עשרת האנג'לים שמזניקים את תעשיית הסטארט אפ - ועידת האינטרנט 2012 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
COM.VENTION 2012

עשרת האנג'לים שמזניקים את תעשיית הסטארט אפ

הם יושבים על הון עצמי של מיליונים ומבצעים עשרות השקעות קטנות בחברות אינטרנט ומובייל מבטיחות ■ האנג'לים הישראלים נכנסו לנעלי קרנות ההון סיכון, וכיום הם מזינים בכספם הפרטי חלק ניכר מתעשיית החדשנות המקומית ■ הבוקר: ועידת האינטרנט של TheMarker

7תגובות

אנג'ל הוא כינוי מקובל בעולם ההיי-טק לתיאור משקיע פרטי. בשנתיים האחרונות, אותם אנג'לים היו המלאכים שהצילו את תעשיית החדשנות המקומית מהתייבשות. השקעותיהם איפשרו את המשך היווצרותן של חברות חדשות, גם כשקרנות ההון סיכון הוותיקות סירבו לקחת סיכונים חדשים וסגרו את ברזי המימון.

האנג'לים, שמרביתם יזמים לשעבר שכבר עשו אקזיט אחד או שניים, נהפכו לחלק מהותי מעמוד השדרה הפיננסי של תעשיית הסטארט-אפים. הם בעלי מקצוע, הם מחוברים לתעשייה, והכי חשוב - הם מנהלים את כספם הפרטי ונרתעים פחות מסיכונים.

נוכח ההשתנות של התעשייה, האנג'לים תופסים בה מקום חשוב יותר. הירידה המהותית שחלה בשנים האחרונות בעלויות ההקמה של חברה והבאת מוצר בשל לשוק, הקטינו מאוד את הצרכים הפיננסיים של סטארט-אפים. במקרים מסוימים, כמו במקרה אפליקציית הצילום בסלולרי אינסטגרם, מספיק סכום של פחות מ-100 אלף דולר כדי לפתח מוצר תוכנה שימושי.

היזמים לא נזקקים לכיסן העמוק של הקרנות - הם מעדיפים השקעות קטנות מאנג'לים, שגם יספקו ליזמים הצעירים ערך מוסף מניסיונם העשיר כיזמים.

הילת מסתורין אופפת את זהות האנג'לים הישראלים, שמעדיפים לפעול הרחק מעין התקשורת. לקראת כנס האינטרנט שמתקיים היום, יצא TheMarker למפות את עולם האנג'לים. לאחר ששוחחנו עם אנג'לים, בעלי מקצוע ובכירים בעולם ההון סיכון, גובשה רשימת עשרת האנג'לים הבולטים בישראל. מדובר באנג'לים הפעילים ביותר, המעורבים ביותר בשטח, שאחראים להיקפי השקעה משמעותיים במספר גדול של חברות, וכאלה שכדאי לכל יזם שיוצא לגיוס הון להכיר אותם.

השקעות של 75-100 מיליון דולר בשנתיים

לאנג'לים תפקיד מרכזי בתהליכים שהתרחשו בשנים האחרונות בהיי-טק הישראלי: בעקבות משבר הסאב-פריים ב-2008, צימצמו קרנות ההון סיכון את השקעותיהן בשלבים המוקדמים והתמקדו בחברות הפורטפוליו שלהן ובהשקעות בשלבים מאוחרים.

את הוואקום שנוצר מילאו במידה משמעותית המשקיעים הפרטיים השונים, שהמשיכו לטפח בכל אותה תקופת יובש את הסטארט-אפים הצעירים.

אורן בר-און, שותף בכיר בארנסט אנד יאנג ישראל, מעריך כי בשנתיים האחרונות ביצעו האנג'לים השקעות בהיקף מצטבר של 75-100 מיליון דולר. להערכתו, מתוך כ-500 סטארט-אפים שהוקמו בישראל ב-18 החודשים האחרונים, כ-150 קיבלו מימון ממשקיעים פרטיים.

על פי הערכות, בישראל פועלים כ-30 אנג'לים, כל אחד מהם מבצע עד שלוש השקעות בשנה, כל אחת בהיקף של 100-150 אלף דולר. מתוך קבוצה זו מוגדרים כעשרה סופר-אנג'לים, המנהלים מנגנון לחיפוש חברות ומערכת מסודרת לקבלת החלטות. משקיעים אלה פוגשים עשרות חברות במהלך השנה, ומשקיעים ביותר מחמש חברות בכל שנה.

קבוצת משקיעים נוספת היא מיקרו-קרנות - קרנות שמנהלות עד 30 מיליון דולר, שלעתים מאגדות משקיעים פרטיים, למשל יוצאי אמדוקס בקרן אפטרדוקס, יוצאי יחידת 8200 בקרן 34 Ventures ומשפחת חשין בקרן 2B Angels. בשנה האחרונה הוקמו בישראל כמה קרנות מסוג זה. לצד אלה, פועלים מאות משקיעים פרטיים, שחלקם השקיעו בחברה אחת בלבד.

טל ברנח, יזם מנוסה ומשקיע בחברות בשלב מוקדם (סיד), הוא אחד הסופר-אנג'לים הבולטים. "בשנה האחרונה השקעתי ביותר מחמש חברות - עשיתי יותר השקעות מבכל שנה אחרת, והרגשתי שזה הבציר הכי טוב. זה מתבטא בבגרות של יזמים ובראייה נכונה יותר של השוק. יזמים מפסיקים לפחד מלהסתכל על המודלים העסקיים, לנתח אותם ולראות אם זה הדבר הנכון, הפסיקו לפחד לדבר על חברות גדולות". לחלק מההשקעות של ברנח הצטרפו אנג'לים נוספים, בהם שרון כרמל, יאיר גולדפינגר, גיגי לוי, אורן זאב, יוסי ורדי ויובל שחר.

ירון קרני מייצג סוג אחר של אנג'לים. קרני יסד את קבוצת Tel Aviv Angel Group, המונה ששה משקיעים - כולם זרים, למעט קרני. הקבוצה מחפשת חברות ישראליות עם מוצר מוכח בכל תחומי הטכנולוגיה והכנסות, ומשקיעה מאות אלפי דולרים עד מיליון דולר. "בסופו של דבר, להיות אנג'ל זה תחושות בטן, הימור ומזל, ואפשר להשפיע על המזל על ידי להיות טוב ולהיות פרו-אקטיבי בפיתוח העסקי", אומר קרני, שנכנס לעולם האנג'לים ב-2008, ושנה לאחר מכן מכר את חברת לאבפיקסיז בכ-25 מיליון דולר לגוגל. לעסקה היה שותף גם אחיו של קרני, גלעד, המשקיע גם כאנג'ל. עד היום ביצעה הקבוצה שש השקעות, מתוכן מימשה כחמש.

השקעה לטווח ארוך שמצריכה סבלנות

השקעה אופיינית של אנג'לים היא בהיקף של 100-150 אלף דולר. לטענת בר-און, לעתים קרובות משקיעה קבוצת אנג'לים, המונה כחמישה משקיעים, סכום של 700 אלף דולר עד מיליון דולר בחברה. אם קרן הון סיכון תצטרף להשקעה, היא תוסיף כמיליון דולר. בר-און מעריך כי בתמורה להשקעה, האנג'לים מקבלים בדרך כלל 20%-25% ממניות החברה. ואולם המשקיעים נכנסים בשלב מוקדם מאוד בחיי החברה, ולעתים עד שמגיע האקזיט ולאחר שנכנסים משקיעים נוספים לחברה, מניותיהם מדוללות מאוד.

"ה-IRR (שיעור התשואה הפנימית) גבוה, כי נכנסים לפי שווי חברה מאוד נמוך. אבל צריך אורך נשימה. זה לא נכון שאנג'לים באים ויוצאים.זו השקעה לטווח ארוך - וכך צריך להתייחס לזה", אומר ברנח. גם בחברות שבהן ברנח היה מעורב הוא נדרש להמתין שנים ארוכות עד לאקזיט. כך, למשל, דוטומי של גולדפינגר, שבה השקיע, הוקמה ב-2000 ונמכרה 11 שנה מאחר יותר.לעתים אנג'לים מעדיפים לבצע אקזיט - כלומר לממש את ההחזקות בחברה - כשנכנסות קרנות ההון סיכון, כך, למשל, עשתה פעמיים קרן האנג'לים של קרני.

"האנג'לים כיום מחוברים הרבה יותר לעולם האינטרנט והאפליקציות מלכל דבר אחר. בביוטק ובמדעי החיים ההשקעות גדולות יותר ולכן לא רלוונטיות לאנג'לים, כך גם בפיתוח שבבים. לעומת זאת, באינטרנט אפשר לפתח מוצר, להוציא אותו לשוק, לראות מה הדברים הנכונים ואיך לפתח כלפי חוץ לעולם בסכומים לא גבוהים", מסביר ברנח. הוא עצמו מתמקד בהשקעות בתחומים שבהם התנסה כיזם ומשקיע לרוב בחברות אינטרנט או מובייל, שמפתחות אפליקציות, תוספים לפייסבוק ופונות לצרכן. ברנח השקיע גם בכמה חברות בתחום הענן.

