רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מהנדסי שבבים אינם מבשילים בגיל 22. יש לנו בני 60 שעדיין בשיאם"

לכתבה
גיא אזרד, מנכ"ל מרכזי הפיתוח מארוול ישראלאייל טואג

גיא אזרד עשה את כל הדרך במארוול ממשרת סטודנט ועד כיסא המנכ"ל ■ איך זה לנהל עובדים סינים צייתנים, איך בוגרים טריים יכולים להתקבל לחברות מובילות עם ממוצע 80, ומה הוא חושב על השכר באמזון ובאפל?

31תגובות

האנשים שמובילים את מרכזי המו"פ הגדולים בישראל — כתבה שנייה בסדרה

את ההחלטה הנכונה ביותר בקריירה שלו, גיא אזרד, מנכ"ל מארוול ישראל, קיבל משיקולים טכניים. ב–1997, כשהיה סטודנט בשנה ב' להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים בטכניון, הוא הצטרף לחברה צומחת בת ארבע בשם גלילאו, שהוקמה על ידי אביגדור וילנץ (לימים, יזם סדרתי שהקים גם את אנאפורנה לאבס, שנמכרה ל אמזון). זה היה חודשים ספורים לפני שגלילאו הונפקה בוול סטריט. היא העסיקה 80 עובדים, ומרכז הפיתוח של החברה היה ממוקם בתוך המוסד האקדמי.

"בחרתי לעבוד בגלילאו כי זה היה מגניב ומאוד פרקטי — כשיש חלון של שעתיים־שלוש בלימודים, הולכים לעבודה ולאחר מכן חוזרים לכיתה", הוא מספר. "זה סטארט־אפ שכוח העבודה העיקרי שלו היה מושתת על סטודנטים, ולכן גם לא היו היררכיה או תפקידים שסגורים בפניהם, וכבר בסמסטר הרביעי והחמישי ללימודים התעסקתי בדברים שמהנדסים מגיעים אליהם עם כמה שנות ניסיון", מספר אזרד.

באוקטובר 2000 גלילאו בת השמונה נמכרה למארוול האמריקאית בעסקה של החלפת מניות. מארוול היתה אז חברה צעירה גם היא — בת חמש שנים — שהונפקה רק שלושה חודשים קודם לכן, ורווחיה היו נמוכים בחצי משל גלילאו. זה היה בימים שלפני התפוצצות בועת הדוט.קום. שווי השוק של מארוול באותה תקופה היה 8 מיליארד דולר, אף שהכנסותיה היו 150 מיליון דולר בשנה, ורווחיה — 14 מיליון דולר בשנה. כדי לקבל פרופורציה למספרים המנופחים, כיום מארוול נסחרת לפי שווי של 11 מיליארד דולר על הכנסות של 2.4 מיליארד דולר בשנה, ש–60% מהן מגיעות לשורת הרווח. אם משווים את מחיר המניה, מחירה נחתך מאז באופן משמעותי, כ–70%.

"זו היתה עבורנו הפתעה גדולה, כי אביגדור היה ציוני ומנהל בולט שהפך פתאום למספר שתיים בחברה ממוזגת", מספר אזרד. "זה גם הצית דיונים על כך שחברות ישראליות נמכרות לידיים אמריקאיות ומאבדות עצמאות. אבל בדיעבד, לא בטוח שגלילאו היתה שורדת ללא המיזוג עם מארוול".

אזרד המשיך לעבוד במארוול עד 2008, ומילא בה שורת תפקידי ניהול בדרג ביניים. הוא לא דמיין שיום אחד יחזור כדי לנהל את החברה. את השנים שבין 2008 לסוף 2015, כשחזר למארוול, הוא העביר בהרפתקאות בחברות סטארט־אפ וברילוקיישן. הוא הצטרף כמנהל פיתוח לסטארט־אפ בשם דנסביט, שפיתח בקרים לכונני פלאש. על כך הוא מספר: "זו היתה חוויה מדהימה, כי בקורפורייט הכל ניתן לך על מגש של כסף — רק צריך להפעיל. ופה, פתאום צריך ללכת להתקשר לעורך דין כדי לסגור את ה–NDA (הסכם סודיות) עם חברה זו או אחרת. זה למעשה להקים משהו שהוא שלך מכלום".

מארוול במספרים - נתוני העובדים בתפקידי הליבה הטכנולוגיים בחברה בישראל
מספר עובדים ב-R&D בישראל:  610
שיעור הנשים (משרות טכנולוגיות):  14%
שיעור הסטודנטים: 5%
שיעור עובדים בגיל 45 ומעלה  (ללא חברי הנהלה): 37%
הגיל החציוני: 42

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

"ב–12 בצהריים כולם תופסים תנומה"

ב–2011 הוא באמת ניסה להקים משהו משלו — סטארט־אפ שפיתח שבבים לתקשורת בין כלי רכב בשם אושן, שסיים את דרכו לאחר עשרה חודשים — כשהמלה "אוטומוטיב" עדיין לא הלהיבה את אנשי ההון סיכון. היעד הבא היה עמק הסיליקון, שאליו הגיע כדי לנהל קבוצת פיתוח בחברת התקשורת השוודית אריקסון, ולאחר שלוש שנים הוא הוצב בסין. הקונצפט הניהולי באריקסון, לדבריו, הוא שמנהלים מסוגלים לנהל כל דבר. ואף שהמומחיות שלו היתה בתחום ה–VLSI (שבבים), והצוות הגדול ביותר שניהל עד אז היה של 80 עובדים — הוא נשלח לנהל את קבוצת פיתוח התוכנה בבייג'ין, שמונה 800 עובדים.

בסין הוא התקבל בחשדנות רבה: "מגיע אליהם מנהל זר, לא ברקע הטכנולוגי שלהם. עד אותה העת המנהלים הזרים שהיו שם היו שוודים. השוודים עדינים, ואני לא שוודי — לא במראה ולא באופי. הם חשבו ששלחו אותי כדי לסגור אותם". ההבדל התרבותי המאתגר ביותר עבורו היה הרצון של הסינים להשביע את רצונו: "לקח לי הרבה זמן להבין שכשאני שואל שאלה תמימה הם הולכים ועושים. נוצרו מצבים הזויים שפתאום אתה מגלה ששאלת משהו במסדרון לפני חצי שנה והם מזמינים אותך לישיבה להראות איך הם התקדמו.

סינים בבייג'ין
בלומברג

"בסין, לקח לי זמן רב להבין שכשאני שואל שאלה תמימה, העובדים הולכים ועושים. נוצרו מצבים הזויים שבהם חצי שנה אחרי ששאלתי משהו — הם הזמינו אותי לישיבה כדי להציג את ההתקדמות"

"באחד הימים הראשונים שאלתי אותם מה ה–code coverage ("כיסוי קוד", מדד באחוזים המצביע על היקפן של בדיקות התוכנה) שלהם. הם ענו 65%, ואני שאלתי 'למה לא 90%?'. שאלתי כי אלה היו הסטנדרטים שאני מכיר, ורציתי להבין את הפער — יש הרי לוגיקה שמסתתרת מאחורי זה. מסתבר שאחרי השאלה הזאת הם התחלקו לקבוצות עבודה וניסו להגיע ל–90%. זימנו אותי לישיבה עם מצגת וסיפרו בצער שהם הגיעו רק ל–85%".

נו, מה רע? נשמעים חרוצים.

"הם חרוצים מאוד, אבל המניע שלהם זה להוכיח שהם מסוגלים. יש 1.3 מיליארד סינים, והתחרות היא הישרדות. בישראל אתה המנהל, אתה עומד מול הצוות, ולא משנה מה תאמר — תמיד תשמע עוד אלף דעות בחזרה. בסין אתה אומר משהו — וזהו. אנשים סוגרים את הישיבה והולכים לעבוד. אין פידבק, וזה משגע".

אילו הרגלי עבודה אנחנו צריכים לאמץ מהסינים?

"אחד הדברים המדהימים, אני חושב, הוא העובדה שב–12 בצהריים כולם תופסים תנומה. הם מגיעים עם כרית לעבודה, ויש חצי שעה של דממה. יש מקומות כמו וואווי ששיכללו את השיטה עוד יותר — כולם שם ישנים עם מזרנים על הרצפה, ובתום חצי שעה נכנסים מאמני ספורט וכולם עושים עשר דקות של התמתחויות".

גם אתה ישנת?

"הלוואי. זה לא משהו שלומדים בגיל מבוגר. אבל הייתי יותר רגוע כשכולם ישנו".

מסין חזרת למארוול לנהל את קבוצת הפיתוח הגדולה בחברה, ואחרי פחות משנה התמנית למנכ"ל. זה לא קצת מכעיס שבמקום לקדם מבפנים החזירו אותך מבחוץ?

"אני מניח שהיו אנשים שאמרו, 'גיא נעלם ב–2008, חזר ב–2016 ומנהל אותנו', וזה קשה כי הם לא ראו את ההתפתחות. אבל לדעתי, הסדקים הקטנים שהיו נעלמו מהר מאוד, וקיבלו את זה. זו לא השיטה השכיחה. מאז שהגעתי מונו 15 מנהלים, ורק שניים מהם הגיעו מבחוץ".

כמה מהם נשים?

"שתיים. נשים הן 14% מצוות הפיתוח שלנו, וזה לא רחוק משיעור הסטודנטיות בחוגים להנדסת חשמל והנדסת אלקטרוניקה ומחשבים — 18%, שלא בהכרח כולן בוחרות להשתלב בתעשייה. זה אתגר".

תז חברה: מארוול (Marvell)
הקמה: 1995
כניסה לישראל: 2001 
מספר עובדים: 3,750 (מהם: 680 בישראל)
שווי שוק: 11 מיליארד דולר
עלייה במחיר המניה ב-5 שנים האחרונות: 125%
הכנסות ב-2017: 2.4 מיליארד דולר
רווח נקי ב-2017: 1.46 מיליארד דולר
רכישות בישראל: גלילאו (2001), רדלן (2003), DSPC (מאינטל ב-2006), איימבה (2008) ואקסלרייטד (2011).
Bloomberg

"עובד ממוצע נשאר אצלנו תשע שנים"

מארוול מעסיקה בישראל 680 עובדים בשני מרכזי פיתוח — ביקנעם ובפתח תקוה. רובם (90%) מהנדסים, והם חמישית מכוח האדם של החברה בעולם, שמונה 3,750 עובדים. מרכזי הפיתוח הישראליים מובילים את תחום הנטוורקינג (תשתיות הרשת) של מארוול, שהניב לה בשנת הכספים שהסתיימה בפברואר 2018 כ–600 מיליון דולר (25% מההכנסות), לעומת 530 מיליון דולר (20% מההכנסות) בשנה קודמת. המרכזים בישראל אינם עוסקים בתחום האחסון, שאחראי לקרוב למחצית מההכנסות של מארוול.

במסגרת תחום הנטוורקינג, למארוול ישראל יש שתי חטיבות — האחת מפתחת מתגים לשוק שירותי התקשורת, והשנייה מפתחת מעבדי SOC (או: System on a chip) מרובי ליבות הכוללים מנועי חומרה ותוכנה שמיועדים לשווקים כמו IoT (האינטרנט של הדברים), נתבי גישה ביתיים לאחסון נתונים ושרתי מרכזי נתונים (דאטה סנטרס). בתחום המתגים מתחרה מארוול עם חברות כמו ברודקום, ובתחום ה–SOC היא מתחרה ב קוואלקום וב אינטל.

שבב
בלומברג

"בעולם השבבים מחיר הטעות המינימלי הוא חצי שנה ומיליוני דולרים. זה לא כמו באג בתוכנה שמתקנים בקלות יחסית עם שחרור של גרסה חדשה"

בשנתיים האחרונות עוברת מארוול שינויים אגרסיביים בהובלת קרן ההשקעות האקטיביסטית סטארבורד, שרכשה 6.8% ממניותיה בפברואר 2016. סטארבורד נוהגת לרכוש אחזקות בחברות בעלות שווי שוק נמוך עד בינוני, ומנסה להעלות את מחיר המניה באמצעות הפעלת לחץ על ההנהלות לנקוט פעולות שיגדילו, להערכתה, את ערך החברה — כמו מכירת פעילויות בעלות רווחיות נמוכה או כאלה שמגלמות סיכון גבוה.

במארוול, סטארבורד לקחה שלושה מושבים בדירקטוריון, החליפה את שני המייסדים — המנכ"ל, סהאט סוטארדג'ה, ואשתו, וויילי דיי, שהיתה נשיאת החברה — והמשיכה קיצוצים משמעותיים בכוח האדם. מאז 2015 חתכה מארוול מחצית מכוח האדם שלה בעולם ובישראל. בין השאר, נסגרה הפעילות של חטיבת הסלולר, שמארוול רכשה מאינטל ב–2006 על בסיס חברת DSPC הישראלית.

סטארבורד עולה כעת לכותרות לאחר שרכשה בהדרגה 10.6% ממניות מלאנוקס הישראלית, וחשפה כי בעבר חברת מארוול פנתה למלאנוקס כדי לבחון את רכישתה, אך נדחתה מבלי שהחל משא ומתן.

שוק השבבים (בשמותיו הנוספים: צ'יפים, מוליכים למחצה או סמי־קונדקטורס) הוא אחד מתחומי ההתמחות החשובים של ההיי־טק הישראלי. המנוע מאחורי שוק זה הוא כמות הנתונים הגדולה שיש כיום בעולם, בעיקר הודות לסמארטפונים ולרשתות החברתיות, כמות שעוד תלך ותגדל ככל שיחוברו מכשירים נוספים לאינטרנט. כמעט כל חברות השבבים המובילות בעולם מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח גדולים, ולצדם צמחו במשך השנים גם לא מעט חברות שבבים מקומיות. הגיל החציוני של המהנדסים במארוול הוא לא טיפוסי לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית — 42 שנה.

אזרד מסביר כי תעשיית השבבים והחומרה שונה מתעשיית התוכנה בהיבטים של הכשרה והתפתחות של כוח אדם. "מהנדס חומרה מבשיל בשנות ה–40 לחייו. צעירים בני 22 אינם מקימים סטארט־אפים בתחום השבבים — הם לא ממציאים מעגל חשמלי", הוא אומר. "בעולם השבבים מחיר הטעות המינימלי הוא חצי שנה ומיליוני דולרים. זה לא כמו באג בתוכנה שמתקנים בקלות יחסית עם שחרור של גרסה חדשה. כמו אצל רופאים ועורכי דין, למהנדסי חומרה מבוגרים ומנוסים יש ערך גבוה. יש לנו במארוול אנשים בני 60 — והם עדיין בשיאם".

המצוקה הגדולה של מנהלים במגזר הטכנולוגי היא כוח אדם. עד כמה גדולה התחרות בתעשיית השבבים בארץ?

"היא גדולה מספיק. יש לך את אינטל, אפל, אמזון, מלאנוקס, ברודקום, קוואלקום, סמסונג, ווסטרן דיגיטל. סטארט־אפים אין הרבה — כמה עשרות — אבל בכל רגע נתון יש כמה שמציקים לנו. כאשר משווים אותנו לעולם התוכנה, אמנם יש אצלנו פחות מתחרות, אבל גם ההיצע של כוח האדם מוגבל יותר, בשל רף הכניסה הגבוה — אנשים לא לומדים לתכנת שבבים דרך האינטרנט, כולם עוברים דרך האקדמיה".

בענף התוכנה, בוגרי האוניברסיטאות מספרים שהם מסיימים את התואר ומתכנתים בשפות שהם בכלל לא למדו באוניברסיטה. מה קצב השינויים בענף השבבים?

"יש שינויים בשיטות העבודה, אבל שפת כתיבת השבבים — ורילוג — כבר משמשת אותנו שני עשורים. מובן שהיא מתעדכנת ומשתפרת לפי הצרכים החדשים".

אז השפה יציבה, ויש אופק מעבר לגיל 40 — זה משפיע על התזוזות של העובדים בין חברות? אולי הם לא מרגישים שהם צריכים להמציא את עצמם בכל שנה מחדש?

"העובד הממוצע נשאר אצלנו במשך תשע שנים. זה מלמד עלינו — אבל גם על הענף. כשאנחנו מקבלים סטודנט לחברה אנחנו בונים עליו לטווח הרחוק. כל השכבה הניהולית במארוול מורכבת מהסטודנטים שגדלו בגלילאו".

לפני שנה בדקנו את תמהיל המגויסים אצל כמה מהמתחרות שלכם, כמו אינטל ומלאנוקס, ומצאנו שפחות מ–15% מהמהנדסים הגיעו ממכללות. איך זה אצלכם?

"ימי הגיוס שלנו נערכים באוניברסיטאות הגדולות ו–60% מהגיוסים נעשים בשיטת חבר מביא חבר — זה באמת חלק הארי שלנו. אבל כשאנחנו מקבלים קורות חיים מסטודנטים אנחנו מסתכלים על ממוצע הציונים שלהם ולא על המוסד — ומקבלים בוגרים בעלי ממוצע 85 ומעלה. יש לנו ניסיון לא רע עם HIT ואורט בראודה. אחרי שנתיים־שלוש בעבודה, הציון כבר אינו רלוונטי".

סטודנטים
Robert K. O'Daniell/אי־פי

"ימי הגיוס שלנו נערכים באוניברסיטאות הגדולות, ו– 60% מהגיוסים נעשים בשיטת חבר מביא חבר. אבל כשאנחנו מקבלים קורות חיים מסטודנטים, אנחנו מסתכלים על ממוצע הציונים ולא על מוסד הלימוד"

ומה עושים עם תואר בממוצע ציונים של 80?

"אני מאמין שמי שרוצה ויש לו מספיק מוטיבציה — ימצא בסוף דרך להיכנס. יש לנו דוגמאות נהדרות לזה — אנשים שהתחילו לעבוד כ'קונטרקטורס' (עבודה דרך חברות כוח אדם), ששם רף הכניסה נמוך יותר, הגיעו לעבוד אצלנו, וברגע שאנחנו מזהים מישהו טוב אנחנו משלמים את הקנס ומגייסים אותו".

אילו היית כיום בוגר תואר טרי, באיזה תפקיד היית רוצה להיכנס למארוול?

"הייתי חוזר על אותה הדרך — מתחיל כמהנדס וריפיקציה (בדיקות איכות לשבבים), כי שם בעצם לומדים איך עובד תהליך הפיתוח של שבב ומי נגד מי, ואחר כך עובר להיות דיזיינר (chip design, האדם שכותב את הקוד של התוכנה או החומרה של השבב), וממשיך לבדיקות של השבבים לפני ייצור המוני. החוויה שלי היתה להתנסות בהרבה תחומים כחלק מתהליכי הפיתוח, וזה התברר כניסיון טוב עבור תפקידי ניהול — אני לא דוקטור באף תחום אבל אני מבין בהרבה תחומים. עם זאת, יש לא מעט אנשים בארגון שהם אנשי עומק ובלעדיהם אי־אפשר — הם אלה שמביאים את הערך העיקרי לטכנולוגיה".

גם בענף השבבים עושים מיקור חוץ לאוקראינה והודו? 

"אנחנו תמיד מנסים לבחון אילו פעילויות רוטיניות ופחות דורשות ידע או חדשנות, אפשר להעביר כדי לחסוך עלויות. העלות של מהנדס ישראלי זהה לזה של מהנדס אמריקאי, והיא כמו זו של שלושה מהנדסים הודים או שני מהנדסים סינים".

ומה דעתך על מה שאמזון עשתה בישראל, עם הגיוס האגרסיבי של מפתחים?

"כשמישהו מושך את השכר כלפי מעלה כולם צריכים לעלות אחריו באיזושהי מידה, ואז יש דחיפה ללואו־קוסט מעבר לים. הפרקטיקות האלה מאפיינות חברות רב לאומיות כמו אפל ואמזון, שכרגע לא ממש עוזרות לתעשיית ההיי־טק הישראלית ומסתכלות יותר על טובתן האישית. אבל בסופו של דבר גם העלויות שלהן יימדדו, וזה עלול להיות מאוחר מדי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות