ניהול סטארט-אפ: הטעויות שישראלים עושים בחו"ל - איך להקים סטארט-אפ - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ניהול סטארט-אפ: הטעויות שישראלים עושים בחו"ל

חוצפה ישראלית מביאה אותנו רחוק, אבל חשוב גם לכבד מנהגים ותרבות מקומית; לכולם חשוב שניקח אותם ברצינות; הבנת התהליך וקבלתו הן תנאי הכרחי לשיתוף פעולה פורה ■ מאילו טעויות כדאי להימנע בחו"ל?

תגובות

רן שריג - מנכ"ל ומייסד שותף דאטורמה

רן שריג (מימין) ואפי כהן, מייסדי דאטורמה
עופר וקנין

כולנו עושים המון טעויות כשאנחנו פוגשים תרבויות שונות משלנו. לא רק ישראלים עושים את הטעויות האלה.

לכולם חשוב שניקח אותם ברצינות, שנתייחס בכבוד לזמן שלהם ונהיה ישרים. אך זאת טעות גדולה לחשוב שרק משום שאני מדבר אנגלית (אפילו אנגלית מעולה), אני מיד מבין את התרבות האמריקאית או הבריטית. הטעות הנפוצה ביותר היא גיוס אנשים לא מתאימים.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

כשמגייסים אנשים מתרבויות אחרות, קשה לנו לשפוט באותם כלים. העצה הטובה ביותר היא להבין מהיום הראשון שבו מגייסים אנשים בחו"ל שאתם צריכים עזרה בגיוס האנשים הטובים ביותר — ולהשיג את העזרה הזאת.

עמית אבנר - מנכ"ל ומייסד Taykey

חוצפה ישראלית מביאה אותנו רחוק, אבל בסופו של דבר, חשוב לכבד גם מנהגים וגם תרבות מקומית. הרבה יזמים ישראלים סומכים יותר מדי על להיות חצוף ושונה, וזה בהחלט פותח דלתות, אבל אחרי שפתחתם את הדלת, צריך לפעול כמו מקומי כדי לפתח מערכת יחסים ארוכת טווח.

אמריקאים ואירופאים לא רוצים להיות חברים של מישהו ששונה מהם יותר מדי, בדיוק כמו שישראלים לא רוצים. אבל בין אם נרצה ובין אם לא, עולם העסקים הוא עולם של קשרים וחברים, וחשוב לשחק את המשחק ולכבד את התרבות שלהם.

גיא הורוביץ - שותף בדויטשה טלקום קפיטל פרטנרס

גיא הורוביץ
דודו בכר

יזמים ישראלים מוערכים בחו"ל הודות לתכונות האופי שנוטים לייחס להם: לעולם לא מקבלים "לא" כתשובה, מפגינים יצירתיות במקום שבו אחרים מקובעים, עומדים על דעתם גם מול ביקורת, לא ״מורחים״ או מרככים מסרים קשים ולא מסתירים את דעתם גם כשהיא מנוגדת לדעת הרוב.

לא במפתיע, תכונות אלה בדיוק גורמות לישראלים רבים לאי־הבנות ולעתים לעימותים עם קולגות, שותפים ואפילו לקוחות שאינם ישראלים. התפישה המקובלת שלפיה הלקוח תמיד צודק אינה מקובלת על חלק מהיזמים הישראלים, ואף שבמקרים מסוימים הצדק עמם, הטעם שנותר בפיו של הלקוח עשוי להיות מר.

ישראל ידועה גם בקשרים החברתיים הצפופים — כולם מכירים את כולם, או לכל הפחות מישהו שמכיר את האדם המבוקש. הנטייה "לזרוק שמות" ולפנות באופן ישיר — שלא לומר בוטה — לאנשים, בלי קשר למידת בכירותם או חשיבותם בארגון, אינה בהכרח הדרך הטובה ביותר לרכוש את אמונם של זרים. לעתים היא אף נתפשת כאיום על התהליך המקובל.

ככלל, הבנת התהליך וקבלתו הן תנאי הכרחי לשיתוף פעולה פורה עם זרים. לשם הבהרה, מותר ואף מומלץ לזהות קיצורי דרך ונקודות מינוף, אך הבחירה אם ומתי להשתמש בהם צריכה להיות מודעת ומחושבת, ולא אינסטינקטיבית.

אורן קניאל - מייסד ומנכ"ל אפספלייר

אין מכנה משותף. יש דוגמאות מניסיונות צמיחה מלאכותית ולא מבוקרת, ועד לחוסר הבנה של שווקים נכונים. הטעויות לעתים הן אסטרטגיות, חברות שמיומן הראשון מחפשות אקזיט ולא הקמת חברה יציבה ולאורך זמן.

טל חלוזין - מייסד שותף וסמנכ"ל טכנולוגיות ב–Innovid

לא יודעים מה הם לא יודעים.

>> איך להקים סטארט-אפ - המדריך המלא

שער מוסף שבועות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#