הכסף יזרום מהנדל"ן לסטארט-אפ - אבל מי יגן על היזמים? - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חוק האנג'לים

הכסף יזרום מהנדל"ן לסטארט-אפ - אבל מי יגן על היזמים?

הסכנות בתיקון לחוק: משקיעים פאסיביים וכאלו שעלולים להזיק לחברות

תגובות

השבוע אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את התיקון לחוק האנג'לים, שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים בשנת 2011 במטרה להזרים כסף לתוך תעשיית הסטארט-אפים הישראלית השוקקת ולהרחיב את מעגל הנהנים מפירותיה - במידה ויצליחו. החוק, במתכונתו הישנה, לא הצליח באמת להכניס כסף גדול לתעשייה. למרות תמריצי המס, נותרו חסמים בתחומי ההשקעה ובמועד ההשקעה ורק מעט מאוד חברות ישראליות הצליחו להינות ממנו. התיקון החדש לחוק עשוי לשנות את התמונה. השינוי הנוכחי מאפשר למשקיע לדעת בוודאות כבר בעת ביצוע ההשקעה כי הוא יהיה זכאי להטבת המס. בכך למעשה תעניק המדינה ביטחון גדול יותר למשקיעים בהשקעות בחברות צעירות גם בתחומי האינטרנט והמובייל ולא רק בתחומים המקוריים, אותם הגדיר המדען בחוק הקודם.

התיקון החדש לחוק הוא חיובי ועשוי להזרים מיליוני דולרים לתעשיית הסטארט-אפים, במיוחד בשלבים המוקדמים, שלבים בהם קרנות ההון סיכון בדרך כלל נמנעות מלהשקיע. חלק מן הכסף שהושקע עד כה על ידי משקיעים פרטיים בנדל"ן ובבורסה יופנה להשקעות בהיי טק ויהווה אלטרנטיבה להשקעות בסביבת ריבית נמוכה. אך עם זאת, תיקון החוק עשוי להביא מעבר לכסף החדש, בעיות חדשות.

חלק מן המשקיעים החדשים שיכנסו למעגל ההשקעות הם אינם אנג'לים מקצועיים עם ניסיון בהשקעות בתחומי הטכנולוגיה. האנג'לים החדשים מביאים איתם כסף, אבל לא בהכרח "כסף חכם". סטארט אפים המצפים כי המשקיעים שלהם יביאו איתם לא רק כסף אלא הבנה אסטרטגית וקשרים בתעשייה הספציפית אליה הם מכוונים, עשויים להתאכזב.

הנפקת וויקס בנאסד"ק
Nasdaq OMX
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

נקודה נוספת חשובה היא מעורבות המשקיעים מן הזן החדש במיזם. ישנם משקיעים פאסיביים - אלו יפזרו סכומים קטנים של כסף על מספר מיזמים וישבו בסבלנות עד ליום בו ההבטחה תהפוך למציאות, אם בכלל. מן הצד השני, ישנם משקיעים שלמרות שהבנתם בתחום מוגבלת, ירצו להיות מעורבים מאוד בהשקעה ואף עלולים בהמשך הדרך לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של החברה ולעיתים להציב תנאים שעשויים למנוע ממשקיעים נוספים להצטרף לחברה. מצב זה עשוי לפגוע בצורה משמעותית בחברות עם טכנולוגיות מצוינות.

מדינת ישראל, המדען הראשי ומשרד הכלכלה והעומד בראשו, מגלים מעורבות מרשימה בתעשייה עתירת המידע. יוזמת חקיקה זו, ויוזמות נוספות כמו הקמתה של רשות חדשנות, מעידות על הבנה והכרה בחשיבותה של תעשיית ההיי טק ותרומתה המכרעת למשק הישראלי. עם זאת, על כתפיהם של היזמים מוטלת האחריות לבחור בקפידה את שותפיהם לדרך. כמו כן, על כל הגורמים בתעשייה להבטיח שהיוזמה תפרח ותגדיל את כמות ההשקעות בפיתוח טכנולוגיות כחול-לבן כדי שתהפוך לכזו המאפשרת להגדיל את מעגל הנהנים מפרותיה של החדשנות הישראלית.

ברק גולדשטיין, מנכ"ל קרן Terra Ventures וחממת TerraLab



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#