"בקצב הזה לא יישארו פה מוחות בשביל לברוח" - IT - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בקצב הזה לא יישארו פה מוחות בשביל לברוח"

ראובן אגסי, מוותיקי תעשיית ההיי-טק המקומית, מתוסכל. הוא טוען שבישראל יש יותר פסיכים מאשר אנשים בריאים בני גיוס, ומרגיש שכיום יש פחות רעיונות חדשניים בהיי-טק. וחוץ מזה, הוא אבא של שי

תגובות

בגיל 68, לאחר 40 שנה בתחום ההיי-טק, ראובן אגסי עוד לא חושב על הפנסיה. "אני כאן כי אי אפשר לגרש אותי", הוא אומר בחיוך דק. שפת הגוף שלו משדרת נינוחות. איש ההיי-טק המנוסה, שהקים ומכר כמה חברות, כבר התראיין פעמים רבות - וניכר בו שהוא מנוסה בכך. ואולם מאחורי הנינוחות מסתתרת הרבה ביקורת, וגם אנשי יחסי הציבור שיושבים לצדו אינם מצליחים למנוע ממנו להשמיע התבטאויות חריפות.

הנטייה של אגסי לא לשמור דברים בבטן כמעט סיבכה אותו לפני כשנה עם ענקית התוכנה אדובי, המפתחת תוכנות לעריכה גרפית ולעריכת וידאו. אגסי מייצג את אדובי בישראל באמצעות חברת קוויקסופט, שאותה הקים לפני 18 שנה. הוא גם יזם היי-טק שהקים עם בנו שי - כיום אחת מהדמויות הבולטות בעולם ההיי-טק בישראל ומי שעומד מאחורי מיזם המכונית החשמלית - שתי חברות שנמכרו לענקית התוכנה הגרמנית SAP תמורת יותר מ-400 מיליון דולר. בספטמבר 2007 פירסם אגסי באתר האינטרנט של קוויקסופט הודעה שבה נכתב: "חברת קוויקסופט והעומד בראשה, ראובן אגסי, רואים חשיבות רבה במחאה הציבורית שקמה לאור תופעת ההשתמטות משירות צבאי או אזרחי. אנו ממליצים לא להעסיק אנשים שלא מילאו את חובתם למדינה ולא שירתו בצבא או בשירות לאומי. קוויקסופט נרתמת למאבק ומגייסת רבים מבין לקוחותיה לקחת חלק בקיום חברה תקינה, ערכית ושוויונית. קוויקסופט מזמינה חברות נוספות לאמץ את הרעיון שהשירות הוא לטובת המדינה וראוי שיהיה ערך משמעותי במדינת ישראל".

בסוף ההודעה הופנו הקוראים לאתר של עמותת "הפורום לשוויון בנטל", שם הם היו יכולים לחתום על עצומה בעניין. לא מעט אנשים זעמו על אגסי בשל ההתבטאות החריגה. כלי התקשורת סיקרו בהרחבה את הפרשה - והטוקבקיסטים מילאו בתגובות את הידיעות שהופיעו באינטרנט. בסופו של דבר, בלחץ אדובי, נאלץ אגסי להסיר את ההודעה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

גם כיום הוא אינו מביע צער על כל העניין. "המטרה שלי היא שיהיה שיוויון בישראל", הוא אומר. "בטכניון למדתי שלפעמים צריך לעצור ולבדוק מה קורה לחברה כאשר מתגשם התסריט הגרוע ביותר. מדינת ישראל צריכה לנהוג באופן דומה. החרדים לא מתגייסים. הערבים לא רוצים לתרום לחברה. מה שקורה הוא ש-40% מבעלי הפוטנציאל לשרת בצה"ל לא מתגייסים. ישבתי בצה"ל בוועדה לבדיקת ערך השירות, שהתכנסה בברכתו של האלוף אלעזר שטרן ובראשה עמד קובי הבר. מסקנותיה לא פורסמו וייתכן שנגנזו.

"המדינה מתגמלת כיום את המשתמטים. ב-2008 נרשמו כ-6,500 איש כבעלי פרופיל 21. 3,500 נוספים נרשמו כבעלי בעיות רפואיות המונעות מהם גיוס. 3,000-3,500 הם בעלי עבר פלילי. ויש עוד כל מיני. הגענו לכך שבישראל יש יותר פסיכים מאשר אנשים בריאים בני גיוס. עד מלחמת לבנון השנייה גם אני קיטרתי ולא עשיתי עם זה כלום. יש מתירנות שגורמת לאנשים לא ללכת לצבא. בנים רבים של חברי כנסת לא היו בצבא. כשהגעתי לכנסת כדי להשמיע את טענותי הסתכלו עלי כאילו אני נודניק".

גם כיום אתה לא מקבל לקוויקסופט עובדים שלא שירתו בצבא?

"אם מישהו קיבל פרופיל 21 והוא העמיד פנים - לא אקבל אותו ואמליץ לכל החברות שאני מייעץ להן לנהוג באופן דומה. אמרתי שאני עוד מחכה למי שיתבע אותי על זה שאני לא מקבל אנשים שלא עשו צבא. כשהפרשה התפוצצה אנשים איימו עלי בתביעה. בינתיים זה לא קרה. היה מישהו שהגיש מועמדות לקוויקסופט וכששאלתי אותו אם הוא עשה צבא אז הוא טען שהוא לא רוצה להתייחס לזה. אז אמרתי לו שלא ישלח קורות חיים. טוענים נגדי שאני מפלה, אבל אני אומר לכל אלה שמתנגדים לתנאי הזה שהבעיה היא שהחברה והחוקים הקיימים אינם מבדילים בין מי שלא רוצה לשרת בצבא לבין מי שלא יכול. ולזה אין תשובה".

באדובי כעסו עליך?

"החלטתי להוריד את ההודעה שפירסמתי מאתר החברה ולהעביר את תוכנה לאתרים אחרים, שם כתבתי את מה שאני מאמין בו. אני מודאג מכך שהמדינה אינה מתגמלת מספיק את אלה שהולכים לצבא. מצחיק אותי שאומרים שאין כסף. איך יש משאבים להחזיק את בחורי הישיבות?! זה הכסף שלנו שמנהיגינו קונים בו את השלטון.

"אזרח ישראלי צריך לקבל מהמדינה בהתאם למה שהוא תרם לה. בארה"ב יש חוקים שקובעים כי מי ששירת בצבא יקבל הנחות בשכר לימוד לאוניברסיטה ובדיור. אצלנו נותנים לאנשי מילואים הנחות לפארקים. זה מצחיק, לאנשים שעושים מילואים אין זמן ללכת לפארקים. שישלחו את המשתמטים לפארקים.

"אני סבור, למשל, שהממשלה צריכה לתת הקלות למי ששירת בצבא באמצעות המוסדות האקדמיים. מי ששירת יקבל סובסידיה וישלם רק 10,000 שקל אם הוא ירצה ללמוד בטכניון. ליתר המחיר צריך להיות 30 אלף שקל".

אבא, תתעדכן

קוויקסופט אינה העסק היחיד של אגסי. ב-1996 הוא הקים עם בנו שי את חברת טופ טיר, שפיתחה תוכנה לפורטלים ארגוניים. ב-2001 נמכרה החברה ל-SAP הגרמנית תמורת כ-400 מיליון דולר. חברה נוספת שהקימו אגסי ובנו, טופ מנג', נמכרה אף היא ל-SAP כעבור שנה תמורת כ-7.5 מיליון דולר. החברה עסקה בפיתוח ושיווק תוכנה להנהלת חשבונות שנקראה מנה"ל.

לאחר מכירת טופ טיר ל-SAP הצטרף שי אגסי להנהלת החברה הגרמנית והיה לחבר הדירקטוריון הראשון שאינו גרמני. בהמשך הוא הגיע לעמדה הטכנולוגית הבכירה בארגון - נשיא חטיבת המוצרים והטכנולוגיה. בתעשיית ההיי-טק היה ברור כי התפקיד הבא של אגסי, שרק השנה מלאו לו 40, יהיה מנכ"ל החברה.

