בנט ומרגלית - תעשיית ההיי-טק ממתינה לעידודכם - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנט ומרגלית - תעשיית ההיי-טק ממתינה לעידודכם

עזרתם של חברי הכנסת הטריים שמגיעים מהתחום צריכה להיות דווקא בדברים הקטנים, הטכניים והפרוצדוראליים

תגובות

אנשים המלווים את תעשיית ההיי-טק בארץ בעשרים השנים האחרונות, עוקבים בסקרנות אחר מעלליהם של מי שהיו חבריהם ושותפיהם לתעשייה עד לא מזמן ואשר כיום ממוקמים היטב בכנסת בירושלים.

שר הכלכלה בממשלה הנוכחית, משרד מרכזי לתעשיית ההיי-טק, הוא לא אחר מנפתלי בנט, יזם שהקים, ניהל ומכר חברה ואילו על ספסלי האופוזיציה יושב אראל מרגלית, מייסד אחת מקרנות ההון סיכון המוצלחות ביותר שקמו בארץ.

לאורך כל שנות קיומה של תעשיית ההיי-טק בישראל היה לממשלה תפקיד חשוב בתמיכה ועידוד התעשייה. די להזכיר את מגוון התוכניות של לשכת המדען הראשי החל מתוכנית יוזמה לעידוד השקעות הון סיכון, תוכנית תנופה למיזמים טכנולוגיים, תוכנת מגנ"ט, מינהלת החממות הטכנולוגיות, קרן מדעי החיים הממשלתית שהוקמה לפני כשנה ועוד.

תומר אפלבאום
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

לאורך השנים ביצעה הממשלה גם שינויים בסביבה הרגולטורית שבה פועלת התעשייה, כמו למשל חקיקת חוק חברות מודרני, ביטול מס בולים ושינוי הסדרי מס נוספים בהתאם למקובל בעולם. כמו כן, לפעמים היתה לממשלה התבונה לקחת צעד אחורה ולתת לתמריצי השוק ולגורמים מקצועיים בשוק הפרטי לקדם את התעשייה. לא בכדי מגיעות לארץ משלחות מרחבי תבל על מנת ללמוד על תפקיד הממשלה, הרגולציה ומערכת המשפט בעידוד ופיתוח סביבה תומכת ותמריצים נכונים ליזמות וחדשנות.

אם כך, מה תוכל להיות תרומתם הגדולה של חברי הכנסת הטריים שמגיעים מהתחום? יכול להיות שהתרומה הייחודית לא תהיה ביזמות חדשות או תוכניות גדולות אלא דווקא בדברים הקטנים, הטכניים והפרוצדוראליים. אותן מהמורות המוכרות היטב למי שמגיע מהתחום וליווה בפועל מיזמי היי טק. הסיבה לכך שזו עשויה להיות תרומה מבורכת היא שהיום, יחד עם כל התמיכה שמקבלת התעשייה מחלק מזרועות הממשלה, ישנם הסדרים אחרים בתחומים המשיקים לתעשיית ההיי-טק, שמהם מתקבל הרושם שיד ימין לא תמיד יודעת מה עושה יד שמאל. להלן נזכיר כמה דוגמאות.

דרושה התייעלות

דוגמא אחת נוגעת למיסוי משקיעים זרים. הוראות פקודת המיסים ואמנות המיסים שעליהן חתומה המדינה פוטרות משקיעים זרים ממס בישראל על רווחי ההון בהשקעות בחברות ישראליות. לצד זאת, בפועל, כאשר משקיע זר מממש השקעה בחברה ישראלית ואף על פי שמעמדו וזכאותו לפטור ברורים, הוא נדרש להשיג ולהציג פטור ספציפי מרשות המיסים. בהיעדר פטור כזה ינוכה מס מהתמורה המגיעה לו.

כפרי ניר

הפרקטיקה מלמדת שהפקת אישור כזה יכולה לארוך מספר חודשים ואף יותר. מציאות זו מקשה, למשל, על עסקאות בהן נרכשת חברה ישראלית, משום שהעיכוב בהנפקת הפטורים ובהעברת תמורה למשקיעים מוסיף חוסר ודאות ועלויות להליך. התוצאה היא שהמדיניות המוצהרת שנועדה להקל על משקיעים זרים אינה ממלאת את תכליתה באופן מלא. סוגיה זו ניתנת לפתרון על ידי ייעול ההליך או יצירת "מסלול ירוק" כך שיהיה ניתן לשלם מבלי לנכות מס על סמך הצהרות המשקיע ולאפשר לרשות המיסים לבדוק את ההצהרות רק במקרים מתאימים.

דוגמא נוספת היא המדיניות הנוהגת לגבי תקנון של חברה שנכתב בשפה האנגלית והאפשרות להגישו אצל רשם החברות. מאז ימי המנדט הבריטי היה ניתן להגיש ברשם החברות תקנון חברה - המסמך שמהווה את הסכם היסוד של בין החברה לבעלי המניות ובינם לבין עצמם - בשפה האנגלית. בעולם הסטארט-אפים ותעשיית הון הסיכון, תקנון החברה הוא מסמך מורכב הקובע הסדרים לגבי הזכויות הכלכליות והניהוליות של בעלי המניות.

מדובר במסמך שנתון לעיתים למו"מ מפורט ולניסוח דקדקני. כמו כן, בתחום השקעות הון הסיכון ישנם מונחים מקצועיים רבים שהינם באנגלית ושהינם בשימוש בעמק הסיליקון ובכל מקום אחר בעולם שבו מבוצעות השקעות בהיי טק. שימוש במונחים אלו (שבנוסחם האנגלי מגובים בנוהג ופסיקה), מספק למשקיעים בהירות וודאות.

לפני מספר שנים, ולהפתעת הגורמים העוסקים בתחום, השתנתה מדיניות היועץ המשפטי לממשלה ורשם החברות ביחס למסמכים בשפה האנגלית והוחלט להפסיק לאפשר הגשת תקנון באנגלית. הגורמים המקצועיים ברשות התאגידים וברשות לניירות ערך שהיו ערים לכך שהיעדר האפשרות לניסוח המסמך באנגלית עשוי להרתיע משקיעים זרים, קידמו הצעה ליצור טופס בסיסי לגבי נתוני חברה בעברית ולאפשר הגשת תקנון באנגלית.

ואולם, הצעה זו נחסמה בועדת החוקה על ידי היו"ר דאז, ח"כ דוד רותם, שהתנגד וטען בדיון שאם סין אינה מאפשרת הגשת תקנון חברה שאינו בסינית, ישראל אינה צריכה לאפשר תקנון שאינו בעברית. בסוגיה זו היתה הממשלה יכולה לנקוט במדיניות לעידוד משקיעים זרים שלא היתה עולה גרוש. קשה ליישב את ההתנהלות הזו עם כל המאמצים האחרים (שעולים לא מעט כסף) למשיכת משקיעים זרים.

עניין אחר נוגע לתמריצים של יזמי חברות הזנק. יזם חברה מוכן להסתכן משום שהוא מקווה לראות רווח משמעותי בסוף התהליך. מדיניות המס מעודדת זאת על ידי מיסוי מניות ואופציות של יזמים במיזם שהקימו כמס רווח הון ולא כמס של הכנסת עבודה. זהו ההסדר הרווח בעולם. כמו כן, מקובל שיזמים המקימים מיזם מכפיפים את מניותיהם לתקופת הבשלה או להסדר רכישה חוזרת (repurchase) וזאת על מנת להבטיח את השקעתם ומעורבותם במיזם כלפי שותפים או משקיעים.

משמע, שאם יזם עוזב את המיזם מרצונו לאחר תקופה קצרה הוא בדרך כלל נדרש לוותר על חלק ממניותיו. לאחרונה, ישנן אינדיקציות לכך שרשויות המס מתייחסות למניות הכפופות להסדרי הבשלה כמניות שנתקבלו בגין עבודה ומשום כך נתונות למיסוי כהכנסת עבודה, משמע, שיעורי מס של פי 2 ויותר. מדובר בפגיעה בתמריץ ליזום והוספת חוסר ודאות לתהליך.

חבר'ה - התעשייה מחכה לכם

עוד עניין שעליו כבר נכתב הוא ההבדל בין טיוטת חוק האנג'לים וכוונות יוזמיו, לבין המנגנון והוראות היישום. הנוסח שהתקבל קבע שיעורי הוצאות מו"פ גבוהים, הגבלות על הכנסות, פרקי זמן לפריסת ההטבה, שהפכו את החוק לקשה ליישום וכמעט ולא רלוונטי. כך שחוק שהחל עם כוונות טובות וקול תרועה רמה ייושם בקול ענות חלשה.

לכן, נראה כי התרומה הגדולה ביותר שתהיה לחבר'ה מההיי טק בכנסת תהיה לאתר, לגהץ וליישר את המהמורות והמשוכות שאינן עומדות בקנה אחד עם המדיניות האמיתית והמכוונת שנועדה לעודד את התעשייה.

עו"ד לבנפלד הוא שותף בכיר במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ומתמחה בהיי-טק, משפט מסחרי ומיזוגים ורכישות. עו"ד נבו מתמחה בהיי-טק ובמיזוגים ורכישות במשרד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#