מה זה בעצם |

מכונית אוטונומית: המהפכה הטכנולוגית החשובה ביותר של העשור

מאז 2015 החל מרוץ חימוש טכנולוגי מטורף בין יצרניות הרכב ■ לצדו קמה תעשייה של מוצרים משלימים - שחלק נכבד ממנה הוקם בישראל - המייצרת מערכות תקשורת בין מכוניות, הגנת סייבר, ניתוח נתונים ושבבים

אליחי וידל
אליחי וידל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רכב אוטונומי
רכב אוטונומיצילום: איור: עדי עמנואל
אליחי וידל
אליחי וידל

תחבורה אוטונומית היא ללא ספק המהפיכה הטכנולוגית החשובה ביותר של העשור הנוכחי - וככל הנראה גם של העשור הבא. אחרי שהטכנולוגיה חדרה לבתיהם של הצרכנים עם המחשבים האישיים ותשתיות האינטרנט, ולאחר מכן התברגה בכל כיס עם הסמארטפונים ותשתיות הסלולר - המקטע החשוב הבא של הנוכחות הטכנולוגית הוא התחבורה.

כל זמן שלא נמצאה טכנולוגיה שתאפשר לבני האדם לשגר עצמים, או את עצמם, בטלפורטציה ממקום למקום ובתוך שניות - ניאלץ להסתמך בחיי היום יום על תשתיות תחבורה - כבישים, מסילות ונתיבים אוויריים.

מכונית פרטית, משאיות, או כלי רכב להסעת המונים יישארו ככל הנראה האמצעים הבסיסיים גם בעשורים הקרובים לשינוע בני אדם וסחורות במרחב הגיאוגרפי. השאלות היחידות הן: איך עושים את זה בצורה המהירה והיעילה ביותר, כיצד מנצלים טוב יותר את הזמן שמושקע בשינוע ולא פחות חשוב - מהי דרך הבטוחה ביותר לעשות את זה. מי שייתן מענה לבעיות הללו - הם כמובן כלי הרכב האוטונומיים.

נתחיל מהסוף, מהחזון, עולם שבו ביבשה באוויר או בים ינועו כלי רכב בצורה אוטונומית לחלוטין, ללא מעורבות של נהג. בדרכים ינועו רק מכוניות אוטונומיות ולמעט הגדרת יעד הנסיעה עבור הנוסע, כל הפעולות יתבצעו על ידי המערכות הטכנולוגיות. הסינכרון בין המכונית לבין הסביבה שבה היא נעה יהיה מושלם - מקביעת הנתיב, הבנת הסביבה, זיהוי כלי הרכב האחרים וניהול הדרך ועד התאמת הפעילות בתוך המכונית לנוסע. מכיוון שכלי הרכב האוטונומיים יהיו משוחררים מהמבנה המסורתי של מכונית (הגה בקדמת כלי התחבורה, כסאות שפונים לכיוון הנסיעה, או הנפח שתופס מנוע המכונית מתוך כלל השטח שלה), את המבנה הפנימי שלהם אפשר יהיה להתאים טוב יותר לצרכי הנוסעים ובהתאם לאופי הנסיעה.

עד שנגיע לעתיד האוטופי הזה בעוד כמה עשורים (מועד הנתון לויכוח), ניאלץ בינתיים לחיות בסביבה מעורבת שבה נעים בכבישים ובדרכים כמה סוגים של כלי רכב בדרגות אוטונומיות שונות. תקופת המעבר הזאת היא המסקרנת ביותר מבחינת ההתפתחויות הטכנולוגיות. כדי שכלי רכב ינועו בצורה עצמאית מנקודה לנקודה הם זקוקים לכמה פלטפורמות טכנולוגיות, שזוכות לפריחה בשנים האחרונות.

כבר כיום קיימים ברוב המכוניות רכיבים שמהווים את הבסיס לתחבורה האוטונומית: אביזרים שמזהים ומתריעים על מכשולים ומפגעים בדרך - כמו מכונית שמבצעת בלימת חירום, קישור למפות ניווט, רמזורים ועומסי תנועה, מערכות בקרה לשיוט אוטונומי המווסתות את המהירות בהתאם לתוואי הנסיעה, או בלימה אוטומטית בזיהוי בעיה על הכביש. אלו הם הרכיבים שסביבם התגבשה תפישת הנסיעה האוטונומית, אבל בינתיים מדובר בלא יותר מ"מכונית חכמה" ואפילו לא חכמה מאד.

הרמה הנוכחית שבה נמצאות רוב המכוניות שעל הכביש היא הרמה הבסיסית ביותר, דרגה 1, שבה האביזרים מסייעים לנהג להבין את הדרך שסביבו, אבל כל הפעולות הן בידיו ובאחריותו.