ואולם במארס 2007 הודיע במפתיע אגסי הצעיר כי בכוונתו לפרוש מ-SAP ולהתמקד בפיתוח מכונית חשמלית. הרקע לצעד היה ההחלטה שהתקבלה בחברה להאריך את החוזה של המנכ"ל הנינג קגרמן עד 2009. אגסי החליט שאינו מעוניין להמתין עד שהתפקיד יעבור אליו - ופרש.

ראובן אגסי מספר כי כששמע בראשונה על פרישתו של בנו מ-SAP חשב כי הוא עושה צעד מאוד מסוכן. "חשבתי שזה לא נכון מצדו לעזוב את SAP אם הסיבה היא עיכוב של שנה בקבלת תפקיד המנכ"ל", הוא אומר. "אתה יודע מה הוא אמר לי? הוא אמר: 'אבא, יש בעיה של זיהום אוויר בעולם. אתה רוצה שלנכדים שלך יהיה אוויר לנשימה?' עניתי לו: 'שי, מאיפה תשיג מצברים שיכולים לטעון כלי רכב חשמליים?' והוא השיב: 'שכחת שלמדתי חשמל בטכניון ועסקתי בכך בצבא? אבא, תתעדכן. יש סוללות כאלה'. הלכתי לגוגל וראיתי שבאמת יש כאלה סוללות".

לדברי אגסי, הרעיון התבשל בראשו של בנו כבר זמן רב. "זה נולד כשהוא התחיל להשתתף בפורום דאבוס, שם דנים מנהיגים צעירים בבעיות שונות שקיימות בעולם. לאחר מכן, במקביל לעבודה ב-SAP, הוא עשה במשך שנה מחקר על ההיתכנות של מכוניות חשמליות. הוא קרא כל מה שקשור לעניין, חיפש אנשים שמבינים בתחום - וכך זה התפתח. וכל אותו זמן הוא לא דיבר אתי על זה. לאחר שהוא סיפר לי על החזון שלו בפעם הראשונה התחלתי לעכל את זה. עדיין נותרתי מודאג מהבעיה הטכנולוגית שקשורה למצבר במכוניות חשמליות. כל דבר אחר בעיני ניתן לפתרון".

אתה מאמין שבעתיד ניסע כולנו במכוניות חשמליות?

"כן. כיום מדברים על מכונית חשמלית שתוכל לנסוע 170 ק"מ, ואז אפשר יהיה להיכנס לתחנת שירות ולהחליף מצבר תוך כמה שניות. אבל ברוב המקרים לא יהיה צורך בכך - 95% מבעלי כלי הרכב נוסעים כ-65 ק"מ ביום. האנשים לא יצטרכו להחליף מצבר, אלא ישתמשו בשקע טעינה שיותקן בביתו של כל מי שירכוש מכונית חשמלית וגם במקום העבודה שלו.

"כרגע מדברים על שלב בטא שבו ישתתפו 50 כלי רכב חשמליים. הם ייסעו בישראל ויבדקו את השימוש בתשתיות הטעינה. המטרה היא שמי שנוסע לתל אביב, למשל, יוכל להתקשר למרכז הבקרה ולדעת שמחכה לו עמדת הטענה במרכז גולדה. כאשר יתקינו 500 אלף עמדות טעינה אפשר יהיה פשוט להבחין בהן בכל מגרש חנייה ולצדי המדרכות. המדקדקים יוכלו לקבל את כל המידע הדרוש ממערכת ממוחשבת שתותקן במכונית".

אתה מאמין שהפרויקט של שי יצליח?

"כל דבר פתיר, גם בעיית המצבר. יותר מזה - אני מאמין שתוך חמש שנים כלי רכב חשמלי יוכל לנסוע 300 ק"מ בין טעינה לטעינה. אם מחיר הנפט יתייצב על 150 דולר לחבית אז אנשים יחשבו עוד פעם אם לנסוע בכלי רכב המונע בבנזין. חוץ מזה, ישראל הכריזה שפרויקט המכוניות החשמליות הוא יעד אסטרטגי. רק חבל שלא מקצים שטח בנגב להפקת אנרגיה סולרית".

מעיראק לגרמניה

אגסי נולד בעיראק ועלה לישראל עם הוריו כשהיה בן תשע. הוא התחנך במוסד של עליית הנוער ולאחר מכן בקיבוץ אשדות יעקב. "מאז ומתמיד מתמטיקה ופיסיקה היו תחומים חזקים אצלי", הוא מספר. "בקיבוץ לא עשיתי בגרות. עזבתי ב-1956 ועברתי לעיר. החלטתי שאני רוצה ללמוד בטכניון, אבל נכשלתי במבחני קבלה למגמת אלקטרוניקה. הלכתי בסופו של דבר לצבא".

אגסי שירת בצה"ל 23 שנה, שבהן מילא תפקידים שונים בחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשוב. ב-1968, בעודו בצבא, הוא הגשים את חלומו והתקבל ללימודי הנדסת חשמל ומחשבים בטכניון. ב-1980 הוא השתחרר בדרגת סא"ל וב-1981 הצטרף לתדיראן ונשלח לייצג את החברה בדרום אמריקה. מאוחר יותר עבר לחברת אלביט, שם ביצע תפקיד דומה עד 1990.

אחרי אלביט יצא אגסי לדרך עצמאית ובשנים הבאות החל לפתח עם בנו טכנולוגיות בחברות שונות. "יום אחד בא אלי שי ושאל אותי אם הוא יכול לגייס אותי כדי לעשות סטארט-אפ", הוא מספר. "אני תמיד אומר שההבדל ביני לבין שי הוא שאני התקבלתי לטכניון בגיל 28 והוא סיים ללמוד שם בגיל 18, לפני הגיוס. זה כל ההבדל בינינו".

כמו בנו שי, גם ראובן אגסי עבר לאחר מכירת מנה"ל לחברת SAP העולמית. כעת הוא מודה בראשונה שהחיים בענקית תוכנה אינם סוגים בשושנים. "הבעיה ב-SAP היתה בתהליכי קבלת ההחלטות", הוא מסביר. "בסטארט-אפ מיישמים החלטות באופן מיידי, ואילו שם זה לקח למועצת המנהלים יותר מדי זמן".

אגסי מספר כי ב-2004 הציע להנהלת החברה להציע בישראל באופן ניסיוני תוכנה לניהול עסקים קטנים. ב-SAP לא התלהבו מההצעה - ופסלו אותה. "כאשר חברה שמתכוונת לספק אפליקציות פיננסיות לעסקים קטנים ובינוניים רוכשת חברה כמו מנה"ל היא אינה יכולה להתעלם מבסיס הפירמידה - כלומר בתי עסק חדשים", הוא אומר. "ב-SAP צריכה להיות תפישה אחידה של 'אנחנו אתך תמיד ונספק לך תוכנה לניהול עסקי בכל סדר גודל שאליו תתפתח'. תפישה שכזאת יכולה לתת לה יתרון לעומת כל החברות האחרות בתחום".

אגסי עזב לבסוף את SAP בסוף 2005. בגילוי לב הוא מודה כי לבנו היתה השפעה רבה על ההחלטה. לדבריו, "הוא ראה שאני לוקח את העניין באופן יותר מדי אישי. שי אולי לא יודה בזה בפה מלא, אבל אני חושד שהוא דיבר עם המנכ"ל הנינג קגרמן על כך. הציעו לי להיות יו"ר SAP ישראל, שאקח על עצמי תפקיד ייצוגי - שכל פעם שנס טכנולוגיות יעשו כאן כנס של SAP אגיע להרמת כוסית. לא רציתי את זה, אז התפטרתי".

מנסים להיכנס לסדק

ב-2003 החל פרק נוסף בחייו של אגסי, כאשר יו"ר ארגון יוצאי הטכניון, איציק גת, פנה אליו וביקש ממנו לסייע יחד עם בנו לבוגרי המוסד האקדמי. השניים הגו את תוכנית "טכניון לחיים", שבה מלווים יזמים בוגרי הטכניון יזמים טכנולוגיים צעירים שלמדו אף הם במוסד. "עד היום פנו אלינו 430 חברות", הוא מספר. "הן עברו סינון שבסופו עבדנו עם 42 מהן. חלק מהחברות כבר נמכרו - בסכום כולל של 75 מיליון דולר".

