רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא צריך להקליד או לדבר. רק לחשוב: הרעיון המופרע של אילון מאסק מתחיל לקרום עור וגידים?

לכתבה
הדמייה של מוח AFP

המהפכה הטכנולוגית נערכת לשלב הבא: מערכות מיוחדות שיפענחו אותות מהמוח ויאפשרו לנו לבצע פעולות באמצעות המחשבה בלבד ■ הכסף הגדול של עמק הסיליקון כבר נכנס לתמונה, ורבים מאמינים שהדבר יזניק את יכולת האדם לגבהים דמיוניים

38תגובות

ביולי האחרון עלה על הבמה היזם אילון מאסק, מייסד חברת הרכב החשמלי טסלה וחברת שירותי השיגור לחלל ספייס אקס, והציג רעיון שנשמע ברגע הראשון מופרע לחלוטין. בעתיד, מאמין מאסק, יוכל רובוט מיוחד דמוי מכונת תפירה להשתיל רשת של חוטים דקיקים עמוק לתוך המוח, בתהליך מהיר ונטול כאבים. החוטים האלה יכילו אלפי אלקטרודות זעירות, שיפענחו את האותות מהמוח ויאפשרו לאדם לבצע פעולות באמצעות המחשבה.

בעתיד הקרוב זה יוכל לעזור למשותקים וחולים להפעיל גפיים מלאכותיות, לדבר ולכתוב. בעתיד הרחוק זה ייהפך למוצר להמונים, משהו שכל אחד ירצה לקנות, כמו סמארטפון חדש, שכן הוא יאפשר לנו לעשות דברים דמיוניים כמו הקלדה במהירות המחשבה ואף יעניק לנו יכולות טלפתיות אמיתיות.

המצגת בת שלוש השעות של חברת נוירלינק (Neuralink), שבה השקיע מאסק עד כה 100 מיליון דולר (מתוך סך גיוסים של 158 מיליון דולר), משכה תשומת לב עולמית. אבל למעשה, היא לא הגיחה משום מקום.

הדגמה של שימוש בגלי מוח לכתיבת טקסט

בעשורים האחרונים מתנסים חוקרים בכל העולם עם רעיונות של ממשק מוח־מחשב (BCI): טכנולוגיות המאפשרות לקרוא את האותות החשמליים שמפיק המוח, לפענח אותם ולתרגם אותם באמצעות מחשב כך שאדם יוכל לבצע פעולות שונות באמצעות מחשבה. לאחר שנים שבהן התחום הזה התקיים בעיקר באקדמיה, בשנים האחרונות הכסף הגדול של עמק הסיליקון נכנס לתמונה: נוירלינק, פייסבוק, שורה של סטארט־אפים וגופים נוספים עובדים על פיתוחים בתחום.

אף אחד עוד לא יודע בדיוק איך הטכנולוגיה הזו תיראה בסופו של דבר, אבל רבים מאמינים שהיא יכולה לחולל מהפכות עצומות בדרך שבה אנו משתמשים במכשירים שסביבנו ולהעניק לבני האדם זינוק דמיוני ביכולותיהם. יש בכך הבטחות עצומות - אבל גם לא מעט סכנות וסימני שאלה מטרידים.

פענוח המחשבות שלנו נשמע כמו משהו ששייך לממלכת המדע הבדיוני, אך הוא כבר מזמן תחום מדעי שהוכיח את עצמו. איך זה עובד ברמה הבסיסית? ד"ר אורן שריקי, מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, מסביר שכאשר אנחנו מדמיינים תנועה של יד, חלים שינויים מסוימים בתדרי האותות החשמליים שיוצאים מהמוח שלנו. את האותות האלה ניתן לקלוט באמצעות אלקטרודות, ואלגוריתם ממוחשב מבודד את הסיגנל מהרעש ולומד את דפוסי האותות במוח האופייניים לדמיון של תנועת היד. המחשב יודע בסופו של דבר לתרגם את האותות האלה, למשל, כדי להזיז זרוע רובוטית. באותה דרך אפשר לפענח מחשבות מופשטות יותר כמו תנועה "קדימה" ו"אחורה" וגם מלים, תמונות ועוד.

