חברות התקשורת האופטית סוגרות מעגל - הנבחרת - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות התקשורת האופטית סוגרות מעגל

"אפקט כרומטיס" הוביל לכך שעשרות חברות לתקשורת אופטיות קמו בישראל בשנים 2002-1999. עשור מאוחר יותר, הטכנולוגיות של חברות אלו הפכו לנדרשות

תגובות

חברת CyOptics ניצבה ב-2000 בראש רשימת 50 חברות הטכנולוגיה הצומחות בישראל של פירמת רואי החשבון דלויט ‏(50 Fast‏) עם 5,463% צמיחה שנתיים בהכנסות. לצדה ברשימה הופיעו לא פחות מ-25 חברות טכנולוגיית תקשורת, מהן רבות שעסקו בתקשורת אופטיות, בהן Chiaro Networks, Lasercomm, Lynx Photonic ו-Lenslet Labs.

חברות אלו נוצרו בשלהי שנות ה-90' על רקע צמיחתה הלא ריאלית של כלכלת האינטרנט, הערכות השווי האדירות להן זכו חברות טכנולוגיה והתקווה שהכנסותיהן של חברות קמעוניות ובמגזרים אחרים ינותבו לכיסן. בזמן שחברות השירותים ניסו לכבוש את עולם הקמעונות, חברות ציוד התקשורת כמו לוסנט עסקו בהנחת כבלים אופטיים תת ימיים שחיברו את העולם לרשת, בהנחה שתשתיות אלה יידרשו להיקפי התעבורה העצומים שייווצרו.

אקזיט דוגמת זה של כרומטיס שנמכרה ב-1999 ללוסנט תמורת 4.7 מיליארד דולר לא היה ניתן להסבר לולא התחזיות הקיצוניות שניתנו לגידול בתעבורת האינטרנט. לוסנט שרצתה להיערך לנפחי התעבורה החזויים, היתה מוכנה להוציא סכומים אדירים כדי להיות זו שתשלוט בתשתית התקשורת העולמית באינטרנט.

JVP
כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

"אפקט כרומטיס" הוביל לכך שעשרות חברות לתקשורת אופטיות קמו בישראל בשנים 2002-1999 וזכו להשקעות כוללות של כמיליארד דולר. הכסף הרב שזרם לתחום יצר השקעות יתר. בסופו של דבר קצב גידול התעבורה באינטרנט היה רחוק מאוד מזה שנחזה, וצינורות האינטרנט התת ימיים נותרו עם קיבולת אדירה שלא נוצלה במשך שנים ארוכות.

חברות האינטרנט הצעירות שנוסדו מתוך תקווה כי האינטרנט יצמח בקצב מהיר נאלצו להתמודד עם מציאות שבה הכלכלה החדשה נותרה כחזון בלבד, ומרביתן של החברות קרסו והניבו למשקיעים הפסדים כבדים. ב-2000, כשנה בלבד לאחר רכישתה, נסגרה גם כרומטיס ולוסנט עצמה מוזגה לתוך אלקטל ב-2006. בשנים הבאות נסגרו בזו אחר זו חברות כמו ממלינק, טרליקס, פוטוניקס, קרניקס ו-Lenslet Labs.

עשור לאחר מכן, כל התחזיות השימוש באינטרנט מהעשור הקודם התממשו. הרגלי השימוש של צרכני האינטרנט הדביקו את הטכנולוגיה. מהפכת הסמארטפונים, הרשתות החברתיות ושימושי וידיאו ושירותי הענן גרמו לכך שמה שהיו פעם צינורות כמעט ריקים מתעבורה נהפכו כיום לכבישים עמוסים.

האקזיט הנוכחי של CyOptics והאקזיט של C־RED שנמכרה בשנה שעברה לחברת Finisar תמורת 43.7 מיליון דולר, הם התוצאה של תהליכים אלה. שתי החברות חולקות רקע דומה. CyOptics נוסדה ב-1999 כספין-אוף של חברה בת של אלביט מערכות ורפאל. קרן JVP ואראל מרגלית, שהשקיעו בחברה בשלבים מוקדמים והיו מעורבים בייסודה, ניסו לשחזר בחברה זו את ההצלחה האדירה שהשיגו במכירות כרומטיס. RED-C נוסדה ב-2000 כספין-אוף של אל-אופ. פער הזמנים הקצר בתאריכי ייסודן מסביר גם את ההפרש האדיר בהשקעות בהן. בעוד ב-CyOptics שנוסדה שנה לפני התפוצצות הבועה הושקעו כ-180 מיליון דולר, ב־C־RED שנוסדה חודשים ספורים לפני תחילת המשבר הושקעו 12 מיליון דולר.

על אף ששתי החברות צלחו את בועת הדוט.קום, שתיהן נאלצו להתמודד עם גידול אורגני אטי ב-2007-2000. הן נפגעו מהמשבר הכלכלי ב–2008, ונאלצו אף לבצע מהלכי פיטורים. שתי החברות החזיקו גם פעילות ייצור שהקשתה עליהן להתמודד עם עלויות הייצור הנמוכות בסין. יכולתן של חברות אלה לשרוד את השנים הקשות איפשר להן לצאת מצדו השני של העשור כחברות טכנולוגיה רלוונטיות. המכפילים שהשיגו במכירתן אמנם אינם גבוהים, אך בהתחשב בטלטלות שעבר השוק ב-15 השנים האחרונות מדובר בהישג ניהולי לא פשוט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#