גיל הנעורים של בועת הסטארט-אפ ניישן - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גיל הנעורים של בועת הסטארט-אפ ניישן

תדמית ההיי-טק הישראלית נמצאת בבועה

8תגובות

אין ספק שמאז הוצאת הספר ה"סטארט-אפ נישן", אנחנו זקופים יותר, גאים יותר, בטוחים יותר ואולי גם יהירים יותר. אומנם ישנן המון חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק, ואולי זה רק בגלל שהבורסה בתל אביב חולה? היינו עדים לאינספור "אקזיטים" ישראלים. חברות מכל סוג, סייבר, אפליקציות, אנאליטיקס, ביג דאטה, תכנה וחומרה – כולם נמכרו למרבה במחיר. האם זו אינדיקציה לחוזקה או שמה לחולשה. האם סטאראפים ממהרים להימכר על פני להקים חברה חברה גדולה ומשמעותית? אקזיט של ווייז במקום אימפריית אובר או אקזיט של FACE במקום לבנות פייסבוק?

בעבר כתבתי גם על אקזיט "זוהר" של 50 מיליון דולר בחברה שהושקעו בה כ-15 מיליון דולר בשניים עד שלושה סבבים כאשר המייסדים מחזיקים כ-25% מהחברה. המשקיעים שמחזיקים מניות בכורה (Preferred Shares)  מקבלים את הכסף לפני כולם, לפי העדפה של פי 3 כפי שנקבע בהסכם ההשקעה. המשקיעים מקבלים כ-48.75 מיליון דולר (15*5+3*75%). ליזמים המקוריים נשאר להתחלק במיליון ורבע דולר ואולי לקנות דירת 3 חדרים בפתח תקווה. ומה עם העובדים? מקווים שלסיפור יהייה סוף אופטימי יותר מעובדי פוליקום וNXP שפוטרו לאחרונה כי לחברה הרוכשת לא השתלם להחזיק את הסניף הישראלי.

AP

צ'ק פוינט למשל, נוסדה ב- 1993, אבל יצאה להנפקה כבר ב-1996, כאשר העסיקה 50 עובדים ורשמה מכירות של 30 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה 3,400 עובדים עם מכירות של 1.5 מיליארד דולר, שזו הצלחה גדולה, אבל ההצלחה הגדולה שמדינת ישראל רושמת מכך היא שורה של חברות שהוקמו על ידי יוצאי צ'קפוינט - חברות שייצרו כאן תעשיית סייבר ישראלית גדולה.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

מאז שהקמתי את AppsFlyer נתקלתי בצמתים רבות למכירת "ענק". יכולנו להתנוסס מעל לכותרות רבות במשך יממה בגרסת הפרינט, שעתיים וחצי בגרסת ה web. אבל סירבתי. סירבתי כיוון שאנחנו בונים חברה לשנים. רוצים להיות צ'ק פויינט, טבע, גוגל או Salesforce. לא "פליפ" מהיר שיחזיר אותי ואת עובדי החברה לנקודת המוצא.

אני לא חולק על הנתונים בספר סטארטאפ ניישן, אבל בסטטיסטיקה אפשר לבחור את הנתונים שרוצים להציג ולבחור להתעלם ממה שלא ממש מסתדר עם התיזה. לדוגמא, אומנם יש יותר חברות זרות ישראליות בנסד"ק מכל מדינה אחרת מבלבד סין, מה שלא צויין שהשווי המצרפי של כל החברות הישראליות שם הוא כ-40 מיליארד דולר. פחות מהשווי של אובר או באידו לבד. אומנם 3.3% מהחברות הרשומות בנסד"ק הן ישראליות, אבל כאשר שווי כל החברות כל החברות בנסד"ק הוא 5.7 טריוליון דולר, אנחנו מדברים רק על 0.7%, הרבה פחות מהתדמית שנוצרה לסטארטאפ ניישן.

לדעתי תדמית ההיי-טק הישראלית נמצאת בבועה. אנחנו מייצרים הרבה פחות ערך ממה שאנחנו חושבים ולממשלה אין מושג איך לעודד סטארטאפים לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום. האקזיטים המהירים הם התוצאה של מדיניות הממשלה, ולא הסיבה. כיזם, אני מאוד אופטימי ומאמין שניתן וצריך לשנות את המצב. ההייטק הישראלי צריך לגדול לפחות למימדי הבועה הנוכחית. כאשר שווי חברות ההייטק בארץ יגיע לאחוזים משמעותיים וכאשר יוולדו פה חברות ענק כגון UBER או Salesforce, נגיע ליעד.

הכותב הוא מנכ"ל חברת AppsFlyer, לניטור ומדידת שיווק במובייל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#