תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטארט-אפ נגד הטרדות: הכירו את כוכב הצפון של המשרד

לכתבה
Getty Images IL

מה הסיכוי שהעובדים שלכם יסבלו מהטרדות מיניות והתעמרות בתוך הארגון? האלגוריתם של קסיופיאה יודע את התשובה

4תגובות

ערב אחד בנובמבר 2016, הרבה לפני גל MeToo#, כשמעשיו של המפיק ההוליוודי הארווי ויינשטיין עדיין לא היו מוכרים לציבור הרחב, שודרה באחת מתוכניות החדשות בטלוויזיה ידיעה על פרשת ההטרדות בבנק הפועלים. קבוצת חברים ישבה בסלון הבית של אחד מהם והתחילה לגלגל שיחה. מרביתם היו גברים, הייטקיסטים ותל-אביביים; והיתה גם אישה אחת – שירן ירוסלבסקי, שעוד נחזור אליה.

החברים דיברו על ההפתעה הגדולה שלהם מגל הכותרות אז – האתר "המקום הכי חם בגיהנום" חשף כי יזם הנדל"ן אלון קסטיאל הורחק מכמה מועדונים בעקבות שורה של תלונות של נשים שתקף מינית; העיתונאית האמריקאית דניאל ברין דיווחה כי עיתונאי "הארץ" ארי שביט הטריד אותה; והפרקליטות עמדה להגיש כתב אישום נגד השחקן משה איבגי, על הטרדה מינית של נשים שעבדו איתו.

"התחושה היתה של מפץ גדול", אומר תומר לסלו, שבביתו התאספו החברים. "זה קצת מביך כמה הופתענו ממנו. היתה תפישה שזה קורה במקומות מסורתיים, שזה עניין של הדור הקודם, ופתאום זה בתקשורת, בתיאטרון – במקומות הליברליים והמודעים ביותר. מישהו זרק שחייב להיות פתרון טכנולוגי לבעיה הזאת. זה נשמע מוזר בהתחלה – טכנולוגיה שאמורה לטפל בדינמיקה בעייתית של יחסים חברתיים; אבל החלטנו שיש לנו את הכוח והיכולת לטפל בזה".

את ששת החודשים שבאו אחר כך בילו חמשת החברים בתחקיר. הם שוחחו עם מרכזי סיוע, עם אנשים שעברו הטרדות במקום העבודה ועם דקאנים באוניברסיטאות, וקראו הרבה. בתקופה הזאת הם הבינו שני דברים. הראשון הוא ששיעור גבוה מאוד ממקרי ההטרדות מתרחש במקומות העבודה, פשוט כי שם אנחנו מבלים חלק ניכר מהיום שלנו; והשני הוא שהחסם הגדול ביותר שמונע מאנשים להתלונן על התנהגויות פוגעניות הוא הרצון באנונימיות. אנשים לא רוצים להיות מזוהים כ"טראבל מייקרים", והם חוששים מההשלכות של החשיפה על הקריירה שלהם ועל חייהם האישיים.

וכך נולדה קסיופיאה – על שם קבוצת הכוכבים הבולטת בשמי הצפון, שזה אלפי שנים מסייעת לנווט את הדרך בים או ביבשה. לקסיופיאה צורה מאורכת של האות האנגלית W או M, לפי עונות השנה. מתוך אותה קבוצת חברים, החליטו שניים להמר על כל הקופה – ירוסלבסקי (30) ולסלו (32) – שניהם רשומים כמייסדים לאחר שעזבו את כל עיסוקיהם לטובת החברה.

"אני חושבת שיש בחברות יותר פחד, רצון לשמור על הארגון ולמקסם את הרווחה של העובדים - מאשר ניסיון לצאת ידי חובה ולומר 'הנה, עשינו משהו'. התנהגויות פוגעניות משפיעות על פרודוקטיביות, על שביעות רצון ועל שיעור העזיבה של העובדים - יש לחברות אינטרס לטפל בהן"

שירן ירוסלבסקי
מגד גוזני

הלקוח האמריקאי הראשון

הדגם הראשון של קסיופיאה הוצג לפני כחצי שנה והתמקד בפונקציה אחת – מרחב מוגן ליצירת שיחות אנונימיות עם הממונים על משאבי האנוש בארגון. זהו ערוץ תקשורת פנים־ארגוני, המאפשר לעובד לנהל התכתבות המשכית עם הגורם הרלוונטי בארגון תוך שמירה על אנונימיות מלאה, גם במקרה של תלונה חוזרת בנושא נפרד.

וומן ספטמבר 2018

את הגרסה הזו הצליחו ירוסלבסקי ולסלו בתוך זמן קצר למכור למספר דו־ספרתי של לקוחות משלמים, מעולמות התיירות (למשל, מלונות דן) והטכנולוגיה (כמו Clicktale). לחברה יש גם שיתוף פעולה עם סטארטאפ משאבי האנוש הישראלי Bob־Hi, המציע את הפתרון של קסיופיאה ללקוחותיו במחיר מוזל. הלקוחות של החברה הם מישראל ומאירופה, ולפני כמה שבועות הוחתם הלקוח האמריקאי הראשון. בימים אלה קסיופיאה משתתפת במחזור הראשון של Akt labs – תוכנית ההאצה הישראלית הראשונה שממוקדת בטכנולוגיות HR.

"זה התגלגל מהר מאוד. הרגשנו שיש פה צורך משמעותי, שחברות מחפשות כלים שיעזרו להן להיות פרואקטיביות יותר", אומרת ירוסלבסקי.

אולי כיום, בתקופה של מחאת MeToo#, החברות עושות את זה כדי לצאת ידי חובה?

ירוסלבסקי: "ייתכן, אבל זה לא הרושם שלי מהשיחות איתן. אני חושבת שיש יותר פחד, רצון לשמור על הארגון ולמקסם את הרווחה של העובדים – מאשר לומר 'הנה, עשינו משהו'. התנהגויות פוגעניות משפיעות על פרודוקטיביות, על שביעות רצון מהעבודה ועל שיעור העזיבה של העובדים – ולכן יש לחברות אינטרס לטפל בהן".

ועדיין, פרשת ויינשטיין פתחה לכם שוק של לקוחות מודעים יותר, שיש להם תמריץ כלכלי לטפל בתופעה.

"זה נכון. לפני כמה שבועות נחשף ב'בלומברג' כי בשנה האחרונה החל להופיע בהסכמי מיזוגים ורכישות בין חברות סעיף חדש, "תניית ויינשטיין" (Weinstein clause), שבו החברה הנרכשת מצהירה כי לא ידוע לה על חשדות להטרדות מיניות בחברה ובהנהלה הבכירה שלה.

"בחלק מהמקרים הרוכשים אפילו מתעקשים על השבת תגמולים של חלק מסכומי הרכישה אם יתגלה כי החברה הסתירה מצגים כאלה. אנחנו הולכים לכיוון שבו בכל עסקה גדולה, חברות יצטרכו להצהיר ואולי גם להוכיח שהתנהגויות פוגעניות טופלו אצלן באופן מספק. כלים כמו קסיופיאה יכולים לסייע בבדיקה הזאת – באמצעות דו"ח על מצב החברה בכל הנוגע לנושא הזה".

בקרב המתעמרים - נשים מהוות 30% וגברים 70%
בקרב הקורבנות נשים מהוות כ-65%

הדאטה של הסיכונים

ירוסלבסקי, מנכ"לית החברה, עזבה את תפקידה כמנהלת מוצר באיירון סורס. היא עורכת דין בהכשרתה, שהשלימה תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. לסלו, סמנכ"ל המוצר של קסיופיאה, היה בשנה וחצי האחרונות מנהל המוצר ומעצב חוויית המשתמש בחברת הממד החמישי. הוא אדריכל בהכשרתו, ולשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים של בצלאל.

ההבטחה הגדולה של קסיופיאה היא במוצר שאפתני הרבה יותר ממערכת התקשורת הפנים־ארגונית: מערכת לחיזוי שלל התנהגויות פוגעניות בתוך ארגונים. האתגר גדול, שכן הצקות והתעמרות בעבודה הן עניין סובייקטיבי, שקשה להגדיר במדויק. סקרים שמנסים לאמוד את התופעה משתמשים במתודולוגיות והגדרות שונות, אך כולם מראים שהיקף הבעיה עצום: כ־30% מהעובדים במדינות מערביות שונות דיווחו על התעמרות.

בישראל דו"ח של משרד הכלכלה מנובמבר 2016 מעלה כי 55% מהשכירים סובלים מהבעיה. כשעובדים חווים התעללות מילולית או רגשית, הם מגיבים בשלל התנהגויות מזיקות ברמת הארגון – איחורים בהגעה לעבודה, הפסקות ארוכות, היעדרות בשל התחלות ובמצבים מסוימים גם עזיבה.

גורמי סיכון

בגרסה החדשה של המוצר של קסיופיאה שיוצאת בימים אלה לשוק נכללים סקרים וסטטיסטיקות, האמורים לסייע למנהלי משאבי אנוש לזהות אזורים בעייתיים בצוותים ומחלקות שונות בארגון. התוספת הזאת היא גם מה שאמור לבדל אותה מהמתחרים שלה ברחבי העולם – בהם tEQuitable, בוגרת Y קומביניטור – אחת מתוכניות ההאצה היוקרתיות של עמק הסיליקון; ו־AllVoices, שגייסה הון ממייסד טינדר, שון ראד.

"הפרקטיקה של חלק מהחברות היא להיות גורם חיצוני שמקבל את הפניות האנונימיות בצורה חד־כיוונית. הן קולטות את המידע, מתריעות במקרה של תלונות חמורות ומייעצות לעובדים איך ניתן לפעול, ולבסוף מגישות דו"ח תקופתי להנהלה", אומרת ירוסלבסקי. "אנחנו חושבים שנכון יותר שהגורם המטפל הראשוני יהיה מתוך החברה, כך שהיא תהיה עם היד על הדופק, קשובה לעובדים ולחוויה שלהם בעבודה.

"אבל יש חלקים שבהם אנחנו אקטיביים – במערכת החדשה יש המלצות בסיסיות, בהתאם להתנהגות הפוגענית שזיהינו באותו צוות. כך למשל, המערכת עשויה להמליץ על פנייה לאנשי מקצוע רלוונטיים שיכולים לסייע לחברה באותו נושא. אם זיהינו תקשורת אגרסיבית בצוות, לדוגמה, נוכל לקשר ליועץ מומחה שמעביר סדנה על תקשורת חיובית במקום העבודה".

איך מייצרים מודל חיזוי להתנהגות פוגענית בעולם ללא מספרים?

"בעתיד נוכל ללמוד ארגונים לאורך זמן ולאתר את הפרמטרים וגורמי הסיכון הרלוונטיים עבור כל ארגון, אבל עד אז, יש אינספור מחקרים אמפיריים להסתמך עליהם. המחקרים האלה מציינים גורמים שמעלים את הסיכון להתנהגויות פוגעניות, בין השאר ההייררכיה הארגונית, מבנה הצוותים, תמהיל הגילים של העובדים, המגדר והמוצא וגם אופי העבודה".

רוב המתעמרים הם עובדים בדרג גבוה יותר מהקורבן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות