בוטים - אלקסה, סירי והתוכנה שתדבר איתכם

בוט הוא אפליקציית תוכנה שמשלימה משימות באופן אוטומטי. בעגה היומיומית הכוונה היא לממשקי משתמש מבוססי שיחה שמיועדים ליצור אינטראקציה עם בני אדם או בוטים אחרים, באמצעות תוכנה.

בוטים יכולים להיות מבוססי ממשק קולי, כמו אלקסה, מערכת העוזר האישי הקולי של אמאזון, או ממשק טקסטואלי, כמו המסנג'ר של פייסבוק, המשמש לתקשורת עם ספק שירות או גוף תוכן.

בוטים הם לא המצאה חדשה. מראשית ימי המחשבים נוצרו תוכנות שניהלו שיחות עם בני אדם על פי תסריטים שתוכננו מראש (כמו התוכנה אלייזה). כעת ההתקדמות הטכנולוגית בעולמות הבינה המלאכותית ולמידת מכונה מאפשרת פיתוח בוטים משוכללים יותר המסוגלים להבין לא רק פקודות, אלא שפה אנושית טבעית ולהגיב בהתאם.

ארגונים רבים בעולם כבר מאפשרים ללקוחות שלהם לתקשר איתם באמצעות בוט - כדי להזמין פיצות מדומינוס פיצה או פיצה האט, או כדי לפנות למוקד שירות. בין הגופים שהשיקו בוטים ניתן למצוא את רשת מלונות הייאט, גוף החדשות CNN ואתר הנסיעות אקספדיה.

למה כולם מדברים על בוטים?

באפריל 2016 הכריזה פייסבוק על השקת פלטופורמת בוטים לתקשורת עם עסקים ונתנה דחיפה משמעותית לתחום. בעונת החגים האחרונה משפחת המוצרים של אלקסה היו מוצר האלקטרוניקה הפופולרי ביותר באמאזון. קצב המכירות של המוצרים הכפיל את עצמו ב-2016 בהשוואה לשנה הקודמת לפי חברת המחקר Statista.

אלקסה מותקנת כבר במעל ל-7 מיליון משקי בית בארה"ב. ברבעון הראשון של 2017 מספר האפליקציות צד שלישי שהיו זמינות לשימוש באלקסה הוכפל בהשוואה לרבעון הקודם - מ-5,000 ל-10,000 אפליקציות.

דו"ח של אתר הטכנולוגיה ונצ'רביט מיפה קרוב ל-200 חברות שעוסקות בפיתוח והפצת בוטים שגייסו במצטבר מעל ל-4 מיליארד דולר ויצרו אלפי בוטים. המיפוי כולל חברות שמפתחות עוזרים אישיים, סוכנים ונותני שירות וירטואליים, מסחר מקוון וכלים להגברת הפרודוקטיביות; חברות טכנולוגיות שמפתחות כלי בינה מלאכותית (AI) ובתוכם מנועים לניתוח והבנת שפה טבעית, למידת מכונה וזיהוי קולי; כלי אנליטיקס לניתוח השימוש בבוטים וחנויות בוטים לגילוי בוטים חדשים (כלומר אפסטורים ייעודיים לתחום זה).

מארק מאי, אנליסט אינטרנט בסיטיגרופ, טוען שכלכלת הבוטים צומחת בקצב אף מהיר יותר מזו שאיפיינה את כלכלת האפליקציות בתחילת דרכה, כך לפי ניתוח שלו שפורסם בבלומברג בספטמבר. לפי הנתונים של מאי, 6 חודשים אחרי השקת פלטפורמת הבוטים במסנג׳ר של פייסבוק כבר היו 34 אלף מפתחי בוטים, לעומת 12.5 אלף מפתחי אפליקציות 14 חודשים אחרי השקת פלטפורמות המובייל. כמו כן, לפי הנתונים שלו בתקופה שבין שלושה לשישה חודשים אחרי השקת האפסטור מספר האפליקציות הזמינות גדל ב-100% מ-7500 אפליקציות ל-15 אלף, בהשוואה לצמיחה של 170% במספר הבוטים בתקופה המקבילה מ-11 אלף בוטים למסנג׳ר של פייסבוק שלושה חודשים לאחר השקת הפלטפורמה ל-30 אלף שלושה חודשים מאוחר יותר. ניתן לייחס חלק מהזינוק במספר הבוטים בקלות בה ניתן לפתח ולהשיק בוט בפייסבוק.

