רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לך תסביר לגברים": ההיי-טק התעלם - ואז נחשף בפניו שוק של עשרות מיליארדים

לכתבה
בלומברג

רק לפני שנים ספורות היה קשה לדמיין את היום שבו קרנות הון סיכון יזרימו מיליונים למיזמים של טמפונים, מעקב ביוץ ומשאבות חלב. אבל עם שוק צומח שצפוי להגיע לשווי של 50 מיליארד דולר ב–2025, נהפך הפמטק למילת הבאזז הכי נכונה

9תגובות

איזה אמצעי מניעה תעדיפו? גלולות למניעת הריון, התקן תוך־רחמי או אפליקציה המותקנת על הסמארטפון שלכן? פעם זה אולי היה נשמע מופרך, אבל כיום הדילמה הזו אמיתית. באוגוסט 2018 העניק ה־FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקאי) אישור רשמי לאפליקציית Natural Cycles כאמצעי דיגיטלי למניעת הריון. היא כבר זכתה לאישור דומה באירופה ב־2017.

האפליקציה, פרי פיתוח של זוג יזמים שוודי, מאפשרת לנשים לעקוב אחר המחזור והביוץ שלהן, ומחשבת עבורן את ה"ימים הבטוחים" שבהם ניתן לקיים יחסי מין ללא חשש מהריון בלתי רצוי. האפליקציה זכתה לפופולריות אדירה בקרב נשים ששמחו להשתחרר מאמצעי המניעה המסורתיים. אך לא כולם מרוצים: מומחים טוענים ששיטת המעקב עליה מסתמכת האפליקציה אינה אמינה ומדויקת מספיק – ואכן, בינואר 2018 היא הואשמה בגרימת 37 הריונות לא מתוכננים בשוודיה. ככל הנראה, המספר האמיתי גדול בהרבה. חרף זאת, האפליקציה זכתה לאישור רגולטורי, ממשיכה לשווק את עצמה במרץ ברשתות החברתיות, ומתמקדת במיוחד בנשים צעירות ובנערות.

שער וומן, גיליון יולי 2019

הכתבה מתפרסמת בגיליון יולי של TheMarker Women

ייתכן שהאפליקציה מייצגת היטב את ענף ה"פמטק" (Femtech) שבו היא פועלת: מצד אחד, זוהי הבטחה גדולה לעזור ולשפר את חייהן ובריאותן של נשים; מצד אחר, היא מעוררת ביקורת, סימני שאלה, סקנדלים והתנגדויות. מה שברור הוא שבשנים האחרונות קשה להתעלם מהמונח "פמטק" – טכנולוגיות לנשים. זהו כינוי שהוענק לענף שבו פועלות חברות שפיתחו טכנולוגיות רפואיות־דיגיטליות, כולל תוכנה, חומרה ושירותים, המיועדות לשיפור הבריאות ואיכות החיים של נשים. ההגדרה כוללת אפליקציות ומכשירים לבישים למעקב אחר פוריות האישה, משאבות חלב חכמות, מוצרים לבריאות רצפת האגן, פיתוחים שעוסקים בהיגיינת נשים, מיניות והריון – וכן פתרונות העוסקים בבעיות בריאותיות ובמחלות בפוקדות רק או בעיקר נשים (עם זאת, נהוג שלא לכלול בקטגוריה הזו תרופות ומכשור רפואי של ממש).

המונח פמטק נטבע על ידי היזמת אידה טין, מייסדת אפליקציית מעקב הפוריות Clue, ב־2013. על אותו משקל, הוענקו בעבר כינויים דומים לענפים טכנולוגיים אחרים: אד־טק לתעשיית טכנולוגיות פרסום, פוד־טק לטכנולוגיות מזון, אוטוטק לרכב, ועוד. ב־2015 התראיינה טין ל־TheMarker Women וסיפרה כיצד הקימה את המיזם ללא ניסיון קודם ביזמות טכנולוגית, ומתוך צורך אישי: היא סבלה מתופעות לוואי בעקבות שימוש בגלולות וחיפשה אמצעי מניעה זמין ואמין. בהדרגה הבינה שהטלפון הנייד עצמו יכול להיות אמצעי מניעה מצוין, ושיישום כזה יכול לשמש כל אישה שרוצה לעקוב אחר הבריאות הכללית שלה. מאוחר יותר היא עצמה השתמשה במוצר כדי להיכנס להריון – פעמיים.

אפליקציית מעקב הפוריות Clue
בלומברג
אידה טין
Gandalf Hammerbacher / Picture-A

אף שקהל היעד הוא נשים, המהוות כמחצית מאוכלוסיית העולם, לאורך השנים הפמטק נותר נישתי וקטן למדי. אחד הגורמים העיקריים שהגבילו את התפתחות התחום הוא הקושי של חברות לגייס כסף ממשקיעי הון סיכון – תחום שנשלט כמעט לחלוטין על ידי גברים. לפי הערכות, 80% ממשקיעי הון סיכון בתחום הבריאות לא השקיעו כלל בפתרונות בריאות לנשים. מתברר שמנהלי הקרנות והמשקיעים המנוסים, רבי העוצמה ועתירי הממון, מוצאים את עצמם נבוכים ונרתעים מול יזמת שמתארת להם מוצר הקשור לגוף האישה.

שרון רשי־אלקלס, ד"ר לביולוגיה שהובילה בעבר מיזם לפיתוח חזייה לגילוי גושים בשד, ניסתה לגייס כסף ממשקיעים במשך תשעה חודשים ונתקלה בעצמה בחסמים הללו. "קשה למכור למשקיעים פתרונות העוסקים במחזור, פוריות, בריאות מינית ומחלות ייחודיות לנשים", היא אומרת. "צריך להסביר להם מה קורה בווגינה או מה קורה בבדיקת שד, כשהרופא ממשש את החזה. מרוב חוסר נוחות, הם חוששים להסתכל עליך ומעבירים את זה הלאה".

שרון רשי-אלקלס בפתיחת חלל העבודה Eve בתל אביב
יוסי זליגר

גורמים נוספים העוסקים בתחום מספרים על חוויות דומות. מיכאל ורדי, מנכ"ל חברת טמפדרופ שפיתחה מכשיר לביש שמסייע במעקב אחר המחזור והפוריות, אומר: "לך תסביר למשקיעים גברים על מחזור והפרשות וגינליות. אני יזם שעוסק בתחום של נשים, ובהחלט לא קל לגייס. לבסוף הלכנו ישר לצרכנים, לעשות שיתופי פעולה. המשקיעים מגלים את העולם הזה לאט מדי".

מיכאל ורדי, מנכ"ל חברת טמפדרופ
שחר תמיר

"נכון שרוצים לשבור את הטאבו על הנושאים האלה", אומרת עו"ד אריאלה דרייפוס, שותפה במחלקה המסחרית של משרד עורכי דין ברנע המלווה בין היתר מיזמים בתחום הפמטק. "אבל הטיפ שלי עבור סטארטאפים שרוצים להיות פרגמטיים ולשכנע את המשקיעים לתת להם מימון הוא לדבר פחות על המוצר ומורכבותו – ויותר על פוטנציאל השוק והמספרים".

עו"ד אריאלה דרייפוס
נמרוד גליקמן

שילוב של טכנולוגיה ולייפסטייל

בשנים האחרונות תחום הפמטק תופס תאוצה. על פי דו"ח של חברת הייעוץ והמחקר פרוסט אנד סאליבן, השוק יגיע לכ־50 מיליארד דולר עד 2025. הצמיחה האדירה הזו מוסברת בין השאר על ידי העובדה שכיום נשים הן אלה שמקבלות את רוב ההחלטות בתחום הבריאות במשקי בית בארצות הברית. "שוק הפמטק מציג פוטנציאל אדיר מאחר שיש הכרה גדלה והולכת בצורך בפתרונות הממוקדים בנשים", הסבירו בפרוסט אנד סאליבן.

אפילו המשקיעים מתעוררים ומבינים בהדרגה את הפוטנציאל – בין השאר בגלל הבאזז בתעשייה ובתקשורת. לפי נתוני פיצ'בוק שפורסמו בטקראנץ', בשנה שעברה גייסו חברות פמטק 650 מיליון דולר. בשלושת החודשים הראשונים של 2019 גייסו חברות בתחום כ־241 מיליון דולר, ובקצב הזה, 2019 תסתיים עם שיא של מיליארד דולר השקעות בפמטק. יותר מפי ארבעה מסך ההשקעות בתחום רק לפני כחמש שנים. בארצות הברית, גוף ההשקעות פורטפוליה השיק בשנה שעברה קרן ייעודית לתחום הפמטק. "נשים מתחילות לממש את כוחן כיוצרות שוק", הסבירו בקרן לאחר השקתה.

בחו"ל אפשר למצוא יותר ויותר חברות פמטק שמעוררות באזז ועניין רב. אחת הבולטות היא Elvie הבריטית שגייסה עד היום 50 מיליון דולר. היא מפתחת מוצרי חומרה צרכניים ידידותיים למשתמשת, המשלבים טכנולוגיה רפואית עם לייפסטייל: למשל, משאבת חלב חכמה ושקטה, מקושרת לאפליקציה, שנכנסת מתחת לחזייה ומאפשרת לאישה לשאוב חלב תוך כדי עיסוקיה השונים; או מכשיר אימון לחיזוק רצפת האגן שמוחדר לנרתיק ומקושר לאפליקציה שנותנת הנחיות והוראות. חברה אחרת בשם The Flex Company פיתחה דיסקית שקופה וחד־פעמית שמהווה תחליף נוח יותר לטמפונים, וכמובן, שורה של אפליקציות למעקב אחר ביוץ (אם כסיוע לכניסה להריון ואם כאמצעי מניעה), בהן משתמשות לפי הערכות כ־100 מיליון נשים ברחבי העולם, כמו למשל Glow, Flo ,Clue ונטורל סייקלס; וכן מכשירים לבישים בעלי מטרה דומה, כמו צמיד ה־AVA שעונדים במהלך הלילה, והוא מנטר קצב לב, חום ומדדים נוספים, וכך יכול לסייע לחשב מראש את זמן הביוץ הבא.

בישראל, קשה למצוא נתונים מקיפים לגבי היקף ההשקעות והפעילות בתחום הפמטק. על פי נתוני ארגון סטארטאפ ניישן סנטרל, ישנן כ־95 חברות פעילות העוסקות בבריאות נשים, מספר שאמנם שמר על קיפאון בשלוש השנים האחרונות, אך גדל מ־2014, אז פעלו בתחום 69 חברות. להערכת רשי־אלקלס, המספר גדול יותר ומגיע ל־200 חברות ישראליות העוסקות בפמטק בצורה כזו או אחרת. גם המשקיעים נפתחים לרעיון, אבל עדיין בקצב איטי. "אנחנו רואים שינוי – אבל לא גדול מאוד", היא אומרת.

גם חברות רב־לאומיות עוקבות מקרוב. לאחרונה, כך נודע ל־TheMarker Women, החל תאגיד מוצרי הצריכה פרוקטר אנד גמבל לבחון אפשרויות להשקעה ושיתופי פעולה עם חברות פמטק בישראל, באמצעות זרוע ההשקעות P&G Ventures. בראש הפעילות של הזרוע בישראל עומד אור המאירי, שערך פגישות עם חברות, יזמים, יזמיות ומפתחים, וכן ביקורים בכנסים, תחרויות ואקסלרטורים, במטרה לבחון רעיונות ולאתר פיתוחים וחדשנות בתחום.

מפרוקטר נמסר כי בימים אלה החברה מנסה למצוא קטגוריה חדשה של מוצרי צריכה ובוחנת כמה אפיקים, ובהם תחום הפמטק. "לתפישת החברה, יש פער בין הצורך לבין מה שקיים בשוק, כמו למשל תרופות ומוצרים שהתבססו במחקריהם רק על נסיינים גברים ומעולם לא נבדקו באופן ממוקד על נשים", נמסר מהחברה. התעשייה בישראל מנסה לעורר מודעות לנושא. למשל, ביולי הקרוב ייערך בתל אביב כנס WHII העוסק בחידושים בתחום בריאות הנשים.

אינפו מגזר צומח

סוף סוף, רוב נשי בהייטק

במאי האחרון נערך בתל אביב מפגש ראשון מסוגו: אירוע ההשקה של Eve, חלל עבודה ("האב") לפמטק הישראלי, שבראשו עומדת רשי־אלקלס. אחת הנוכחות באירוע סיפרה מאוחר יותר שזה היה אירוע ההייטק הראשון עם רוב נשי שבו השתתפה. ההאב הוקם במטרה לפתח את אקוסיסטם הפמטק בישראל, ולקדם מיזמים טכנולוגיים בתחום. הוא ממוקם במתחם העבודה Powerhouse בתל אביב, ומציע תוכנית קידום בת חמישה חודשים של ליווי אישי לכל מיזם פמטק, כולל סיוע בחיבור ללקוחות פוטנציאליים ובגיוס הון.

אירוע הפתיחה להאב נערך במתחם מעוצב, עם מרפסות המשקיפות על תל אביב, וחברת ההפקה דאגה לקייטרינג מושקע. גם הקהל היה מגוון, באופן שמעיד על העניין הרב שמעורר המגזר הצומח. בקהל נראו לא רק יזמים אלא גם נציגי חברות תרופות, קופות חולים ובתי חולים, נציגי מחברות ייעוץ וראיית חשבון ועוד. את האירוע פתחו רשי־אלקלס והמייסד השותף של ההאב, טל כתרן, ואחריהם דוברים נוספים מהתחום. עם זאת, מאחר שהערב התקיים בשיאו של גל השריפות שפקד את ישראל באותו שבוע – אורחים רבים ביטלו את הגעתם. לדברי רשי־אלקלס, חברת התרופות Ferring Pharmaceuticals בחרה ב־Eve כשותפה לאיתור טכנולוגיות בתחום. "אחרי שנתקלתי במחסומים כיזמת, הדבר הבא מבחינתי היה לקחת יוזמה, ולפתח פתרון שיאפשר לכל יזם ויזמת עם רעיון בתחום לקדם אותו, תוך יצירת סביבה מקצועית ועסקית תומכת", היא מסבירה.

מי שנכנס לתחום הפמטק צריך להביא בחשבון שבנוסף לקשיים הייחודיים לענף, קיימים מורכבות וקושי יוצאי דופן בפיתוח טכנולוגיות רפואיות בכלל. "יזמים צריכים לדעת איך משתמשים בנתונים האישים שנאספים כדי ליצור תובנות ורפואה מותאמת אישית, ומצד אחר לעמוד בחוקי הפרטיות וההגנה על נתונים ואבטחת מידע. מוצרים רבים זקוקים גם לאישורים כמו FDA או CE באירופה, וזה גורם להתארכות משך הזמן להוצאת מוצר לשוק. בפמטק כמו בכל המדטק, צריך לדעת להתגבר על המכשולים האלה", אומרת דרייפוס.

אחת מחברות הפמטק הישראליות הבולטות היא הרמד (HeraMED), הנסחרת בבורסה באוסטרליה, שפיתחה מוניטור ביתי למדידת דופק העובר המתאים לשימוש משבוע 12 להריון ומלווה באפליקציה שמסבירה כיצד לבצע את הבדיקה. "המוניטור מקנה שקט ומשלים את התמונה לגבי מצב העובר במהלך ההריון", מתאר אריאל ליידן, סמנכ"ל שיווק בחברה. "ניתן לעשות זאת בשביל הכיף והרוגע, וגם כדי להשלים טיפול מול השירות הרפואי – למשל לשלוח סיכום מדידה לרופא המלווה".

מכשיר ניטור הריון HeraMED
HeraMED

ליידן מוסיף כי המוצר יכול להבדיל בין הדופק האימהי לבין דופק העובר, והוא בעל רמת דיוק גבוהה, וכבר קיבל אישור משרד הבריאות הישראלי ואת תקן CE האירופי, וכרגע נמצא בתהליך מול ה־FDA בארצות הברית. המכשיר כבר משווק בארץ על ידי טבע, ומחירו 1,450 שקל לרכישה, או כ־600 שקל להשכרה לשלושה חודשים.

חברת טמפדרופ (Tempdrop) של מיכאל ורדי פיתחה חיישן לביש בצורת צמיד שעונדים על הזרוע במהלך השינה בלילה. הוא מודד את הטמפרטורה באופן רציף וכך מאפשר מעקב אחר הביוץ ללא צורך בבדיקות עצמיות בשיטות המקובלות באמצעות מדידת חום בבוקר (טמפרטורת הגוף עולה מעט לאחר הביוץ, בדרך כלל). "יש נשים שעונדות את החיישן כל הזמן, חלקן כדי להימנע מהריון וחלקן כדי להיכנס להריון", הוא אומר.

חיישן הריון של טמפדרופ
שחר תמיר

לדבריו, המוצר מוצע למכירה מאז יולי 2017 ומאז החברה מכרה קרוב ל־10,000 יחידות. "יש לנו 33 הריונות בחודש בממוצע הודות לטמפדרופ", מגלה ורדי. "גלולות והתקנים תוך־רחמיים הם דברים שנועדו לעצור ולעכב משהו בגוף האישה. שיטות המעקב אחר ביוץ, מתודלקות בחיישנים למיניהם, יחליפו בעתיד חלק ניכר מעולם של אמצעי המניעה המסורתי. המנכ"לית של אפליקציית נטורל סייקלס, למשל, אמרה לי שהם כבשו 7% משוק אמצעי המניעה".

אפליקציית נטורל סייקלס
NaturalCycles Nordic AB

חדשנות לנשים תחילה

בניגוד לתעשיות טכנולוגיות אחרות, התפתחות הפמטק היתה מלווה בנימה אידיאולוגית. גורמים רבים רואים את הפמטק כגורם חשוב בהעצמת הנשים, כחלק מהמאבק לקידום מעמדן – והמלחמה בתפישות שגויות, אפליה וקונספציות שמדירות נשים. יש שאפילו מתייחסים לעליית הפמטק כחלק מתנועת MeToo#.

הפמטק נתפש כמענה לעולם הרפואי המסורתי שממוקד בגברים. "חלק מהתרופות והטיפולים שניתנים כיום פוגעים בצורה כזו או אחרת בנשים – כי הניסויים הקליניים נעשו רק על גברים", אומרת רשי־אלקלס. "הסיבה לכך היא התפישה שנשים הן הורמונליות, מה שעלול היה לעוות את התוצאות של הניסויים. לכן הן לא שולבו בהם, והתוצאות שהתקבלו היו מיועדות לגברים. הדוגמה הכי טובה לכך היא התקפי לב – נשים שמקבלות התקפי לב לא תמיד מודעות למצבן, כי הן מחפשות סימפטומים שאופייניים לגברים: כאבים בצד שמאל, למשל".

חברת הפמטק Elvie לא היססה לקדם מאבקים ציבוריים (אף שאלה תרמו גם לעסקיה, כמובן): למשל, היא הציבה בלוני ענק בצורת שדיים ברחבי לונדון כדי להיאבק בסטיגמות סביב הנקה במקומות ציבוריים. "הגיע הזמן לחדשנות המיועדת לנשים תחילה", נכתב באתר. משאבת החלב החכמה של החברה פותרת בעיה שמטרידה נשים רבות שחוזרות מחופשת לידה לעבודה – וצריכות בכל יום למצוא זמן ומקום לשאוב חלב (מקומות עבודה רבים אינם מקלים על הנשים בנושא זה). טניה בולר, מנכ"לית Elvie, אמרה לגרדיאן: "בעבר, טכנולוגיה צרכנית לנשים פירושה היתה לצבוע אביזרים בוורוד או להפוך משהו לתכשיט. עכשיו יש הבנה שנשים רוצות את הטכנולוגיה הכי טובה שיש".

גבריאל גוטרי, מייסדת־שותפה של הסטארטאפ האמריקאי Moxxly, מסבירה שהקימה את החברה לאחר שהבינה את הצורך בעיצוב מוצרים עבור נשים. הרעיון צץ במוחה כשלמדה לתואר בעיצוב ורצתה לעצב מוצר עבור נשים, שכן הן אחראיות על רוב רכישות המוצרים הצרכניים; אך רק 8%־12% ממהנדסי המכונות ומהמעצבים התעשייתים הם נשים, לדבריה. "זה יצר תופעה שאפשר לכנות אותה 'כווץ את זה וצבע את זה בוורוד' (Shrink It and Pink It) בעיצוב עבור נשים. כלומר, הנשים והגוף שלהן לא קיבלו עדיפות".

גבריאל גות'רי
בנוביץ׳ תקשורת

גוטרי הגיעה לכאן ביוני כדי להרצות בכנס מהנדסים מעצבים את העתיד במוזיאון ישראל. האירוע היה יוזמה של סטארטאפ ניישן סנטרל בשיתוף עם בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, האוניברסיטה העברית, רוח חדשה והרשות לפיתוח ירושלים. לדבריה, את החברה הקימה עם שותפות בעקבות פגישה עם אישה שחזרה לעבודה לאחר חופשת לידה. "ראיתי לראשונה משאבת חלב־אם והייתי בהלם. זה נראה כמו שילוב בין מכשור רפואי לצעצוע, ולא כמו משהו שעוצב עבור אישה. לכן הקמנו את Moxxly, שפיתחה משאבת חלב מעוצבת וקלה לשימוש".

עם זאת, הסוף לא היה מוצלח, והוא ממחיש את הקושי שעדיין קיים בענף הפמטק בפרט, ובתחום החומרה הצרכנית בכלל. החברה שהוקמה ב־2014 ונרכשה ב־2017 על ידי קרן שוויצרית, הגיעה לפני כמה שבועות לסוף דרכה והפסיקה את פעילותה. גוטרי מסרבת להתייחס לנושא סגירת החברה. "תעשיית הפמטק מתחילה לצבור מומנטום. יש יותר ויותר כתבות בעיתונות וחברות בקטגוריה שמגייסות כסף, בהשוואה לשנים קודמות. הייתי רוצה להגיע ליום שבו לא נצטרך להגדיר פמטק באופן נפרד, ונוכל לצמוח מעבר לטייטל הזה".

הפמטק עשוי להגדיל את השילוב של נשים בעולם יזמות ההייטק, שבו הן כיום נמצאות בתת־ייצוג מכריע. למשל, על פי חברת המחקר ClearViewIP, כ־35% מהפטנטים בפמטק רשומים על שם נשים. זה עדיין מיעוט ביחס לגברים, אמנם, אך זהו שיעור גדול יותר מכלל התחומים טכנולוגיים שבו שיעור הממציאות הוא 19%. בנוסף, לחברות פמטק שמובלות על ידי נשים יש סיכוי גבוה יותר לקבל מימון: 57% מחברות פמטק שגייסו כסף מנוהלות על ידי מנכ"לית.

אינפו יותר ממציאות בפמטק

חובת הזהירות - על המשתמשות

חברות ומוצרי פמטק נתקלו גם בלא מעט מהומה ציבורית, ביקורת והתנגדות. אחד מהטיעונים העיקריים היה שחלק מהטכנולוגיות עליהן מסתמכים הפיתוחים השונים, במיוחד אפליקציות המעקב אחר ביוץ, אינן מדויקות מספיק ולא באמת עוזרות לנשים. למעשה, חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון הראו ב־2017 שמרבית האפליקציות החינמיות אינן מדויקות, ומעטות מהן פותחו עם מעורבות מקצועית־רפואית.

הפרשה המוכרת ביותר פרצה בתחילת 2018, סביב אפליקציית נטורל סייקלס השוודית. האפליקציה, כמו רבות אחרות, מיועדת לסייע לעקוב אחר הביוץ, המחזור והפוריות של האישה. המשתמשת צריכה למדוד חום בבוקר, לפני שהיא יוצאת מהמיטה, ולהזין את הנתון לתוך האפליקציה לצד נתונים נוספים על מועד המחזור. בשקלול פקטורים וניתוח ושקלול המידע, היא יכולה לחזות את יום הביוץ ולפיכך את הימים שבהם אין סיכוי להריון וניתן לקיים בהם יחסי מין לא מוגנים. ב"יום ירוק" האישה אינה פוריה, וב"יום אדום" היא פוריה.

עם זאת, בית חולים בשטוקהולם דיווח כי 37 נשים ביצעו הפלה אחרי שנכנסו להריון לא מתוכנן בזמן שהשתמשו באפליקציה. בחברה אמרו בתגובה כי "התקלות" הן תוצאה של שימוש לא נכון באפליקציה – למשל מדידות לא מדויקות או קיום יחסי מין לא מוגנים ב"ימים אדומים". בחברה הדגישו כי האפקטיביות בפועל של האפליקציה היא של כ־93%. "אין אמצעי מניעה שהוא אפקטיבי ב־100%. בגלל הפופולריות של האפליקציה, המספרים שדווחו אינם מפתיעים ואנו מצפים שמספר ההריונות הלא מתוכננים בקרב המשתמשים באפליקציה יגדל. זו מציאות בלתי נמנעת", אמרו שם.

האפליקציה, כאמור, זכתה לאישור FDA בארצות הברית ו־CE באירופה – אך זה לא ניחם את הנשים שנאלצו לעבור הפלה. "הרגשתי נאיבית", כתבה אוליביה סאדג'יק במאמר בגרדיאן. "לא ידעתי איך האפליקציה עובדת, אבל הייתי בטוחה שהיא פועלת. זה כה קומי, עד שזה טרגי. אני נכנסתי להריון כשתחזית הפוריות השתנתה שוב ושוב באותו יום. היא נהפכה מירוק לאדום – אחרי שכבר קיימתי סקס לא מוגן".

בקהילה הרפואית מזהירים שוב ושוב מהאפליקציות, שמבוססות על הרגלים, הזנה מדויקת של נתונים, מדידה מדויקת ועקבית של חום מיד על הבוקר – דבר שלא קל להתמיד ולדייק בו. כל סטייה או גורם חיצוני עלולים להשפיע על דיוק התחזית: אם האישה מצוננת, אם הלכה לשירותים או לגמה קפה לפני שמדדה את החום בבוקר, ועוד.

קייטלין טיפאני כתבה בשנה שעברה באתר החדשות והמדיה VOX, מאמר שכותרתו "אפליקציות למעקב מחזור אינן עבור נשים – אבל נהדרות עבור גברים, משווקים וחברות מדיקל". טענתה היא שהאפליקציות האלה אינן באמת ממלאות את תפקידן. למשל, היא מספרת שהאפליקציה שבה השתמשה בישרה לה בעליזות שהיא עשויה להיות בהריון לאחר שהמחזור שלה איחר בשבוע. הבעיה: היה זה הריון לא מתוכנן. ולאחר שביצעה הפלה, המעקב והממוצעים שלה שנצברו לאורך זמן השתבשו, שכן האפליקציה משום מה לא הביאה בחשבון את ההריון והפסקת המחזור. תחזיות הביוץ נהפכו לפתע לחסרות ערך עבורה. "לא היתה לי דרך 'להסביר' לאפליקציה שמשהו יוצא דופן קרה לגוף שלי", כתבה. טיפאני גם ביקרה את האלמנטים העיצוביים של חלקן – עננים, פרחים, צבע ורוד – שנראה כאילו עוצבו על ידי גברים במחשבה שזה מה שנשים רוצות.

