האינטרסים שבולמים את פרויקט האינטרנט המהיר של חברת החשמל - תקשורת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האינטרסים שבולמים את פרויקט האינטרנט המהיר של חברת החשמל

מיזם התקשורת של חברת החשמל עדיין תקוע, ומנכ"ל בזק כבר הצהיר כי לא ימומש לעולם. מה יהיה דינה של התוכנית לפרוש אלפי קילומטרים של סיבים אופטיים, שיאפשרו גלישה באינטרנט במהירות עצומה?

23תגובות

"האיום של חברת החשמל שהוצג, רחוק מאד ממימוש, ולהערכתי לא יקרה לעולם, מכיוון שהוא לא כדאי" - כך כתב אבי גבאי, מנכ"ל בזק, לעובדי החברה בבלוג הארגוני, בהתייחס למיזם של חברת החשמל לפרישת סיבים אופטיים עד לבית הלקוח בכל המדינה (המכונה גם "המוביל הדיגיטלי").

הודעתו של גבאי נכתבה יום לאחר פרסום דו"חות הרבעון השני של בזק - שהיו חלשים יחסית למה שנהגה החברה להציג בשנים האחרונות. לשאלתנו כיצד הגיע למסקנה כי המיזם אינו כלכלי, מנכ"ל בזק סירב בנימוס להשיב. עם זאת, עצם האזכור חושף את העובדה שהמיזם של חברת החשמל כנראה מטריד את בזק, או לפחות את עובדיה.

אבל האם גבאי צודק? האם למיזם אין כדאיות כלכלית ודינו להיכחד? זו אחת השאלות שמעסיקות את תעשיית הטלקום המקומית. "אני דעתן, אתה יודע, אבל בנושא הזה אני לא יודע מה להגיד, זה 50-50", אמר אנליסט בכיר. "מצד אחד, המודל העסקי לא ברור. מצד שני, שר התקשורת משה כחלון נחוש בדעתו, וכבר ראינו למה הוא מסוגל".

החזון שעומד מאחורי המוביל הדיגיטלי הוא שסיב אופטי יגיע לכל בית בישראל (FTTH). סיב כזה מאפשר תקשורת בקצבים מסחררים, ועל פי הבנק העולמי, קיים קשר בין חדירת טכנולוגיות תקשורת לבין צמיחה בתוצר.

הרעיון הוא שחברת החשמל תשתמש בתשתית הסיבים הקיימת שלה, ורק "תמתח" אותה לבתי הלקוחות. אלא שמדובר בהשקעה כספית גדולה, שחברת החשמל הגירעונית אינה יכולה לבצע בעצמה. גם אין רצון שחברה ממשלתית תתחרה בשוק הפרטי: ישראל הפריטה את בזק ב-2005, ואין לה כוונה לחזור אחורה. אז מי ישקיע? יזם פרטי, שבתמורה יקבל שליטה במיזם. לצורך כך הוקמה "ועדת בחירה", שניסחה תנאי מכרז לבחירת שותף. המכרז פורסם, אך מכאן ואילך הדברים החלו להשתבש. החברות שהביעו התעניינות כללית במכרז, משכו ידיהן ממנו בטענה שהוא לא כלכלי. עד כה, לוח הזמנים של המיזם כבר נדחה שלוש פעמים - בפעם האחרונה ממש לפני המועד האחרון להגשת הצעות.

המתמודדות העיקריות במכרז, קבוצת BATM וקבוצת רפק, מסרו באופן מפורש כי המיזם אינו כלכלי, ובתנאים הנוכחיים לא ייגשו אליו. בימים האחרונים עושים אנשי חברת החשמל מאמץ גדול לשכנע את השוק שיש פוטנציאל כלכלי במוביל הדיגיטלי. לשם כך הם נפגשים עם אנשי שוק ההון ועיתונאים.

באחרונה פירסמו האנליסטים ליאת גלזר וגלעד אלפר מאקסלנס סקירה מקיפה על המיזם המתוכנן, עם כמה פרטים מעניינים אודותיו: "משרד התקשורת מאמין כי רשת תקשורת אולטרה-מהירה תאיץ את צמיחת התוצר הלאומי ותעזור לגשר על הפער החינוכי והטכנולוגי בין הפריפריה והמרכז. לאחר שנכשל בשנה האחרונה בפיתוי משקיעים שישקיעו ברשת החדשה, נעשו כמה צעדים שאמורים לשנות את התמונה: אחוזי הבעלות של המשקיעים גדלו מ-51% ל-60%; הוארכה התקופה שבה החברה החדשה תקבל גמישות בכל הקשור לפרישת הרשת משנה וחצי לחמש שנים; המדינה מבטיחה מענק של 150 מליון שקל למשקיעים הפרטיים במיזם; ההשקעה הכוללת במיזם מוערכת ב-4 מיליארד שקל (הערכה אחרת מדברת על מיליארד יורו, א"ז), אבל בהנחה שמחצית מהסכום יגויס כחוב, ובהנחה שעם הזמן תזרים המזומנים מהרשת החדשה יממן חלק מהשקעות ההון, אותם 150 מיליון שקל יכולים להיות חלק משמעותי מההון העצמי שהיזמים יצטרכו להביא מהבית".

אחרי הדחיות החוזרות ונשנות, כעת מועד סיום המכרז ובחירת השותף נקבע לנובמבר 2012, ותחילת פרישת הסיבים לאמצע 2013. בסך הכל, המיזם אמור להגיע לשני שלישים מאוכלוסיית ישראל בתוך שבע שנים, כך שפרישת הסיבים תיעשה בקצב של כ-3,000 קילומטר בשנה.

