תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפוך להייטקיסט ב-12 שבועות: חשיפה ראשונה של "מחנות התכנות" בישראל

לכתבה
אלביישן אקדמי

בשנים האחרונות נפתחו בישראל כ–15 תוכניות הכשרה אינטנסיביות שמבטיחות הסבה מקצועית לתפקידי תכנות ■ האם זה טרנד חולף או פתרון אמיתי למצוקת כוח האדם בענף ההיי־טק?

69תגובות

עד לפני כמה שנים, כדי להיכנס למשרת פיתוח בחברת היי־טק בישראל צריך היה לצאת מאחת היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, או להקריב שלוש או ארבע שנים בלימודי תואר ראשון במדעי המחשב או הנדסת חשמל. הדרך מההחלטה להיות מתכנת ועד למשרה הראשונה היתה ארוכה מאוד — והתרכזה בשכבה מצומצמת של אנשים שיכלו לעמוד בתנאי הקבלה. למי שלא קיבל את ההחלטה בגיל צעיר, כמעט לא היו מסלולים אלטרנטיביים להיכנס לתחום כקריירה שנייה. גם כיום לא מובטחת הצלחה לכל סטודנט שייצא לדרך, אבל אין ספק שהיא התקצרה — הודות לשכבה צומחת של תוכניות המכונות קודינג בוטקאמפס (Coding Bootcamps).

הקודינג בוטקאמפס — מחנות תכנות, בעברית — נועדו להכשיר מתכנתים בתוך תקופה קצרה ואינטנסיבית. המאפיין העיקרי שלהם הוא המחויבות של התלמידים להתמסר באופן מלא ללימודים. בתוכניות משתתפים לרוב 25–10 תלמידים, והן נמשכות שלושה עד שבעה חודשים במתכונת של חמישה ימים מלאים בשבוע. במהלך תקופת הלימודים, התלמידים לומדים שפות פיתוח פופולריות, כלים ושיטות עבודה, נפגשים עם מומחים מהתעשייה ומתנסים בעבודת צוות. ההכשרה מתרכזת בעבודה מעשית. בסיום התוכנית נערך לרוב "דמו דיי" (Demo Day), שבו הסטודנטים מציגים את הפרויקטים שלהם. רוב התוכניות כוללות בסופן גם תרגול מיומנויות רכות, כמו פרזנטציות, חיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים וסימולציות לראיונות.

הקבלה לבוטקאמפ כרוכה תמיד במבחני קבלה — תרגילים הבוחנים חשיבה לוגית, יכולת ללמוד שפה חדשה, אנגלית וראיון אישי. במקרים רבים, שלב הסינון כולל גם עבודת הכנה של לימוד עצמי של כמה עשרות שעות לפני תחילת התוכנית. בחלק קטן מהתוכניות, שכר הלימוד מסובסד, והסטודנטים אף מקבלים תמיכה כספית צנועה, ובתמורה מתחייבים להיות מועסקים כעובדי קבלן של בית הספר בשנתיים הראשונות שלאחר ההשמה, בתנאי שכר מוסכמים מראש.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

שיעור הנשים גבוה יותר במסלולי ההסבה

בעולם נולדה תעשיית הבוטקאמפס ב–2012, עם הקמתCode Acadmy בשיקגו ו–Dev Bootcamp בעמק הסיליקון. בתוך שנתיים נולדו כ–30 תוכניות דומות בארה"ב ובקנדה בלבד, ובסוף 2017 היו כבר 95 כאלה — כך לפי האתר Course Report. עד 2017 הוכשרו במודל זה בארה"ב כ–23 אלף מתכנתים. שיעור הנשים מכלל הבוגרים של הכשרות אלה הוא 43% — לעומת 16% מבוגרי התארים האקדמיים במדעי המחשב בארה"ב. המודל הוכיח את עצמו, אף שבמקרים רבים הוא מושא ללעג בקרב בוגרי האוניברסיטאות. במידה רבה התוכניות מחקות את המודל שכבר הוכח ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל.

