הכירו את חברות הטכנולוגיה שנרתמות לטובת הצרכן הפיננסי הישראלי - תקשורת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את חברות הטכנולוגיה שנרתמות לטובת הצרכן הפיננסי הישראלי

מבחירת כרטיס התשלום הנכון בקנייה בסופר ועד להשוואת העמלות שאנו משלמים לקופת הגמל - חברות הטכנולוגיה מציעות פתרונות שיעזרו לנו להיות צרכנים פיננסיים חכמים יותר ■ כתבה שנייה בסדרה

תגובות

הצרכנים בארה"ב ובאירופה נחשפו בשנים האחרונות למבול של יישומים צרכניים פיננסיים. בין אם מדובר בשירותי הלוואות מקוונים, שירותי ניהול חשבונות או כלים להשוואת אפיקי החיסכון הפנסיוני, חברות ההזנק הטכנולוגיות מצאו קרקע פורייה לפעילותן הרבה יותר קרוב לכסף מכפי שהן מכירות.

אף שחלק מחברות הטכנולוגיה עצמן, חברות כמו Check ו-BillGuard, הן ישראליות, מרבית השירותים עדיין לא זמינים בישראל. יזמים בתחום טוענים כי השוק הקטן והרגולציה הייחודית דוחקים אותם החוצה. למרות זאת, בשנה האחרונה נראה כי לחלק מהשירותים הקיימים בארה"ב נוצרות גם מקבילות ישראליות, ולעתים נהפך השוק הישראלי לשדה ניסוי לשירותים חדשים לפני ניסיון הפריצה לשווקים אחרים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

התאוששות בארה"ב? רק לעשירים

אפל הציגה את האייפון 5S המשופר ו-5C המוזל; יושקו בישראל ב-1 בדצמבר

חברת Artopay, שנוסדה ב-2011 היא אחד מהסטארט-אפים שיצרו שירות צרכני פיננסי דווקא לשוק המקומי. מרביתנו מחזיקים בארנק יותר מכרטיס תשלומים אחד. פרט לכרטיס אשראי או שניים, יש לנו גם כמה כרטיסים של מועדוני לקוחות. כל אחד מכרטיסים אלו מספק לנו הנחות שונות בבתי עסק.

דודו בכר
דודו בכר

מטרת יישום המובייל Payz שאותו פיתחה החברה היא לסייע לנו להחליט איזה כרטיס יניב לנו את ההנחה הגבוהה ביותר בבית העסק. לאחר הפעלת Payz מתבקש המשתמש להזין את סוגי הכרטיסים שבהם הוא מחזיק - כרטיסי אשראי, מועדוני לקוחות ומועדונים צרכניים. "מאותה נקודת זמן אנחנו עוזרים למשתמש להבין מהן ההטבות שהוא יכול לקבל ישירות בעמדת המכירה, בלי לערוך לשם כך תחקיר מקיף בבית", מסביר מיכאל עדן, מנכ"ל החברה. היישום נעזר במיקום המשתמש כדי לזהות אילו בתי עסק סמוכים אליו, ומציג את הרשימה. לאחר הבחירה בשם העסק יוכל המשתמש לראות אילו הטבות מעניק לו כל כרטיס.

לדברי עדן, למרבית המשפחות היהודיות בישראל בין שניים לארבעה כרטיסי אשראי. לאלה מצטרפים גם כרטיסי מועדוני הלקוחות של רשתות, וכן כרטיסים של מועדונים צרכניים, דוגמת אלו של "חבר" או הסתדרות המורים.

ההטבות שמספקים הכרטיסים הן אחת הסיבות העיקריות להחזיק ביותר מכרטיס אשראי אחד למרות תשלום העמלות, הוא מוסיף. "בהינתן המספר הגבוה של רשתות שבהן מקנים כרטיסי האשראי הטבות, שימוש מושכל בכרטיסים צריך לכסות והרבה יותר מכך את העמלות, אך במעמד הקנייה פשוט לא ניתן לדעת כיום איפה אני מקבל את ההנחות הטובות ביותר. אנחנו מנסים לפתור את זה", הוא הסביר.

