יבוא מומחי היי-טק - יחזק את הענף ואת המשק הישראלי - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יבוא מומחי היי-טק - יחזק את הענף ואת המשק הישראלי

הסרת החסמים המקשים על הבאת מומחים זרים בהיי טק תחזק את ישראל כמרכז מו"פ עולמי ותגדיל את הכדאיות של חברות רב לאומיות לפעול ממנה

3תגובות

הידיעות על כוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאפשר כניסה לארץ של אלפי מומחים זרים בתחום ההיי-טק מסעירה את העובדים בישראל, שחוששים כי הצפת השוק במומחים זרים יקטין את השכר המשולם - ויגדיל עוד יותר את שיעור האבטלה.

אולם אל חשש. נראה כי אין בכוונת הממשלה להציף את המשק בעובדי כפיים או במהנדסים שישולם להם שכר מינימום, אלא להביא מומחים זרים שעלות העסקתם המינימלית שנקובה בחוק מגיעה לכדי 30 אלף שקל ואף יותר.

על כן, השכר המשולם בתחום התוכנה לא צפוי לרדת מטה. כמו כן, יישום התוכנית צפוי להביא לארץ מומחים שבארץ קיים מחסור מסוגם ומתחומים מסוימים מאוד בפיזיקה, במתמטיקה או בתחומי מדעי החיים שאמורים להשלים צוותים ולתת מענה נקודתי.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

התועלת שתצמח למשק, ובכלל זה למחפשי העבודה בקרב כוח האדם המקומי, גבוהה מהמשוער: כניסת מומחים לתחומים בהם אין כוח אדם זמין בקרב ההון האנושי המקומי תחזק את המדינה כמרכז מחקר ופיתוח עולמי, ובכך תגדיל את הכדאיות של חברות רב לאומיות לפעול כאן. כתוצאה מכך, צפויה עלייה בהיקף הביקוש לכוח אדם מקומי. בנוסף, כל מומחה שיעבוד בארץ יעשיר את הקולגות שלו בישראל, שילמדו מניסיונו - וכך גם העובדים ירוויחו משהייתו, שהרי הוא משאיר אחריו את הידע שלו.

אדם עובד על מחשב, משרדי היי-טק

אמנם ישראל נחשבת למעצמת היי-טק וכמות המרכזים למחקר ופיתוח עלתה מכמה עשרות בשנות השמונים לכ-450 כיום, בין היתר הודות לעובדה שבארץ יש בערך כפליים בעלי דוקטורט במדעים מאשר בגרמניה וישראל מדורגת בין 3 המקומות הגבוהים בעולם בפרסום מאמרים מדעיים פר אדם.

אולם לצד זאת, אוכלוסיית המדינה מונה רק 8 מיליון - מספר זניח ביחס לאוכלוסייה של מעצמות הייטק בעולם. לאור כך, קיימת בישראל מצוקה בקרב חברות ההיי-טק, שאמנם מצליחות לגייס מאות מיליוני דולרים - אך מוצאות את עצמן מתקשות לגייס עובדים ונלחמות על מתי מעט בוגרי היחידות הטכנולוגיות. לצערנו, הביקוש קיים אבל נוצר צוואר בקבוק שמקורו בעובדה שקיים מחסור קשה של בוגרי תיכון שעושים בגרויות במה שנקרא 5 חמישיות.

יוזמת ראש הממשלה נועדה לשמר את מעמדה של ישראל בעולם. אולם כדי שהליך הבאת המומחים הנחוצים לתעשיית ההיי-טק יצליח, יש להסיר חסמים. כיום תהליך קבלת היתר עבודה למומחה זר הינו יקר, מורכב וארוך מידי. עיקר הבעיה היא משך הזמן הארוך שנדרש על מנת להשלים את מהלך קבלת האשרה.

בין היתר, חברה שמעוניינת להביא מומחה נדרשת לפנות לקונסוליה המקומית במקום מגוריו של המומחה לצורך קבלת האסמכתא - דבר אשר מסרבל את התהליך ומייקר אותו משמעותית, שכן פיזור הקונסוליות בעולם אינו גדול. בפועל, כחלופה, מדינת ישראל יכולה ליצור מצב בו המומחה יגיע לנמל התעופה בישראל לעמדה מיוחדת ויעבור תהליך מזורז בארץ. בכך יוקל הן על החברה, הן על המומחה והן על הקונסוליות.

ברשות האוכלוסין יודעים היטב שיישום התוכנית הינו צעד הכרחי וחיובי למשק הישראלי, ואנו עדים להתקדמות מסוימת בעת האחרונה - אך האצבע המאשימה לא יכולה להיות מופנית לעברם. תהליך היישום איטי, בעיקר בשל הפניית מירב מרצה של הרשות לטיפול בסוגיית הפליטים.

טוב עשתה המדינה שהכירה בהשלכות של צוואר הבקבוק שמקורו במערכת החינוך, ולכן עד שזו תייצר מסה משמעותית של בוגרי מקצועות טכנולוגים ומדעים, הכרחי להקל על הליך יבוא מומחים זרים לארץ. המציאות הנוכחית מקשה על ישראל ליהנות מהידע אותו מחזיקים טובי המומחים בעולם.

במידה שישראל תסיר את החסמים המקשים על הבאת מומחים זרים במקצועות הנחוצים, היוזמה תחזק אותה כמרכז מחקר ופיתוח עולמי ותגדיל את הכדאיות של חברות רב לאומיות לפעול כאן.

הכותב הוא עו"ד, שותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו,  וחבר בוועדה המשנה לניסוח אמנת הרילוקיישן בלשכת עורכי הדין העולמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#