בישראל פועלות כיום לפחות 15 תוכניות שונות במתכונת זו — לעומת ארבע בלבד עד 2015. התופעה ממשיכה לצבור תאוצה עם ההכרזה של רשות החדשנות על תוכנית המענקים לגופים שיציעו הכשרה מזורזת של מתכנתים כדי לתת מענה מהיר לצורכי התעשייה. רק בחודשים האחרונים הצטרפו לגל SQlabs של חברת SQlink, ו–Developers Institute, שאחד ממקימה הוא איש ההון סיכון החרדי ג'רמי ברבי. התוכנית של ברבי פונה לעולים חדשים, וכוללת מסלול המשלב לימודי תורה.
באפריל צפוי להתחיל המחזור הראשון של Le Wagon הצרפתית, שפועלת ברוב הערים הגדולות באירופה, ולימודיה התרחבו גם לטוקיו, שנחאי ובואנוס איירס.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

סטודנטיות בבוטקאמפ של ITC
ניר כפרי

שלמו עכשיו — או אחר כך

אפשר לחלק את הבוטקאמפס השונים בישראל לפי הגופים שעומדים מאחוריהם והמוטיבציות השונות שלהם. הקבוצה הגדולה והצומחת ביותר היא של בתי ספר ייעודיים שעיסוקם בהכשרה בלבד, כמו אלביישן אקדמי, קודינג אקדמי ו–ITC. ההכשרות בתוכניות אלה עולות 18–26 אלף שקל, ובסופן התלמידים מנסים להתמודד על משרות כניסה (ג'וניור) בתעשייה בכוחות עצמם, או בליווי מערך ההשמה של בית הספר.

"יש אוכלוסיות שזו יכולה להיות מהפכה עבורן. ערבים שלמדו בטכניון ולא מצאו עבודה בתחום, הלכו להיות מורים, ורוצים כעת לחזור אך הידע שלהם קצת ישן"

קבוצה שנייה היא של גופים המעניקים שירותי מיקור חוץ לחברות היי־טק, שעמה נמנות התוכניות אינפינטי לאבס של מטריקס, אקספריס קיקסטארט של מנפאואר ו–SQlabs של SQlink. הקמת התוכניות מסייעת לחברות להכשיר כוח אדם רלוונטי לפי דרישת לקוחותיהן. מבחינת התלמידים, הערך ברור — הם מקבלים את ההכשרה בחינם, ומלגת קיום צנועה (כ–1,000 שקל לחודש), והשכר והעלאתו בשנתיים הראשונות לעבודה קבועים מראש (16–9 אלף שקל בחודש, בהתאם לתוכנית) — כך שלגופי ההכשרה יש אינטרס למצוא להם השמה כדי להחזיר את ההשקעה.

נעמי קריגר־כרמי, ראש הזירה החברתית־ציבורית ברשות החדשנות

על רקע הקושי למצוא את המשרה הראשונה בענף ולצבור את הניסיון הנדרש לצורכי התעשייה, התוכניות האלה מורידות את רמת הסיכון של הסטודנט לעומת הוצאה ישירה של כסף בקורסים אלטרנטיביים. עם זאת, תוכנית ההכשרה הופכת לחוזה מוסכם לתקופה ארוכה בשכר נמוך יחסית. מי שאינו משלים את ההתחייבות שלו בנוגע ללימודים ולתעסוקה, משלם כ–40 אלף שקל על ההכשרה באינפינטי ועד 60 אלף שקל על ההכשרה באקספריס — סכום גבוה בהרבה מהעלות של האלטרנטיבות שאינן מצריכות התחייבות. כמו כן, ההשמה מתבצעת עבור חברות מסוימות, ולא לכל החברות במשק.

רשות החדשנות אימצה את הבוטקאמפים. עיקרי המכרז של הרשות לגופים המבצעים הכשרות מזורזות למשרות תכנות
תקציב התוכנית -10 מיליון שקל בשנה. תקופת ההכשרה הרצויה - עד 12 חודשים. תמהיל הסטודנטים - לפחות 50% בעלי תואר אקדמי במדעים. התגמול לגופים - מותנה בשיעורי השמה גבוהים, החל בשכר של 14 אלף שקל לבוגר [בתום 15 חודשים מסיום ההכשרה, ובמשך 9 חודשים לפחות], ועולה ככל ששכר הבוגר גבוה יותר. תמריצים - תגמול נוסף יינתן לגופים שיכשירו אוכלוסיות מסוימות: נשים, חרדים, ערבים ובני 40+

בוטקאמפס לשם שמים

קבוצה שלישית של בוטקאמפס אפשר לתאר כבוטקאמפס מתמחים. חלק גדול ממסלולי ההכשרה האלה הוקמו על ידי עמותות.בית התוכנה רבטק מפעיל באמצעות זרוע ההכשרה שלו, אברטק, תוכנית הכשרה לגברים חרדים במודל המשלב בין לימודי גמרא בשעות הבוקר לבין לימודי תכנות מהצהריים. בתום תוכנית ההכשרה הבוגרים מועסקים ברבטק, וכך יכולים לשמור על אורח חיים תורני. הפנייה ללימודים אקדמאים של שלוש־ארבע שנים, כמעט שאינה מעשית עבור גברים אלה, שהם בעלי משפחות ועליהם להתפרנס. לכל בוגרי ההכשרה מובטחת תעסוקה למשך שנתיים וחצי בחברת רבטק לטובת סטאז' וצבירת ניסיון, עבור שכר של 5,000–5,500 שקל בחודש ל–75% משרה. בתום תקופת ההתחייבות, בוגרי המסלול מגיעים לשכר של כ–11.5 אלף שקל למשרה חלקית.

דוגמה נוספת היא עמותת טק־קריירה, שמציעה תוכניות הכשרה טכנולוגית מגוונות לבני הקהילה האתיופית. הקורסים ניתנים לסטודנטים בסבסוד מלא הכולל גם לינה וארוחות, והעמותה אינה דורשת עבורו החזר. מסמך מפורט שהעבירה העמותה לעיוננו העלה כי שיעורי ההשמה של הבוגרים בתחומי הכשרתם עלו בהדרגה בשלוש השנים האחרונות, מ–65% ל–89%. בעמותה מעריכים שכיום מועסקים במשרות טכנולוגיות בהיי־טק הישראלי כ–350 יוצאי אתיופיה — מספר הכולל את הבוגרים שלה, וכן כמה עשרות עובדים שהשתלבו בדרכים אחרות. לשם השוואה, כשהעמותה הוקמה, ב–2003, רק חמישה יוצאי אתיופיה הועסקו בהיי־טק הישראלי. בין המעסיקות הבולטות של הבוגרים ניתן למצוא את בינת תקשורת, נייס, רפאל ובנק לאומי. לפי נתוני העמותה, הבוגרים של הכשרת פיתוח התוכנה שהשתלבו בתעשייה משתכרים 7,400–10,000 שקל בחודש בתפקידים ראשוניים, וחלקם הגיעו גם ל–13.5 אלף שקל כעבור שנתיים.

התוכנית Founders & Coders, שהגיעה מלונדון, התחילה לפעול בנצרת בפברואר 2017, והיא פתוחה לערבים המתגוררים בישראל ובגדה המערבית. שכר הלימוד מסובסד על ידי עמותת נצרת לתרבות ותיירות וארגון Taawon. בוגרי התוכנית תורמים לה באמצעות הנחיה במחזור העוקב, או בעבודה בשכר אצל אחת השותפות של התוכנית, שמשלמות לה את עלות הקורס בתמורה לגיוס עובדים.

מודל מוכר פחות בישראל הוא של חברות ובתי תוכנה המאמצים את דגם הבוטקאמפ כדי לגייס לשורותיהם עובדים. כך עושה, למשל, חברת טריינולוג'יק, המספקת שירותי ייעוץ טכנולוגי ופיתוח. כדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם בענף, פתחה החברה את תוכנית JSbootcamp, שבמסגרתה היא מגייסת מועמדים שהיא מזהה כבעלי פוטנציאל ומכשירה אותם להסבה מקצועית. תוכניות דומות קיימות כיום גם בחברות כמו וויקס וצ'ק פוינט, אך לא באופן קבוע.

ב–11 בפברואר פירסמה רשות החדשנות קול קורא לחברות הכשרה, עמותות, מוסדות אקדמיים וחברות היי־טק המעוניינים להקים או להרחיב מסגרת הכשרה חוץ אקדמית במודל בוטקאמפ לתכנות (בלשון הרשות: "סיירות תכנות"). הגופים הזוכים במכרז יצטרכו לפעול תחת פיקוחה של הרשות, שהקימה ועדה מקצועית לטובת העניין, ולדווח בצורה אחידה על שיעורי ההשמה שלהם. בתמורה, גופים אלה יתוגמלו על כל השמה מוצלחת של בוגר ששכרו בתום 15 חודשים מסיום הקורס הוא 14 אלף שקל בחודש. התגמול לגופים יעלה ככל ששכר הבוגר גבוה יותר, ובתנאי שהוא מועסק בהיי־טק תשעה חודשים לפחות. השמה מוצלחת של בוגרים מאוכלוסיות בייצוג חסר בתעשיית ההיי־טק, כמו נשים, חרדים וערבים, תזכה את הבוטקאמפ בתגמול נוסף. בפועל, הרשות יוצרת מוטיבציה רבה יותר גם לחברות שאינן פועלות במודל של סבסוד והתחייבות לעבודה במיקור חוץ, לפעול להשמה מוצלחת של בוגריהן.

אלביישן אקדמי

אשליה או פתרון?

ריבוי הבוטקאמפס, ובכלל זה תוכניות הסבה לתכנות שאינן במודל של תואר אקדמי, מעלה את השאלה אם אין מדובר בבועה. הבוטקאמפס מורידים את חסמי הכניסה בפני סטודנטים המעוניינים ללמוד תכנות באופן סדור. בסך הכל, מאות תלמידים בשנה בישראל משתתפים בתוכניות אלה ומפתחים ציפיות לגבי קריירה מתגמלת. האם התוכניות האלה, במתכונת האינטנסיבית והמיקוד המעשי שלהן, מעודדות את הברירה הטבעית של מתכנתים טובים — או שאולי הן מציפות את השוק במועמדים חסרי ניסיון, שבנסיבות אחרות לא היו משקיעים את מיטב כספם וזמנם בלימודים אלה?

אדם ענבר
מגד גוזני

"יש אי־הבנה ענקית לגבי מה זה טכנולוגיה. אנשים חושבים שצריך להיוולד במטריקס כדי לכתוב קוד — אבל במציאות יש ספקטרום רחב מאוד"

בארה"ב גופי התקשורת מדווחים כי במקרים רבים, התקווה שהקורסים המזורזים יכשירו דור חדש של מתכנתים מיומנים — מתבדה, וכי כמה מבתי הספר שנפתחו מכרו אשליות לסטודנטים. אחד מבתי הספר בקליפורניה, קודינג האוס, נסגר לאחר שדיווח על שיעורי השמה פנומנליים (95%) והציג רשימה מפוארת של עשרות חברות שבהן מועסקים בוגריו. בדיקה של הרגולטור המפקח על בתי הספר לתכנות במדינה (BPPE) מצאה כי שיעור ההשמה האמיתי של בית הספר היה קרוב יותר ל–80% וכי שני בוגרים בלבד הועסקו בחברות המוצגות. הדוברים של גוגל, סיסקו ואוטודסק השיבו כי אינם מעסיקים בוגרים של הכשרות כאלה לפני שהם צוברים ניסיון נוסף בתעשייה.

השוק הישראלי של הבוטקאמפס נחשב נקי, ועדיין צעיר יחסית, אך לא פעם גם הוא מצטיין בהבטחות שיווקיות מופרכות. למשל, באחד מבתי הספר נאמר לנציג שנשלח מטעמנו כי בתום חודשי ההכשרה, "הבוגרים יוצאים עם ידע של בוגרי תואר עם שלוש שנות ניסיון".

בוגרי הבוטקאמפס כבר השתלבו בחברות כמו אינטל, צ'ק פוינט, קוואלקום וסולאראדג' וסטארט־אפים כמו צ'קמרקס, טאבולה, ווקמי והולה. אולם התוכניות בארץ עדיין מתמודדות עם סקפטיות מצד מעסיקים, כך שנדרשת עוד עבודה מצד התוכניות והבוגרים כדי לצבור מוניטין ולשכנע כי המודל בר קיימא. הבוגרים מעדיפים לעתים לספר כי למדו לתכנת לבד — ולא לחשוף כי עשו זאת דרך תוכנית הכשרה מזורזת. "יש לי בוגרים שעובדים באפל ומיקרוסופט, שמחקו בלינקדאין שלהם את העובדה שלמדו אצלי", סיפר לנו אחד ממנהלי הבוטקאמפס לאחרונה.