להערכתו של עדן, ניצול אופטימלי של ההטבות השונות יאפשר למשפחה לחסוך אלפי שקלים: "לפני שנה נסעתי עם המשפחה לנופש בכרתים עם ארקיע. התברר לי שהכרטיס שבו השתמשתי נתן לי 8% הנחה - בתוך רגע חסכתי מאות שקלים על קנייה אחת". האפליקציה, שזמינה הן למכשירי iOS והן למכשירי אנדרואיד, עלתה לאוויר לפני כארבעה חודשים. לדברי עדן, עד היום הורד היישום עשרות אלפי פעמים.

עם הפנים החוצה

Artopay הוקמה על ידי עדן ואחיו, תומר עדן. כיום מעסיקה החברה שמונה עובדים. מיכאל עדן הוא יוצא ממר"ם, ושימש בתפקידו האחרון סמנכ"ל הכספים של חברת Convergin, שנמכרה ב-2010 לאורקל תמורת 100-70 מיליון דולר. בסוף שנות ה-90 שימש עדן, בעל תארים בראיית חשבון ומשפטים, סמנכ"ל הכספים וההשקעות של חברת אאורה, אז חברת השקעות בתחום הטכנולוגיה.

אאורה שאותה הקים בועז משעולי, ממייסדי קומברס, השקיעה בשנים אלו בחברות פאנדטק וורסמד. בהמשך דרכה נהפכה אאורה לחברת השקעות בנדל"ן שנאלצה להגיע להסדרי חוב עם בעלי המניות בחברה. תומר עדן, בוגר לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב בבן גוריון, הקים ב-2004 את חברת mConfirm, שפיתחה מערכת לגילוי הונאות בכרטיסי אשראי שבשונה ממערכת דומה של חברת סאיוטה עסקה בניטור הונאות בשימוש בכרטיסים פיזיים ולא בפעולות מקוונות.

עוד מעורבים בחברה לורנס ניומן, בעבר מנכ"ל רויטרס ישראל, ששימש גם מנכ"ל mConfirm, יוסי צרויה, סמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה, שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיה של NDS עד סמוך למכירתה של החברה לסיסקו, ושלומי לבנה, סמנכ"ל המחקר והפיתוח בחברה, ששימש סמנכ"ל הפיתוח ב-Convergin. המודל העסקי של החברה אינו מבוסס על הצרכנים, אלא דווקא על ספקי השירותים. על ידי איסוף המידע מהרכישות שמבצעים הצרכנים תוכל Artopay להציע לחברות האשראי ולמועדוני הלקוחות ניתוחים אנליטיים על דפוסי התנהגות של לקוחות.

נכון לעכשיו מותאם Payz רק לישראל, אך בחודשים הקרובים מתכוונת החברה להוציא יישומים מותאמים גם בארה"ב ובאוסטרליה. "הנחת המוצא היא שלא נרוויח בישראל, אבל אנחנו מאמינים שנצליח ליצור שינוי משמעותי בשוק - אנחנו מאפשרים לצרכנים להתנהל באופן חכם יותר", מסביר המנכ"ל עדן.

Artopay אינה חברת הסטארט-אפ הישראלית היחידה שפועלת בתחום הצרכנות הפיננסית, ומתווה לעצמה מסלול שבו השוק הישראלי הוא שוק היעד הראשון. בדומה לשירות האמריקאי Mint, חברת הסטארט־אפ הישראלית SyGen פיתחה מערכת שמאפשרת למשתמשים לרכז במקום אחד את המידע הפיננסי מכל החשבונות ברשותם. 50 אלף ישראלים כבר עוקבים אחר חשבונותיהם באמצעות השירות, אף שהחברה לא השקיעה במאמצי שיווק.

