מה זה בעצם? |

האינטרנט של הדברים: כשהתנור למד לדבר

תחום האינטרנט של הדברים עתיד לשנות את העולם לא רק על ידי שליטה מרחוק על האורות או המזגן ששכחתם לכבות ■ ה-IoT ישנה את העצמים המקיפים אותנו ויהפוך חפצים דוממים ליצורים דיגיטליים חכמים, שיאפשרו לנו, לחברות ולממשלות לנתח את הסביבה שלנו, לשפר אותה, ולחסוך כסף רב בדרך

אמיר טייג
אמיר טייג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
האינטרנט של הדברים
האינטרנט של הדבריםצילום: עדי עמנואל
אמיר טייג
אמיר טייג

מה קרה לטלפון הסלולרי הפשוט כשחיברו אותו לרשת? הוא נהפך מטלפון טיפש לחכם. הרשת, וכל המידע וכוח העיבוד העצומים שהיא מציעה, יכולים להפוך עוד הרבה מכשירים אחרים לחכמים: מכוניות, צמידי כושר, קוצבי לב, מדי מים וחשמל, מזגנים, מכונות כביסה, תנורים ועוד אינספור עצמים ומכשירים שבהם אנחנו עושים שימוש יומיומי.

האינטרנט של הדברים (Internet of Things, או IoT) הוא החיבור של עצמים לרשת, והוא מאפשר שני דברים מרכזיים: הראשון הוא שליטה מרחוק – יש לנו את האפשרות להפעיל את המזגן לפני שאנחנו מגיעים הביתה, לכבות את האורות גם אחרי שיצאנו מהבית, לסגור תריסים או להפעיל תנור. אך זהו השימוש המעניין פחות של האינטרנט של הדברים, שכן הערך שהוא יוצר לצרכן אינו גבוה.

למעשה, העצמים המחוברים לרשת יהפכו את הבית, את המכונית או את בית העסק ליצור דיגיטלי חכם ובעל מודעות עצמית. המכשירים יחושו את הסביבה שלהם, ינטרו אותה, וידווחו עליה לרשת. כך, למשל, מכשירים ינטרו את הדופק של החולה ששוחרר לפני שבוע לביתו אחרי שעבר ניתוח קשה ויעבירו את הנתונים לרשת. הם גם יוכלו לדווח מהי כמות המים שספגה הקרקע בשדה התותים, או כמה שמן שרפה משאית החלוקה של הסחורה, וכמה קילומטרים יש לה עד הטיפול הבא.

אחד היישומים הראשונים של הטכנולוגיה הוא דווקא בתחום שמרני יחסית: ביטוח. חברת הביטוח עוקבת אחר התנהגות הנהג, ובודקת היכן ומתי הוא נמצא על הכביש ועד כמה הוא שומר על החוק. לפי נתונים אלה, תוכל חברת הביטוח לשכלל את הערכות הסיכונים שהיא מבצעת ולהציע פרמיות מוזלות לנהגים זהירים במיוחד.

חברות וארגונים גדולים מעוניינים לחבר את המוצרים שלהם לרשת כדי שיוכלו לעקוב אחריהם גם לאחר שנמכרו – דבר שיאפשר להם לנתח את השימושים במוצר, לצפות תקלות, ולשפר את הדור הבא של המוצרים על פי הנתונים שייאספו. באמצעות מידע כזה, חברות ביטוח, חברות תשתיות כמו חשמל ומים, ארגוני בריאות ממשלתיים וחברות העוסקות בייצור והפצה יוכלו לחסוך כסף רב.

בחברות השבבים כמו אינטל , קוואלקום , אוואגו ו-ARM, מאמינים כי ב-IoT גלומה צמיחתם העיקרית בעתיד. רבים מהמכשירים המחוברים לרשת יסתמכו על סוללות — ולכך יידרשו שבבים הצורכים מעט מאוד אנרגיה. עבור חברות השבבים מדובר באתגר לא קטן, הדוחף אותן להמשיך ולהשקיע במזעור השבבים ובמאמץ להתאים את פיתוח השבבים לחוק מור, שלפיו צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים במחיר מינימלי תוכפל בכל 24-18 חודשים, כך שהשבבים ייעשו קטנים יותר וזולים יותר. לפי חברת הייעוץ מקינזי, כשמחיר השבבים והמכשירים המחוברים לרשת יירד מתחת לרמה מסוימת, קצב החדירה של הטכנולוגיה יהיה מהיר מאוד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"