האם בוטים משתלטים על העולם?

בינתיים, נראה שההתלהבות מקדימה את הבשלות הטכנולוגית בעולם הבוטים. אפילו דיוויד מרקוס, המנהל את פעילות מסנג'ר בפייסבוק תחתיה נמצא תחום הבוטים, הודה באירוע של טק קראנץ' בספטמבר 2016 שהרעיון "הפך לבאמת אובר-הייפד, באמת מהר" ושכתוצאה מכך הבוטים לא מספיק טובים ושימושיים כפי שהוא קיווה.

בדומה לימים המוקדמים של אפליקציות המובייל, גם חלק גדול מהבוטים הראשונים הם גימיקים שלא עונים על צורך אמיתי. כיום הטכנולוגיה עוד לא בשלה ברמה שתיתן מענה אוטומטי מבלי שנזהה אם אנחנו משוחחים עם מכונה או עם אדם - פעולה הידועה בתור מבחן טיורינג שתוכנה הצליחה לעבור לראשונה ב-2014 כשהתחזתה לילד בן 13. כתוצאה מכך, קבוצת הבוטים השנייה והמשוכללת כמעט ואינה קיימת.

אחד הגילויים המפתיעים בתחום פורסם בכתבה שפורסמה באפריל בבלומברג תחת הכותרת "בני האנוש שמסתתרים מאחורי הצ'אטבוטים". הכתבה חשפה שכמה משירותי העוזר האישי הפופולריים ביותר, כולל שירות X.ai שמתאם פגישות עבור המשתמש, מתופעלים באופן ידני על ידי עובדים של החברה שמונעים טעויות בשירות ומפקחים על המענה האוטומטי. החברה מפרסמת את השירות, שהושק ב-2014, בתור "עוזר בינה מלאכותית אישי שמתאם פגישות באופן קסום", אלא שמתברר שהבינה אינה מלאכותית אלא דווקא אנושית.

השימוש בעובדים כחלק מהתהליך ממחיש את הקשיים הטכנולוגיים איתם מתמודדות החברות שמכירות בכך שהמענה האוטומטי אינו מספק ברמתו הנוכחית ויש צורך במעורבות אנושית בתהליך.

המקרה של מיקרוסופט ואירועים אחרים מעלים סוגיות ערכיות, פילוסופיות ואתיות שילכו ויתבררו ככל שתהיה יותר תקשורת בין בני אדם ובוטים ויגלו צדדים חדשים של התנהגות אנושית, כמו למשל מהו האופי של בוט, האם לבוט יש אישיות, מהו המגדר של בוט, והאם גברים ונשים מתקשרים בצורה שונה עם בוטים. בגזרת האתיקה ניתן לשאול האם חובה ליידע את המשתמש כשהוא מקבל מענה אוטומטי שיוצרת תוכנה או האם ניתן להטריד מינית בוט מבלי להיענש על כך.

מקרה נוסף מהשנה האחרונה ממחיש את הטבע האנושי כפי שהוא מתגלה במפגש עם מכונה ואת הבעייתיות מלמידת מכונה אוטומטית. במארס שעבר השיקה מיקרוסופט את Tay - צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית שפירסם ציוצים בטוויטר.

נדרשו 16 שעות בלבד על מנת שהבוט ילמד להתבטא בצורה פוגענית וגזענית ומיקרוסופט נדרשה לכבות אותו. מאוחר יותר החברה הסבירה שהבוט הותקף על ידי טרולים שעל בסיס האינטראקציה איתם הוא למד לענות באופן אוטומטי (ולא פוליטיקלי קורקט).