תשכחו מכל מה שהכרתם: היום שבו המכונית, המזגן, ומכונת הכביסה שלנו יחוברו לאינטרנט - טקטיים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תשכחו מכל מה שהכרתם: היום שבו המכונית, המזגן, ומכונת הכביסה שלנו יחוברו לאינטרנט

מיליארדי מכשירים יהפכו בעתיד הקרוב לרשת עצבים גלובלית שתספק תמונת מצב מדויקת בזמן אמת לגבי כל דבר שקורה סביבנו ■ מהפכת "האינטרנט של הדברים" - פרק רביעי בסדרה טק טיים

8תגובות

מה קרה לטלפון הסלולרי הפשוט כשחיברו אותו לרשת? הוא נהפך מטלפון טיפש לחכם. הרשת, וכל המידע וכוח העיבוד העצומים שהיא מציעה, יכולים להפוך עוד הרבה מכשירים אחרים לחכמים: מכוניות, צמידי כושר, קוצבי לב, תרמוסטטים, מדי מים וחשמל, מזגנים, מכונות כביסה, תנורים, קומקומים ועוד אינספור עצמים ומכשירים שבהם אנחנו עושים שימוש יומיומי. קוראים לזה "האינטרנט של הדברים", וזו צפויה להיות קפיצת המדרגה הדיגיטלית הבאה. על פי חברת המחקר גרטנר, ב-2014 היו כ-3.9 מיליארד עצמים המחוברים לרשת, וב-2020, כלומר בעוד חמש שנים, מספרם צפוי להגיע ל-25 מיליארד.

ואולם לשם מה צריך בכלל לחבר את הטוסטר או התרמוסטט של המזגן לרשת? החיבור של עצמים לרשת מאפשר שני דברים מרכזיים: הראשון הוא שליטה מרחוק. כך נוכל להפעיל את המזגן לפני שאנחנו מגיעים הביתה, לדאוג לכבות את האורות גם אחרי שיצאנו מהבית, לסגור תריסים, להפעיל תנור ועוד. אך זה השימוש הפחות מעניין של האינטרנט של הדברים. למעשה, העצמים שמחוברים לרשת יהפכו את הבית, המכונית או בית העסק ליצור דיגיטלי חכם בעל מודעות עצמית. המכשירים יחושו את הסביבה שלהם וידווחו על כך לרשת. למשל: מה הדופק של החולה ששוחרר לפני שבוע לביתו אחרי שעבר ניתוח קשה? כמה מים ספגה הקרקע בשדה התותים? כמה שמן שרפה משאית חלוקת הסחורה, וכמה קילומטרים יש לה עד הטיפול הבא?

לעקוב באופן שוטף אחרי החולים

אחד היישומים הראשונים של הטכנולוגיה הוא דווקא בתחום שמרן יחסית - ביטוח. כמה חברות ביטוח בארה"ב מציעות כיום פרמיות מוזלות לנהגים שמוכנים לחבר את כלי הרכב שלהם לרשת. חברת הביטוח עוקבת אחר התנהגות הנהג - היכן ומתי הוא נמצא על הכביש ועד כמה הוא שומר על החוק. לפי נתונים אלה, יכולה חברת הביטוח לשכלל את הערכת הסיכונים שלה ולהציע לנהגים זהירים במיוחד פרמיות מוזלות.

יישום מעניין נוסף הוא בתחום הבריאות. רופאים יכולים לעקוב באופן שוטף אחר הבריאות של חולים כרוניים, גם כשהם נמצאים בביתם. מעקב שוטף אחר החולה יחליף חלק ניכר מהבדיקות התקופתיות, וצפוי לחסוך 10%–20% מעלויות הטיפול. מעבר לכך, מעקב שוטף יכול לצפות ואף למנוע אירועים קיצוניים כמו התקפי לב ושבץ, ולשפר מהותית את חיי החולים ותוחלת החיים. רק החיסכון שצפוי בגין טיפול מוקדם באירועי לב יגיע למיליארדים רבים, כך מעריכים בחברת הייעוץ מקינזי. ניטור תמידי של קצב הלב, רמות הסוכר והחמצן בדם ועוד מדדים חשובים יספק לחוקרים מידע בזמן אמת על מיליוני חולים. בסיס מידע זה יכול לייעל מאוד פיתוח תרופות, ולאפשר התאמה אישית טובה יותר של התרופות לחולה.

תחום נוסף שצפוי לעבור מהפכה הוא תחום הייצור והלוגיסטיקה. חיבור מכונות לרשת יאפשר לייעל את העבודה שלהן, ובעיקר למנוע תקלות וכך לצמצם את הזמן שבו המכונה מושבתת. מכוניות ללא נהג ורובוטים המשנעים מוצרים במחסני ענק גם הם עצמים המחוברים לרשת. הוזלה של מוצרים אלה תאפשר ייעול של עוד הרבה מחסנים ומערכי אספקה שעדיין לא נהנים מטכנולוגיה זו.

תעשייה חשובה שצפויה להרוויח מהתעוררות תחום האינטרנט של הדברים היא תעשיית המוליכים למחצה. בחברות הענק, כמו אינטל, קוואלקום, אבגו, ARM ואחרות, מאמינים כי שם גלומה צמיחתם העתידית העיקרית. רבים המכשירים המחוברים לרשת יסתמכו על סוללות — ולכן יידרשו שבבים הצורכים מעט מאוד אנרגיה. עבור חברות השבבים מדובר באתגר לא קטן, הדוחף אותן להמשיך ולהשקיע במזעור השבבים ודחיפה של חוק מור, שלפיו השבבים נעשים קטנים יותר וזולים יותר, שלב נוסף קדימה.

לא בטוח שהמשתמשים ירצו לקנות לעצמם מכונת כביסה שניתן להפעיל מרחוק או טוסטר המחובר לרשת, כי הערך שדברים אלה ייצרו להם אינו גבוה. אך מי שכן ירוויחו מהאינטרנט של הדברים הם החברות והארגונים הגדולים. אלה ירצו לחבר את המוצרים שלהם לרשת כדי שיוכלו לעקוב אחריהם גם לאחר שנמכרו, לנתח את השימושים ולצפות תקלות, או לשפר על פי נתונים שיאספו את הדור הבא של המוצרים. חברות ביטוח, חברות תשתיות כמו חשמל ומים, ארגוני בריאות ממשלתיים וחברות העוסקות בייצור והפצה, יוכלו לחסוך לעצמם כסף רב באמצעות המידע שיאספו. הם יהיו הכוח הגדול שידחוף את הטכנולוגיה הזו.

מה יהיה קצב החדירה?

ואולם קיימת שאלה בסיסית לגבי קצב החדירה של הטכנולוגיה. לפני כשלוש שנים העריכו בתעשיית הטכנולוגיה כי עד 2020 יפעלו 50–100 מיליארד עצמים המחוברים לרשת. בשנה האחרונה התמתנו הציפיות, והתאימו עצמן לקצב שבו המשתמשים מאמצים טכנולוגיות חדשות, כך שהתחזיות הונמכו ל-20 עד 30 מיליארד יחידות. כמו במקרה של הסמארטפונים, קצב החדירה ייקבע בעיקר על ידי הקצב שבו ניתן יהיה להוזיל את מחירי העצמים. לטענת מקינזי, כשמחיר השבבים והמכשירים המחוברים לרשת יירד מתחת לרמה מסוימת, קצב החדירה יהיה מהיר מאוד.

לצד מחיר השבבים, גם היעדר תקן אחיד שלפיו מתנהלים כל העצמים המחוברים לרשת, מקשה על החדירה שלהם לשוק. בניגוד לעולם הסמארטפונים, שכבר נשלט על ידי שתי מערכות הפעלה (אנדרואיד ו–iOS), בתחום האינטרנט של הדברים יש עדיין ריבוי מערכות הפעלה. הדבר מקשה מאוד על פיתוח החומרה הנדרשת כדי לקשר עצמים שונים לרשת, וכן מייקר את פיתוח התוכנה הנחוצה לשם כך.

באחרונה הכריזה גוגל על פרויקט Brillo, שבו תספק פתרון תוכנה מלא לעצמים המחוברים לרשת, כמו מוני חשמל, מדחנים, מכונות כביסה, תנורים וכל מוצר אחר שיחובר לרשת בעתיד. ענקית החיפוש הכריזה על השקת גרסה רזה של מערכת ההפעלה אנדרואיד שתיועד למכשירים אלה, ותציע פרוטוקול תקשורת בין העצמים לבין הרשת, וכן מערכת ניהול מרוחק של העצמים. המערכת תהיה פתוחה למפתחים ותחסוך זמן פיתוח יקר, וכן תאפשר התאמה מהירה וקלה בין העצמים המחוברים לרשת לבין סמארטפונים שבהם פועלת מערכת אנדרואיד.

במקביל, הכריזה גוגל לפני כחודש על מערכת הפעלה אנדרואיד wear, המותאמת למכשירים לבישים. גם אפל פועלת כדי לזרז את תהליכי החדירה של הטכנולוגיה, אך כמובן בדרך פתוחה פחות מזו של גוגל. האפל ווטש שהושק באפריל הוא פלטפורמה ראשונה של אפל עבור עצמים המחוברים לרשת ועליו פועלת גרסה רזה יותר של מערכת ההפעלה iOS. סביב מערכות הפעלה אלה צפויה להתפתח זירה שלמה של אפליקציות שימושיות שידחפו גם את החדירה של שעונים המחוברים לרשת ועצמים נוספים.

מיליארדי עצמים המחוברים לרשת יהפכו בעתיד למן רשת עצבים גלובלית, שתספק תמונת מצב מדויקת ובזמן אמת לגבי כל דבר שקורה סביבנו. מידע זה ישמש אותנו לעקוב בצורה טובה יותר אחר הבריאות שלנו ושל הקרובים לנו, הרשת תשפיע על היעילות של הייצור במפעלים, של ייצור החשמל, של תנועת המכוניות ועוד הרבה דברים שרק הדמיון היצירתי של אלפי מפתחים בכל העולם יחשוף בעתיד.

בחברת מקינזי מעריכים כי תוך עשר שנים תיצור מהפכת האינטרנט של הדברים ערך כלכלי שווה ערך לכ-6.2 טריליון דולר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#