אגסי אינו משקיע בחברות שלהן הוא מייעץ בפרויקט. עם זאת יש יוצאת דופן אחת - איזי לגאסי. "הם עוסקים בפיתוח תוכנות ERP (תוכנות ניהול לארגונים) ונראה לי שאני יכול לעזור להם", הוא מסביר. "לא מדובר בסכום גבוה, אלא בכמה מאות אלפי דולרים, שהשקעתי לאחר שקיבלתי אישור לכך מהוועדה".

באחרונה הצטרף אגסי למיזם נוסף המסייע ליזמים צעירים - סטארט-אפ פקטורי. המיזם, שאותו ייסדו כרמל ורניה ועופר אריאלי, מספק ליזמים גישה לעצות טובות מבכירים בתעשיית ההיי-טק - וגם מימון.

"כשוורניה הציע לי להצטרף לסטארט-אפ פקטורי הבנתי שזה בעצם גרסה משופרת של פרויקט טכניון לחיים", מספר אגסי. "בטכניון אני מסייע לסטודנטים לתואר שני. אני מוליך אותם לקראת הבשלה ומשם למצב שבו יוכלו להיכנס לסטארט-אפ פקטורי".

החינוך הטכנולוגי מעסיק אותך הרבה. מה אתה חושב על הרמה של התלמידים הישראלים בתחום הטכנולוגיה והמדעים?

"25% מהתלמידים בכיתות א' הם בני חרדים שבאישור משרד החינוך אינם לומדים מתמטיקה ופיסיקה ו-25% לומדים מקצועות שאינם טכנולוגיים. תקציב החינוך קוצץ ב-5-6 מיליארד שקל בשש השנים האחרונות. בקצב כזה בעיית בריחת המוחות תיפתר מאליה - פשוט לא יהיו מוחות בישראל כדי לברוח. תראה כמה תלמידים לומדים שלוש יחידות וכמה יותר. תראה כמה מהנדסים יש בסין ובהודו מול ישראל - ותבין לבד מה המצב שלנו".

אז מה יהיה עם תעשיית ההיי-טק הישראלית?

"לטוב המצב הזה לא מוביל. צר לי, אי אפשר לנסוע ברכב ללא שלדה - והשלדה שלנו היא התשתיות הטכנולוגיות הנבנות מכישרונות ויכולת לימוד ויישום. על זה אנחנו בונים את ההמצאות והמוצרים שאחרים אינם יכולים. פלפולים בעולם הרוח ולימוד קבלה לא יאפשרו לנו להוציא חשבונית ללקוחות בחו"ל".

אתה חושש שהמשבר בשווקים יפגע גם בתחום ההיי-טק?

"אני חושש, אבל החשש הוא לא מהיום. כיום יש פחות רעיונות חדשניים. אני רואה רעיונות של יזמים שכאילו מנסים להיכנס לסדק קיים. אבל אני מחפש פתרון שהוא באמת שונה. למשל שמישהו יפתח תוכנה שתספק תמיכה בשפות שונות".

יכול להיות שתחזור להיות יזם?

"החלטתי שבשלב זה של החיים אני מעדיף לעזור ליזמים צעירים, כפי שאחרים ניסו לעזור לי בצעירותי. וחוץ מזה, אני בן 68 - מה אני כבר יכול לעשות?"



באמצע: שי אגסי, מנכ"ל SAP הנינג קגרמן וראובן אגסי. תצלום: גיא רייביץ
תצלום חיצוני: sxc

האם חברת ההיי-טק או הסטארט-אפ שלכם עומדים לקצץ, לפטר או לצמצם? דווחו לנו. סודיות מובטחת.


עוד בנושא - ראובן אגסי וקוויקסופט הסירו את ההודעה הקוראת שלא להעסיק משתמטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#