"90% מהאנג'לים משקיעים בישראל - זו הליבה, המנטליות", אומר ברנח. בנוסף, יש סיבה פרקטית. "בסוף היום, הסיבה שיזמים פונים לאנג'לים כמונו היא בגלל ערך ולא רק כסף. לחברה שיושבת בגרמניה קשה יותר לעזור בהתנהלות היומיומית. יותר קל לי לקחת חברה ישראלית לשוק הגלובלי. לעומת זאת, התחרות על חברות בעמק הסיליקון קשה הרבה יותר, ואין סיכוי לקבל את הדילים הטובים", אומר ברנח. יש אנג'לים, כמו אורן זאב, שעל אף שהם נמצאים בעמק הסיליקון הם ממשיכים להשקיע בחברות ישראליות או בחברות בעלות נגיעה ישראלית.

"אין תחרות קשה בין האנג'לים על השקעות בישראל. המצב לגמרי הפוך - יש מעט מאוד אנג'לים מול זרם אינסופי של חברות, שהאיכות שלהן עלתה", מציין ברנח. "זה רע מאוד לתעשייה. למעשה, כיום אין יותר מדי אנג'לים שיסחבו את העגלה", הוא מדגיש. לדבריו המיקרו-קרנות נותנות מענה חלקי לבעיה בניסיון לגשר על הפער בין האנג'לים לבין הקרנות, אך עדיין מספר החברות המחפשות השקעות גדול ממספר המשקיעים. "הרבה פעמים אתה יודע שאתה מסכן את הכסף הראשון ולא בטוח שיהיה מי שיסחוב איתך את האלונקה. יש בעיה קשה", אומר ברנח בהתייחס לאתגרים שבהם נתקלים אנג'לים בישראל.

המשבר יצר ד.נ.א של קמצנות

השנתיים האחרונות היו תקופה של שינוי ואבולוציה לא רק למשקיעים, אלא גם לסטארט-אפים, שנדרשו להתאים את עצמם להשקעות הרזות. "הד.נ.א של החברות כיום טוב יותר - יש בו קמצנות וחסכנות. חבר'ה צעירים שמרוויחים מעט מאוד כסף", טוען בר-און.

לדבריו, חברות ב-2006-2007 גייסו סכומים גדולים פי 4 מהיום. כך, למשל, חברות בתחום התוכנה גייסו בסבב גיוס הון ראשון כ-4 מיליון דולר. השינוי התאפשר, בין השאר, הודות לכניסת טכנולוגיות כמו הענן.

היזמים יודעים למצוא את האנג'לים וליצור אתם קשר. האנג'לים מעידים על זרם גדול של חברות שפונות אליהם מדי חודש. "יש הרבה יותר פניות ממה שאני מסוגל להכיל", אומר ברנח. לדבריו, מדי חודש פונות אליו שבע-שמונה חברות, מתוכן כשליש הוא פוגש. "אני עונה לכולם. אני זוכר מה זה כשלא עונים ליזם", הוא מציין.

לעתים, היזמים בחברות שאותן פוגש ברנח עוד לא יודעים מה יהיה המוצר. "יזמים מעוניינים בכסף ובליווי, ומבינים שזה חלק מהמשוואה. אנג'לים הם בדרך כלל כסף חכם, כי זה כסף שיקר למשקיע, חשוב לו ומהכיס שלו. מידת המעורבות שלו והמחוייבות שלו ליזם גבוהים יותר, וזה עובד בשני הכיוונים", אומר קרני.

לאור התרומה הברורה של האנג'לים להיי-טק המקומי, הרתיעה שלהם מחשיפה נשארת בגדר חידה. "חוסר הפרגון בישראל בולט מאוד, לכן חלק מהאנג'לים שהיו יזמים עדיין מעדיפים לא להיחשף" אומר ברנח. "אם מישהו חס וחלילה מצליח, מתחילים לחפש את הצד השלילי. ההרגשה היא שיש צרות עין - ועולות שאלות כמו 'למה לא המשכת'? 'למה מכרת'? נכנסים לדברים שאני וחברי מאוד לא אוהבים. לכן אנשים מעדיפים להיות בפרופיל נמוך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#