כלכלת השיתוף החדשה נכנסת לנו הביתה - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלכלת השיתוף החדשה נכנסת לנו הביתה

כאשר אנשים מוכנים לוותר על הפרטיות ברשת נוצרת מערכת אמון חדשה מעל ראש החברות

תגובות

השיתוף הוא טרנד גדול. הוא כל כך גדול שהוא מתפשט לכל עבר. הוא מתפשט לכל עבר לא רק במונחים דיגיטליים אלא חוצה קטגוריות ומדינות, הוא גם חי ובועט בעולם הפיזי. כל כך חי ובועט שהוא משנה את הכללים של הפרדיגמות העסקיות המוכרות. ולמעשה הפך מטרנד לשיטה כלכלית חדשה – כלכלת השיתוף (the sharing economy). השיטה הזאת שהתחילה משיתופים קטנים והפכה להיות פורמט כלכלי מסוג כזה שמייצר מה שקוראים בטכנולוגיה "דיסטרפט" להרבה מאוד הנחות בסיס קפיטליסטיות.

הבסיס של כלכלת השיתוף הוא שאנשים לוקחים חלק בה, משום שיש בה תועלות נוספות מעבר לתועלות הכלכליות של עשיית רווחים. רק המשפט הזה, גורם לאי נחת להרבה מאוד בעלי חברות. אך מה שעשוי לגרום ליותר אי נחות לבעלי החברות, היא שכלכלת השיתוף למעשה מבוססת על העיקרון שבו אנשים עושים עסקים עם אנשים "מעל לראש" של החברות ולא איתן. וזה אמור להטריד חברות כבר עכשיו. וזאת משום, שהיכולת לעשות עסקים אחד עם השני בלי תאגיד מתווך באמצע, לא הולכת לשום מקום. וחברות יצטרכו לאתגר את עצמן בהתחברות לסטנדרט החדש הזה.

הדוגמה הטובה ביותר להמחיש את המודל של כלכלת השיתוף, הוא האתר AIRBNB. אתר המאפשר לאנשים להציע להשכיר את הדירות שלהם למעוניינים להשכיר דירות בזמן נסיעה לעיר או מדינה אחרת. המודל הזה שבו אנשים משכירים אחד לשני, בלי להשתמש בפלטפורמות של תעשיית המלונאות, היתה הסנונית הראשונה המבשרת על בוא השיטה. אחד היזמים של הפלטפורמה, ג'ו גבייה, שהיה אורח בכנס LeWeB בלונדון שעסק כולו בכלכלת השיתוף, סיפר,שהמיזם התחיל בשנת 2008 כשהוא והשותף שלו לדירה חיפשו איך להגדיל הכנסות כשהעלו להם את שכר הדירה. "בסופו של דבר זה לא היה רק הכסף, זאת היתה החוויה החברתית", אמר גבייה. החווייה החברתית היא אלמנט חשוב נוסף בכלכלת השיתוף.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

המודל של אנשים משתפים או מוכרים לאנשים ישירות בלי תיווך של החברות הגדולות, אלא באמצעות פלטפורמות טכנולוגיות המאפשרות את השיתוף ניכרת גם בקטגוריית ההסעות שפסחה על תעשיית המכוניות ומתפתחת ממש לצידה:פלטפורמות עצמאיות שונות מאפשרות לאנשים להצטרף לרכב אחד בנסיעה משותפת עם עוד כמה אנשים לאותו יעד. אתר כמו blablacar, המחבר בין נהג לנוסעים המעוניינים להצטרף אליו לנסיעה, הוא דוגמא אחת לתופעת ההסעות.זה גם יותר זול. זה גם שיתוף. וזה גם חוויה חברתית: נוסעים עם אנשים שאנחנו לא מכירים. גרים בבתים של אנשים שאנחנו לא מכירים, אוכלים בבתים של אנשים שאנחנו לא מכירים. (EatWith). לך תדע את מי תכיר.

אמון הוא המטבע החדש

כלכלת השיתוף מתאפשרת כעת בגלל סיבות שונות שהעיקרית שבהן, הן היכולות הטכנולוגיות המחברות אנשים ומקלות את השיתוף כבר קרוב לעשור. במובן הזה, הסכר נפתח כל שנה יותר ויותר. אנשים מבינים שבתמורה לוויתור על הפרטיות, הם מקבלים עולם חדש עם ערכים אחרים. כשהערך המרכזי הוא האמון ביניהם. השיטה החדשה לא יכולה להתקיים אם לא יהיה אמון בסיסי בין נותני השירות למקבלים אותו. אנשים נחשפים בשמם ומספרים את הסיפור שלהם. אלו הקודים החדשים. שקיפות מוחלטת ואמון גדול. האמון הוא המטבע של כלכלת השיתוף ובלעדיו היא לא יכולה להתקיים. מאחר והאמון כל כך משמעותי, מתאפשרת הכלכלה הזאת גם בתוך העולם הפיזי. בתוך הבתים שלנו, המכוניות שלנו, ולמעשה בתוך החיים שלנו ממש.

סיבה נוספת היא הצורך לייצר תרומה חברתית בתהליך העסקים. בעולם קיימות קהילות של אנשים שמבוססות על ערכי השיתוף כערך אידיאולוגי וששמו להן למטרה להעביר אותו הלאה. העיקרון הזה של "משאב שימצא מישהו שצריך אותו" כפי שאמר גבייה, היזם של AIRBNB, ימשיך להתקיים דרך יזמים שיאתרו עוד ועוד צרכים.

ואיפה התאגידים בעולם כזה? החברות והמותגים יצטרכו להשתלב בכלכלת השיתוף: ראשית, להתאים את עצמם מבחינת ערכים: לייצר שקיפות ולבנות אמון בסטנדרטים החדשים. ושנית, למצוא מודלים עסקיים שעשויים להיות רלבנטיים לעידן של אנשים מול אנשים ולא לאנשים מול חברות. כמו למשל: חברת מכוניות שתשכיר מכוניות לאנשים במקום למכור אותן, גופי השקעה שיעניקו שירותי ניתוח כלכליים על מיזמים לפלטפורמות שונות במקום להשקיע בעצמם.

אי–פי

אלו שלא יוכלו להשתלב, יצטרכו לפעול כדי להיות חברתיים יותר. זאת אומרת לפעול לטובת החברה או הסביבה. בארה"ב ישנן חברות שכבר מתגאות בכך שהן אוחזות בידן את תו התקן B Corps המעיד שהן פועלות בדרך טובה יותר לעשות עסקים.

הכותבת היא טרנדולוגית ומומחית לחדשנות מוצרית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#