סמנכ"ל באחת מחברות ההיי־טק הבולטות בישראל אמר: "בניגוד לאוניברסיטאות או ליחידות בצה"ל, לא עולה לי לראש איזו תוכנית הכשרה פרטית שהיא אקסקלוסיבית או יוקרתית, שאני אומר — 'את הבוגרים שלה אני חייב לגייס'". עד שסיפרנו לו, אותו סמנכ"ל לא ידע שאחד מראשי צוות הפיתוח שלו הוא בוגר של אחת התוכניות האלה."למנהלי משאבי האנוש יש עדיין הסתייגות מעצם היומרה לדחוס לחודשים ספורים את מה שהסטודנטים החדים של האוניברסיטאות הנחשבות לומדים במשך ארבע שנים", אומר יואב מלמד, מרצה לבניית קריירה ומייסד קבוצת הפייסבוק "משרות היי־טק ושיווק ללא ניסיון". "ייתכן שהגישה המקובעת הזאת עוד תשתנה בתוך שנים ספורות. זה יקרה ככל שבוגרים רבים יותר של המסלול האלטרנטיבי הזה יצליחו להתברג בעמדות ניהול בצוותי פיתוח".

על הספקנות הזאת של המעסיקים אומר אדם ענבר, מייסד הבוטקאמפ Flatiron School מניו יורק, שנמכר באחרונה ל–WeWork: "אני חושב שיש אי־הבנה ענקית לגבי מה זה טכנולוגיה, ואנשים חושבים שצריך להיוולד במטריקס כדי לכתוב קוד. במציאות יש ספקטרום רחב, ומפני שהתחום הזה נוצר כל כך מהר, אנחנו עדיין מסתכלים עליו וקוראים לו 'מדעי המחשב'. אבל פעם קראנו לכל המדעים 'מדעי הארץ', ולא הפרדנו בין ביולוגיה לפיזיקה, לכימיה אורגנית ומולקולרית. נדרשו המון שנים של תחכום כדי להגיע לזה", הוא אמר ל–TheMarker בראיון לפני כמה חודשים. "בשוק העבודה כיום יש ספקטרום רחב — יש מישהו שכותב את מנוע החיפוש בגוגל, ובשביל זה, ככל הנראה צריך דוקטורט במתמטיקה; יש אחר שיוצר תבניות למייל — ובשביל זה צריך שבועיים של הכשרה, ואולי מעט חוש עיצוב; ויש את כל מאות הדברים שבאמצע. מתכנתים אינם יושבים רק בסטארט־אפים או באינטל. יש אלפי חברות שאינן יכולות להתקדם בלי טכנולוגיה. 'ניו יורק טיימס' משלם למתכנתים יותר מסטארט־אפים, וגם בבנקים, ברשתות אופנה ובמרכולים יש מתכנתים".

קודינג אקדמי
עופר וקנין

עשרות שעות של למידה עצמאית

"יצאתי מדוכא לגמרי, כתבתי את השאלות על דף והלכתי ללמוד לבד באינטרנט. כשהצלחתי בכל זאת להשיג את העבודה הראשונה, אחרי עשרות שעות של השקעה בלמידה עצמאית והשלמת מידע, הבנתי שחסרים לי דברים נוספים"

ברשות החדשנות סבורים שהתרומה של הבוטקאמפס חיובית — ושהם מסייעים לתלמידים להגיע מהר יותר להישגים ולהתאים את עצמם לדרישות השוק. "הבוטקאמפס יכולים להיות פתרון מצוין להרבה אנשים עם יכולות גבוהות שבחרו כיוון אחר ולא ילכו עכשיו לאוניברסיטה לעוד ארבע שנים", אומרת נעמי קריגר־כרמי, ראש הזירה החברתית־ציבורית ברשות החדשנות. "גם בוגרי מכללות שאינם משיגים את התפקיד הראשון בתעשייה, יכולים בעזרת הבוטקאמפס להשלים פערים של ידע וניסיון. יש אוכלוסיות שזו יכולה להיות מהפכה עבורן. יש למשל ערבים שלמדו בטכניון אבל לא מצאו עבודה בתחום, והלכו להיות מורים — ועכשיו, אחרי חמש שנים, הם רוצים לחזור לתעשייה, אבל הידע שלהם קצת ישן".

יואב מלמד
מזל שופן

"למנהלי משאבי האנוש יש הסתייגות מהיומרה לדחוס לחודשים ספורים את מה שהסטודנטים החדים של האוניברסיטאות הנחשבות לומדים במשך ארבע שנים. ייתכן שהגישה המקובעת הזאת עוד תשתנה בתוך שנים ספורות. זה יקרה ככל שבוגרים רבים יותר של המסלול האלטרנטיבי הזה יצליחו להתברג בעמדות ניהול בצוותי פיתוח"

חברת Triplebyte האמריקאית מסייעת בהשמת מתכנתים בחברות כמו דרופבוקס, אפל ורדיט. את הראיונות שלה היא מבצעת בצורה "עיוורת" מבלי לדעת מה הרקע הלימודי של המועמדים ורק בהתבסס על הרמה הטכנית שלהם. ב–2016 החברה ביצעה מחקר רוחבי על 150 בוגרי תואר במדעי המחשב ו–100 בוגרי בוטקאמפס, שהושמו דרכה. את המסקנות היא ניסחה כך: "מצאנו כי קבוצת בוגרי הבוטקאמפס טובים יותר בתכנות Web ובכתיבת קוד נקי ומודולרי, וגרועים באלגוריתמים ובהבנה כיצד מחשבים פועלים — אולם בשורה התחתונה, שתי הקבוצות הצליחו בעבודה בצורה דומה למדי...חברת מסדי נתונים או נהיגה אוטונומית כנראה צריכה להיצמד לאנשים עם תואר אקדמי, אבל מרבית החברות זקוקות למתכנתים כדי לפתור בעיות מעשיות באינטרנט, ועבורן מצאנו כי בוגרי הבוטקאמפס הם תחרותיים לחלוטין".

בוגרי התארים בתחומי ההיי־טק באוניברסיטאות נחשבים למובילים בתחומם, אבל הם מסיימים את הלימודים כמעט ללא ניסיון מעשי. כדי להיענות לטכנולוגיות החדשות ביותר של התעשייה יש צורך בעדכון תכוף של תוכנית הלימודים — מה שאוניברסיטאות מתקשות לעשות. פתיחה או שינוי תארים קיימים דורשים הליך של תכנון ואישורים שונים מול המועצה להשכלה גבוהה. הבוטקאמפס, לעומת זאת, אינם מפוקחים, אך המנגנון הביורוקרטי שלהם קל, והם מסוגלים לעדכן במהירות את חומרי הלימוד שלהם לצרכים המשתנים של התעשייה. 

עם זאת, לא כל התוכניות נותנות את אותו הערך לתלמידים. "הגעתי לראיון העבודה הראשון שלי למשרה של מפתח אפליקציות iOS בחברה גדולה בהרצליה, והוא הסתיים למרבה המבוכה אחרי שתי שאלות טכניות שלא ידעתי להשיב עליהן", מספר עידן, בוגר של אחת התוכניות. "בראיון התמקדו ב–Design Patterns (תבניות עיצוב), ולא היה לי מושג על מה הם מדברים. בדיעבד התברר לי שאני יודע מה זה, אבל היו חסרים לי המושגים התיאורטיים — הסלנג הבסיסי שמשותף למתכנתים.

"יצאתי מדוכא לגמרי. כתבתי את השאלות על דף והלכתי ללמוד לבד באינטרנט. כשהצלחתי בכל זאת להשיג את העבודה הראשונה, אחרי עשרות שעות של השקעה בלמידה עצמאית והשלמת מידע, הבנתי שחסרים לי דברים נוספים. למשל, בפרקטיקה של העבודה המעשית נתקלתי ב–Code Review (סקר קוד), תהליך שבו מתכנת בכיר קורא ומבקר את הקוד שכתבתי — והבנתי שאני אמנם כותב דברים שעובדים, אבל בבלאגן חסר צורה".

החוויה לא מנעה מעידן להירשם לאחרונה לתוכנית נוספת בתחום פיתוח ה–Web. אחד הלקחים שלו בנוגע לתוכניות הכשרה לתפקידי פיתוח נוגע לתיאום הציפיות: "הקורס אינו מתכון וערובה למציאת עבודה, וצריך המון השקעה אחרי הקורס, לרבות יצירת נטוורקינג בתוך התעשייה. בוגר קורס הוא בתחתית שרשרת המזון בהיי־טק והוא אינו במצב שמאפשר לשאת ולתת על משרה, אלא מה שהוא מוצא, עליו לקחת — אפילו בשכר מינימום. בחצי השנה הראשונה השתכרתי בשכר מינימום, ואחרי חצי שנה הגעתי ל–12 אלף שקל בחודש, כולל תנאים של היי־טק כמו ימי חופשה וקרן השתלמות. מלבד זה, עיקר הקושי הוא לא במשך ההכשרה, אלא בכך שכשמסיימים אותה צריך לשבת לבד כמה חודשים וליצור תיק עבודות מכובד יותר ממה שהספקת ליצור בתוכנית".

המשיכו לקרוא: שלוש שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים בוטקאמפ לתכנות 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות