לחצות את "עמק המוות" בחיים - הנבחרת - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לחצות את "עמק המוות" בחיים

להגיע בחיים לנווה-מדבר אשר נגלה לחברות לאחר שהן עמדו ביעדי המימון שלהן

תגובות

מיזמים רבים אינם מצליחים להשיג מימון כספי בכדי לגדול עד לנקודה בה הם מסוגלים לפעול באופן בלתי-תלוי בסביבה תחרותית. בעית מימון מסוג זה, המכונה "עמק המוות", מתרחשת בין שלביו הראשוניים של המיזם (שלב ה-seed או ה-early-stage), כאשר הוא נתמך ע"י אנג'לים/קרנות הון-סיכון/אוניברסיטאות/תכניות ממשלתיות, לבין שלביו המתקדמים יותר בהם המיזם גדל ונהיה תחרותי בשוק החופשי. בשלבים מתקדמים אלו, מיזם מסוג זה ישיג מימון מבנקים, קרנות פרייבט אקוויטי וגופי מימון אחרים.

המונח "עמק המוות" (“Valley of Death”) מוצא אזכור גם בשפה העברית בכינוי "גֵיא צַלְמָוֶת" (תהילים כ"ג), שבא לתאר מקום המטיל אימה ומורא. בצד האחד של "עמק המוות" בטיחות החברה עדיין קטנה, אולם יציבה יחסית. לא נלקח בגינה חוב רב על-ידי היזמים ועל-כן היא טומנת בחובה פחות סיכון. ייתכן כי הושקע בה הון ראשוני על-ידי קרובי-משפחה וחברים, אולם מרבית מן החסכונות האחרונים בטוחים.

קיים גם חסרון לבטיחות זו. סיכויי הצמיחה של החברה קטנים יותר, מכיוון שדרוש מימון בכדי להשיג מסה קריטית ולצבור מומנטום. כאשר נתבונן מעבר ל"עמק המוות" נמצא שוב יציבות. זהו אותו נווה-מדבר אשר נגלה לחברות לאחר שהן עמדו ביעדי המימון שלהן. אז הן יכולות להתמקד בדרכי הפעולה האפשריות של חסימה ו/או התמודדות עם יצירת עסק משגשג. נראה כי לא אחת יעידו יזמים כי לו הייתה ידם משגת מימון, היו יכולים לבנות מוצר שיהיה לו שוק בעל פוטנציאל התרחבות נושא רווחים.

טל גליק
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"עמק המוות" שוכן בין שני אזורי נוחות אלו - מדובר באזור שבו אתה חשוף ונתון בסיכון. אינך יכול להישאר בצד הבטוח של העמק לנצח: תצטרך לגדול בשביל לשרוד. ובכדי להשיג צמיחה זו, דרוש מימון. באקלים כלכלי מסוג זה, מספר מצומצם של חברות הזנק מצליחות לקבל מימון מספק בעודן בצד הבטוח של העמק. משקיעים רוצים לוודא כי החברה מסוגלת להתרחב, שקיים שוק ממשי עבור מוצרה וכי יש לה יכולת להוציא את התוכנית העסקית לפועל. קשה להוכיח כל זאת בעודך "יושב על הגדר".

הרבה חשיבה ועבודה נעשות בכדי לקטוע את המעגל הזה. זהו מצב הדומה ל"מלכוד 22" - חברות לא יכולות להוכיח את יכולתן לגדול ולהתרחב מבלי להתרחב, הלכה למעשה. יתר על-כן, גופי השקעות בשלב זה נזהרים ונרתעים מלממן חברות שאינן מסוגלות להוכיח את יכולתן להתרחב.

מצב זה מביא לחדלון של הרבה חברות הזנק מבטיחות שנפלו ונופלות גם כיום לתוך "עמק המוות" ונקברו שם. ביחס הקר בין סיכון לבין תשואה על ההשקעה, כשהחברה תחצה את ה"עמק" היא תהיה פחות מסוכנת למשקיעים, שכן אז יסופקו די ראיות והוכחות באשר ליכולות החברה לעמוד בציפיות המשקיעים ובקריטריונים שהציבה לעצמה.

סקטורים כמו פארמה, קלינטק, אגרוטק, מכשור רפואי וביטחון (Homeland Security) חולקים תלות כזו או אחרת במדיניות ציבורית הבאה לידי ביטוי דרך רגולציה. תלות מסוג זה ניכרת יותר בהשוואה לסקטור ההיי טק הכללי. גם כאשר נולד אב-טיפוס שעובד, קיים קושי לחברות מהסקטורים הללו לספק היקפי ייצור כלכליים ברי-קיימא ללא השקעות המשך של ממון. הבעיה באה לידי ביטוי כאשר, לדוגמא, לא בהכרח יש הלימה בין מחזורי פיתוח של מוצר לבין מועדי בחירות שלטוניות. כך ייתכן מצב בו מימון ותמיכה ממשלתית (לדוגמא: תוכניות מימון ממשלתיות, תמריצים, סובסידיות, קרנות מחקר וכו') בתחום נבחר במהלך קדנציה לא בהכרח יתקיים גם בקדנציה העוקבת.

דוגמא לאחד הסקטורים המאותגרים הוא תחום הקלינטק, שמבין ענפיו נמנה ענף האנרגיה. כידוע, האנרגיה שאנו צורכים משמשת כסחורה לכל דבר ועניין. בשל טיעון זה, נדרשות חברות בתחום להתחרות אל מול הצרכן הסופי על הפרמטרים הבאים: מחיר, אמינות, עמידות, וביצוע. כך, למשל, מודל עסקי המתבסס על סובסידיות ותמריצים ארוכי-טווח בגיאוגרפיה מוגבלת לא בהכרח יעמוד במבחן מציאות נטול סיוע ממשלתי.

ניכר אם כך כי הקצאת מכסות לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות משפיע מאוד על אופן התפתחותם של מיזמים. במקרים מסוימים, טקטיקה מוצלחת הינה איתור יישום סמוך אך רלוונטי בקנה מידה תעשייתי בינוני, אך גדול מספיק, המאפשר הוכחת היתכנות ושיפור של טכנולוגית הליבה תוך כדי צמצום הסיכון הכרוך בהתרחבותה.

סיבה נוספת לכך שמיזמים רבים נדרשים לאורך נשימה רב בכדי לצלוח את "עמק המוות" נעוצה בחסמים רגולטוריים הנובעים מצד רשויות מזון ותרופות (FDA, EFSA).
גיוס ממון בעולם ההון-סיכון עבור חברות מהסקטורים שצוינו לעיל מאמץ מודלים של חדשנויות המתבססות על קניין רוחני מוגן המקובל בתחומי טכנולוגיות מידע (IT), תוכנה (Software) ותקשורת (Telecom). פרדיגמה זו מאפשרת לקדם רק חלק מוגבל מהערך הנוצר על-ידי מיזמים אלו.

כדאי אם כך לחברות הזנק המקוות לחצות בהצלחה את "עמק המוות" להגדיר לוחות זמנים ברורים ונתיב גישה ברור אל שוק היעד. הדבר מקבל משנה תוקף כיום בסביבה כלכלית של מספר מצומצם ומוגבל של השקעות. ניכר על-כן כי סוגית "עמק המוות" איננה בעלת פתרון חד חד-ערכי. בכדי להתייעל כלכלית (Cost-effective) ולצלוח את "עמק המוות" ישנם מספר גורמים שראוי לקחת בחשבון:

ייצור: התרחבות בינלאומית העושה שימוש בתמריצים אגרסיביים של ממשלות. לדוגמא, קיים יתרון לשימוש בתמריצים יוצאי דרום-מזרח אסיה וסין. הדבר כולל את כח-האדם הזול שלהן והקרבה הגיאוגרפית לחומרי-גלם, ספקים ולקוחות המאפשרת לוגיסטיקה יעילה יותר.

חוזי ייצור ושרשרת אספקה: חבירה של מומחים מתעשיות סמוכות ליצירת סינרגיה בין-ענפית עבור התרחבות מהירה ויעילה. שימוש קיים בחומרי-גלם ושרשרת אספקה ומינוף של רשתות גלובאליות לוגיסטיות.

הגעה לשוק: איתור יעדים גיאוגרפיים פוטנציאליים עבור חדירת שוק ראשונית (גישה למתקני חלוץ, לרשת תשתיות קיימות וכו'). דבר זה מביא לעיתים קרובות לזמן הגעה קצר יותר לשוק.

שותפויות אסטרטגיות: חבירה עם חברות בינלאומיות קיימות. מספר לא מבוטל של חברות בעלות איתנות פיננסית משקיעות במיקור-חוץ, חיפוש ואיתור טכנולוגיות. יש להן ידע מוכח בייצור, התאמה לשווקים, קשרי-גומלין עסקיים ולוביזם פותח דלתות שניתן לנצל.

הכותב משמש כסגן-נשיא בקרן הון-סיכון אתגר

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#