למה כולם מדברים על "משחקי הכס"

כיום ברור שכל עשייה טלוויזיונית צריכה להדהד גם ברשתות החברתיות

גדי להב
גדי להב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
גדי להב
גדי להב

צופי הסדרה "משחקי הכס" לא ישכחו במהרה את הפרק "גשמי קסטמר", או כפי שהוא מכונה בפיהם: "חתונה אדומה". המאורעות בפרק, שבו נרצחים כמה מגיבורי הסדרה, זיעזעו את הצופים, ואלה הביעו את תדהמתם ברשתות החברתיות.

סטטוסים שולחו לאוויר, קטעי וידאו שבהם נראים אנשים מבועתים מול הטלוויזיה הועלו ליוטיוב. מרבית אוהדי הסדרה ברשת אינם גרים בארה"ב, כלומר שהפרק עדיין לא שודר בארצם, אך חלקם ראו את הפרק בדרכים אלטרנטיביות באינטרנט - קרי הורדות לא חוקיות - וגם הם הגיבו.

משם גלשו התגובות אל אתרי תוכן ועיתונים. ההצפה ברשת גרמה לכך שאי אפשר היה לצפות בפרק בלי לדעת שמשהו איום התרחש בו.

מתוך "משחקי הכס"צילום: Helen Sloan

"משחקי הכס" היא סדרה מצליחה, אך היא משודרת בכבלים. כך, בשיאה צפו בה כ–6 מיליון איש, שהם כ–3% רייטינג מבין בני ה–18–49 בארה"ב. זה רחוק מאוד מהרייטינג של הרשתות הארציות. במקביל יש לסדרה קהל עצום ברשת: 6 מיליון אוהדים בפייסבוק, וכ–900 אלף עוקבים בטוויטר. כשני שלישים מהם לא אמריקאים.

כמעט במקביל, התרחשה התפוצצות רשת גם לגבי סדרה מדוברת אחרת: "מד מן". אחת הדמויות המרכזיות בסדרה, מייגן דרייפר, לבשה חולצה עם כוכב אדום. גולשת חדת עין גילתה שמדובר בחוצה זהה לזו שלבשה לפני 45 שנה שרון טייט, אשתו של הבמאי רומן פולנסקי, שנרצחה לאחר מכן. מכאן עלתה תיאוריית הקונספירציה שלפיה דרייפר עומדת להירצח - והרשת געשה ורעשה, עד שיוצר הסדרה, מתיו ויינר, חרג ממנהגו והודיע שמייגן לא תירצח.

יש הבדלים גדולים בין "משחקי הכס" ל"מד מן", אך יש להן גם קווים משותפים. אלה שתי סדרות המשודרות בכבלים, ולכן הן פופולריות עד גבול מסוים. ובכל זאת, אלה סדרות מדוברות ובעלות נוכחות חזקה באינטרנט.

השיחה ברשת אודות הסדרות נוצרת בלי פעילות שיווקית יוצאת דופן מצד ההפקה. "משחקי הכס" הדהימה את צופיה בכוונה, אבל אי אפשר היה לצפות מראש את התגובה. כך לגבי "מד מן" - איש לא חזה את תיאוריית הקונספירציה, שממשיכה להדהד גם אחרי ההודעה של ויינר.

ערוצי הטלוויזיה מנסים בשנים האחרונות ללוות סדרות ותוכניות בשורה של מהלכים שנועדו לגרום לאפקט ויראלי ברשת. אבל במקרה הזה לא היו מהלכי "שיווק דיגיטלי", לא "אסטרטגיית המסך השני", ועוד כל מיני מילות באזז שמטרתן לתאר את הכמיהה, האימפוטנטית לרוב, של יוצרי טלוויזיה לאפקט הוויראלי החמקמק. הוויראליות נבעה באופן אינהרנטי מהסדרות עצמן.

ההיבט המשותף החשוב ביותר של הסדרות האלה הוא העובדה ששתיהן נטועות בתוך עולם תוכן שלם, עמוק וקוהרנטי. ל"משחקי הכס" יש עולם שלם, היסטוריה ענפה, שהולכת שנים רבות אחורה מתקופת התרחשות הסדרה עצמה. "מד מן" משחזרת עד פרטי פרטים תקופה היסטורית נוסטלגית בארה"ב - שנות ה–60. העומק הזה והקשר הרגשי שהוא מייצר הם שגורמים למעורבות כה גדולה של הצופים, והיא המנוע המרכזי לשיחה ברשת, שמתנהלת תמיד בקצב עירני, גם ללא ההתפרצויות הגעשיות האחרונות.

הטלוויזיה עוברת בשנים אלה את הטלטלה שעבר עולם העיתונות: העולם הדיגיטלי מערער את יסודותיה. כיום ברור לכולם שכל עשייה טלוויזיונית צריכה להיות נטועה גם ברשת, וצריכה להדהד ברשתות החברתיות.

המקרה של "משחקי הכס" ו"מד מן" מצביע על כך שניסיון להדביק באופן מלאכותי או חיצוני "מהלכים דיגיטליים" לסדרות הוא מהלך שעבד עליו הכלח. טלוויזיה טובה לא מנסה לייצר אינטראקציה עם העולם הדיגיטלי, היא מכילה אותו אינהרנטית בתוכה.

כתבות מומלצות

מ-2008 ועד היום: איך הגענו לאינפלציה הנוכחית

יוני ומיכל רכשו דירה במחיר דמיוני. כך הם איבדו שליטה על המשכנתא אחרי פחות משנה

ריחאניה. "מרגישים אירופה"

"יש שני יישובים בישראל שבהם הכל נקי, הולכים ברחובות ומרגישים אירופה"

גיף הסכם ממון 2

״הייתי בהלם, עורך הדין אמר לי: ׳חתמת על הסכם של כלה מאוקראינה׳"

עבודות על הרכבת הקלה בכיכר רבין, ביולי. "הולכי הרגל, ובמיוחד ילדים או אנשים מבוגרים, נתונים בסיכון יומיומי, סכנת חיים בעיר"

"אני מפחדת על חיי כשאני יוצאת לרחוב": המלחמה של תושבי תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

קשישים בגינה ירושלים

20 אלף שקל בחודש: תתחילו לחסוך עבור מטפל זר בבית

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008