בדרגה 2 - אוטונומיות חלקית - המכונית כבר יכולה לקחת את הפיקוד על הנהיגה בחלק מהדרך, כמו לדוגמה להאיץ או להאט בהתאם לנתונים ואולי אפילו לעבור מנתיב לנתיב, אבל עיקר האחריות עדיין על הנהג.

בדרגה 3 - אוטונומיות מותנית - מערכות המכונית עושות את רוב העבודה, אבל משאירות את השלבים הקשים בידי הנהג ומתריעות בפניו שעליו לקחת פיקוד.

בדרגה 4 - אוטונומיות גבוהה - המכונית למעשה שולטת בכל שלבי הנסיעה אבל היא מוגבלת לדרכים שבהן הנסיעה לא מורכבת במיוחד, כמו כבישים מהירים, כדי לא לסכן את הנוסעים במכוניות אחרות שעל הכביש שאינן אוטונומיות. בדרגה 5, הגבוהה ביותר - אוטונומיות מלאה - היא הקרובה ביותר לחזון שבו תפקידו של הנוסע מסתכם בקביעת יעד הנסיעה.

אחת מחלוצות רעיון הרכב האוטונומי היתה גוגל, שכבר ב-2010 החלה לפתח את המכונית ללא נהג שלה תחת פרויקט ויימו (Waymo). ואולם, מיד הצטרפו למרוץ ענקיות נוספות כמו אפל, טסלה ואובר, שמתכננת להפוך את צי המוניות שלה לאוטונומי.

בתוך שנים בודדות הצליחו אנשי הטכנולוגיה להחדיר בכל יצרניות הרכב המסורתי הגדולות את ההבנה שיש ביכולתן לייצר מכוניות אוטונומיות (בדרגות הגבוהות). תעשיית המכוניות מגלגלת מדי שנה טריליוני דולרים ואף יצרנית לא מוכנה להישאר מאחור וליהפך ללא רלוונטית

וכך, מאז 2015 החל מרוץ חימוש טכנולוגי מטורף בתחום. אחת אחרי השנייה החלו יצרניות הרכב הגדולות להתניע תוכניות לפיתוחים עצמאיים, רכשו טכנולוגיות מתקדמות מסטארט-אפים וחתמו על שתופי פעולה עם ענקיות הטכנולוגיה. טויוטה השקיעה באובר, פורד עורכת ניסויים בשירותי שאטלים ושיתוף נסיעות, פולקסווגן בחרה לפתח את הקשרים שלה עם GETT הישראלית וג'נרל מוטורס השקיעה 500 מיליון דולר בשירות שיתוף הנסיעות ליפט.

כיוון שמדובר באיסוף כמויות אדירות של מידע על הסביבה, ניתוח מהיר וקבלת החלטות בשברירי שנייה - התפתחה סביב הענף תעשייה שלמה. חיישנים, אביזרים, כלי מחשוב, מערכות תקשורת מחשבים ותקשורת סלולרית, איסוף מידע במחשבי המכונית ובענן, אבטחת המידע ומערכות בינה מלאכותית (AI) שמאפשרות למחשבי המכונית לנתח את המידע שנאסף בזמן הנהיגה ולקבל החלטות במהירות שיא כיצד לפעול.

ענפי הטכנולוגיה המרכזיים שבהם מתרכז ענף הרכב כיום הם פיתוח שבבים, תקשורת, ביג דאטה ואנליטיקס, יכולות מורכבות של בינה מלאכותית — וניטרול איומי סייבר פוטנציאליים.

הסביבה הזאת התניעה בישראל גל אדיר של חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים שהחלו לפתח מערכות תומכות לתעשיית הרכב, שהגיעה לשיא ב-2017 עם מכירת מובילאיי לאינטל תמורת 15 מיליארד דולר. ההערכות הן כי בישראל פועלות יותר מ-100 חברות וסטארט-אפים שמפתחים כלים שונים לתעשיית הרכב.

אלא, שלצד הפיתוחים האדירים שמקרבים את חזון המכונית האוטונומית במהירות שיא למציאות היומיומית של תושבי מדינות המערב, נותרו לפחות שני תחומים כבדי משקל שלא ניתן בינתיים לפתור באמצעים טכנולוגיים: רגולציה ומוסר. בצד הרגולטורי, מתקשות עדיין הממשלות הריבוניות להתמודד עם שילוב כלי הרכב האוטונומיים בזרם התנועה הידנית. בעיות של אחריות במקרה של תאונות, סוגיות ביטוחיות (האם יצרנית הנוסע/נהג אחראי, יצרנית הרכב, חברת המחשבים, התקשורת וכדומה), שמירה על אבטחת המידע מהמכונית ואליה וכדומה.

בהיבט המוסרי, עולות שאלות כגון האם במקרי מצוקה מחשב המכונית, הבינה המלאכותית שבו, יוכל לקבל החלטות שבן אנוש היה מקבל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות