באים ללמוד: תאגידים בינלאומיים נוחתים בארץ כדי לעבוד כמו סטארט-אפ - דאטאניישן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דאטאניישן

באים ללמוד: תאגידים בינלאומיים נוחתים בארץ כדי לעבוד כמו סטארט-אפ

בהשפעת האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי, החברות הרב-לאומיות בישראל מפתחות "התנהגות של סטארט-אפים" ומבקשות להטמיע את תרבות החדשנות של הסטארט-אפים הישראליים

2תגובות
מטוס נוחת בזריחה

מחקר חדש מראה כיצד ישראל הופכת ליעד עולמי מוביל למספר גדל והולך של חברות רב-לאומיות, אשר פועלות עם למעלה מ-6,000 סטארט-אפים ברחבי ישראל לצורך אימוץ רעיונות חדשים, יכולות גיבוש מוצר מהירות, ותרבות יזמית 'מדבקת'. החברות משנות את מודל הפעילות שלהן בכדי להתחבר טוב יותר לתרבות החדשנות של הסטארט-אפים הישראליים.

.

מחקר חדש של ארגון Start-Up Nation Central בשותפות עם פירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC ממפה ומנתח בפעם הראשונה את פעילות 536 חברות הטכנולוגיה העולמיות הפועלות בישראל המייצגות 35 מדינות מוצא. המחקר עוקב אחר ההתפתחות של פעילות החדשנות של החברות הרב-לאומיות, ומוצא כי בעקבות פעילותן בישראל נוטות החברות להגביר ולגוון את  פעילות החדשנות שלהן, כגון התפתחות מפעילות ממוקדת במרכזי מחקר ופיתוח טכנולוגי לעבר הפעלת אקסלרטורים ושותפות עסקית עם סטארט-אפים.

.

אחד מממצאי המחקר הבולטים מראה כי החברות הרב-לאומיות מעידות על עצמן כי הן מאמצות חלק ממאפייני הפעילות של הסטארט-אפים אשר עמן הן פועלות. כך, בין היתר, יישום מהיר יותר של פרויקטים, הטיית פעילות לתחומי טכנולוגיה חדישים וסובלנות רבה יותר לכישלון. על פי המחקר, "הגישה הישראלית ללקיחת סיכונים וכישלונות, והחשיבות שבהענקת עצמאות ומרחב לחדשנות לסטארט-אפים – מרכיבי פעילות מרכזיים אלו של האקוסיסטם הישראלי מאפשר לחברות הרב-לאומיות לצאת מאזורי הנוחות שלהן, לחשוב מחדש על גישתם לחדשנות ולהתחבר בצורה אפקטיבית לחדשנות ישראלית".

.

במקרים רבים, חברות רב-לאומיות הפעולות באקוסיסטם החדשנות הישראלי מפגינות "התנהגות של סטארט-אפים" בעצמן. "למעט מספר יוצאי דופן", קובע המחקר, "כל חברה רב-לאומית בעלת פעילות קבועה בישראל משנה את צורת פעילותה". המחקר מביא לכך דוגמאות רבות, כגון חברת דויטשה טלקום אשר מארחת צוותי הנהלה בישראל לשם ספיגת צורת החשיבה של סטארטאפים; חברות כגון Pfizer, Genpact, Jonson Controls, ו-Flex אשר מציבות מנהלים בכירים בישראל לצורך ניהול פעילויות איתור הטכנולוגיות של החברות, פיתוח מוצר, או שיתופי פעולה ישירים עם סטארטאפים; וכלי חדשנות כגון Dynamo של Siemens והאב החדשנות של Innogy, אשר מייצרים לחברות כלי חדשנות בשונה ממודל פעילות החדשנות שלהן בשאר העולם.

.

באופן משמעותי, מראה המחקר על שינוי בפעילות החל מ-2014 מהתמקדות מסורתית במחקר ופיתוח המבוססים על כשרונות מתחום ההנדה ונכסי IP, לכיוון של מודלים של חדשנות המתבססים על השקעות ושותפויות. שינוי זה נמצא בתאוצה, כשיותר חברות רב-לאומיות הפעילות בישראל בוחרות להתקשר בדרכים מגוונות יותר עם יותר בעלי-עניין, דבר ההופך את עלות פעילות החדשנות למשתנה ותלוית-ביקוש. מודלים אלו מובילים להצלחות מהירות, אשר בתורן נוטות להבטיח מנדט ארוך טווח לאיתור טכנולוגיות, עם התחייבות של מטות החברות להמשך פעילות של שנה-שנתיים ואף יותר מכך. הדרך בה "צוותי השטח" מציגים את רעיונותיהם למטה חברות מתפתחת גם היא, כאשר חלק מצוותי החדשנות מאמצים גישה פרואקטיבית בה הם יוצרים קשרים ראשוניים עם סטארטאפים ולאחר מכן פונים למנהלי המוצר הרלוונטיים בחברותיהם, בעוד חברות אחרות מאתרות טכנולוגיות אך ורק כתוצאה מביקוש היוצא ממטה החברה.

למרות התפישה כי תוצאות החדשנות הינן לא-ישירות, בלתי ניתנות למדידה, ומתבטאות רק בטווחי זמן ארוכים, החברות הרב-לאומיות עצמן מעידות בצורה עצמית על ערך חיובי קיים: 80% מהן מעידות על שיפור הדרגתי ברמת החדשנות של מוצריהן ושרותיהן כערך מרכזי מפעילותיהן בישראל.

.

למעלה ממחצית (53%) מהחברות הרב-לאומיות אשר מחפשות מודלים עסקיים משבשים (53% מהחברות) מצליחות להשיג את היעד המבוקש. Merck, חברת הפארמה הגרמנית הוותיקה, מדווחת כי כמעט מחצית מהכנסות שירותי הבריאות שלה מבוססות על חדשנות המגיעה מישראל.

הדרך בה מודדות החברות הרב-לאומיות את האפקטיביות של פעילות החדשנות שלהם הופכת מתוחכמת יותר גם היא, כאשר יותר ממחציתן מתייחסות כעת למספר שיתופי הפעולה של צוותיהם כמדד להצלחה. מדדים נוספים לאפקטיביות הינם שיעורי המרת החדשנות (אחוז פרויקטי "הוכחת היתכנות" -Proof of concept אשר מובילים לשלב המיסחור), שווי הפורטפוליו והכנסות, הסכמי שירות וקווי עסקים חדשים שנוצרו.

.

עם זאת, יתרונות שאינם ניתנים למדידה עדיין מוערכים כשלעצמם, כאשר מנהלי חדשנות מתארים "איך חדשנות טובה נראית" כשינוי התודעתי הנוצר דרך הרחבת הדמיון לגבי הפוטנציאל האפשרי של טכנולוגיות מתפתחות. מדד הצלחה בלתי-מדיד נוסף המוזכר הינו "התשואה של הידע" – רמת הנראות לפרקטיקות חדשנות מובילות גלובליות המתאפשרת על ידי הפעילות המקומית – גם בפיתוח וגם ביישום.

חלק מכך מושג באמצעות שיתוף פעולה של מתחרים (co-opetition), כאשר מתחרים מחליפים תובנות ודרכי פעולה מיטביות עקב ה"צפיפות" של האקוסיסטם. יצרן סיני בעל פעילות חדשנות מקומית הסביר, לדוגמא, כי רק בישראל היתה יכולה משלחת החברה המובלת על ידי המנכ"ל להיפגש עם המנכ"ל של המתחרה הסיני לארוחת צהריים.

.

חברות רב-לאומיות אשר רואיינו לצורך המחקר ציינו בנוסף את קצב ההוצאה לפועל של הסטארטאפים הישראליים ואת הצמיחה בתכניות מיסחור כסיבה להגדלת פעילות החדשנות שלהן.

באופן מרתק, פעילות החדשנות ההולכת וגדלה של החברות הרב-לאומיות בישראל סייעה בהצמחת מספר מתווכי צד-שלישי בתחום החדשנות, לעיתים קרובות עם התמקדות בתחום ספציפי. לדוגמא, The Shelf פועלת בתחום הריטייל, ו-The dock בתחום הספנות והלוגיסטיקה. קוקה קולה, Turner, וולמארט, ומרסדס בנץ עובדות עם The bridge Builders לפיתוח שותפויות מסחר. קבוצות אלו ואחרות כמותן ממנפות את קשריהן בתעשיית הטכנולוגיה לאירוח משלחות של חברות רב-לאומיות, וסיוע לסטארטאפים לנווט בעולם השותפויות עם החברות הרב-לאומיות.

מדור דאטאניישן מתפרסם בשיתוף סטארט-אפ ניישן סנטרל ומתבסס על מידע שנאסף ומנותח על ידי הארגון. Start-Up Nation Finder ממפה את תעשיית ההיי-טק הישראלית ומקשרת בין סטארט-אפים, משקיעים ותוכניות חדשנות ישראליות בכלל הסקטורים והתעשיות

תחרות הסטארט-אפים הגדולה בישראל. $250,000 השקעה לזוכה
להרשמה


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#