ברור שהאפליקציות גם אוספות בהדרגה כמויות עצומות של מידע אישי ורגיש במיוחד על המשתמשות שלהן. בחברות מבטיחים שהמידע אמנם נאסף באופן אנונימי ולא נמכר לגופים חיצוניים. אך חלק מהחברות יוצרות על בסיסו סטטיסטיקות ומחקרים – שבסופו של דבר מועילים לתאגידים, חברות רפואיות ומשווקים שרוצים למכור מוצרים אחרים לנשים.

תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" מפברואר האחרון גילה ששורה של אפליקציות משתפות מידע על משתמשים עם פייסבוק, כשאחת הדוגמאות היתה אפליקציית מעקב המחזור והביוץ FLO שיש לה 25 מיליון משתמשים. פייסבוק קיבלה מהאפליקציה מידע לגבי מתי משתמשות האפליקציה מקבלות את המחזור שלהן. לא פלא שרבים חושדים שמשקיעים ויזמים פשוט רואים בפמטק הזדמנות לנצל פחדים וחרדות של נשים כאמצעי שיווקי כדי לעשות עוד כסף.

אפליקציה למעקב מחזור FLO
flo.health

ביקורת נוספת היא אידיאולוגית ועקרונית יותר – ולפיה אין מקום להגדרות כמו "פמטק", ומיתוג כזה הוא דווקא סקסיסטי. אוליביה גולדהיל מאתר קווארץ כתבה: "הפמטק לא כולל סמארפונים, מחשבים או עוד מוצרים מיינסטרימיים שאכן משפרים את חיי הנשים. במקום זאת, זו קטגוריה של חברות שמתמקדות בצרכים הביולוגיים בלבד של נשים – כמו הריון, פוריות והנקה. המונח פמטק אולי אצילי כי הוא מגן על גברים מהצורך לדבר על מחזור, אך לתיוג של קבוצת מוצרים כ'נשיים' יש השלכות מצערות. זה מרמז שחצי מהאוכלוסייה היא בעצם תת־קטגוריה נישתית, שצורכיה גופניים בלבד. אחרי הכל, איפה הדיבור על 'מנטק'? כל הטכנולוגיות הגבריות כמו זיהוי קולי שמזהה טוב יותר קול גברי, או טלפונים שגדולים מדי לידיים של נשים ולא מתאימים לכיס המכנסיים שלהן, לא תויגו כמנטק. הם פשוט הנורמה. גם כאן, הגברי מוגדר סטנדרטי, והנשים הן 'האחר'".

יזמי הפמטק, כמובן, אינם מסכימים עם הביקורת הזו. "תחום הפמטק אינו כולל רק הריון ופוריות, אלא כלל נושאים הקשורים לנשים, ובהם מחלות שפוקדות אותן", אומרת רשי־אלקלס. "בסופו של דבר, יש הבדלים בין נשים לגברים, והצרכים של נשים ייחודיים. זה לא הקטנה שלנו – אלא מעלה את הצורך בפתרונות ספציפיים למגדר שלנו. זה היופי במגזר הזה".

פמטק עולמי: הכירו כמה מהסטארטאפים המובילים והמעניינים בעולם ||  טלי גולדשטין

1. מודרן פרטיליטי (Modern Fertility): בדיקות פוריות מותאמות אישית

מודרן פרטיליטי משווקת ללקוחותיה באינטרנט (בינתיים רק בארצות הברית) בדיקת פוריות ביתית בכ–160 דולר המבוצעת באמצעות דקירה קלה באצבע. הבדיקה מנטרת שמונה הורמונים הקשורים לפוריות, ובעבר נדרשו הנשים לשלם למרפאה 1,500 דולר כדי לבצע בדיקות דומות.

בחברה, שנוסדה ב–2017 על ידי אפטון וצ'רי וקרלי ליהי מסן פרנסיסקו, מסבירים כי הבדיקות אינן מעידות אם הנבדקת פוריה באותו רגע או לא, אלא מספקות מידע שימושי על הפוריות, הביוץ והמנופאוזה, שיסייע ללקוחות לתכנן בחוכמה את עתידן הרפואי.
מודרן פרטיליטי נמצאת כעת בעיצומו של סבב גיוס בסך 15 מיליון דולר בהובלת פוראנר ונצ'רס, במטרה לבנות מאגר מידע אנונימי לגבי חתך האוכלוסייה אליו פונה החברה - בעיקר נשים צעירות. 

2. פוד פיריוד (Food Period): להקל על המחזור החודשי

מיגרנות, התכווצויות, נפיחות, עייפות, כעס - אלה רק חלק מהתופעות הנלוות למחזור החודשי אצל נשים רבות, ובמקרים רבים, הרופאים מנסים לפתור את הבעיה באמצעות מרשם לגלולה נגד הריון. בריט מרטין וג'ן קים, חברות ותיקות מימי התיכון, הקימו ב–2018 את פוד פיריוד במטרה להציע חלופה בריאה יותר מגלולה, העושה שימוש בזרעי דלעת, זרעי פשתן, זרעי חמניה וזרעי שומשום.

החברה חקרה ומצאה כי בכל אחד מאלה יש מרכיב כימי המסייע לגוף האישה לווסת את הייצור והסילוק של אסטרוגן ופרוגסטרון וכך משיב את האיזון ההורמונלי. "60% מהנשים שנוטלות גלולות אינן משתמשות בהן כדי למנוע הריון אלא כדי להסדיר את המחזור החודשי. יצרנו את פוד פיריוד כי רצינו לייצר פתרונות טבעיים מבוססי מזון, שיהיו נגישים לנשים גם בבתי המרקחת", אומרות המייסדות.

המוצר של החברה הוא קופסה ובה 28 מנות - מנה לכל יום של המחזור, המכילה כמויות מוגדרות של זרעים בעבור שלבים שונים של המחזור. הקופסה, הנשלחת ישירות למנויות, עולה 75 דולר לחודש.

מוצרי חברת Food Period
FOOD PERIOD

3. ז'נב (Genneve): לפזר את הערפל סביב גיל המעבר

ז'נב היא מרפאה מקוונת לנשים בנות 40 ויותר, המציעה תוכן חינוכי וגישה מקוונת לרופאים ומוצרי בריאות מותאמים לשינויים שעוברות נשים בגילים אלה. הנשים מתבקשות בתחילה לענות על שאלון שיצרה החברה ועל בסיס התשובות, הן מקבלות מידע בריאותי ומוצרים מותאמים אישית. 

ז'נב, השוכנת בסיאטל, הוקמה ב–2015 על ידי ג'יל אנג'לו, לשעבר מנהלת במחלקת שיווק ומדיה במיקרוסופט. לדבריה, מחסור במידע לגבי המנופאוזה מעורר חששות רבים, ונשים פונות לא פעם לבית החולים כי הן חושבות בטעות שגלי חום הם התקף לב. לטענת אנג'לו, כ–4 מיליון איש מחפשים בגוגל מדי חודש מידע וייעוץ לגבי השינויים ההורמונליים וההשפעות של גיל המעבר הנשי.

ז'נב מספקת את ההערכה ללא תשלום, כדי שהנשים יוכלו לזהות את התופעות שקשורות למנופאוזה. באתר החברה יש מאמרים, פודקאסטים, סרטוני וידאו ותוכן מקורי על גיל המעבר, והיא גם מוכרת קו מוצרים לטיפול בתופעות הנלוות. עד כה גייסה ז'נב 47 אלף דולר.

4. תינקס (Thinx): תחתוני מחזור ידידותיים לסביבה

התחתונים של תינקס, המיועדים ללבישה בימי המחזור, מיוצרים בטכנולוגיה מיוחדת ומחומרים דקים שדוחים כתמים, מונעי ריח, מייבשי לחות ומונעי דלקות. את התחתונים אפשר לכבס, ולהשתמש בהם שוב ושוב.

תינקס הוקמה ב–2013 בידי האחיות התאומות מיקי וראדה אגראוואל, וחברתן אנטוניה סנט דנבר. היא ממוקמת בניו יורק וגייסה עד כה 1.45 מיליון דולר. לטענת החברה, התחתונים שלה הם תחליף בטוח ונוח לתחבושות, טמפונים, פדים וגביעונים כמו ה–MoonCup; והם גם ידידותיים יותר לסביבה.

 תינקס (Thinx), תחתוני מחזור ידידותיים לסביבה
Thinx

5. בלומלייף (Bloomlife): מעקב צירים דיגיטלי

המוצר של בלומלייף הוא מוניטור המיועד לנשים בשליש האחרון של הלידה, ומסוגל לעקוב אחרי צירים ולהציג סטטיסטיקה רלוונטית לגבי משך הצירים ותדירותם, באמצעות האפליקציה הנלווית. הבדיקה מבוצעת באמצעות מדידה של הפעילות החשמלית ברחם; היעד הסופי של החברה הוא לייצר מכשיר שיוכל לזהות סיבוכים בלידה עצמה.

את המוניטור והאפליקציה - שנקראים Belli - אפשר לשכור באתר החברה, תמורת 29 דולר בחודש. בנוסף, החברה מספקת רשת קהילתית לאמהות, שבה נשים חולקות חוויות, מוצרים ועוד. בלומלייף, חברה בלגית–אמריקאית, נוסדה על ידי אריק דיי ב–2014, והיא ממוקמת בסן פרנסיסקו. החברה גייסה עד כה כ–14 מיליון דולר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

עוד כתבות במדור TheMarker Women

*#