מעצמת פינטק: חברות הפיננסיים הגדולות בעולם מחזקות נוכחות בישראל - דאטאניישן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעצמת פינטק: חברות הפיננסיים הגדולות בעולם מחזקות נוכחות בישראל

עם כ-480 חברות פעילות, מגזר הפינטק הישראלי נהפך למוכר בעולם – מושך משקיעים גדולים ומשרת מאות מוסדות פיננסיים גלובליים

אי–פי

באקוסיסטם הישראלי ישנה מערכת יחסים שהולכת ונהיית עם השנים מתוחכמת ומגוונת בין סטארט-אפים מקומיים לבין בנקים בינלאומיים. מדו"ח חדש של Start-Up Nation Central על הפינטק הישראלי עולה כי תאגידים בתחום השירותים הפיננסיים בעולם מגבירים את מעורבותם במגזר הפינטק התוסס של ישראל.

הדו"ח חושף כי:

■ ב-73% מהשקעות ההון סיכון בפינטק הישראלי ב-2018 היה מעורב כסף זר

■ תאגידים רב לאומיים השתתפו ב-38% מעסקות ההשקעה עד כה ב-2018, לעומת 26% ב-2017

■ ב-18 החודשים האחרונים, 16 חברות שירותים פיננסיים גלובליות נכנסו לישראל או גיוונו את פעילותן הקיימת בה

■ AmTrust, בנק אוף מונטריאול ומינכן רה גייסו כולן לאחרונה "ציידי השקעות" מקומיים (סקאוטרים).

מגזר בצמיחה

מגזר הפינטק הישראלי ממשיך לצמוח, ובששת החודשים הראשונים של 2018 נרשמו שיאים בסכומי המימון ובמספר העסקות: יותר מ-400 מיליון דולר גויסו ב-45 עסקות, עליה של 33% לעומת המחצית המקבילה בשנה שעברה ושל 45% לעומת המחצית הראשונה של 2016. בנוסף, ההיקף החציוני של העסקה כמעט שולש, וההיקף החציוני של גיוסים בשלבים מאוחרים הגיע לשיא של 30 מיליון דולר. מדגם של 277 חברות פינטק ישראליות מראה עליה של 26% בהכנסות במהלך 2017 ל-1.68 מיליארד דולר. 31 חברות רשמו הכנסות של יותר מ-10 מיליון דולר, לעומת 26 ב-2016.

גרף שמתאר את חלקן של חברות בינלאומיות בהשקעות בסטארט אפים ישראליים

תת מגזרים מסוימים בפינטק הראו תוצאות מרשימות בשנה האחרונה. תת מגזר התשלומים צמח והיוו 30% מכלל המימון למגזר הפינטק. חברות מסחר והשקעות משכו אף הן יותר השקעות, מה שמשקף את המגמה הגלובלית שנעה לכיוון פיתרונות WealthTech. תת המגזר של הביטוח (Insurtech) הכפיל את מספר החברות שלו מאז 2015.

מצד שני, תתי המגזרים של פתרונות לתאגידים ושל אכיפה וטיפול בהונאות חוו ירידה קלה במימון בהשוואה לשנה הקודמת. תת המגזר של הלוואות ומימון רשם אף הוא ירידה במימון מניות שניתן לייחס למגמה של מעבר לאג"ח.

גרף שמתאר נוכחות גלובלית בישראל

אבל הסיפור הגדול באמת כאן הוא העולמי: ב-73% מהשקעות ההון סיכון בפינטק הישראלי מאז תחילת 2018 היה מעורב כסף זר – מגמה שמתגברת מאז 2016, אז משקיעים זרים לקחו חלק רק ב-60% מעסקות הפינטק הישראליות. תאגידים רב לאומיים השתתפו ב-38% מהעסקות ב-2018, בהשוואה ל-26% ב-2017.

מודלים חדשניים בישראל

מלבד העליה במימון – והעובדה שנתח הולך וגדל ממנו נהיה זר – מתפתחת מגמה אף חדשה יותרף סביב 16 חברות שירותים פיננסיים זרות, כולל AXA, ויזה, AmTrust, בנק אוף מונטריאול, פוסון, מינכן רה, מאסטרקארד ו-BNP פאריבה, פתחו ב-18 החודשים האחרונים נוכחות חדשה או גיוונו את פעילות החדשנות הקיימת שלהן במגזר הפינטק הישראלי, לפי הדו"ח של SNC.

ישנן כיום כ-40 חברות שירותים פיננסיים רב לאומיות שמפעילות מודלים חדשניים בישראל. עד 2017, הנורמה בקרב חברות השירותים הפיננסיים בעולם היתה לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל. סיטי, ברקליס וג'יי. פי. מורגן הקימו מאפס מרכזי מחקר ופיתוח משלהן. פייפאל ואינטואיט הקימו פעילות מחקר ופיתוח שהתבססה על רכישות של סטארט-אפים ישראלים מקומיים.

מאז 2017, חברות שירותים פיננסים שנכנסו לאקוסיסטם הישראלי יצרו 16 מודלים שונים למעורבות, שאף לא אחד מהם כרוך במרכזי מחקר ופיתוח. המודלים האלה כן כללו, לעומת זאת, דברים כמו אקסלרטורים או חממות (מאסטרקארד ו-AXA), מעבדות חדשנות (TD בנק וסומפו אינשורנס), גיוס סקאוטרים מקומיים (AmTrust), והשקעה בקרנות הון סיכון מקומיות (BNP פאריבה), או פתיחת פעילות הון סיכון משלהן להשקעה בסטארט-אפים מקומיים בתחום הפינטק (ויזה). כמעט 60% מהתאגידים הרב לאומיים שהשקיעו בפינטק הישראלי ב-18 החודשים האחרונים הם מוסדות פיננסיים שביצעו השקעות אסטרטגיות במטרה להכנס לסצנת החדשנות המקומית.

גרף שמתאר מספר חברות פינטק ישראליות ב2017-2018

זה קורה ממגוון רחב של סיבות, אומרת מאי נחושתן, האחראית על מגזר הפינטק ב-SNC ומחברת הדו"ח. תאגידים רב לאומיים עם מרכזי מחקר ופיתוח בישראל – יש כיום יותר מ-300 כאלה – חווים קשיים בגיוס כישרונות בולטים, היא אומרת. מרכזי מחקר ופיתוח, לדברי נחושתן, אף שהם מאפשרים מחקר טכנולוגי מעמיק וארוך טווח, מגבילים לעתים את יכולתם של התאגידים הרב לאומיים לחדש במגוון רחב של מוצרים ושירותים. "חלק מהמודלים החלופיים, כמו מעבדות חדשנות ואקסלרטורים, מאפשרים מעורבות עם מגוון פתרונות בו זמנית", היא מסבירה.

גישות אלטרנטיביות

פיתוח מודלים אלטרנטיביים למעורבות חשוב לחברות שירותים פיננסיים משום שהוא מאפשר להן להנות מהכישרונות ומרוח החדשנות הישראלית תוך הוצאת סכומי כסף נמוכים יותר מאלה שבדרך כלל כרוכים בהקמת מרכזי מחקר ופיתוח. לוויזה, שלאחרונה הודיעה על השקעה ושותפות עם סטארט-אפ הפיננסים Behalf, יש צוות שמאתר השקעות ושותפויות אסטרטגיות, מקשר בין סטארט-אפים לבין ה-API  של ויזה לבדיקות הוכחת היתכנות, ומציע מעורבות ברשת של ויזה.

חברות שירותים פיננסיים ידועות אחרות כמו חברת הביטוח הרב לאומית AmTrust, בנק אוף מונטריאול ומינכן רה (אחת מחברות ביטוח המשנה המובילות בעולם) גייסו כולן לאחרונה סקאוטרים מקומיים.

"תאגידים רב לאומיים מבינים שפתיחת מרכז מחקר ופיתוח מקומי היא אולי לא הדרך הטובה ביותר או היחידה להכנס לאקוסיסטם הישראלי. בשנים האחרונות ראינו מספר גדל של דרכים חלופיות שבהן תאגידים רב לאומיים פועלים בתוך ישראל – יותר מ-60% מהפעילות שלהם באקוסיסטם הישראלי היא דרך גישות אלטרנטיביות", אומרת נחושתן.

מדור דאטאניישן מתפרסם בשיתוף סטארט-אפ ניישן סנטרל ומתבסס על מידע שנאסף ומנותח על ידי הארגון. Start-Up Nation Finder ממפה את תעשיית ההיי-טק הישראלית ומקשרת בין סטארט-אפים, משקיעים ותוכניות חדשנות ישראליות בכלל הסקטורים והתעשיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#