כמו Mint, השירות של SyGen - שזמין ברשת אך גם בפלטפורמות המובייל של אנדרואיד ו-iOS - מציע למשתמשים כלי ניהול תקציב שמאפשרים הגדרה של יעדי חיסכון, ומערכת התראות אוטומטית שתיידע את המשתמשים על פעולות חריגות בחשבונות. השירות תומך במידע בנוגע לחשבונות בנק, כרטיסי אשראי, חברות ביטוח ובתי השקעות. מטרת המערכת היא להנגיש למשתמשים תמונת מצב פיננסית בצורה פשוטה וברורה. השירות הבסיסי הוא חינמי, ושירות מלא ניתן תמורת 12 שקלים בחודש.

SyGen הוקמה ב-2011 על ידי גלעד בן נחום שמשמש גם מנכ"ל. עד כה גייסה החברה, שמעסיקה שבעה עובדים, 1.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ומסטארט-אפ פקטורי. נכון לעכשיו פועלת החברה בשוק הישראלי בלבד. "בקרב יזמים יש נטייה לדלג על השוק הישראלי. הפעילות בשוק הישראלי איפשרה לנו ללמוד את הצרכים של המשתמשים, ובשנה הקרובה אנחנו מתכוונים להתרחב לשווקים נוספים. השירות שאנחנו מציעים כיום דומה מאד לזה של Mint האמריקאית, אבל היעד שלנו הוא להפוך להיות מעין GPS פיננסי - שירות שיספק למשתמשים הוראות כיצד להגיע ליעד שהם בחרו", ציין בן נחום. בארץ מתחרה SyGen בתוכנת המחשב של Finanda, שפיתחה מערכת למעקב אחר הוצאות של משקי בית ועסקים קטנים.

לנהל את דמי הניהול

חברה נוספת שהחלה את פעילותה בישראל - וכעת היא מרחיבה אותה לשווקים נוספים - היא FeeX, שהשיקה בישראל במאי שירות להשוואת עמלות בקופות גמל. השירות של פיקס מאפשר למשתמשים, גם כאלו שלא פתחו מעולם דו"חות רלוונטיים שנשלחו לביתם, לבדוק אם גובים מהם דמי ניהול מופרזים, ומה הם יכולים לעשות בעניין.

הבדלים קטנים יחסית בגובה עמלות הניהול שגובות הקופות והקרנות מצטברים במשך עשורים להבדלים של מאות אלפי שקלים בגובה החיסכון. הלקוחות הבודדים שמנסים לשאת ולתת על גובה העמלות נמצאים בעמדת נחיתות ברורה מול חברות הפיננסים, ואובדים בבליל של ביטויים כלכליים ונתונים שאי אפשר להשוות ביניהם.

באמצעות אגירת דו"חות רבים שוברת פיקס את הא-סימטריה בשוק הפיננסים. החברה מפענחת את הדו"חות שנשלחים אליה ומשווה את העמלות בדו"ח שנשלח לעמלות שנגבו באותה הקופה או הקרן, מול לקוחות בעלי פרופיל פיננסי דומה. התוצאה המוצגת למשתמש היא מדד פשוט שקובע אם העמלות שהוא משלם גבוהות, ממוצעות או נמוכות מהממוצע.

FeeX

כדי לקבל את המידע נדרש המשתמש לצלם את דו"ח קופת הגמל או קרן ההשתלמות שבידיו ולשלוח את התמונה לכתובת שמספקת פיקס, אחרי הרשמה לשירות החינמי. לחלופין ניתן להזין את פרטי הדו"ח ידנית. משתמשים שאינם מצליחים לאתר את הדו"חות יוכלו לקבל באתר מידע כיצד לפנות לגוף הרלוונטי - עם הנחיות לפרטי התקשרות, הטפסים הנדרשים ושאלות שיציגו הנציגים.

בין היתר מציגה המערכת למשתמש את עמלות הניהול ששילם עד היום, את העמלות שישלם בעשר השנים הקרובות ואת גובה החיסכון שישיג אם ישווה את גובה העמלות שהוא משלם לעמלות הנמוכות יותר שמשלמים לקוחות אחרים. לאחר הצגת הנתונים על גובה העמלות מציעים בפיקס למשתמשים מדריכים להורדת עמלות. לצד פרטי הקשר של השירותים הפיננסיים הרלוונטיים מציגה פיקס למשתמשים מידע שיהיה דרוש להם בעת המשא ומתן - נתונים השוואתיים על עמלות שהוא משלם ביחס לעמלות שמשלמים לקוחות דומים, ממוצע תשואות של קרנות דומות ומכתב מוכן לשליחה לשירות הפיננסי עם נתונים רלוונטיים לחשבון המשתמש.

כנשיא FeeX משמש אורי לוין, ממייסדי חברת Waze, שליוה את יזמי החברה יואב צוראל ודוד וייס כמנטור בתוכנית היזמות זל של המרכז הבינתחומי הרצליה. באוגוסט הודיעה החברה על השלמת סבב גיוס ראשון של 3 מיליון דולר מקרן ההון סיכון בלאמברג. בעקבות הגיוס מתעתדת החברה להרחיב את השירות גם לתמיכה בפנסיות ובביטוחי מנהלים. לאחר מכן בכוונתה להרחיב את השירות למשכנתאות, פיקדונות, ביטוחי חיים והלוואות. בנוסף השיקה החברה בחודש האחרון בארה"ב שירות מקביל לזה שהיא מציעה בישראל.

היצע דל בישראל

בשבועיים האחרונים הכריזו Zazma ו-Check, שתי חברות ישראליות שפועלות בתחום הטכנולוגיות הפיננסיות, על השלמת סבבי גיוס בסכום כולל של 34 מיליון דולר. Zazma היא חברה להלוואות זעירות, ו-Check פיתחה יישום שמאפשר לשלם חשבונות, כמו חשבון חשמל ומים, ישירות מהמכשיר הסלולרי. גם Zazma וגם Check, שירות תשלומי החשבונות בסלולר המצליח בארה"ב, אינם פעילים כיום בישראל. השוק הישראלי קטן יחסית, ועבור חברות סטארט-אפ שבהן מעורבות קרנות הון סיכון שמצפות להחזר גבוה על ההשקעה מדובר בשוק יעד זניח.

"יש הבדל גדול בהתפתחות בין ישראל לארה"ב בתחום הזה", ציין בכיר בתעשייה. "בשעה שבארה"ב יש פריחה שמשמעותה היא גם השקעות עתק, קשיים רגולטוריים מונעים התפתחות דומה בישראל. למפקח על הביטוח ולמפקח על הבנקים אין אסטרטגיה דיגיטלית. המצב הזה פשוט מרחיק השקעות", הוא הוסיף. הבכיר שהתייחס בפירוט לתחום שירותי הביטוח ציין כי כיום בתחום זה חברות הביטוח והסוכנים שומרים את הקלפים קרוב לחזה. "הם מחזיקים בכל המידע", הוא ציין.

"הייתי מאוד שמח להוציא בארץ את המוצר, שיחסוך כסף להרבה אנשים", הסביר רפאל אוזן, סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברת BillGuard, המספקת שירות שמאפשר לגלות חיובי יתר ושגיאות בחשבונות בנק ואשראי בארה"ב. "בתחום הטכנולוגיות הפיננסיות הכל מסובך יותר ועולה יותר כסף. בין השאר זה דורש להתממשק למערכות של המוסדות הפיננסיים עצמם, שלרוב הן מערכות ותיקות מאוד", ציין.

מלבד ההשקעות הגבוהות הנדרשות מסביר אוזן כי המנגנונים הרלוונטיים בישראל שונים מאוד מאלו בארה"ב, ולכן סטארט-אפ שמתחיל לפעול בישראל יידרש לאחר מכן לפתח מחדש את הטכנולוגיה. "גודל השוק פה פשוט לא מצדיק את זה", הוא קבע.

