מה זה רחפנים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מה זה בעצם

קטנים, מזמזמים ומכונפים: הרחפנים משתלטים על המרחב הצרכני

בשנים האחרונות נבנה סביב הרחפנים שוק עצום המשמש למגוון צרכים ■ בתוך חמש שנים יהיו קרוב ל-30 מיליון רחפנים לשימוש צרכני וכ-800 אלף לשימושים תעשייתיים ■ החברה הגדולה בעולם בשוק הצרכני היא DJI הסינית, שחולשת על כ-70% משוק הרחפנים העולמי ■ גם לישראל יש נציגות בתחום

4תגובות
רחפן
עדי עמנואל

אחת התופעות המעניינות בתחום הטכנולוגיה הצרכנית הם הרחפנים (Drones) - כלי תעופה בלתי-מאוישים שתנועתם באוויר נשלטת מהקרקע. עד תחילת העשור הנוכחי, בשמים זמזמו רחפנים צבאיים בלבד, רובם במשימות צילום וריגול ומעטים למטרת תקיפה. פיתוחים טכנולוגיים אזרחיים - בעיקר מזעור רכיבי מחשב וסוללות, שיפור התקשורת בין הרחפן למפעיל והירידה החדה במחירי אביזרי הצילום - הפכו את הרחפנים למוצר צריכה פופולרי.

בתוך שנים ספורות התפתח סביב הרחפנים שוק עצום למגוון שימושים אזרחיים-צרכניים: ממטיסים חובבנים, דרך חברות המספקות שירותי צילום לאירועים ולמעקב, ועד חברות מסחריות שנעזרות בכלי הטייס הללו לפעילותן. הרחפנים האזרחיים הם כלי תעופה זעירים וקלים, לרוב בעלי ארבעה מדחפים, שניתן לרכוש בכמה מאות שקלים.

ב-2014 נרשם ציון דרך בתחום הרחפנים, כאשר אמזון אישרה כי בחברה עובדים על פיתוח שירותי משלוחים באמצעות רחפנים. גיקים ואנשי דיגיטל כבר ראו בעיני רוחם את כלי הטייס הזעירים ממלאים את השמים במשימות שילוח - אבל מגבלות תעופה, סוגיות של שמירת פרטיות ושיקולים ביטחוניים מאטים את השתלטות הרחפנים על המרחב האווירי.

המהירות שבה מתפתח שוק הרחפנים, החשיבות האסטרטגית שטמונה בשליטה אווירית והיכולת לשלב בכלי הטייס הזעירים טכנולוגיות מתקדמות – כל אלה מעוררות קשיים רבים וחששות מפני ניצולם לרעה. אחרי הכל, כל אחד יכול לרכוש רחפן במאות שקלים בודדים, ללא צורך בעמידה בסטנדרט כלשהו, בהכשרה או בהזדהות – ומאפשרים חדירה לפרטיות של אזרחים המצולמים מהאוויר ואף ביצוע פיגועים בזול וביעילות על ידי ארגוני טרור.

בנובמבר 2017 קבע מבקר המדינה בדו"ח מיוחד, כי ישראל עדיין לא גיבשה מדיניות מספקת להתמודדות עם איום הרחפנים, וכי גופי טרור או ארגונים פליליים עשויים לנצל מצב זה ולעשות שימוש לרעה בכלי הטייס. בנוסף, המבקר התריע מפני הסכנות הבטיחותיות שעלולות להיווצר אם לא תיקבע רגולציה מתאימה והסדרה של נתיבי הטייס ושל המגבלות על המפעילים.

על פי הערכה שלBI  אינטליג'נס (יחידת המחקר של אתר הטכנולוגיה ביזנס אינסיידר), שוויו של שוק הרחפנים העולמי ב-2016 היה 8.5 מיליארד דולר, והוא צפוי לצמוח בשנים הקרובות ב-7% בשנה - ולהגיע לשווי של 12 מיליארד דולר עד 2021. על פי BI אינטליג'נס, בתוך חמש שנים יהיו קרוב ל-30 מיליון רחפנים לשימוש צרכני וכ-800 אלף רחפנים לשימושים ארגוניים בתעשיות כמו תובלה, אבטחה, תקשורת, בידור, חקלאות ותשתיות. בתחום הצבאי, מציינים שם, ממשלת ארה"ב משקיעה מדי שנה כ-3 מיליארד דולר בפיתוח וייצור של רחפני תקיפה וביון.

הביקוש הגובר לרחפנים עבור שימושים שונים יצר סביבם תעשייה שלמה של טכנולוגיות ואביזרים נלווים - בין השאר מצלמות שמתאימות לצילום מהאוויר וברזולציות גבוהות וכן מצלמות תרמיות המאפשרות מעקב מהאוויר. כמו כן נוצר צורך ברכיבי מחשוב ושבבים שיתאימו לעיבוד המידע והתקשורת בין הרחפן לתחנת הקרקע שלו - החל בהעברה מהירה של דאטה בכמויות גדולות וכלה במוצרי אבטחה לתקשורת בין שני הצדדים. במישור הצרכני התפתחה גם תעשיית אפליקציות המאפשרות שליטה בכלי הטייס הזעירים באמצעות טאבלטים וסמארטפונים.

מלבד הפעילות העצמאית והמתוקשרת של אמזון בפיתוח צבא הרחפנים לשירות לקוחותיה, בעולם פועלות כמה חברות בולטות בייצור ושיווק רחפנים: הגדולה שבהן היא DJI הסינית שמפעילה סניפים בכל העולם וחולשת על כ-70% משוק הרחפנים העולמי.

חברה בעלת פרופיל תקשורתי גבוה היא 3D Robotics, שאחד ממייסדיה הוא כריס אנדרסון, העורך הראשי לשעבר של מגזין הטכנולוגיה ""Wired. ב-2014, אחרי שפירסם כתבות רבות במגזין והקים קהילה של חובבי רחפנים, פרש אנדרסון מעיתונאות כדי להקים את 3D Robotics.

גם בישראל הוקמו סביב הרחפנים סטארט-אפים רבים. אחד מהם הוא פלייטרקס, המפתח רכיב חומרה שמותקן על גבי הפלטפורמות המרחפות, ומחבר אותן לרשת סלולרית באמצעות כרטיס SIM המאפשר לקבל מידע מהרחפן בזמן אמת - על מיקומו, מהירותו, גובהו ומדדים נוספים.

חברה נוספת היא פאראזיר, שמפתחת טכנולוגיות בטיחות לרחפנים לאבחון כשלים בכלי הטייס או בסביבה - כדי שיוכלו לקבוע אם הרחפן יצא משלב הטיסה ואם צריך להנחיתו בצורה בטיחותית.

החברה היחידה בישראל שמייצרת רחפנים בעצמה ומספקת פתרון כולל היא איירובוטיקס, שגייסה עד כה כ-60 מיליון דולר. אטלס דיינמיקס הישראלית-לטבית נכנסה באחרונה לתחום ומייצרת רחפנים ייחודיים שכוללים מערכת הפעלה אוטונומית וחצי-אוטונומית, מצלמות וסנסורים הניתנים להחלפה בהתאם למשימה, וכן תחנת עגינה שטוענת ושומרת על הרחפן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#