מה נשאר ממרבית חברות ההיי-טק הישראליות שצמחו בקצב הכי מהיר - הנבחרת - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה נשאר ממרבית חברות ההיי-טק הישראליות שצמחו בקצב הכי מהיר

רשימת 50 חברות הטכנולוגיה הצומחות בישראל בשנת 2000 היא תיעוד מעניין לתמורות שחלו בתעשיית ההיי-טק הישראלית ■ השיעור הגבוה של חברות שלא מימשו את התקוות שנתלו בהן מצביע גם על החולשות של התעשייה הזאת

5תגובות

סייאופטיקס, שנמכרה בסוף השבוע שעבר תמורת 400 מיליון דולר, עמדה בראש רשימת 50 חברות הטכנולוגיה הצומחות בישראל של פירמת רואי החשבון דלויט בשנת 2000. רשימה זו היא תיעוד מעניין לתמורות שחלו בתעשיית ההיי-טק הישראלית.

השיעור הגבוה של חברות שלא מימשו את התקוות שנתלו בהן מצביע גם על החולשות של התעשייה הזאת. אמנם עברו מאז 12 שנה, והרבה כסף של המשקיעים ירד לטמיון, אך גם ברשימת החברות הצומחות של 2012 אנו רואים סממנים המזכירים לנו את התרוממות הרוח של שנת 2000.

בימי בועת הדוט.קום, התמחה ההיי-טק הישראלי בתחום צר יחסית: ציוד תקשורת וחומרה. חלק ניכר מהכסף שגויס על ידי החברות הצעירות אז הופנה למחקר ופיתוח בתחום שהיה החם ביותר באותה תקופה - האצת קצב הגלישה באינטרנט.

כל מה שצריך לדעת על קריירה בהייטק
כנסו למתחם

התשוקה לאינטרנט מהיר משכה את כספם של המשקיעים, והיזמים הישראלים היו שם כדי לספק את כוח הפיתוח. כ-29 מתוך 50 החברות שהופיעו ברשימת ה-50 Fast של שנת 2000 עסקו בפתרון הבעיה הזאת, אם באופן ישיר או עקיף. כך, כאשר התחום קרס עם התפוצצות בועת הדוט.קום, קרסו גם מרבית החברות.

ב-2012 ניתן לראות תופעה דומה. 24 מתוך 50 החברות בדירוג העדכני של דלויט, הן חברות תוכנה ואינטרנט. לזכותה של דלויט יאמר כי היא מנסה לנטרל מעט את השפעות של האופנות החולפות, ולפיכך משלבת בדירוג שלה חברות בוגרות יותר, כמו צ'ק פוינט סיבידה ומגי'ק, אך לאופנה ולטרנד יש עדיין השפעה רבה.

אם בשנת 2000 התחום האופנתי היה ציוד תקשורת, כיום האופנה היא ניו-מדיה. אם בשנת 2000 בנו אלפי יזמים מקומיים מודלים עסקיים שניזונו מדמי המנוי שישלמו המשתמשים בעתיד עבור הגישה לרשת האינטנרט, כיום בונים היזמים את המודלים שלהם על כספי הפרסום ברשת - שיגיעו, או לא, בעתיד.

הכלכלה של שני תחומים אלה שונה מאוד, ולפיכך ההשקעות כיום נמוכות בהרבה מבשנת 2000, ומנגד מספר החברות שמוקמות מסביב לתעשיית הפרסום ברשת הוא גדול הרבה יותר. ואולם כל זה לא משנה את העיקרון - חלק ניכר מהכסף שזורם בימים אלה להשקעות בחברות צעירות, יוצר עודף היצע של טכנולוגיות ופתרונות, שדומה לעודף ההיצע שנוצר בתחום ציוד התקשורת לאחר התפוצצות בועת הדוט.קום.

אם נסתכל על תעשיית ההיי-טק הישראלית כתיק השקעות, ניתן לומר שמדובר בתיק מסוכן יחסית, המרוכז בתחומים טרנדיים.

יש ערך 
לחברות שנסגרו

אמנם כסף רב שמושקע כיום עוד יירד לטימיון ויצטרף למיליונים שהושקעו בחברות ציוד התקשורת של תחילת העשור הקודם, אך לתהליך הזה יש גם צדדים חיוביים מאוד. עד היום כולנו נהנים מעודף ההשקעה של שנות הדוט.קום.

הכסף הרב שהושקע במחקר ופיתוח של תשתיות התקשורת הזניק את התחום במהירות ואיפשר לחברות התקשורת לפתוח צווארי בקבוק טכנולוגיים כבר בשלב מוקדם יחסית של המהפכה הדיגיטלית. למעשה, חלק ניכר מתשתיות התקשורת היו מוכנות לתעבורת אינטרנט מאסיבית הרבה לפני ששירותים כמו פייסבוק, טוויטר או סיילספורס ‏(salesforce‏) הגיעו לעולם והעבירו את המשתמשים לענן.

ספקי תשתיות התקשורת - כמו בזק בישראל או ורייזון בארה"ב - מעודדים כיום שירותים כאלה, שכן רשתות התקשורת שלהם עדיין סובלות מניצולת נמוכה יחסית. מבחינתם, מהפכת הענן היא נהדרת, והם יעשו הרבה כדי לקדם אותה.

עודף ההיצע שנוצר לאחר מהפכת הדוט.קום אמנם גרם לחברות רבות לפשוט את הרגל ולמשקיעים לאבד מיליארדי דולרים, אך הוא הותיר אחריו תשתיות תקשורת זולות יחסית. הדוגמה הקלאסית לכך היא גלובל קרוסינג, שביצעה השקעות אדירות וחיברה בימי הבועה 27 מדינות ו-200 ערים לרשת אופטית מתקדמת. בשנת 2002 היא נכנסה להליך של פירוק, ונכסיה - שהיו שווים על הנייר יותר מ-22 מיליארד דולר - נמכרו להאצ'יסון ו-ST הסינגפורית לפי שווי של 400 מיליון דולר בלבד.

עבור המשקיעים בגלובל קרוסינג מדובר היה באסון, אך מחיקת ההשקעה האדירה הזאת דווקא היטיבה עם הגולשים. היא איפשרה להוזיל את הוצאות האינטרנט, שכן כבר לא נדרש היה לשלם כסף רב כדי להחזיר את ההשקעות שבוצעו ברשת. קריסת גלובל קרוסינג ומחיקת השקעות רבות אחרות בימים שלאחר התפוצצות הדוט.קום הן בין הסיבות לכך שמשתמשי האינטרנט בכל העולם מקבלים כיום שירות טוב וזול.

לאופנות הטכנלוגיות החולפות ולעודף השקעות יש תפקיד באבולוציה האכזרית של השוק. חלק ניכר מההשקעות שמבוצעות בימים אלה ימחקו אף הן וירדו לטמיון - זוהי דרכו של עולם. יש לקוות שהמחיקות האלה יניבו ערך בעתיד - כפי שקרה לאחר התפוצצות הדוט.קום.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#