האם ישראל תרכב על הגל הבא של האינטרנט? - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם ישראל תרכב על הגל הבא של האינטרנט?

IoT, האינטרנט של הדברים, מגלם הזדמנויות עסקיות רבות, אך ללא הכוונה של המדינה - השוק הישראלי עלול להישאר מאחור

תגובות

לאחר שביג דאטה כבר הפך ממילת באזז למציאות ממשית הסובבת אותנו, הוא מוצא לצידו כעת את "האינטרנט של הדברים" (Internet of Things – IoT). כיום, השאלה הסובבת את התחום הזה אינה עוד "האם?", אלא "מתי?" – אך בדרך כדאי גם להתעכב על ה"כיצד?".

IoT מוגדר על ידי ויקיפדיה כקישוריות לתשתית האינטרנט הקיימת של מכשירים בהם מוטמעים רכיבים דמויי-מחשב, הניתנים לזיהוי ייחודי. ברמת המשתמש הבודד, מספק ה-IoT מידע על הרגלי האכילה ומצבו הבריאותי של האדם, נתיבי התנועה שלו (הן בעת פעילות גופנית והן כמתנייע ברכב), איכות האוויר סביבו והרגליו בעת השהות בביתו.

ה-IoT צפוי לבצע מהפיכה גם בעולם התעשייתי: תהליכים אוטומטיים יחליפו בני אנוש בקריאת מוני גז, מים וחשמל, ומערכות ניהול שלמות של חברות תשתית יפעלו על בסיס מידע המגיע ממכשירים. שרשרת האספקה כולה תהיה חשופה לניטור בזמן אמת, מהגעת חומרי הגלם למפעל ועד לרכישת המוצר המוגמר ממדפי הסופרמרקט. לא פלא, אם כן, שענקיות תעשיה כ-Rockwell ו-GE כבר פועלות בתחום.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

אחרי האינטרנט הנייח בשנות ה-90 והאינטרנט הנייד בשנות ה-2000, ה-IoT הוא המגה-טרנד הבא והוא יהיה, ככל הנראה, גדול יותר משני קודמיו. פוטנציאל השוק עצום: בבנק ההשקעות גולדמן זאקס צופים כי עד 2020 יחוברו 28 מיליארד "דברים" לרשת. בדרך להכנסות גדולות יש צורך בהשקעות גדולות, וחברות הפועלות בתחום גייסו יותר ממיליארד דולר מקרנות הון סיכון בשנת 2013, סכום המהווה גידול דו-ספרתי לעומת 2012, ומספר הגיוסים הראשונים (Series A) של חברות בתחום צמח ב-50% בין 2012 ל-2013.

AGTINTERNATIONAL.COM

חברת ציוד התקשורת סיסקו מאמינה כי השתלבות בתחום זה תאפשר לה להכפיל את הכנסותיה, והיא אף משתתפת פעילה בהשקעות בחברות סטארט-אפ בתחום. חברת Ineda Systems, המפתחת מערכת על גבי שבב לתפעול מחשוב לבוש, הכריזה לאחרונה על גיוס שני בסך 19 מיליון דולר, בו השתתפה סיסקו לצד יצרניות השבבים המתחרות סמסונג וקוואלקום.

בינואר השנה רכשה גוגל תמורת 3.2 מיליארד דולר את Nest Labs, יצרנית מערכת ניטור האנרגיה הביתית (או כפי שהתקשורת העדיפה לקרוא לה "יצרנית התרמוסטט החכם"), ובספטמבר האחרון, לאחר חודשים של ספקולציות ופעילות ערה מצד מתחרותיה, הכריזה גם אפל על כוונתה להשיק שעון חכם כחלק מאסטרטגיית IoT של החברה.

אך ההבטחה האמיתית הטמונה בעידן ה-IoT איננה היכולת לחבר מיליארדי מכשירים זה לזה, אלא השינוי המהותי במודל העסקי שישתמש בתשתית האינטרנט כבסיסו. דוגמה לשינוי כזה היא המעבר מתמחור לפי עסקה לתמחור במודל של מינוי. GE, למשל, חדלה למכור מנועי מטוסים במחיר קבוע שעליו נוספה עלות תחזוקה, וכעת היא גובה תשלום המתבסס על בנק של שעות טיסה, תוך הבטחת איכות שירות גבוהה לחברת התעופה, בהסתמך על ניטור בזמן אמת באמצעות מכשירים מקוונים.

מהן ההזדמנויות הגלומות בו עבור חברות ויזמים ישראלים?

הבעיה המרכזית בתחום זה היא פרטיות המשתמשים. כאשר המכשירים המחוברים לרשת מנטרים, אוגרים ומייצרים נתונים אודות גופו והרגלי חייו של האדם, הם חושפים אודותיו יותר משהוא חושף אודות עצמו בגלישתו ורכישותיו ברשת. בידיים הלא-נכונות, מידע שכזה עלול להיות הרסני. לכן נדרש רכיב משמעותי של אבטחה והצפנה להשתלב במערכות אלו על מנת למנוע שימוש לרעה במידע. אבטחה, כידוע, היא נושא שישראל כבר הוכיחה בעבר את מצוינותה בו. הכמות הבלתי נתפסת של המידע הנאסף ומשוגר בידי מכשירים אלו מצריך יצירת פתרונות ביג דאטה מורכבים ומתוחכמים, תחום נוסף שבו מובילות חברות ישראליות.

על מנת לממש את השתלבותן של חברות ישראליות בתחום, יש צורך ביצירת סביבה תומכת. במדינות רבות בעולם מעודדת הממשלה פרוייקטים עירוניים המשלבים באופן מהותי טכנולוגיות IoT. שיתופי פעולה בין מאיצים, חממות, קרנות וחברות יובילו להאצת תהליכי יצירת החברות ומיקודן בתחומים בהם לישראל יש יתרון יחסי. חברות התשתית יכולות לשמש כאתרי ניסוי לטכנולוגיות ישראליות חדשניות בתחום, וחברות תעשיות ממשלתיות, כדוגמת התעשיה האווירית, יכולות לחלוק במשאבי החדשנות שלהן עם חברות סטארט אפ ישראליות.

אך לסביבה תומכת נדרשת גם תשתית הנמצאת כמעט לחלוטין בשליטתה של המדינה – מערכת החינוך. בכתבה שפורסמה ב-TheMarker תואר כיצד הפכה מערכת ההכשרה הטכנולוגית - המכללות והאוניברסיטאות - לבית הגידול של אלו שהממון מצוי בכיסם או בכיס הוריהם. השאר נידונים בעיקר לחיים נטולי הזוהר ההייטיקיסטי, ולפיכך אינם יכולים להשתלב במהפכות הטכנולוגיות, בהן ה-IoT. זו הנקודה בה חייבת הממשלה להתערב, ולגבש תוכנית ארוכת טווח להנגשת הלימודים הטכנולוגיים גם לאוכלוסיות שאין ידן משגת. זו אינה רק חובה מוסרית של המדינה במסגרת השאיפה לשוויון, אלא חובה כלכלית במטרה למנוע מישראל לאבד את מיקומה בתעשייה העולמית.

הכותב הוא משקיע אנג'ל ותיק בחברות היי-טק ישראליות חדשניות ויועץ בכיר של קרן סילברלייק העולמית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#