכלית שלה והכוח שלה במערכת יחסים מול בעלה״ .

תוצאות ניסוי שפורסמו לאחרונה ב"הרווארד ביזנס ריוויו" חושפות עד כמה נשים, במודע או שלא, מוכנות להתפשר מבחינת קריירה כדי לשפר את האטרקטיביות שלהן כרווקות בשוק הנישואים. במחקר התבקשו סטודנטיות לתואר שני במנהל עסקים (MBA) באוניברסיטה אמריקאית, למלא שאלון העדפות שקובע את השיבוץ שלהן להתמחות קיץ. להתמחות זו יש חשיבות הרת גורל מבחינתן, ככזו המשפיעה על עבודתן העתידית. המחקר בחן נשים צעירות בגיל הנישואים בעלות שאיפות קריירה גבוהות. הנבדקים במחקר חולקו לשתי קבוצות. לאחת נאמר שרק יועצי הקריירה באוניברסיטה יהיו חשופים לתשובות, ולשנייה נאמר שגם חבריהן לכיתה יראו את התשובות.

התוצאות שופכות אור על המציאות העגומה: רווקות שנאמר להן כי חבריהן לכיתה – שיכולים גם להיות בני זוג פוטנציאליים עבורן – יקראו את התוצאות, הציגו את עצמן בצורה שהפכה אותן לפחות אטרקטיביות לשוק העבודה, במטרה לשפר את מיצובן בשוק הנישואים.

הנשים בקבוצה זו הפחיתו את התגמול השנתי שהן מבקשות בממוצע מ־131 אלף דולר ל־113 אלף דולר, הורידו את הנכונות שלהן להיות בנסיעות עבודה מ־14 ימים בחודש לשבעה ימים, ודיווחו על רצון לעבוד פחות שעות בשבוע. כמו כן, הן דיווחו על רמות נמוכות משמעותית של אמביציה מקצועית ונכונות להוביל. בשאר הקבוצות שנבדקו – נשים נשואות וגברים רווקים ונשואים – לא היה הבדל בתשובות גם כשנאמר לנבדקים שחברי כיתתם יראו אותן.

התוצאות הללו חזרו על עצמן גם בניסויים אחרים שערכו החוקרים. המסקנה שלהם היתה שנשים רווקות, שאינן נמצאות במערכת יחסים, נמנעות מפעולות שיכולות להזניק את הקריירה שלהן כשיש להן השפעה שלילית על מצבן בשוק הנישואין. החוקרים מצביעים על כך שלבחירות אלה יש השפעות ארוכות טווח בשוק העבודה.

מעבר למגורים משותפים: הזדמנות לחיסכון

מעבר למגורים משותפים הוא לרוב אבן דרך משמעותית בבנייתן של מערכות יחסים, ומסמל עליית מדרגה מבחינת המחויבות של בני הזוג זה לזה. ואולם זהו גם השלב שבו זוגות מתחילים ליהנות מתועלת כלכלית הנובעת מהיתרון לגודל. הדבר בולט במיוחד בערים הגדולות והיקרות, שבהן יש מעט פתרונות דיור לרווקים ויוקר המחיה גבוה. שכר דירה הוא ההוצאה הגדולה ביותר של משקי בית, וחלוקת דירה מאפשרת צמצום של סעיף ההוצאות המרכזי.

הדס פוקס
נתי שוחט / פלאש 90

״עברתי לגור עם כל בנות הזוג שלי בשלב מוקדם בקשר, כדי לחסוך בשכר הדירה. ברור שזה לא היה נכון מבחינת התזמון במערכת היחסים, אבל היה שיקול כלכלי – לא לשלם פעמיים שכר דירה״, מודה גיל (36) הנשוי כיום. בנוסף לשכר הדירה, מגורים משותפים מאפשרים חלוקה של עלויות קבועות נוספות שאינן תלויות בגודל משק הבית, למשל חיבור לאינטרנט או חשבונות חשמל.

כתוצאה מההפחתה בהוצאות של כל אחד מבני הזוג, הם גם יכולים להגדיל את החיסכון שלהם ולשפר את מצבם בטווח הארוך. ״שכר דירה הוא הוצאה מרכזית לזוג צעיר. המגורים ביחד מאפשרים לי ולחברה שלי לגור במקומות יקרים לפני שהקמנו משפחה. חיים יחד הם עסקה כלכלית ממש טובה״, מוסיף גיא, 29.

הדס פוקס, כלכלנית וחוקרת במרכז טאוב, מסבירה שגם המודלים הכלכליים מכירים ביתרון שיש לגודל של משקי בית. ״הוצאות לא גדלות באופן פרופורציונלי לפי מספר הנפשות בבית. אדם בודד צריך רכב, אבל רכב יכול גם לשמש זוג או משפחה״, מציינת פוקס. בחישובים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למשל נעשה שימוש במדד של נפש תקנית. משק בית של אדם אחד משוקלל לפי 1.25 נפשות, לעומת משק בית של זוג שמחושב לפי שתי נפשות. שלוש נפשות במשק הבית יחושבו כ־2.65 נפשות. להגדרה זו יש השפעה למשל על מי שמוגדרים מתחת לקו העוני, כלומר לרווקים יש סיכוי גדול יותר לענות להגדרה זו לעומת אנשים ברמת שכר זהה שחיים עם בן זוג. עם זאת, פוקס מציינת כי רווקים נהנים מגמישות שמשפיעה על קבלת ההחלטות שלהם, למשל מבחינת מיקום העבודה או שעות העבודה.

באושר ועושר

נישואים: הבוננזה הגדולה

חתונה היא בפני עצמה אירוע שמייצר הוצאות ומביא איתו הכנסות, והמטרה של רוב הזוגות הנישאים היא לסיים אותו כשהם מאוזנים. אבל המשמעות המעניינת יותר בהקשר הכלכלי היא מה שקורה לאחר החתונה, והזכויות שמהן נהנים זוגות. בישראל, מדינה המאופיינת בשיעורי בעלות גבוהים על מגורים, חתונה היא במקרים רבים טריגר לרכישת דירה, כשההורים של בני הזוג משתתפים בגיוס ההון הראשוני הנדרש לשם כך. זהו בעצם אירוע חד־פעמי שבו ניתנת מתנה כספית בעלת שווי גדול, שלא ניתן לממש לצרכים אחרים – בדרך כלל, הורים לא ייתנו לילדיהם עשרות או מאות אלפי שקלים להשקעה באג״ח.

גם המדינה מעדיפה זוגות על פני יחידים: תוכנית "מחיר למשתכן" למשל, שנועדה להקל על רוכשי דירה ראשונה, פתוחה לרווקים רק מעל גיל 35, אך לזוגות (נשואים או ידועים בציבור) בכל גיל. לזכות (לפחות חלק) מהרשויות הישראליות יאמר שהמדינה מתמרצת זוגות בכלל, ולא רק כאלה שבחרו להינשא בהליך פורמלי. כך למשל, ביטוח לאומי מכיר במעמד של ידועים בציבור – גם חד־מיניים – כנשואים לענייני זכויותיהם וחובותיהם.

מעניין לגלות שלנישואים יש אפקט כלכלי לא פחות חשוב: נשואים מרוויחים יותר. במחקר שפרסם הבנק המרכזי של סנט לואיס ב־2002 מציינים הכותבים כי סטטיסטיקות מראות שגברים נשואים הרוויחו לשעה 11% בקירוב יותר מאשר גברים שמעולם לא נישאו, אפילו כשמביאים בחשבון גורמים כמו ניסיון בעבודה, חינוך וגיל. עוד מציינים הכותבים שכלכלנים גילו שגברים גרושים או פרודים מרוויחים 9% יותר מגברים שמעולם לא נישאו. פער השכר הזה גדל בגילאי 45 ומעלה. לטענת החוקרים, הסיבה לפערים מיוחסת בחלקה לאפליה של מעסיקים, בעוד אחרים מאמינים שגברים נשואים נאלצים להיות יותר פרודוקטיביים בעזרת התמחות.

ילדים: פוגעים בקריירה - אבל מעלים את השכר

הבחירה להגדיל את המשפחה מעמיסה הוצאות חדשות ומשמעותיות על משק הבית. ההוצאות גבוהות במיוחד בשנים הראשונות לחיי הילדים, שבהן עלויות הטיפול והגנים הפרטיים לא מסובסדות על ידי הממשלה. מחקר של בנק ישראל מ־2014 שנערך על ידי ד״ר עדי ברנדר ופרופ׳ מישל סטרבצ’ינסקי מהאוניברסיטה העברית, מצא שבשנים שבהן יש במשק הבית ילדים צעירים, הכנסת ההורים נמוכה בהשוואה להמשך חייהם ורמת ההוצאות שלהם גבוהה יותר. לפי המחקר, תוספות ההוצאות גבוהה במיוחד עבור ילדים עד גיל שלוש ובני נוער בגילאי 15־17. על רקע מידע זה, מעניין לראות שבשנים האחרונות הילודה ירדה בקרב האוכלוסייה החרדית שמשויכת לשכבות החברתיות הנמוכות, אך נמצאת במגמת עלייה אצל נשים חילוניות (שאף יוצאות לחופשות לידה ארוכות יותר מאשר החרדיות שנוטות למהר לחזור לעבודה, לפי נתוני משרד הכלכלה).

עם זאת, המדיניות הממשלתית בישראל מעודדת ילודה, וככל שמספר הילדים עולה, כך מקבלים ההורים יותר הטבות מהמדינה. כך למשל, קצבת הילדים לילד הראשון שנולד היא 150 שקל, לילד שלישי 188 שקל ולילד החמישי ומעלה 354 שקל. כך גם לגבי תוכנית ״נטו משפחה״ שהציג לאחרונה שר האוצר משה כחלון ומיועדת לעזור לזוגות צעירים או מימון טיפולי שיניים לילדים עד גיל 12 – כל אלו דרכים של המדינה להגביר את הילודה באמצעות מילוי כיסי ההורים.

כשנשים נהפכות לאמהות נפגע מהלך הקריירה שלהן – הן יוצאות לחופשות לידה ונעדרות כמה חודשים מהעבודה; חלקן מורידות את היקף שעות העבודה שלהן, והקידום שלהן מתעכב. ואולם מתברר שדווקא ילודה משפרת את השכר של נשים: השכר של אמהות בגילאי 30־45 ממשיך לעלות, בעוד ההכנסה של נשים ללא ילדים בשכבת גיל זו יורדת, כך לפי תוצאות מחקר של יפית אלפנדרי, שפורסם על ידי הלמ״ס ב־2015. לפי המחקר, דווקא הדאגה של נשים בגילים אלה לפרנסת המשפחה משפיעה באופן חיובי על שכרן. אלפנדרי מצאה שגם השכר של גברים עולה בשכבת גיל זו, אך ללא קשר לשאלה אם יש להם ילדים או לא.

״כדי לפרנס משפחה ולקיים אותה בכבוד, שני אנשים צריכים לצאת לעבודה. צריך לפרנס את הילדים ולדאוג להם למערך הכלכלי״, הסבירה אלפנדרי את התוצאות שקיבלו אישוש במחקרה בישיבה של הוועדה לקידום האישה ושוויון מגדרי של הכנסת.

איור: דניאלה לונדון

גירושים: נפילה אחורה

אחד השלבים בחיים שבהם השיקולים הכלכליים מתבלטים, לעתים אפילו על הצד המכוער שבהם, הוא של פרידה וגירושים. ״יש לי מסמכים שהכין עורך דין, ומחכים ליום שאשבר ונתגרש. אבל בינתיים אני לא יכול להרשות לעצמי לשכור עוד דירה שתהיה מספיק גדולה לילדים וגם לשלם מזונות״, אומר יובל, 41. הוא חושף מצב מורכב שבו נמצאים הורים לילדים שמערכות היחסים שלהם עלו על שרטון, וככל הנראה היו נפרדים אילולא השיקול הכלכלי.

מבחינה כלכלית, גירושים הם תמונת הראי של התהליך שקורה בתחילת הדרך, כשרווקים עוברים לנהל משקי בית זוגיים ונהנים מיתרון לגודל שמאפשר חסכון בהוצאות קבועות. בגירושים, בעיקר כשהילדים בגילים צעירים, ההורים הנפרדים נדרשים להגדיל משמעותית את ההוצאות שלהם – להחזיק שני בתים, ולשלם מזונות. פוקס מציינת מחקר של ד"ר עמית קפלן וד"ר ענת הרבסט שמצא שבמשפחות בהן האישה אינה עובדת, יש סיכוי נמוך יותר לגירושים. לעומת זאת כששכרה של האישה גבוה מזה של הגבר, הסיכוי להתגרש עולה דרמטית. ״לאישה שאין לה פרנסה משלה קשה לעזוב. כשאישה מקבלת החלטה לקחת צעד אחורה בקריירה, היא משלמת את המחיר״, טוענת פוקס. בכלל, כתוצאה מגירושים, נשים חוות ירידה חדה יותר באיכות החיים בהשוואה לגברים.

בסופו של דבר, חלק מההחלטות הגדולות ביותר בחייו של אדם מונעות משיקולים כלכליים, או שיש להן משמעויות כלכליות מרחיקות לכת. נראה שנישואים הם גם עסקה כלכלית – לעתים קרובות משתלמת – שגורמת לאנשים להמשיך ולדבוק במודל הזה, לפחות תחת הנורמות החברתיות הקיימות. וזה ימשיך לעבוד, כל עוד אין אלטרנטיבה אחרת ומשתלמת יותר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

עוד כתבות במדור TheMarker Women