"המדינה תיאלץ להגדיל את המענק"

הכדאיות של המיזם נגזרת מהרבה גורמים כלכליים, אך לא רק מהם, אומרת האנליסטית אילנית שרף מפסגות. "קיימים כמה גורמים שמקשים על הוצאתו של מיזם הסיבים האופטיים מהכוח אל הפועל, והובילו למעשה לדחיית מועד המכרז כמה פעמים", היא מסבירה. "אנו מעריכים כי בסופו של דבר הצדדים יתגברו על המחלוקות הקיימות, והמיזם יצא לדרך. כבר כיום, מדינת ישראל בשיתוף חברת החשמל מנסים לבצע כמה שינויים כדי להתגבר על הפערים המרכזיים. נבדקת אפשרות שהתשתיות וציוד המיזם יהיו בבעלות החברה הייעודית, ולא בבעלות חברת החשמל, כפי שנקבע בתחילה. בכך צפויה להיפתר שאלת מימון הפרויקט ויכולת שיעבוד הנכסים. חברת החשמל מתחייבת לעלות קבועה (Fix) בכל הקשור לעלות העבודה הקבלנית שתתבצע על ידה. אם העלות תרד, החברה המשותפת תהנה מכך. אם העלות תעלה, חברת החשמל תספוג את העלות העודפת".

לבסוף, מעריכה שרף, "המדינה קבעה מענק בגובה של 150 מיליון שקל למיזם. אנו מעריכים כי לנוכח חשיבות הפרויקט ועלות הפרישה הגבוהה, והעובדה כי רוב הפרויקטים הדומים בעולם ממומנים על ידי המדינות, תיאלץ המדינה לתת מענק גבוה יותר. אנו מעריכים כי המענק יינתן בשלבים ובהתאם לקצב התקדמות הפרישה. שינוי בגובה המענק צפוי להשפיע על כדאיות המיזם".

אורי ליכט מבית ההשקעות אי.בי.אי מעריך שהמיזם יקרום עור וגידים: "אם המיזם של חברת החשמל יצליח, הוא צפוי להוות בשורה טכנולוגית עבור מדינת ישראל ויחייב את בזק ו-HOT להשקיע מאות מיליונים בשדרוג לרשת מתקדמת, כדי לא להישאר מאחור. הסיכויים שהמיזם יצליח בסופו של דבר סבירים בהחלט. גם אם כעת המיזם עדיין אינו כלכלי, להערכתי הממשלה ומשרד התקשורת יטפטפו עוד ועוד הקלות למיזם, עד שלא ניתן יהיה להתעלם עוד מהכדאיות הכלכלית שלו, ולבסוף ייבחר משקיע. לדעתי, לתמחר את הסיכונים בבזק וב-HOT ללא התחשבות בתסריט שיש סיכוי מסוים להצלחת המיזם, זה דבר שעלול להתגלות כטעות".

ואולם, מי שאמור להשקיע מכיסו במיזם, הם לא האנליסטים אלא המשקיעים, ואלה משמיעים קול ברור: אין שם כסף. "בתנאים הנוכחיים, לא ניגש למכרז", אמר צבי מרום, מנכ"ל BATM, ביוני. "בישראל, למגזר הציבורי, ולחברת החשמל בפרט, אין מוניטין טובים, ולכן דרושה למשקיע רשת ביטחון, שתטפל בביקוש חסר ובביקוש יתר - בדומה למה שעשו בעבר עם כביש 6. בלי רשת ביטחון, אף בנק לא יהיה מוכן אפילו לשקול להעמיד מימון למיזם". דברים דומים אמר גם פלג הדר מקבוצת רפק.

אם אכן יקום המוביל הדיגיטלי, במיזם גלום סיכון גדול לחברות התשתית, HOT ובעיקר בזק, שלה 60% משוק חיבורי האינטרנט בישראל. באקסלנס העריכו סיכוי של 50% להתממשות המיזם, ואת הפגיעה במכירות של בזק (קווי) ב-20%. כך כתבו בבית ההשקעות: "ייתכן כי הטענה של בזק שפשוט אין עדיין ביקוש לטכנולוגיית הסיבים נכונה, ובמקרה זה חברת החשמל תיכשל. מנגד, ייתכן כי עצם הופעת הטכנולוגיה החדשה החדשה תוביל להופעה של אפליקציות בתחומי החינוך, הבריאות ועוד, שיהפכו את המיזם להצלחה גדולה. ייתכן גם שפרישת רשתות סלולריות בדור הרביעי תיצור ביקוש משמעותי לסיבים.

"אנו מניחים כי רמת התחרות העולה לא תאפשר לבזק לקצץ בהוצאותיה באותו קצב שבו יורדות המכירות. לפיכך, אנו מניחים כי לנוכח ירידה של 20% במכירות וירידה בהוצאות של 8% בלבד, הירידה ב-EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות - א"ז) תהיה בשיעור של 27%".

אלא שבזק יכולה במידה רבה לסנדל את מיזם חברת החשמל. למוביל הדיגיטלי אסור יהיה למכור ללקוח הסופי, אלא רק לחברות התקשורת - כלומר, הוא יהיה שחקן רק בשוק סיטוני של תשתיות. ככזה, יש לו שני לקוחות מרכזיים בלבד: סלקום ופרטנר. בימים אלה סלקום ופרטנר נמצאות במשא ומתן עם בזק לרכישת קווים עד לבית הלקוח במסגרת הסדר "השוק הסיטוני". אם בזק תזדרז לחתום עם חברות הסלולר הסכם ארוך טווח למכירת קווים רבים לבתי הלקוחות, לא ברור מה יישאר על השולחן עבור חברת החשמל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#