לצדן של חברות הסטארט-אפ הבודדות שהחליטו לספק שירותים צרכניים פיננסיים לקהל הישראלי מורגשת בשנה האחרונה התעוררות בתחום מכיוונן של חברות שאינן פועלות במודל חברת ההזנק הקלאסי. החברות החדשות מספקות לרוב כלי השוואה אינטרנטיים בין אפיקי ביטוח וחיסכון שונים, ומבססות את המודל העסקי על עמלות תיווך או דמי ייעוץ.

כך למשל פועלת חברת Wobi של היזם זוריק אונגר. Wobi פיתחה פלטפורמה אינטרנטית שמאפשרת למשתמשים להשוות בין תוכניות הביטוח האלמנטרי של חברות הביטוח הלא ישיר הפעילות בישראל. המשתמש מתבקש למלא פרטים שמאפשרים לחברה לאפיין את פרופיל הסיכון שלו, והחברה מתממשקת למערכות של חברות הביטוח הקיימות ומציגה לו הצעת מחיר. אם המשתמש רוצה לבחור באחד המסלולים, הוא מופנה לטופס מילוי פרטים מקוון. למעשה, Wobi יוצרת שירות ביטוח ישיר חלופי, אך היא עצמה משמשת כסוכנות הביטוח של המשתמשים וגובה מהם עמלות.

בשונה מהשירות שמספקות FeeX ו-Artopay, וובי אינה מספקת לגולשים המלצות, ומשאירה את הסקת המסקנות המלאה לצרכן. לפי התקנות הקיימות כיום בישראל, המלצה על מסלול ביטוחי דורשת הפקה של מסמך הנמקה מתועד. בישראל קמו חברות נוספות שפועלות במתכונת דומה לזו של וובי, בהן קשבורד, שזמין כעת רק לחברי מועדון הלקוחות "חבר", ו-RAK.

אחת החברות החדשות שקמו בתחום היא סאמיט של היזמים אסף שגיא, לירון בריש ותומר כוכבי. החברה עדיין לא חשפה את השירות שלה, שנועד לסייע למשתמשים לשפר את מסלולי החיסכון שלהם, בהם חיסכון פנסיוני וקרנות השתלמות. "המוצר של החברה נועד ללוות את המשתמש במהלך כל הקריירה, וליצור תקשורת חיובית ומועילה של המשתמש עם סוכן הביטוח והגופים המוסדיים", הסביר שגיא.

קשבורד מכפר נטר מרכזת עבור המשתמש את התיק הפיננסי שלו במקום אחד, שבו מופיעים שורה של נתונים: קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, תלושי שכר, תשלומי משכנתא וחשבון עובר ושב. המערכת של החברה מבצעת בקרה על תקינות הנתונים ומוודאת שהלקוח אינו משלם תשלומים מופרזים על סעיפים דוגמת דמי ניהול. כך למשל יודיע השירות למשתמש אם הוא משלם דמי ניהול גבוהים מהממוצע במשק.

הנתונים נכנסים למערכת לאחר שהמשתמש נותן לחברה ייפוי כוח. אם נמצא שישנו סעיף שאינו תקין, המערכת מציינת מהו ההפסד הצפוי בגינו - למשל הפסד חזוי של 50 אלף שקל בגלל תשלום דמי ניהול גבוהים. לאחר מכן עומדות בפני המשתמש שתי אפשרויות: לטפל בבעיה באופן עצמאי או להיעזר בחברה, ולשלם סכום שהיא מגדירה סמלי עבור טיפול בבעיה. בשלב זה השירות פתוח לחברי מועדון חבר בלבד, ובעתיד הוא צפוי להיפתח לקבוצות נוספות. בתחומים מורכבים, כמו פנסיה או משכנתאות, הטיפול נעשה באמצעות חברות בת שעוסקות בייעוץ בתשלום.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#