זול יותר, חסכוני יותר, קטן יותר: ה"ברזלים" ששינו את חיינו - טקטיים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
טק טיים

זול יותר, חסכוני יותר, קטן יותר: ה"ברזלים" ששינו את חיינו

מאחורי כל אפליקציה מגניבה או שימושית נמצאים ה"ברזלים" - המעבדים, הסמאטרפונים וציוד התקשורת שמביאים אינטרנט זול ומהיר לכל מקום ■ כיצד התקדם תחום החומרה ואיפשר את הפלא הדיגיטלי שאנחנו חווים היום?

2תגובות

האינטרנט אינו מוחשי. אי־אפשר לגעת בו, להחזיק אותו או לשלוט בו. ואולם דבר מהפלא הדיגיטלי הזה ששינה את חיינו בעשור האחרון, לא היה אפשרי בלי ה"ברזלים" - המחשבים השולחניים, הסמארטפונים וציוד התקשורת שמעביר במהירות האור ביטים ובייטים, ובלי מרכזי המחשוב העצומים שמאחסנים את המידע ומעבדים אותו לדרישת המשתמשים.

השינויים המדהימים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים בתחום החומרה, הם שאיפשרו לרשת להגיע לכל פינה בחיינו ולשנותם. עד שהגיע הסמארטפון לעולם, התקדם תחום החומרה בשני כיוונים עיקריים: מעבדים חזקים יותר ותקשורת מהירה יותר. כל שנתיים הוציאה אינטל מעבד חזק יותר שהצליח לתמוך בעוד ועוד שירותים באמצעות המחשב השולחני.

טק טיים 7 - חומרה

במקביל, חברות כמו סיסקו, ג'וניפר ואריקסון האיצו את קצב הגלישה ברשתות הקוויות והסלולריות. עד שב–2007 הגיע האייפון ושינה את הרגלי הגלישה ובעקבות זאת גם את עולם החומרה. ללקסיקון שכלל עד אותו זמן רק את המושגים "מהיר יותר" ו"חזק יותר" נוספו שני מושגים חדשים - "חסכוני יותר" ו"קטן יותר".

כל עוד שער הכניסה העיקרי שלנו לרשת היה המחשב השולחני המחובר לתקע החשמל, לא היה צורך אמיתי לחסוך באנרגיה. המעבדים החזקים של אינטל, זללו אנרגיה ללא חשבון. ואולם כשהגיע האינטרנט למכשירים הניידים הניזונים מסוללה, השתנתה התמונה.

בלומברג

במכשירים ניידים, לא מספיק שהמעבד יהיה חזק וקצב האינטרנט גבוה - צריך לעשות את זה עם מינימום צריכת סוללה. חיי הסוללה של הסמארטפון הם המגבלה העיקרית של המכשיר החשוב הזה, כך שכל החומרה שמרכיבה אותו חייבת להיות חסכנית מאוד באנרגיה. השינוי הזה בעולם החומרה, שבר את המונופול של אינטל והכניס לתחום החומרה יצרני שבבים ומפתחים נוספים כמו אפל, קוואלקום, סמסונג ו–ARM.

כוח הפיתוח העצום שנרתם לתחום והכסף הרב שהושקע בתחום, הצעידו קדימה את עולם השבבים בהתאם לחוק מור - הקובע כי כל שנתיים מוכפל מספר הטרנזיסטורים על שטח נתון בשבב. לצד האצת קצב העיבוד של השבבים, גם הופחתה צריכת האנרגיה שלהם.

משוק מונופוליסטי לשוק תחרותי

במקביל לתהליך שבו המכשירים הניידים הפכו חכמים יותר, גם הרשת עצמה נעשתה חכמה יותר. במשך שנים הופנה כסף כדי לפתח חומרה, תוכנה ופרטוקולים במטרה להאיץ את קצב התקשורת על גבי הרשתות. עיקר ההשקעה נעשתה בימי הבועה הקודמת, כלומר בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000. כשרשתות התקשורת הפכו מהירות מספיק, אם מדובר ברשתות קוויות או רשתות סלולר, ניתן היה להעביר חלק מכוח העיבוד ממכשיר הקצה לרשת עצמה. וכך ניתן להפחית את מחיר מכשיר הקצה ואף לחסוך בצריכת סלולה.

אמיל סלמן

אם פעם עיבוד המידע נעשה ברובו על המחשב השולחני שנמצא ממש ליד המשתמש, היום חלק גדל והולך מאחסון המידע ועיבודו נעשה במרכזי מחשוב גדולים הנמצאים במרחק של מאות ולפעמים אלפי קילומטרים מהמשתמש הסופי. תופעה זו יצרה את מחשוב הענן, שגרם שינוי עצום בתחום שירותי התוכנה, אך גם בעולם החומרה. התפתחות מרכזי המחשוב הגדולים (data centers) יצרה בשנים האחרונות ביקוש גדול למעבדים חזקים, אמצעי אחסון, אמצעי תקשורת מהירים, תוכנות לניהול נתונים ואמצעי אבטחת מידע. מאחורי השירותים המתקדמים של גוגל, פייסבוק, אמזון, מיקרוסופט ואינספור שירותי רשת אחרים, נמצאים מרכזי מחשוב עצומים הפזורים בכל העולם - ומספרם מתרבה בשנים האחרונות בקצב גובר.

עם זאת, תקשורת מהירה, עיבוד חזק וזמן סוללה אינם האחראים הבלעדיים למהפכה. תנאי הכרחי וחשוב לא פחות הוא המחיר. כדי שכל אחד יחזיק בכיסו סמארטפון ויתחבר באמצעותו לרשת חברתית או לשירותי תוכן אחרים, המכשיר והגישה לרשת צריכים להימכר במחיר בר־השגה.

גם כאן בא לעזרת המשתמשים חוק מור, שאיפשר ייצור יעיל יותר של השבבים, ובכך הביא להוזלה חדה במחיר המכשירים. כיום ניתן לרכוש סמארטפון בעל כוח מחשוב של מחשב שולחני בן מספר שנים, בפחות מ–100 דולר. גם מחירי החיבור לרשת, ובעיקר הגלישה הסלולרית, ירדו מאוד.

הוזלת ציוד התקשורת ומזעור האנטנות הקטינו מאוד את ההשקעה הנדרשת לשם הקמת רשת סלולרית איכותית. אם פעם היה צריך לבנות אנטנה גדולה במרכז כל שכונה, היום ניתן לפרוש מספר רב של אנטנות קטנות על גגות בתים - דבר שהוזיל את פרישת הרשת. כתוצאה מכך הופחתו חסמי הכניסה של מפעילים צעירים לשוק, ושוקי סלולר רבים בעולם הפכו ממונופוליסטיים לתחרותיים.

בלומברג

נתקלו באינטרנט רק כשהגיע לסלולר

תהליכים אלה קרו בישראל ביתר שאת. מחיר חבילות הסלולר צנח במהירות מאז האצת התחרות ב–2012, ובמקביל קצב הגלישה באינטרנט הקווי עלה מאוד, זאת בלי שמחיר השירות עלה בהתאם.

התופעה הזאת חשובה, בין השאר מכיוון שהיא הגורם העיקרי לחדירה הזריזה של האינטרנט גם למדינות עניות יחסית, שבהן חיים מיליארדי בני אדם שלא יכלו להתחבר לאינטרנט כל עוד הוא היה נייח. רבים בעולם המתפתח נתקלו לראשונה באינטרנט כשהוא הגיע לסלולרי שלהם. שירותים כמו בנקאות ולימוד מרוחק, שינו את חייהם של מיליונים רבים בכל רחבי העולם. ללא השינויים הגדולים שהתרחשו בתחום החומרה, שום דבר 
מתהליכים אלה לא היה קורה.

ההיי־טק הישראלי תמיד שיחק תפקיד מרכזי בעולם החומרה והתקשורת. כיום, כל חברות השבבים המובילות בעולם מחזיקות מרכזי פיתוח בישראל. בעבר היתה ישראל גם מקור חדשנות גדול בתחום התקשורת, עד שהיצרנים הזולים ממזרח אסיה השתלטו עליו.

אינטל ישראל

תהליכים דומים מתרחשים גם בעולם - בשל המורכבות הגדלה והולכת של השבבים, עלתה מאוד עלות הפיתוח שלהם. כיום רק קומץ של חברות ענק - ובהן, אפל, אינטל, קוואלקום וסמסונג - מסוגלות להשקיע את הסכומים הנדרשים כדי לפתח את הדור הבא של המכשירים. כמו כן, רוב הסמארטפונים בעולם, איזה לוגו יש עליהם מבחוץ, פועלים באמצעות אותם שבבים שפותחו ויוצרו על ידי מספר יצרנים שמתכווץ והולך.

מהנדסי השבבים בארץ ובעולם ימשיכו במלחמתם הסזיפית לפתח מכשירים מהירים יותר, קטנים יותר וחסכוניים יותר. אמנם נדמה כי מי שמוביל את המהפכה הדיגיטלית הם מפתחי האפליקציות השימושיות והמגניבות - אך בפועל מי שדוחף יותר מכל את חזית המהפכה הם אותם יצרני "ברזלים". ככל שהמעבדים יהפכו חזקים יותר, והתקשורת מהירה יותר, כך נוכל ליהנות בעתיד משירותים חדשים המבוססים על בינה מלאכותית, ניתוח תמונות ווידאו, ניתוח נתוני עתק (big data) ועוד כיד דימיונם של מיליוני מפתחי אפליקציות בכל העולם - אך בלי החומרה לא יהיו אפליקציות.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#