סרטון תדמית של נוירולינק

במשך השנים פותחו בעולם שלל טכניקות ושיטות לממשקי מוח־מחשב, וגם התבצעו ניסויים מוצלחים. בזכות מערכת הנקראת בריינגייט, שפותחה באוניברסיטת בראון האמריקאית, הושתלו אלקטרודות במוחם של אנשים משותקים, והם הצליחו להזיז זרועות רובוטיות. מחקרים אחרים מהשנים האחרונות הצליחו לשחזר דיבור באמצעות מחשבה.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מאוד מוגבלת. עד היום, וככל הנראה בעתיד הנראה לעין, היישומים של ממשקי מוח־מחשב היו רפואיים־טיפוליים. זאת מטרה ראויה, אבל מדובר בשוק קטן ולא כלכלי. לכן באקדמיה ובתעשייה מסתכלים כבר הרבה מעבר לכך: ממשק מוח־מחשב כמוצר צרכני של ממש. הרעיון: לאפשר לאנשים לשלוט בטכנולוגיה - במחשב, בסמארטפון ובמערכות טכנולוגיות אחרות - באמצעות כוח המחשבה בלבד. ללא צורך בעכבר, מקלדת, מסך מגע או דיבור - למעשה ללא תנועה כלל.

ד"ר שריקי מאמין שהיישום הראשון, שיושק תוך פחות מ-10 שנים, יהיה בתחום neuro-wellness (בריאות המוח). "עשויים להיות מכשירים לבישים שמנטרים את המוח, מזהים מתחים, עומסים קוגניטיביים ורגשות", הוא מסביר. "בדיוק כפי שצמידים ושעונים חכמים מודדים צעדים ודופק".

בהמשך עשויים לצוץ היישומים השאפתניים יותר. פייסבוק הכריזה ב-2017 שהיא עובדת על ממשק מוח־מחשב, שיאפשר לטענתה להקליד 100 מלים בדקה באמצעות מחשבה בלבד. תצטרכו רק "לדבר לעצמכם" בראש, והמלים ייכתבו בקצב המחשבה. באחרונה פירסמו חוקרים העובדים עם פייסבוק מאמר המתאר שיטה לקריאת מלים ומשפטים מהמוח.

האקדמיה הבריטית למדעים פירסמה באחרונה דו"ח שבו היא מזהירה מפני הסכנות הטמונות בכך שייעשה שימוש לרעה במידע שיישאב מהמוח של אנשים.

ממשק מוח מחשב

בנוסף, פייסבוק - לצד סטארט־אפים אחרים - מאמינה שטכניקות של ממשקי מוח־מחשב יכולות להיות שימושיות במשקפי מציאות רבודה ומדומה. בחברה הסבירו שאפילו יכולת לפענח מספר מצומצם של מלים מהמוח - בחירה, מחיקה, תזוזה - תאפשר לאדם לבצע פעולות מגוונות כשהוא חובש משקפי מציאות רבודה, באמצעות המוח וללא צורך בתנועות ידיים או שלט. על רצינות כוונותיה מעידה העובדה שרכשה בספטמבר האחרון חברה בשם CTRL Labs שהוקמה ב-2015 ופיתחה צמיד מיוחד שמסוגל לקרוא אותות חשמליים מהמוח ולהמיר אותם לפקודות מחשב.

שריקי מאמין שממשקי מוח־מחשב יהיו תוסף לאמצעי הקלט הקיימים, ולא יחליפו אותם במלואם. למשל, נמשיך להשתמש במקלדת, עכבר, מסך מגע או פקודות קוליות, אך לצורך ביצוע פעולות מסוימות נוכל לדמיין מלים או תנועות. כך למשל, יישום משמעותי עשוי להיות במשחקי מחשב או קונסולה. "השחקן ישחק באמצעות בקר משחק רגיל, אך בנקודה מסוימת הוא יוכל לבצע פעולות באמצעות כוח המחשבה שלו: למשל, לגרום לעצם כלשהו לרחף בחלל או לקפוץ מעל מכשול", אומר שריקי, "זה יכול לשמש גם כלי להנאה, וגם כאמצעי נוירופידבק לשיפור ביצועי המוח ולטיפול בתסמונות כמו בעיות קשב וריכוז".

סביר להניח שנראה יישומים משמעותיים לא רק בעולם הצרכני־פרטי, אלא גם בתעשייה, ברפואה ובתחומים רבים נוספים, כולל הצבאי: במאי האחרון הודיעה דרפ"א (הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים במשרד הביטחון האמריקאי) שהעניקה מימון לשש קבוצות מחקר העוסקות בתחום "נוירו־טכנולוגיות של הדור הבא". אחד היעדים, להגדרתה, הוא פיתוח ממשקים לבישים שיאפשרו לחיילים לשלוט באמצעות המחשבה ב"נחילים של כלי טיס בלתי מאוישים".

לכאורה, ממשק מוח־מחשב הוא צעד מתבקש קדימה של עולם הטכנולוגיה: מאז ומתמיד קצב התקדמות הטכנולוגיה הוכתב על ידי ממשקי משתמש. המחשבים הגיעו לכל בית רק אחרי שהוצגו העכבר וממשק המשתמש הגרפי, שהקל על האדם הממוצע להשתמש בהם; ואילו הסמארטפונים חוללו מהפכה רק לאחר שאפל פיצחה את ממשק המשתמש המבוסס על מסך מגע ומחוות אצבע. יש הטוענים שאנחנו בעיצומו של מעבר לשלב חדש של ממשק משתמש, המבוסס על פקודות קוליות ודיבור.

אך שליטה באמצעות המחשבה תהווה זינוק קדימה בממדים אחרים. היא עשויה להסיר את המגבלות הפיזיות שמגבילות כיום את השימוש שלנו בטכנולוגיה ולייתר את האביזרים המתווכים בינינו לבין המחשבים. הרי המחשבות שלנו רצות בקצב הרבה יותר מהיר מיכולתנו להקליד הודעת וואטסאפ. אנחנו יודעים בדיוק איזו פעולה אנחנו רוצים לעשות במסמך האקסל, אבל נדרשות דקות ארוכות עד שאנו מוצאים את התפריט המתאים. מחשוב מבוסס מחשבה עשוי להפוך את השימוש בטכנולוגיה למהיר ונטול חיכוכים.

ד"ר דורון פרידמן
אייל טואג

אפילו הדיבור שלנו אטי מדי: בפוסט מ-2017 כתב מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק: "המוח שלנו מייצר בכל שנייה מספיק נתונים עבור ארבעה סרטי HD. אבל הדרך שלנו להוציא את המידע לעולם היא דיבור, אמצעי שמעביר מידע בכמות דומה למודם משנות ה-80".

להחדיר מכשיר דרך העורף

כמובן, כל זה עדיין רחוק מאתנו שנים רבות, והאתגרים המדעיים והטכנולוגיים עצומים. בראש ובראשונה, המדע עדיין לא מבין את פעילות המוח האנושי במלואה. "אפילו עם גישה מלאה למוח, עדיין יש עבודה רבה עד שנוכל להבין את הקוד העצבי וכיצד מיוצג מידע במוח", אומר שריקי.

בנוסף, ויכוח גדול של עולם ממשקי המוח־מחשב הוא לגבי הדרך הנכונה להתחבר למוח - כלומר כיצד לקלוט את האותות החשמליים ממנו. השיטה המסורתית, הזולה והלא פולשנית היא EEG, הנעזרת במערך של אלקטרודות המוצמדות לראש. אך יש הטוענים כי EEG פשוט לא מסוגלת לספק כמות מידע מספקת כדי ליצור ממשק מוח־מחשב אמין ויעיל. פרופ' דורון פרידמן, ראש המעבדה למציאות מתקדמת בבית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, טוען ש-EEG לא תאפשר המשך התקדמות משמעותית בתחום ממשק מוח־מחשב מכיוון שכמות המידע שמתקבלת באמצעותה לא מספיקה. לפיכך, הדרך היחידה להתקדמות טכנולוגית בתחום היא הפולשנית: השתלת אלקטרודות במוח. היא מסוכנת יותר, מסובכת יותר, דורשת רגולציה קפדנית, ומן הסתם תרתיע אנשים בריאים - אך היא גם יעילה הרבה יותר. "עצם העובדה שעוקפים את הגולגולת ומניחים אלקטרודות בשכבה מסוימת מעל המוח כבר נותנת לך סיגנלים טובים יותר והרבה יותר מידע", אומר פרידמן.

לכן, החברות עוסקות בניסיון להשתיל אלקטרודות בהליך כמה שיותר פשוט, ללא צורך בניתוח של ממש, בדיוק כמו "מכונת התפירה" של אילון מאסק. "זאת שיטה מעניינת להשתיל כמות רבה של אלקטרודות בצורה טבעית שאינה פוגעת במוח", אומר פרידמן על הפיתוח של נוירלינק. חברה אמריקאית־אוסטרלית בשם Synchron מבצעת ניסויים במכשיר המוחדר דרך הוורידים בעורף ומשתיל שם 16 אלקטרודות זעירות המאפשרות לקלוט את פעילות המוח. "אסור לזלזל בחבר'ה של עמק הסיליקון. לפעמים הם מדברים שטויות, אבל יש להם משאבים", אומר פרידמן.

מיזוג המוח עם מחשב מעורר חששות כבדים. איך תיראהחברה עם פער תהומי בין עשירים שיכולים להרשות לעצמם לבצע השבחה באמצעות טכנולוגיה וליהפך לאנשי־על, לבין עניים שייאלצו להישאר עם יכולות שכליות נחותות יחסית?

לחבר את המוח למחשב

חברות אחרות דבקות בכל זאת בשיטה הלא פולשנית. סטארט־אפ בשם Kernel עובד על טכנולוגיית ממשק מוח־מכונה באמצעות מכשירים לבישים, ואילו פייסבוק מנסה לפתח שיטה אופטית, שלא מודדת פעילות חשמלית במוח אלא בודקת את רמת החמצן בדם באזור הקרוב לגולגולת. זה נותן מידע על זרימת הדם במוח, ועשוי לתת אינדיקציה מסוימת לפעילות חשמלית. אפשר להבין מדוע פייסבוק - שסופגת ביקורת וחשדנות, בין השאר בגלל איסוף מידע על משתמשיה - לא יכולה להרשות לעצמה לדבר על השתלת שבבים במוחם של אנשים. "אנו ממוקדים לחלוטין בהליך לא פולשני", נשמע צוקרברג אומר בהקלטות שפורסמו באחרונה באתר The Verge, "'פייסבוק רוצה לבצע ניתוחי מוח' - אני לא רוצה שימוע בקונגרס בנושא הזה", התלוצץ.

יש עתידנים שמדברים על השלכות נרחבות הרבה יותר מאשר הקלדה או הטסת רחפן באמצעות המחשבה. חיבור ישיר בין המוח למחשב יכול להעניק לבני אדם יכולות מנטליות שלא ניתן היה לדמיין בעבר. חִשבו שאתם יכולים לחפש בגוגל באמצעות המחשבה ולשלוף תשובה לכל שאלה כהרף עין; או לזכות ביכולות כמו זיכרון משופר, יכולות עיבוד מידע דומות לאלה של מחשב, ואפילו טלפתיה. בני אדם שיתחברו למחשב עשויים להפוך את עצמם לבני אדם משודרגים, אנשי־על של ממש. "זה לא יקרה בשנים הקרובות", מבהיר פרידמן. "כיום זה עוד נשמע מופרך, אבל אחרי שהרפואה תענה על צרכים של חולים ויהיו לזה משתמשים, ייתכן שיגיע דור שבו גם אנשים בריאים ירצו להשתמש בטכנולוגיה הזו כדי להשתדרג".

בעתיד, מאמין מאסק, יוכל רובוט מיוחד דמוי מכונת תפירה להשתיל רשת של חוטים דקיקים עמוק לתוך המוח, בתהליך מהיר ונטול כאבים. החוטים האלה יכילו אלפי אלקטרודות זעירות, שיפענחו את האותות מהמוח ויאפשרו לאדם לבצע פעולות באמצעות המחשבה

אילון מאסק
בלומברג

האקינג למוח

רוב האנשים יגיבו לתיאורים האלה בספקנות רבה. כמה אנשים בריאים יתנדבו מרצונם לחבר את המוח למחשב, בוודאי אם מדובר בהשתלת אלקטרודות במוח? ייתכן שאת ההתפתחות הטכנולוגית הזו בני האדם ידחו, ולא בהכרח יבטחו מספיק בענקיות הטכנולוגיה כדי לאפשר להן גישה למוח. קשה לדמיין אותנו רצים להשתיל אלקטרודות במוח כדי שנוכל להקליד הודעות מהר יותר.

עם זאת, ייתכן שלא תהיה לנו ברירה. חוקרים מאמינים שהבינה המלאכותית תתקדם כל כך, עד שאנשים "רגילים" ייהפכו למיותרים ויאבדו את משרותיהם. בספר "ההיסטוריה של המחר" מתאר יובל נח הררי עתיד שבו רוב בני האדם מאבדים את ערכם ואת העבודה שלהם בשל עליונות הבינה המלאכותית כמעט בכל תחום. רק קומץ אנשי־על משודרגים ייהנו מעליונות ויקבלו את ההחלטות החשובות בעולם.

"יהיה ניתן לחלץ מאתנו מידע, ולהבין מה אנחנו אוהבים ומעדיפים, אם אנחנו עצבניים או רגועים. יוכלו לדעת אילו פרסומות משפיעות עלינו יותר ואילו פחות". ד"ר אורן שריקי

אורן שריקי
Dani Machlis

לדעתו של מאסק, חיבור מוח למחשב היא הדרך היחידה של בני האדם להישאר "תחרותיים" מול הבינה המלאכותית. "גם בתרחיש הטוב ביותר, בני האדם יישארו מאחור. המטרה של הטכנולוגיה הזו היא לאפשר לבני האדם להתמזג עם הבינה המלאכותית", אמר כשהציג את הפיתוח של נוירלינק.

הרעיון של מיזוג מוח עם מחשב עורר לאורך השנים חששות כבדים מפני תרחישי דיסוטופיה טכנולוגית. ענף שלם של נוירו־אתיקה עוסק זה שנים בבעיות האתיות והחברתיות שעלולות לצוץ בעידן של השבחה קוגנטיבית. למשל, מה יקרה אם הטכנולוגיה תייתר לחלוטין את הצורך ללמוד ולעבוד קשה כדי להגיע להישגים ולצבור ידע? האם תהיה אפליה נגד אנשים לא מושבחים? איך תיראה חברה אנושית שבה יש פער תהומי בין עשירים שיכולים להרשות לעצמם לבצע שדרוג והשבחה באמצעות טכנולוגיה וליהפך לאנשי־על, לבין עניים שייאלצו להישאר עם יכולות שכליות נחותות יחסית?

שאלות כבדות משקל קיימות גם בתחום הפרטיות. חשבתם שאיסוף המידע בעידן הדיגיטלי פוגע בפרטיות? תארו לעצמכם מה יקרה כאשר החברות יקבלו גישה ישירה למחשבות שלנו. אמנם הכוונות המסחריות של החברות בתחום אינן ברורות, וספק אם הן מתכננות משהו קונקרטי, אבל קל לדמיין תרחישים מאיימים.

"יהיה ניתן לחלץ מאתנו מידע, לעשות מעין האקינג למוח, ולהבין מה אנחנו אוהבים ומעדיפים, אם אנחנו עצבניים או רגועים", אומר שריקי, "יוכלו לדעת בדיוק אילו פרסומות משפיעות עלינו יותר ואילו פחות. פייסבוק תאפשר לנו להעלות פוסט באמצע מסיבה רועשת בלי להוציא את הטלפון מהכיס, אבל גם תדע לזהות הרבה יותר טוב את ההעדפות שלנו".

האקדמיה הבריטית למדעים פירסמה באחרונה דו"ח שבו היא מזהירה מפני הסכנות הטמונות בכך שייעשה שימוש לרעה במידע שיישאב מהמוח של אנשים. היא קוראת לתהליך המדעי להיות שקוף מבחינה ציבורית וממליצה להקים גוף רגולטורי שיפקח על השימוש בטכנולוגיות מוח. "כפי שהחוויה שלנו עם מדיה חברתית הוכיחה, אנו צריכים לחשוב מראש על מי ישלוט במידע וכיצד ישתמשו בו כדי למנוע שימוש מזיק", אמרו מחברי הדו"ח ל"גרדיאן".

פייסבוק הכריזה ב-2017 שהיא עובדת על ממשק מוח־מחשב, שיאפשר לטענתה להקליד 100 מלים בדקה באמצעות מחשבה בלבד. תצטרכו רק "לדבר לעצמכם" בראש, והמלים ייכתבו בקצב המחשבה. באחרונה פירסמו חוקרים העובדים עם פייסבוק מאמר המתאר שיטה לקריאת מלים ומשפטים מהמוח

מארק צוקרברג
AFP

"החלום הוא שהסמארטפון יבין אותך עוד יותר טוב, לא צריך להקליד או אפילו לדבר. אבל צריך לחשוב כמה כוח זה יכול לתת לתאגידים", אומר פרידמן. "הם לא יידעו רק מה חיפשת, אלא מה חשבת כשקראת משהו או ראית. אנחנו נקבל הרבה כי נוכל להפעיל מחשבים וסמארטפונים אינטואיטיבית בכוח המחשבה, אבל המחיר הוא שיידעו עלינו הרבה יותר ממה שיודעים היום".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות