תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מהנדסי שבבים אינם מבשילים בגיל 22. יש לנו בני 60 שעדיין בשיאם"

לכתבה
גיא אזרד, מנכ"ל מרכזי הפיתוח מארוול ישראל אייל טואג

גיא אזרד עשה את כל הדרך במארוול ממשרת סטודנט ועד כיסא המנכ"ל ■ איך זה לנהל עובדים סינים צייתנים, איך בוגרים טריים יכולים להתקבל לחברות מובילות עם ממוצע 80, ומה הוא חושב על השכר באמזון ובאפל?

31תגובות

האנשים שמובילים את מרכזי המו"פ הגדולים בישראל — כתבה שנייה בסדרה

את ההחלטה הנכונה ביותר בקריירה שלו, גיא אזרד, מנכ"ל מארוול ישראל, קיבל משיקולים טכניים. ב–1997, כשהיה סטודנט בשנה ב' להנדסת אלקטרוניקה ומחשבים בטכניון, הוא הצטרף לחברה צומחת בת ארבע בשם גלילאו, שהוקמה על ידי אביגדור וילנץ (לימים, יזם סדרתי שהקים גם את אנאפורנה לאבס, שנמכרה ל אמזון). זה היה חודשים ספורים לפני שגלילאו הונפקה בוול סטריט. היא העסיקה 80 עובדים, ומרכז הפיתוח של החברה היה ממוקם בתוך המוסד האקדמי.

"בחרתי לעבוד בגלילאו כי זה היה מגניב ומאוד פרקטי — כשיש חלון של שעתיים־שלוש בלימודים, הולכים לעבודה ולאחר מכן חוזרים לכיתה", הוא מספר. "זה סטארט־אפ שכוח העבודה העיקרי שלו היה מושתת על סטודנטים, ולכן גם לא היו היררכיה או תפקידים שסגורים בפניהם, וכבר בסמסטר הרביעי והחמישי ללימודים התעסקתי בדברים שמהנדסים מגיעים אליהם עם כמה שנות ניסיון", מספר אזרד.

באוקטובר 2000 גלילאו בת השמונה נמכרה למארוול האמריקאית בעסקה של החלפת מניות. מארוול היתה אז חברה צעירה גם היא — בת חמש שנים — שהונפקה רק שלושה חודשים קודם לכן, ורווחיה היו נמוכים בחצי משל גלילאו. זה היה בימים שלפני התפוצצות בועת הדוט.קום. שווי השוק של מארוול באותה תקופה היה 8 מיליארד דולר, אף שהכנסותיה היו 150 מיליון דולר בשנה, ורווחיה — 14 מיליון דולר בשנה. כדי לקבל פרופורציה למספרים המנופחים, כיום מארוול נסחרת לפי שווי של 11 מיליארד דולר על הכנסות של 2.4 מיליארד דולר בשנה, ש–60% מהן מגיעות לשורת הרווח. אם משווים את מחיר המניה, מחירה נחתך מאז באופן משמעותי, כ–70%.

"זו היתה עבורנו הפתעה גדולה, כי אביגדור היה ציוני ומנהל בולט שהפך פתאום למספר שתיים בחברה ממוזגת", מספר אזרד. "זה גם הצית דיונים על כך שחברות ישראליות נמכרות לידיים אמריקאיות ומאבדות עצמאות. אבל בדיעבד, לא בטוח שגלילאו היתה שורדת ללא המיזוג עם מארוול".

אזרד המשיך לעבוד במארוול עד 2008, ומילא בה שורת תפקידי ניהול בדרג ביניים. הוא לא דמיין שיום אחד יחזור כדי לנהל את החברה. את השנים שבין 2008 לסוף 2015, כשחזר למארוול, הוא העביר בהרפתקאות בחברות סטארט־אפ וברילוקיישן. הוא הצטרף כמנהל פיתוח לסטארט־אפ בשם דנסביט, שפיתח בקרים לכונני פלאש. על כך הוא מספר: "זו היתה חוויה מדהימה, כי בקורפורייט הכל ניתן לך על מגש של כסף — רק צריך להפעיל. ופה, פתאום צריך ללכת להתקשר לעורך דין כדי לסגור את ה–NDA (הסכם סודיות) עם חברה זו או אחרת. זה למעשה להקים משהו שהוא שלך מכלום".

מארוול במספרים - נתוני העובדים בתפקידי הליבה הטכנולוגיים בחברה בישראל
מספר עובדים ב-R&D בישראל:  610
שיעור הנשים (משרות טכנולוגיות):  14%
שיעור הסטודנטים: 5%
שיעור עובדים בגיל 45 ומעלה  (ללא חברי הנהלה): 37%
הגיל החציוני: 42

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

"ב–12 בצהריים כולם תופסים תנומה"

ב–2011 הוא באמת ניסה להקים משהו משלו — סטארט־אפ שפיתח שבבים לתקשורת בין כלי רכב בשם אושן, שסיים את דרכו לאחר עשרה חודשים — כשהמלה "אוטומוטיב" עדיין לא הלהיבה את אנשי ההון סיכון. היעד הבא היה עמק הסיליקון, שאליו הגיע כדי לנהל קבוצת פיתוח בחברת התקשורת השוודית אריקסון, ולאחר שלוש שנים הוא הוצב בסין. הקונצפט הניהולי באריקסון, לדבריו, הוא שמנהלים מסוגלים לנהל כל דבר. ואף שהמומחיות שלו היתה בתחום ה–VLSI (שבבים), והצוות הגדול ביותר שניהל עד אז היה של 80 עובדים — הוא נשלח לנהל את קבוצת פיתוח התוכנה בבייג'ין, שמונה 800 עובדים.

בסין הוא התקבל בחשדנות רבה: "מגיע אליהם מנהל זר, לא ברקע הטכנולוגי שלהם. עד אותה העת המנהלים הזרים שהיו שם היו שוודים. השוודים עדינים, ואני לא שוודי — לא במראה ולא באופי. הם חשבו ששלחו אותי כדי לסגור אותם". ההבדל התרבותי המאתגר ביותר עבורו היה הרצון של הסינים להשביע את רצונו: "לקח לי הרבה זמן להבין שכשאני שואל שאלה תמימה הם הולכים ועושים. נוצרו מצבים הזויים שפתאום אתה מגלה ששאלת משהו במסדרון לפני חצי שנה והם מזמינים אותך לישיבה להראות איך הם התקדמו.

סינים בבייג'ין
בלומברג

"בסין, לקח לי זמן רב להבין שכשאני שואל שאלה תמימה, העובדים הולכים ועושים. נוצרו מצבים הזויים שבהם חצי שנה אחרי ששאלתי משהו — הם הזמינו אותי לישיבה כדי להציג את ההתקדמות"

"באחד הימים הראשונים שאלתי אותם מה ה–code coverage ("כיסוי קוד", מדד באחוזים המצביע על היקפן של בדיקות התוכנה) שלהם. הם ענו 65%, ואני שאלתי 'למה לא 90%?'. שאלתי כי אלה היו הסטנדרטים שאני מכיר, ורציתי להבין את הפער — יש הרי לוגיקה שמסתתרת מאחורי זה. מסתבר שאחרי השאלה הזאת הם התחלקו לקבוצות עבודה וניסו להגיע ל–90%. זימנו אותי לישיבה עם מצגת וסיפרו בצער שהם הגיעו רק ל–85%".

נו, מה רע? נשמעים חרוצים.

"הם חרוצים מאוד, אבל המניע שלהם זה להוכיח שהם מסוגלים. יש 1.3 מיליארד סינים, והתחרות היא הישרדות. בישראל אתה המנהל, אתה עומד מול הצוות, ולא משנה מה תאמר — תמיד תשמע עוד אלף דעות בחזרה. בסין אתה אומר משהו — וזהו. אנשים סוגרים את הישיבה והולכים לעבוד. אין פידבק, וזה משגע".

אילו הרגלי עבודה אנחנו צריכים לאמץ מהסינים?

"אחד הדברים המדהימים, אני חושב, הוא העובדה שב–12 בצהריים כולם תופסים תנומה. הם מגיעים עם כרית לעבודה, ויש חצי שעה של דממה. יש מקומות כמו וואווי ששיכללו את השיטה עוד יותר — כולם שם ישנים עם מזרנים על הרצפה, ובתום חצי שעה נכנסים מאמני ספורט וכולם עושים עשר דקות של התמתחויות".

תז חברה: מארוול (Marvell)
הקמה: 1995
כניסה לישראל: 2001 
מספר עובדים: 3,750 (מהם: 680 בישראל)
שווי שוק: 11 מיליארד דולר
עלייה במחיר המניה ב-5 שנים האחרונות: 125%
הכנסות ב-2017: 2.4 מיליארד דולר
רווח נקי ב-2017: 1.46 מיליארד דולר
רכישות בישראל: גלילאו (2001), רדלן (2003), DSPC (מאינטל ב-2006), איימבה (2008) ואקסלרייטד (2011).

גם אתה ישנת?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות