רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בלי אוניברסיטה או חברים בענף, הדרך למשרות נחשקות בהיי-טק היא לתרום לקוד פתוח"

לכתבה
ד"ר עינת אור, מנהלת הפיתוח של סימילרווב אייל טואג

ד”ר עינת אור, שמנהלת את מרכז הפיתוח של סימילרווב, מספרת למה עדיין משתמשים בפסיכומטרי לסינון עובדים, למה מקימים מרכזי פיתוח באוקראינה, ואיך הגיעה מלימודי משחק לפיתוח אלגוריתמים

77תגובות

האנשים שמובילים את מרכזי הפיתוח הגדולים בישראל - כתבה רביעית בסדרה 

בחודש שעבר שיחררה גוגל לרשת את הקורס שלה בלמידת מכונה. קבוצה של מפתחי שרתים בסטארט־אפ הישראלי סימילרווב החליטה ללמוד את הקורס ביחד — הם הזמינו חדר ישיבות לשעות קבועות, צפו בהרצאות והכינו שיעורי בית.

לא מדובר ביוזמה חד־פעמית: זה קרה גם עם קורס בשפת התכנות סקאלה, שהמפתחים של סימילרווב למדו יחד בפלטפורמת הלמידה המקוונת קורסרה. "יש אצלנו התלהבות גם כשיוצא בסיס נתונים חדש בקוד פתוח", מספרת ד"ר עינת אור, מנהלת הפיתוח של סימילרווב, ומבהירה מדוע היא לא רואה בעיה בלימוד על חשבון שעות העבודה: "כשהמפתחים שלנו רוצים ללמוד טכנולוגיה חדשה, זה בדרך כלל כי הם מאמינים שזה ישרת אותם בעבודה. זה מודל מנצח עבור החברה". 

סימילרווב היא אחת מחברות האינטרנט הצומחות בישראל. החברה פיתחה מוצרים לניטור וניתוח תנועת גולשים באינטרנט לצורכי מודיעין עסקי: המוצר שלה מספק תשובות פשוטות לבעלי אתרים, בצורה ויזואלית וידידותית. כך, ניתן לראות מאילו מדינות מגיעים גולשים לאתר מסוים, אילו אתרים מפנים לאתר הנבדק ולאילו אתרים הוא מפנה, אילו מלות חיפוש מביאות את הגולש לאתר ואילו רשתות חברתיות מובילות בהפניות לאתר. בין לקוחותיה החברות יוניליבר, בוקינג.קום, מיקרוסופט, אדידס ו–Airbnb. 

מאז הקמתה ב–2009 גייסה סימילרווב 112 מיליון דולר. בין משקיעיה הבולטים: ויולה צמיחה, סבן ונצ'רס, קבוצת המדיה הדרום אפריקאית נספרס, דוקור, והמשקיעים הפרטיים מישראל גיגי לוי, משה ליכטמן ויוסי ורדי. לפי הערכות, השווי שניתן לה בגיוס האחרון היה 500 מיליון דולר. אור משמשת מנהלת הפיתוח של סימילרווב בארבע השנים האחרונות, שבהן החברה חווה את הצמיחה האגרסיבית ביותר שלה. צוות הפיתוח גדל מ–30 ל–200 עובדים ומצבת העובדים הכללית בחברה צמחה מ–70 ל–400. 

סימילרווב במספרים
נתוני העובדים בתפקידי הליבה הטכנולוגיים בישראל
מספר עובדים במשרות מו"פ - 200
שיעור הנשים במשרות טכנולוגיות - 20%
שיעור העובדים בגיל 45 ומעלה (ללא מנהלים) - 6%
שיעור הסטודנטים - 4%
הגיל החציוני - 31.5

חברת ההשמה אתוסיה פירסמה באחרונה כי חברות ישראליות מוציאות 20 אלף משרות למזרח אירופה ולהודו, כדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם. מה התרומה שלכם למספרים? 

אור: "סימילרווב מעסיקה 22 עובדים באוקראינה". 

למה?

"באוקראינה יש היצע גדול יותר של עובדים, ובעבר גם היתה פחות תחרות. ההיי־טק שם משנה חיים של אנשים, כי המשכורות גבוהות בצורה דרמטית בהשוואה לכל מקצוע אחר. מה שמפתח משתכר שם בחודש — רופא משתכר בחצי שנה. יש לנו שם כמה דוקטורים וקוסמולוגים, אנשים מצוינים שנותנים תמורה מעולה למחיר". 

אז זה נעשה כדי לחסוך כסף. 

"זה לא היה השיקול, ואני לא חושבת שזה בהכרח חוסך כסף. הרבה יותר נוח לשים את כולם באותו המקום, ופתיחת מרכז בחו"ל דורשת הרבה התאמות, המון מאמץ לגשר על הבדלי תרבות, לתת לאנשים שם את תחושת השייכות שהם עובדים בסימילרווב, ליצור נוכחות ומיתוג שם וכאן. 

"הסיבה לפתיחה באוקראינה היתה יעדי גיוס: הייתי צריכה להכפיל או לשלש ארגון פיתוח בתוך שנה ולא הצלחתי לגייס עובדים. זו תעשיה אלימה עם תחרות גדולה, וכשחברה מגייסת כסף יש לה חלון הזדמנויות צר שבו יש לה הצעה ייחודית ומשמעותית — וצריך להרחיב מהר מאוד את היכולות של המוצר".

ג'ייסון שווארץ, סמנכ"ל הכספים שלכם, התראיין ואמר שהשקל החזק מקשה על גיוס בישראל. 

"אני בטוחה שזה באמת מכביד עליו ומפריע, אבל כשפתחנו את הסניף באוקראינה לפני ארבע שנים התנאים היו שונים וזה לא היה חלק ממערך השיקולים".

תז חברה: סימילרווב
הקמה: 2009
מייסדים: אור עופר
עובדים: 400 (מהם 285 בישראל, 41% נשים)
גיוסי הון: 112 מיליון דולר
משקיעים בולטים: ויולה צמיחה, סבן ונצ'רס, נספרס, דוקור, גיגי לוי, משה ליכטמן ויוסי ורדי

"המרכז שלנו באוקראינה לא קם משיקולי חיסכון. עדיף לשים את העובדים באותו מקום, ללא הבדלי תרבות והתאמות — אבל הייתי צריכה לשלש את צוות הפיתוח בתוך שנה ולא הצלחתי לגייס בישראל"

משרדי סימילרווב בקייב
אלירן רובין

>>לדבר על כל מה שחשוב בהיי-טק - הצטרפו לאקוסיסטם

מלימודי משחק לפיתוח אלגוריתמים

הדרך של אור אל ההיי־טק לא היתה טיפוסית. היא גדלה במושב כפר חיים בעמק חפר, ובצבא היתה מדריכה בבית ספר שדה. כשהשתחררה היא פנתה ללימודי משחק בבית ספר ניסן נתיב בירושלים וכעבור שנה טסה לדרום אמריקה.

"כשחזרתי ורציתי ללמוד, אבא שלי אמר לי שכדאי לי ללמוד הנדסה ושהנדסת תעשייה וניהול נשמע לו טוב. אני רציתי ללמוד מתמטיקה אבל אמרו לי, 'מה תעשי עם זה?'. אחרי שנה לתוך התואר בהנדסה הבנתי שבכל זאת האהבה האמיתית שלי היא למתמטיקה ונרשמתי לתואר ראשון", היא מספרת. "כמובן שסיימתי גם את התואר הראשון בהנדסת תעשיה וניהול, כי התחלתי ולפי החינוך האוסטרי שקיבלתי, יש לסיים". אור לא זנחה את המתמטיקה והמשיכה לתואר שני ושלישי, כולם באוניברסיטת תל אביב.

במהלך לימודי התואר השני בשנת 2000, היא הועסקה כמפתחת אלגוריתמים בחברת הביוטק קומפיוג'ן, שפיתחה אז מערכת לכריית מידע מתוך מאגרים גנטיים. "פיתוח אלגוריתמים ופתרון בעיות מתמטיות על הנייר נעשה בכלי מחקר מתמטיים כמו מטלאב (MATLAB). זה לוקח אותך עד רמה מסוימת, ונאלצתי ללמוד תכנות". 

איך למדת? 

"לבד. חברה מהעבודה אמרה שכדאי לי ללמוד שפת פרל (Perl), שאלתי מה זה וקיבלתי לינק לספר של הוצאת אוריילי (O'Reilly). זו היתה סדרת הספרים הנפוצה אז ולכל שפה הם הצמידו חיה, על פרל היתה לאמה. למדתי פרל והתחלתי ללמוד C, שזו שפת תכנות נפלאה בעיני". 

המדינה מתכוונת לסבסד כעת תוכניות הסבה מזורזות לפיתוח תוכנה, בעיקר לבוגרי מדעים מדויקים. מה דעתך על זה? 

"הייתי מצפה שכיום, עם כל הנגישות לתוכן לימודי, מתמטיקאי שרוצה ללמוד לתכנת יקח קורס בקורסרה וילמד לבד". 

היום קל יותר ללמוד תכנות בגלל שפע המדריכים ברשת, או גם בגלל השפות?  

"בעולם של התוכנה יש רמות הפשטה מתגברות בכל מיני אספקטים, שדורשות ממי שמשתמש בשפה להבין יותר טוב מה הוא רוצה לעשות מבחינה פונקציונלית, ופחות את הלוגיקה של איך פועל המחשב". 

כאשת אקדמיה, כשאת ממיינת מועמדים לעבודה, מפריע לך אם הם חסרים את הבסיס הכבד של אופן פעולת המחשב? 

"כן, זה מפריע לי, אבל כבר למדתי שזה תלוי במה שאני צריכה שהם יעשו. כדרישה למצוינות, אני מצפה שלכל המפתחים כאן יהיה רקע עמוק".  

אז את מעדיפה אנשים שלמדו באוניברסיטה. 

"אני תמיד מעדיפה להתחרות על בוגרים מצטיינים מהאוניברסיטאות בתל אביב, ירושלים ובאר שבע, ומהטכניון. כשמישהו נכנס לחדר הזה ואומר שהוא למד במכללה, אני שואלת אותו למה הוא לא למד באוניברסיטה. ולפעמים התשובה היא לגיטימית, נסיבות".

למשל, אם הוא פשוט לא הצליח בפסיכומטרי. 

"בתכנות יש התאמה גבוהה בין הציון הפסיכומטרי לבין היכולות של המתכנת. כל עוד אני יכולה להשתמש בסננים האלה, שהם פריבילגיים, אני מקטינה את הסיכון. כשיש תחרות גדולה כל כך על כוח אדם, כמו שיש עכשיו, צריך לשנות את הסננים. אני לא פוסלת קבלה של בוגרי תוכניות מזורזות". 

מה הדרך הכי טובה עבור בוגר מכללה עם ציונים נמוכים להשתלב בסימילרווב?  

"המלצות מבפנים הן המנבא הטוב ביותר. ברגע שמישהו מהחברה מכיר מישהו ואומר לי שהוא טוב — לא מעניין אותי הפסיכומטרי ולא איפה הוא למד. אנשים מביאים מועמדים טובים, זה חלק מהגאווה שלהם, הם רוצים לקבל את הקרדיט על זה שהם הביאו אנשים מוכשרים, כי זה מקרין עליהם וכי הם אוהבים את החברה ורוצים לעזור לה להצליח". 

ואם אין לך חברים במקומות הנכונים? 

"אם אין לך את הנתונים הרלוונטיים 'לפי הספר' - לא תואר מאוניברסיטה ולא שירות ביחידה טכנולוגית - וגם לא חברים בחברות, הדרך להיכנס למשרות נחשקות בהיי־טק היא לתרום לקוד פתוח. אם מישהו שולח קורות חיים ואומר, 'אלה הפרויקטים שעשיתי', אנחנו מסתכלים ומתרשמים". 

ומה תמליצי לאנשים שרוצים להישאר רלוונטיים במקצוע גם אחרי גיל 45? 

"המחסום הוא פסיכולוגי. גם אם את מורה לפיזיקה שרוצה לעבור ללמד מתמטיקה, או מוכרת בחנות פרחים שרוצה לעבור מזרי פרחים רגילים לסידורים יפניים — זה מאיים, כי זה תחום אחר וזה ללמוד משהו חדש ואת כבר לא מומחית. מה שצריך זה בסיס טוב, יכולות למידה עצמית, ואין תחליף לאהבה לתחום". 

"הגיוס של אמזון לחץ עלינו, השפיע על השוק ויצר גל הדף של העלאות שכר כדי לגדר עובדים טובים. גם פייסבוק מגדילה את צוות הפיתוח ויש אווירה שכיסים עמוקים מתחרים על הטאלנטים"

משרדי סימילרווב בתל אביב
אייל טואג

"גוגל נכנסה לישראל ושברה את השוק" 

בעשור שבין קומפיוג'ן לסימילרווב, עבדה אור בכמה סטארט־אפים: היא היתה מפתחת אלגוריתמים בכירה בפלאש נטוורקס, חברה שפיתחה פתרונות אופטימיזציה להעברת דאטה ברשתות סלולריות ומונוטיזציה לספקיות סלולר; עבדה כמנהלת הפיתוח של הסטארט־אפ קורליקס שפיתח מוצר תוכנה לניטור טרנזאקציות עסקיות בארגונים פיננסיים; מנהלת הפיתוח של אקסטרים ריאליטי, שפיתח טכנולוגיה  למיפוי גוף וזיהוי תנועות תלת־ממדיות במצלמות דו־ממדיות סטנדרטיות; ושימשה סמנכ"לית הפיתוח של ארניקס, שפיתח תוכנה לתמחור מוצרים פיננסיים בשוק הביטוח.

בהיי־טק הישראלי, התפישה הרווחת היא שעבודה בחברה גדולה ורב־לאומית היא בסיס טוב לרכישת הרגלים ושיטות עבודה לקראת המעבר לזירת הסטארט־אפים — אך אור מעולם לא פעלה לפי ההמלצות האלה. "אני חושבת שאם תיכנסי לסטארט־אפ של שלושה אנשים, לא בטוח שתלמדי שיטות עבודה. את תיהני מרכבת ההרים. אבל להצטרף לסטארט־אפ של 40–50 איש זה גם הרגלי עבודה וגם החיבור לביזנס".

לדבריה, "הבחירה בסטארט־אפ היא בחירה של רצון במשמעות — להרגיש שאת חלק קריטי ולא בורג בארגון, שאת לא רחוקה ממוקד קבלת ההחלטות"

אז אולי לא צריך את הענקיות הרב־לאומיות? 

"זו לא המסקנה שהייתי מגיעה אליה. החברות האלה יכולות לשפר מאד את התעשיה המקומית. הן מביאות שיטות עבודה, טכנולוגיות וקנה מידה (סקייל) שאין לאף חברה ישראלית. אי־אפשר להתחרות בסקייל של גוגל. אני כן יכולה לומר שבמצב של תחרות עזה כל כך על כוח אדם מוכשר, יכול להיות שאנחנו יורים לעצמנו ברגל וביכולות של ישראל לשמור על מעמדה כזירת חדשנות — סטארט־אפ ניישן". 

את חושבת שצריך להתחיל להגביל את ענקיות הטכנולוגיה

"אני חושבת שהמדינה צריכה לתת לענקיות האלה תמריצים ליצור IP (קניין רוחני) ישראלי, שייצור לא רק משרות לאנשי טכנולוגיה אלא גם הכנסות ממסים — וגם לעודד אותן להקים מרכזי פיתוח בפריפריה".

"המדינה צריכה לתמרץ את הענקיות הרב־לאומיות ליצור קניין רוחני ישראלי שיתורגם למסים, ולעודד אותן להקים מרכזי פיתוח בפריפריה"

איור עדי עמנואל אשר
איור : עדי עמנואל

איך הרגשת כשאמזון נכנסה לישראל והתחילה לגייס עובדים לפרויקט של אלקסה שופינג?  

"זה הלחיץ אותי. זה השפיע על השוק, ויצר גל הדף של העלאות שכר כדי לגדר עובדים טובים. זה לא רק אמזון, גם פייסבוק מגדילה עכשיו את צוות הפיתוח ויש תחושה שבעלי הכיסים העמוקים הולכים להתחרות על הטאלנטים. גם כשגוגל נכנסה לישראל היא שברה את השוק".

שחר בר־אור, מנכ"ל ווסטרן דיגיטל שהתראיין במדור הזה לפנייך, אמר שבסופו של דבר כל החברות עובדות על טבלאות שכר, ורוב ההצעות הן בטווח של 10% זו מזו — זה לא משנה חיים ולא גורם לאף אחד לעבור חברה. 

"נכון, אבל צריך להקפיד להיות באזור שבו הפער שלך מול החברות הטובות הוא 10%, כי הטבלאות מתעדכנות כל הזמן. במקרים מסוימים, אמזון פתחה פערי שכר של 50% מחברות אחרות, וגם אני הרגשתי צורך להעלות שכר כדי שאף עובד לא ישאל את עצמו מה הוא יכול לקבל במקום אחר".

בואי נחזור לסטארט־אפים. היית בביו־טק, בפיתוח משחקים, בפיננסים, ועכשיו את מודדת נתונים באינטרנט. עד כמה מתכנתים מרגישים ביומיום את תחום התוכן של החברה שלהם? 

"אם החברה עושה עבודה טובה אז מרגישים מאוד. במשך שנים החברות התנהלו בשיטה שמרחיקה את העובדים מהמוטיבציה העסקית — מחלקים משימות בסגנון 'צריך לעשות מערכת שמקבלת קלט כזה ונותנת פלט כזה', בלי לתת את הקונטקסט של מי המשתמשים ולמה הם צריכים את זה. כיום יש מתודולוגיות שלמות איך מחברים את העובדים למוצר, אופן העברת פידבקים מלקוחות ופגישות קבועות בין המחלקות. 

מה הסיבה הראשונה לבחירת  ארגון כזה או אחר? 

"אני חושבת שרוב המפתחים מתעניינים בעומק של הטכנולוגיה, באתגר המקצועי, ובמידת ההשפעה שתהיה להם. הם צריכים לדעת באיזה אופן ההחלטה הטכנית שהם קיבלו משפיעה על ההצלחה של הארגון. אני ערה לכך שאנחנו לא מרפאים סרטן". 

עד כמה אנשי טכנולוגיה מרוכזים בתוך הקוביה הקטנה של עצמם? 

"כשאני עוברת פה במסדרון אני שומעת ויכוחים בשאלה אם קירקגור היה האקזיסטנציאליסט הראשון או לא. יש פה אנשים רחבי אופקים עם תפישת עולם, וגם שיחות על פוליטיקה, חברה ופילוסופיה". 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות