אסור שישראל תהיה נוקיה - הנבחרת - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אסור שישראל תהיה נוקיה

לאף ענקית היי-טק אין זכות קיום ללא שמירה על חדשנות - דבר הנכון גם בישראל, וביתר שאת

תגובות

עד לפני מספר שנים השאלה הנפוצה ביותר בהיי-טק הישראלי היתה "מדוע אין נוקיה ישראלית?". נוקיה נראתה אז כדוגמה הטובה ביותר לחברה מצליחה שצמחה במדינה בסדר גודל דומה לזה של ישראל. אך התמונה השתנתה מאוד מאז קיץ 2007, בו הכריז סטיב ג'ובס על השקת האייפון הראשון.

ייתכן שהמרצה מחודשת וחזרה לערכי החדשנות עוד יוציאו את נוקיה מהקשיים שאליהם נקלעה, אך השיעור כבר נלמד: יש לחדש ללא הרף כדי לא להישאר מאחור. למעשה, לאף ענקית היי-טק אין זכות קיום ללא שמירה על העיקרון הזה.

אילן אסייג

העיקרון תקף גם בישראל, וביתר שאת. למען האמת, הוא זה שהוביל את ישראל למעמדה בשוק כיום: בשני העשורים האחרונים הפך ההיי-טק הישראלי למרכז חדשנות ויצירתיות עולמי המהווה סמל והשראה לעולם כולו. כמעט כל חברת טכנולוגיה רב לאומית פתחה בישראל מרכז פיתוח, מתוך הכרה ביכולת הפיתוח, החדשנות והחשיבה מחוץ לקופסא הקיימות כאן.

אמירה זו רלוונטית מתמיד לאור תמרורי האזהרה שהופיעו לאחרונה על מפת ההיי-טק הישראלי. הראשון בהם הוא אחד המדדים המרכזים לרמת החדשנות הטכנולוגית של מדינה - מספר הבקשות לקבלת פטנט בינלאומי (PCT). לפי דו"ח שפירסמה לאחרונה חטיבת המחקר של קבוצת לוצאטו, מספר בקשות ה-PCT בעולם הולך וגדל בכל שנה, אך מנגד מספר הבקשות הישראליות לקבלת פטנט באמצעות PCT ירד בשלוש השנים האחרונות ב-3.3% - בעוד שמדינות כמו יפן, סין, קוריאה, ואפילו משרד הפטנטים האירופי נמצאים בעלייה של 7% ויותר.

מדד חשוב נוסף הוא מספר חברות ההזנק המוקמות מדי שנה. גם כאן ניכר שינוי מגמה משמעותי: בין השנים 2009-2003 חווינו בעיקר עלייה במספר חברות ההזנק, שהגיעה לשיאה ב-2011 בה נפתחו 683 חברות חדשות, לעומת 2012 בה נפתחו רק 466 חברות - ירידה משמעותית של 32%. כדי שסקטור ההיי-טק הישראלי ימשיך ויפרח רצוי לטפל בסימפטומים שהביאו למצב זה כבר עכשיו.

אז מה עושים? היכולת של תעשיית ההיי-טק הישראלית להמשיך ולפתח את דור המוצרים החדשנים הבא תלויה במקורות מימון. הקצאת שיעור מזערי מהכספים המנוהלים בקרנות הפנסיה והגמל בישראל תוכל ליצור זינוק טכנולוגי אדיר. הכסף יושקע בחברות פרטיות בשלבים מתקדמים, בחברות ציבוריות ובקרנות הון סיכון.

גורם שני שיוכל להבטיח חדשנות הוא רמה נאותה של חינוך טכנולוגי. יש צורך מיידי לחזק את החינוך הטכנולוגי, במקצועות הריאליים של החינוך הממלכתי כמו גם במקצועות טכנולוגיים הנלמדים באוניברסיטה. השקעה חינוכית נאותה תמנע בריחת מוחות ובהתנהלות נכונה תוכל המדינה להחזיר את מדעניה מחוץ לארץ ולאפשר להם תשתית מחקר רצינית.

גם החלטה על הגדלה מחודשת של תקציב המדען הראשי תאפשר זינוק מחודש במספר הרעיונות הטכנולוגיים הצעירים המקבלים עידוד ודחיפה. ויש כמובן גם משמעות רבה להנחלת תרבות של חדשנות בחברות ההיי-טק הגדולות והקטנות כאחד.

רק באמצעות פעולה משולבת של גורמי תעשייה, אקדמיה וממשלה, ניתן יהיה להניע באפקטיביות רבה את התהליכים הללו, מתוך הכרה בעובדה שחדשנות בהיי-טק ובמדעי החיים אינה מותרות אלא מצרך חיוני.

עו"ד קרין מאיר-רובינשטיין משמשת כמנכ"ל האיגוד לתעשיות מתקדמות בישראל (IATI) וחברת ועדת ההיגוי בכנס iNNOVEX 2013



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם