מאומת הסטארט-אפ לאומת הסקייל-אפ ומה הלאה? - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאומת הסטארט-אפ לאומת הסקייל-אפ ומה הלאה?

עם מספר הולך וגדל של חברות בעלות הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, התעשיה המקומית נמצאת כיום על מסלול ברור להגדרה החדשה - Scale-up-nation. ההאטה בהשקעות ואולי גם התחלה של תקופת "נורמאליזציה" - תעשה רק טוב לתעשייה

תגובות

חברת המחקר IVC  פירסמה לא מכבר נתונים שנתיים המשקפים את המימון שגייסו חברות סטארט-אפ בישראל בשנה האחרונה. עמוק בתוך סטטיסטיקות חבוי המידע שמראה שמזה שלוש שנים חל תהליך דרמטי של מספר גדל של עסקות מימון גדולות יותר.

המחקר טוען כי "2015 התאפיינה בעלייה במספר ובהיקף הגיוסים הגדולים (20 מיליון דולר ומעלה). 63 עסקות גייסו מימון כולל בסך 2.3 מיליארד דולר או 53% מסך ההון שגויס השנה. מספר העסקות עלה ב-62% לעומת 39 עסקות שנסגרו ב-2014 והסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר או 39% מסך ההון שגויס ב-2014". קל לראות את התהליך המרשים בגרף הבא:

"2015 התאפיינה בעלייה במספר ובהיקף הגיוסים הגדולים (20 מיליון דולר ומעלה). 63 עסקאות גייסו מימון כולל בסך 2.3 מיליארד דולר או 53% מסך ההון שגויס השנה. מספר העסקאות עלה ב-62% לעומת 39 עסקאות שנסגרו ב-2014 והסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר או 39% מסך ההון שגויס ב-2014."
מקור: IVC

גיוסי הון של יותר מ-20 מיליון דולר היו נדירים בעבר בחברות ישראליות. אך כפי שניתן לראות בתרשים, המצב הזה השתנה בשנים האחרונות. חלק מהגיוסים הם אמנם סיבובים מוקדמים וככלל בשנים האחרונות יש יותר הון זמין כך שהגיוסים נוטים להיות גדולים יותר. ואולם, ללא ספק נערכים יותר גיוסים התומכים בשלבי הצמיחה של חברות אמיתיות הנמצאות על המסלול להפיכה לחברות העומדות בזכות עצמן.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

דוגמאות מהחודשים האחרונים הן הגיוסים של SiSense , JFrog , BlueVine ו-Zerto  (שתי האחרונות חברות פורטפוליו של 83North), ואין ספק שמספר גדל של יזמים וצוותי הנהלה מכוון כיום ליצירת חברות עצמאיות. חברות טכנולוגיה בינלאומיות ימשיכו אמנם ב-'ציד' המקומי אחר רכישות של חברות צעירות בשלב פיתוח הטכנולוגיה, אבל במקרים רבים הדיון סביב שולחן הדירקטוריון השתנה לכיוון של לקיחת החברות – All the way.

בהחלט שינוי מבורך בשיח המקומי בתעשיית ההון סיכון והחברות הצעירות.

שנת 2016 החלה עם מומנטום חזק של גיוסים גדולים (יותר מ-10 מתחילת השנה) אבל בהינתן הטלטלות בכלכלה העולמית והשווקים בחודשים האחרונים, הסנטימט המנשב באוויר שינה כיוון. הצפי כיום הוא שהזמן לגיוס כספים יתארך וגודל הגיוסים יקטן. בהתאם וכצפוי, כמות נכבדה של מאמרים ובלוגים כבר נכתבו בשבועות האחרונים על ה-Reset בתחום ההשקעות בחברות צעירות ועל הצעדים שחברות צריכות לקחת כדי לצלוח תקופות מאתגרות.

מנקודת מבט של קרן הון סיכון שמחפשת השקעות חדשות אבל גם צריכה לדאוג לגיוסי המשך בחברות הפורטפוליו הקיימות, ראוי לשים את נבואות הזעם והחורבן בפרופורציות. ראשית, יש כיום הרבה הון שמחפש בית: קרנות הון סיכון גייסו סכומים גבוהים מאוד בקנה מידה היסטורי בשנים האחרונות (בעיקר בארה"ב אבל גם בישראל). משקיעים אסטרטגיים פעילים בישראל ומחפשים השקעות ברמה שאין לה תקדים, למשקיעים האסטרטגיים הוותיקים כגון EMC ואינטל הצטרפו שחקנים שלא היו פעילים בארץ בעבר: Seagate, Lenovo ו-Baidu. בניגוד לדוגמאות העבר, חברות אלו לא חוששות להשקיע כחלק מקבוצת משקיעים אסטרטגיים, ולראייה גיוס שנסגר לא מזמן בו השתתפו לא פחות משישה משקיעים אסטרטגיים.

הבאזז סביב אומת הסטארט-אפ גם משך בשנים האחרונות כספים מכיוון השוק הסיני, כספים דרך מימון המונים וכספים מגופי השקעה אחרים שלא היו פעילים בארץ בעבר אבל החליטו לבדוק את השוק המקומי. לא כל ההון הזמין ימשיך להתעניין בהשקעות אם אכן ההתקררות בשוק תימשך. בדרך כלל, שחקנים חדשים ואסטרטגיים הם הראשונים שיקחו צעד אחורה, אבל באופן כללי קיים הון להשקעות, וחברות טובות ימשיכו לגייס סבבי המשך.

כשקרנות מסתכלות על ההון הזמין להן להשקעות ועל מרחב המטרות להשקעה הן שומרות על איזון בין הון שנשמר לתמיכה בחברות פורטפוליו והון להשקעות חדשות. בזמנים בהם יש האטה בשווקים בכלל ובהשקעות הון סיכון בפרט, קרנות יפעילו איזון בין כמה קווי חשיבה: (1) שמירת יותר הון לחברות פורטפוליו קיימות בהן תהליכי הגיוס יתארכו, (2) השקעה זהירה יותר בחברות חדשות: סבבים קטנים יותר והערכות שווי נמוכות יותר כדי להקטין חשיפה של גודל ההשקעה ו/או לקיחת אחזקה גדולה יותר בחברה בהינתן סיכון גבוה יותר להתפתחות החברה, השקעות המשך וכו'. (3) השקעה אגרסיבית יותר בחברות פורטפוליו בעלות מומנטום חזק שדווקא יכולות למנף תקופות קשות יותר לחיזוק מעמדן, גיוס עובדים ופתיחת פערים גדולים יחסית למתחרים שימצאו את עצמם בצד ההגנתי של המציאות החדשה.

השילוב של הון שעדיין זמין להשקעות חדשות (זהירות יותר), ביחד עם רצון של משקיעים קיימים בחברות פורטפוליו טובות לבצר את מעמדן בתקופות איטיות יביא להמשך השקעות ה-Growth בסבבים גדולים בחברות Scale-up. אולם, אנו נראה פחות השקעות מסוג זה, והן יבוצעו בחברות בהן שלב ה-Scale-up כבר בעיצומו ולא מהווה רק ספקולציה. מכיוון שלחלק גדול מהחברות האלה כבר יש הכנסות משמעותיות, סבבי הגיוס גם ייעשו במכפילים נורמליים בהתאם לתיקון שכבר קרה בשוקי המניות, מסבבים שנעשו במכפילים גבוהים מאד על הכנסות, משקיעים וחברות ייפגשו בנקודות עבודה נמוכות יותר.

לא סביר שנראה השנה שוב האצה בקצב העסקות גדולות. זהירות רבה יותר מצד המשקיעים תביא להאטה בקצב הגיוסים בכל שלבי ההשקעה, אבל עם מספר הולך וגדל של חברות בעלות הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, כבר אין דרך חזרה לימים שישראל התפרסמה רק כאומת הסטארט-אפ עם רכישות טכנולוגיה קטנות והנפקה או רכישה משמעותית רק אחת לכמה שנים. כיום, התעשייה נמצאת על מסלול ברור להגדרה החדשה - Scale-up-nation. העובדה שאנו חווים גם  האטה בהשקעות ואולי גם התחלה של תקופת נורמליזציה (בתקווה ל- Soft-landing ולא Crash), תעשה לתעשיית ההי-טק המקומית רק טוב.

הכותב הוא שותף בקרן 83North



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#