תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גוגל נגד אמזון, נטפליקס נגד דיסני: מי ינצח בקרבות הגדולים של 2018?

לכתבה
עובדי חברת עליבאבא, ביום הרווקים הסיני, בנובמבר האחרון/אי־פי

מי תציע את שירות הסטרימינג הטוב ביותר, מי תשלוט בשוק העוזרים הקוליים ומי תספק את חוויית המציאות הווירטואלית המושלמת? אלה הקרבות הגדולים שצפויים השנה בין ענקיות הטכנולוגיה

3תגובות

שוק העוזרים הקוליים: גוגל נגד אמזון

2018 רק התחילה, אבל גוגל כבר סימנה השבוע את גזרת המאבק החשובה ביותר שלה השנה, וגם את היריב המסוכן ביותר עבורה: אמזון והשליטה בשוק העוזרים הקוליים. אחרי שנים רבות שבהן שמרה על פרופיל נמוך יחסית ב–CES, תערוכת האלקטרוניקה הבידורית הגדולה בעולם המתקיימת בימים אלה בלאס וגאס, השנה הרימה גוגל את הרף וכבשה את הנוף של עיר ההימורים. מלבד ביתן ענק שעל ראשו מתנוסס השלט "היי גוגל" — הפקודה הקולית שמפעילה את שירות גוגל אסיסטנט — השתלטה ענקית הטכנולוגיה גם על הרכבת המהירה שחוצה את עיר ההימורים ומשנעת את העיתונאים ובאי הכנס מאזור המלונות לאולמות הכנס בקצה השני של העיר.

למען האמת, אמזון לא יוצאת מגדרה כדי להפגין נוכחות רשמית גדולה מדי בכנס הטכנולוגיה החשוב בעולם, מכיוון שכולם עושים בשבילה את העבודה. בשנה שעברה, למשל, אפשר היה להכתיר את אמזון כמנצחת הגדולה של האירוע, בזכות אלקסה — העוזרת הקולית שלה. למבקר בתערוכה זה נראה כאילו אלקסה השתלטה על כל מוצרי האלקטרוניקה הביתיים וגם על אלה שמחוץ לבית. בגוגל הביטו בקנאה על ההישגים שאמזון רשמה לעצמה, והחליטו שהשנה אי אפשר להפקיר את הגזרה ללא משמר.

אחרי שניצחה במהפכת האינטרנט עם מנוע החיפוש ובמהפכת המובייל עם האנדרואיד, גוגל מצהירה כעת כי הממשק הקולי הוא השלב הבא באינטראקציה שבין האדם למכונה. בין אם בבית, במכונית או באמצעות הסמארטפון, בשנים הקרובות נראה יותר ויותר אנשים משתמשים בקולם במקום באצבעות כדי לבצע מטלות דיגיטליות בעולם הפיזי. כל משתמש כזה הוא צרכן בפוטנציה שממנו ניתן להפיק רווח כספי או נתון בעל ערך כלשהו. אמזון נמצאת כבר עמוק בתוך השלב הזה, בינתיים ללא תחרות אמיתית. גוגל היא חברת הטכנולוגיה היחידה שמסוגלת לקרוא עליה תיגר.

הרכבת עם שלטי "היי גוגל", השבוע בלאס וגאס
ALEX WONG/אי־אף־פי

העוזרים הקוליים הם הפלטפורמה החשובה ביותר של ענקיות הדיגיטל במאבק על הדומיננטיות העסקית. גם אפל (עם סירי), מיקרוסופט (קורטנה), סמסונג (ביקסבי) ויבמ (ווטסון) מנסות להשתלב בתחום, אבל בינתיים הקרב האמיתי הוא בין אמזון לגוגל, וכל השאר משתרכות הרחק מאחור. אלקסה של אמזון נהנית מיתרון הראשוניות בשוק: המותג שלה פופולרי ביותר והיא נהפכה למעשה לסמל של העוזרים הקוליים (בניגוד לסירי של אפל, שלא הצליחה להוכיח את יכולותיה). עד היום נמכרו כבר יותר מ–10 מיליון מכשירי "אקו" של אמזון שדרכם מתקשרים המשתמשים עם אלקסה, עורכים באמצעותה קניות ומפעילים מכשירים בבית החכם, וככל שיותר אנשים משתמשים ביכולות הבינה המלאכותית שמניעה אותה — כך נהפכת אלקסה לחכמה עוד יותר.

סקר שנערך לפני כחצי שנה הצביע על כך שאלקסה שולטת כיום ביותר מ–15 אלף מיומנויות, מביצוע משימות כמו הדלקה או כיבוי של מכשירים שמחוברים לרשת, הוספת עדכונים מאתרי חדשות ועד הזמנה של מוצרים מהחנות המקוונת. לעומת זאת, יישומי גוגל אסיסטנט נמצאים כיום הרחק מאחור עם לא יותר מכמה מאות מיומנויות, וזאת כנראה אחת הסיבות שבגללן החליטו השנה בגוגל להיכנס לתחום בכל הכוח.

גוגל אסיסטנט נמצא כמעט בכל סמארטפון, ובאחרונה דיווחה החברה כי האפליקציה מותקנת כבר ב–400 מיליון מכשירים, כולל אייפונים של אפל, וכי עד היום נמכרו יותר מ–7 מיליון רמקולים של מכשיר גוגל הום. בנוסף, תשתיות הבינה המלאכותית של גוגל אינן נופלות ואולי טובות אף יותר מאלה של אמזון, אלא שבמגרש הזה יש יתרון עצום לגודל ולפריסה. ככל שיותר אנשים משתמשים במכשירים — באלקסה או בגוגל הום — כך יש למפתחים וליזמים מוטיווציה לפתח אפליקציות ייעודיות, ובהתאם כמות המיומנויות עולה והשימושיות של המכשיר גוברת.

ההתגוששות בין שתי הענקיות בתחום העוזרים הקוליים תתנהל בשנה־שנתיים הקרובות במלוא הכוח, אבל מעל לראשו של הצרכן הישראלי, מכיוון שעברית עדיין לא נמצאת בראש רשימת השפות המועדפות שלהן. היכולת לתקשר קולית עם המכונות ובצורה מושלמת היא מרכיב קריטי במהירות החדירה לשווקים וכרגע עיקר המאמצים מופנים לדוברי האנגלית. אפילו שפות פופולריות יותר, כמו גרמנית וספרדית, שמשרתות קהל צרכנים גדול ובעל אמצעים, נמצאות עדיין בשלבי ניסוי בלבד בשתי הפלטפורמות המובילות. הזרקורים מופנים כעת לפיתוחים חדשים, כמו משקפיים שמופעלים באמצעות אלקסה, או רמקולים של גוגל הום שכוללים גם מסך תצוגה.

הצפייה בסטרימינג: דיסני נגד נטפליקס

למרות ההשפעה המוגזמת שלה על חיי הצרכנים כבר יותר מ–50 שנה, מעולם לא היה המאבק על הטלוויזיה קשה כמו בעשור האחרון. התחרות כבר מזמן אינה באיזה ספק לבחור או לאילו ערוצים לזפזפ. לכל אלה נוספו בשנים האחרונות רבדים עמוקים יותר, כמו לאיזו פלטפורמה להירשם, באיזה מהמסכים לצפות בתוכן, וכמובן — מתי הכי נוח לצרוך את השידור. לתוך עולם שנשלט על ידי חברות תשתיות (כבלים ולוויין) וחברות התוכן (ערוצים ואולפני ההפקה) נכנסו בסערה שחקנים חדשים, יעילים ועוצמתיים שמערערים על הסדר הישן והפשוט. נטפליקס, אמזון טי.וי, הולו ודומיהם מכים ללא רחם בחברות העולם הישן, שדיסני — תאגיד הבידור הבידור המצליח בעולם — הוא אחד הסמלים שלו.

בחודשים האחרונים מבצעת ענקית המדיה שורה של מהלכים עסקיים (מתחייבים ובריאים לשורת הרווח), שקוראים תיגר על נטפליקס, סמל מהפכת הדיגיטל בטלוויזיה. ההודעה של דיסני באוגוסט 2017 שלפיה היא תשיק בשנתיים הקרובות שני שירותי סטרימינג (שידורי וידאו על גבי האינטרנט) היתה הטיל הראשון שהוצב בחזית מול נטפליקס. אחד מהם, שיושק כבר השנה, ייבנה סביב תכני ספורט מ–ESPN, ערוץ הספורט השייך לה, והשני, שיגיע ב–2019, יתבסס על סרטי דיסני ופיקסאר ותוכניות טלוויזיה.

המפסידה העיקרית מהצעד הזה היא נטפליקס, שתאבד את הגישה לסרטים חדשים ואטרקטיביים מאולפני דיסני ופיקסאר, אבל גם חברות הכבלים, שמשלמות לדיסני סכומים נאים עבור זכויות להפצת ערוצים שבבעלותה, כמו ערוצי הספורט הפופולריים של ESPN וערוצי ילדים ובידור.

אבל דיסני לא הסתפקה רק בהצבת טיל, אלא חימשה אותו בנשק עוצמתי ביותר: רכישת רוב אימפריית הסרטים והתוכן הטלוויזיוני של חברת פוקס המאה ה–21. העסקה, בשווי 66 מיליארד דולר, מרחיבה את היצע התוכן של דיסני בתחום הסטרימינג, וכוללת את אולפני הסרטים של פוקס ("אקס מן" ו"כוכב הקופים"), רשתות כבלים אזוריות, הנתח של פוקס בשירות הסטרימינג הולו, רשתות כבלים כמו FX ונשיונל ג'יאוגרפיק; ונתחים ברשת סקיי הבריטית וסטאר TV ההודית. במקביל, מתכננת דיסני להוציא מנטפליקס סרטים וסדרות מאולפניה, כמו סרטי פיקסאר, מארוול וסרטי "מלחמת הכוכבים".

מתוך "מלחמת הכוכבים"
אי־פי

הצעד הטקטי הזה של דיסני צפוי לטלטל בשנה הקרובה את תעשיית התוכן הטלוויזיוני ולאלץ את השוק להיכנס לרכישות ומיזוגים שיעצימו את הריכוזיות בענף. לא פשוט לטלטל את תעשיית הבידור האמריקאית, אך נטפליקס הצליחה לעשות זאת, וסחפה אחריה עוד כמה גופים דיגיטליים עם גב כלכלי חזק.

החברות הגדולות והוותיקות עושות הכל כדי לדכא את התחרות מולן ולדחוק את הגורמים החדשים. אמזון שופכת מיליארדי דולרים בשנה על תוכן אך לא ממש נוסקת, יוטיוב של גוגל לא מצליחה להתבסס כפלטפורמת סטרימינג, וגם פייסבוק — שפיזרה הצהרת כוונות — עדיין לא מהווה תחרות.

בינתיים רק נטפליקס מצליחה — לפחות תדמיתית וצרכנית — להוציא את החברות הוותיקות משיווי משקל. מבחינה עסקית, למרות עלייה מתמדת בחמש השנים האחרונות בערך המניה, המשקיעים עדיין מסתכלים עליה כעל חברה "על המדף" ומחכה לקונה שיגאל אותה מהוצאות התוכן והטכנולוגיה האדירות שהביאו אותה עד הלום. דיסני, שהיתה עד לאחרונה אחת המועמדות המובילות לרכוש את נטפליקס, סימנה את המטרה שלה מחדש. כעת היא אוגרת תחמושת ויכולות קרביות כדי להיות מוכנה לקרב האמיתי שיגיע בקרוב מצד הרוכש של נטפליקס. אם זאת תהיה אחת המפלצות הדיגיטליות החדשות — צפויה לנו מלחמה בסדר גודל גרעיני בגזרת הסטרימינג.

החדירה לפרטיות: המעצמות הישנות נגד השליטים החדשים

שני כוחות אדירים מובילים כיום את הדיון סביב סוגיות הפרטיות: מפלצות הטכנולוגיה, שהן המעצמות החדשות מצד אחד, ומנגד המעצמות הישנות, הממשלות. את הטון, התוכן והמוטיווציה מספקות ענקיות הדיגיטל שמושכות לכיוון הפתיחות, הסרת ההגבלות ועיצוב מחודש של דעת הקהל, ומהצד השני ניצבים הגופים הריבוניים והממשלות, שמטילים את כל כובד משקלם ובשם זכויות האזרחים מנסים לעצור את הסחף. בלב הקרב הזה נמצא, כרגיל האדם — שעבור צד אחד נחשב לאזרח, ועבור הצד השני הוא צרכן. אם מתבוננים מתבוננים היטב בפרטים הקטנים, אפשר לראות ששני הצדדים בכלל לא מנוגדים בדעותיהם, ושהמאבק מתנהל מעל לראשו של האזרח־צרכן.

המאבק האמיתי בין הכוחות האדירים האלה הוא בעצם על השליטה במידע: מי שיחזיק ביותר מידע על הצרכנים־אזרחים הוא זה שישלוט בהם, ובאמצעותם גם בעולם. בשם הדאגה לפרטיות מגוננות הממשלות הריבוניות על אחד הנכסים החשובים ביותר עבורם: מידע על האזרחים. הממשלות לא מוכנות לאפשר לגופים אחרים, עוצמתיים, לשאוב את כוחם מאותו מידע שעד היום איפשר להן לשלוט באזרחים. הגופים המסחריים, מנגד, מגיבים במהירות, ביצירתיות ובעזרת משאבים כלכליים אדירים כדי לנצל לטובתם את מידע שהם אוספים מהצרכנים, ולרתום אותו לצרכיהם. האינטרס המוביל שלהם הוא לחלץ כמה שיותר מידע על המשתמשים, כדי למקסם מהם את הרווחים.

הפגנה נגד ארה"ב בברלין
אי־פי

כל צד במאבק משתמש בטקטיקה אחרת כדי לגונן על הנכסים, וסביר להניח שבשנה הקרובה יגברו התדירות והעוצמה של השימוש בטקטיקות האלה. הממשלות מאגפות את החברות המסחריות בתנועת מלקחיים: מצד אחד הן זורעות פחד בקרב האזרחים ("עוקבים אחריכם", "אוספים עליכם מידע", "מפרים את זכויותיכם", "חודרים לכם לפרטיות"), ובמקביל מחוקקות חוקים שיגבילו את היכולת של הגופים המסחריים להתעצם ולהתחמש. מעצמות הדיגיטל, מצדן, מבטיחות לצרכנים עולם אוטופי של לחם ושעשועים — שירותים יעילים, בידור זמין ומוצרים חינמיים. המעקב, האיסוף, החדירה והשימוש בפרטים האישיים, הן אומרות לצרכנים, הם תשלום זניח לעומת איכות החיים שבה תזכו אם תשתפו אותנו.

המאבק בין הצדדים יגיע לשיא במאי הקרוב, בעקבות כניסתה לתוקף של רגולציית GDPR — שורת חוקים, הנחיות וכללים משפטיים, שבאמצעותם מנסה האיחוד האירופי להגדיר מחדש את מונח הפרטיות. הכללים האלה יחולו על כל חברה שמספקת שירותים דיגיטליים לאזרחי־צרכני מדינות האיחוד, ובעצם על כל חברה מסחרית שבעולם. בינתיים נראה כי ידן של החברות המסחריות על העליונה — גם בגלל העובדה שהן יעילות יותר וגם בזכות העובדה שהן "באות בטוב" לצרכנים (לעומת ההפחדה של הממשלות). אבל בעיקר עומדת לצדן העובדה שהמונח "פרטיות" הולך ומאבד במהירות מסחררת את כוח ההרתעה שלו. בעידן שבו הגבולות החברתיים והתרבותיים מיטשטשים ונופלים, בתקופה שבה המידע עובר מצד לצד ללא עיכוב ובזמן שבו הפרט מתערבב ונמהל בכלל — משמעות המונח "פרטיות" משתנה לחלוטין.

השינויים החברתיים־תרבותיים המהירים שמכתיבה הטכנולוגיה ישבשו ככל הנראה גם את הכללים החדשים שמקוות הממשלות ליישם השנה. כמו בתהליכים רבים של הטמעת חוקים חדשים, בהתחלה יוגשו תביעות ייצוגיות נגד חברות ענק — כמו גוגל, אפל, אמזון ופייסבוק — בטענה שהפרו את כללי GDPR החדשים. מתוך הדיונים בעניין התביעות האלה ייקבעו תקדימים משפטיים, והרגולטור ייאלץ לפרט ולנסח הנחיות חדשות. משיכת החבל הזאת, שתתלהט השנה בין שליטי העולם הישן לשליטי עולם החדש, לא תהיה סביב שאלת הפרטיות, אלא על השאלה מי יקבע מה היא בעצם הפרטיות ועל ההחלטה אם הפרטיות היא זכות פוליטית מדינית אזרחית, או זכות צרכנית מסחרית תועלתנית.

שירותי הענן: מיקרוסופט נגד אמזון

אי־שם בשמים, הרחק מעל ראשינו, מתחוללים בכל רגע נתון קרבות שליטה אווירית קשים: אמזון, שעד זמן לא רב שלטה בענן ללא מתחרים, הולכת ומאבדת את מעמדה לנוכח מתקפות של יריביה, ובראשם מיקרוסופט. אמזון ווב סרוויסס (AWS), שירותי הענן של אמזון, הם מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, וההכנסות ממנו זינקו ברבעון השלישי של 2017 ב–42% לעומת התקופה המקבילה ב–2016, והניבו לענקית המסחר המקוון 4.58 מיליארד דולר.

לתוך השוק המתפתח הזה — שרק יגדל בשנים הקרובות — הזדחלה בשקט וביעילות הענקית המנומנמת והשמרנית מרדמונד. מיקרוסופט, בעידן המנכ"ל סאטיה נאדלה, הצליחה לצמוח במהירות בעולם הענן ולאתגר את המובילה אמזון. אם מתייחסים לשירותים הבסיסיים כמו אחסון מידע ומחשוב, שירות הענן של מיקרוסופט הוא קטן בהרבה מזה של אמזון. אבל אם מוסיפים את שירותי יישומי הרשת של מיקרוסופט, כמו אופיס 365 ואפליקציות אחרות לעסקים, מיקרוסופט משתווה בגודלה לאמזון. ההערכה היא כי ההכנסות השנתיות של שתי החברות ממחשוב הענן מגיעות לאותו סכום — 14 מיליארד דולר. ב–2018 מיקרוסופט מתכננת להגיע להכנסות של 20 מיליארד דולר ממחשוב ענן — חמישית מכלל ההכנסות הצפויות של החברה — ובכך להדיח את אמזון מהפסגה.

מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. החברה צמחה במהירות בעולם הענן ומאתגרת את אמזון
עופר וקנין

שירותי ענן הם לא רק מקור הכנסות צומח ומתפתח, אלא למעשה שם קוד להובלת חדשנות, ולכן המלחמה בין השתיים אינה רק על נתחי שוק, אלא גם על עליונות טכנולוגית. הרחק מאחורי שתי היריבות האלה מתקדמים במהירות גם גייסות הענן של גוגל, יבמ ועליבאבא הסינית, וכל השחקניות בתחום רואות לנגד עיניהן את הבוננזה העתידית של הענן — תעשיית הבינה המלאכותית (AI).

כל החברות, מענקיות הטכנולוגיה ועד מפתחות האפליקציות הקטנות, זקוקות לשני הכלים החשובים ביותר שמספק הענן — מקום אחסון לכמויות הדאטה האדירות שהן אוגרות ולכלי ניתוח חכמים. ספקית שירותי הענן שתציע ללקוחות שלה את שירותי הבינה המלאכותית המקיפים והמתקדמים ביותר, תכבול אותם אליה למשך שנים רבות. מי מבין ספקיות שירותי הענן החכמים שתאגור יותר לקוחות ויותר דאטה — היא זאת שתוכל לפתח את יישומי הבינה המלאכותית שלה במהירות גדולה יותר.

הענן מעניק ללקוחותיו גם זמינות של כוח מחשוב בעלות נמוכה וליישומים של למידה חישובית ובכך מסייע להם לשפר ביצועים, לחסוך בזמן ובהוצאות ולייעל את השירות שהם עצמם נותנים ללקוחותיהם ולמקסם את התשואה. אמנם לשוק הגדל של שירותי הענן נכנסות עוד ועוד חברות שמבינות את הפוטנציאל האדיר שלו, אבל ככל שהתחרות בענף גוברת, כך יורדים גם המחירים של השירותים השונים. העובדה הזאת היא בשורה רעה עבור אמזון, שהתרגלה לבדידות המזהרת בצמרת ונסמכה במשך כמה שנים על הרווחים מחטיבת הענן שלה. מנגד, למיקרוסופט יש יתרון עצום, על המתחרה בזכות כמות מזומן עצומה בקופה ותזרימי מזומן עצומים שמגיעים מפעילויות אחרות שלה.

עולמות המציאות הווירטואלית: פייסבוק נגד מג'יק ליפ

כבר לפני שלוש שנים הצהיר מייסד פייסבוק מארק צוקרברג כי תכני המציאות המדומה (VR) הם הפלטפורמה העתידית של פייסבוק, וכי זו תהיה דרך המחשוב והתקשורת המרכזית שתחליף את הסמארטפונים. ההצהרה הפומבית והנחרצת של צוקרברג הכניסה את עולם הטכנולוגיה לאקסטזה נדירה, ובן־לילה צצו מאות ואלפי חברות שמיהרו לרכוב על הגל.

אלא שהחגיגה היתה מוקדמת מדי. די מהר התברר שתוכני מציאות מדומה יקרים מאוד להפקה, ושהטכנולוגיה המובטחת עדיין לא מסוגלת לספק את החוויה המושלמת, ואף פחות מזה. כיום נותרו במרוץ רק גופים חזקים פיננסית, והמיקוד עבר ממציאות וירטואלית למציאות רבודה (AR), או מציאות משולבת. בניגוד לחברות רבות שההתלהבות שלהן מהצעצועים החדשים הצטננה מעט, בפייסבוק לא זזים במילימטר מהמתווה שהציג המייסד, והיא משקיעה משאבים אדירים בדחיפת אוקיולוס ריפט, פלטפורמת המציאות הווירטואלית שרכשה ב–2014 תמורת כ–2 מיליארד דולר.

חוויית השימוש באוקיולוס ריפט מדהימה ומדויקת: אתה מרכיב את המשקפיים ונשאב לתוך עולמות אחרים. לא מדובר רק באיכות התכנים הוויזואליים וברמת הגימור המדהימה שלהם, אלא גם באיכות הסאונד שעוטף את המשתמש מכל כיוון ומלווה אותו לכל מקום שאליו יסתכל. בחזונו רואה צוקרברג את מיליארדי החברים ברשת שלו יושבים איש־איש בביתו עם משקפי אוקיולוס, ובמקום לשלוח לייקים וטוקבקים טקסטואליים, הם מושיטים זה לזה ידיים בלחיצה וירטואלית ומשוחחים זה עם זה בחלל וירטואלי שבחרו. ככה צוקרברג מדמיין את העתיד של פייסבוק — ולשם הוא דוחף את פלטפורמת ה–VR של החברה.

מהצד השני של הזירה עומדת חברה מבטיחה שמושכת את הענף דווקא לכיוון המציאות הרבודה, המועשרת — כלומר לעולמות שמשלבים בנוף המציאותי הבסיסי רבדים וירטואליים. חברת נינטנדו הציפה את הפלטפורמה לפני כשנתיים כשסחפה את העולם לשיגעון הפוקימון, ששילב בין מצלמת הסמארטפון לשכבת המשחק שהוטמעה במרחב האמיתי. ואולם לפני כמה שבועות חשפה סוף־סוף החברה המסתורית מג'יק ליפ את המוצר שלה — מערכת המציאות הרבודה Magic Leap One, המורכבת משלושה חלקים: משקפי מציאות רבודה, מחשב קטנטן ובקר תנועת ידיים (סוג של ג'ויסטיק). החבילה המעוצבת הזאת אמורה לספק למעריצי התחום — גיימרים, יוצרי מדיה וחולמי סושיאל — את הדור הבא של פלטפורמת המציאות הרבודה.

משקפי מציאות מגומה מתוך כנס CES 2017
בלומברג

פייסבוק לא מתכוונת לעשות למג'יק ליפ חיים קלים, מכיוון שעל הכף מונחים מיליארדי דולרים של השקעות בשני הצדדים ומיליארדים רבים של רווחים — אם וכאשר אחד הפורמטים יתפוס את השוק. המערכת של מג'יק ליפ מעוצבת וקלה יותר בהשוואה לאוקיולוס ריפט. גם הטכנולוגיה והגישה של מג'יק ליפ למציאות רבודה חדשניות ביותר: הצגת עצמים וירטואליים בתוך שדה הראייה של המשתמש, תוך שהמערכת סורקת את העצמים שבמציאות הפיזית ומציירת אותם גרפית, מחדש. הבעיה העיקרית של מג׳יק ליפ היא אמון המשקיעים בחברה, שככל שעובר הזמן הולך ומתפוגג. למרות גב של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ועליבאבא, גיוסים של יותר ממיליארד דולר ושווי של יותר מ–2 מיליארד דולר — החברה עדיין לא הציגה מוצר, גם לא למפתחים.

כאן הנקודה החשובה: אחרי הטכנולוגיה, התוכן הוא הרכיב החשוב ביותר והפלטפורמה שתמשוך לתוכה יותר מפתחים ויותר יוצרי תוכן — היא זאת שתיטול את ההובלה. אוקיולוס ומג'יק ליפ הן לא יותר מכלי, שהחברות אחראיות רק על הטכנולוגיה והתשתיות שלו. את הפרקטיקה אמור להמציא השוק, כפי שקרה לתעשיית המובייל עם מהפכת הסמארטפונים — כל יזם וחברה יכולים להשתמש בתשתית כדי לקחת את היכולות שלה למקומות שאפילו ממציאי הטכנולוגיה לא חשבו עליהם. צוקרברג רואה כיצד אוקיולוס משרתת את קהילת החברים בפייסבוק, אבל במקביל פתח את מסדי הנתונים של הפלטפורמה ליזמים חיצוניים והוריד את מחיר המכשירים לרמה סבירה עבור מפתחים עצמאיים — 500 דולר. במג'יק ליפ יצטרכו להזדרז עם לוח הזמנים ולעמוד בהבטחה לשחרר מכשירים למפתחים בחודשים הקרובים, במחיר קצת פחות אטרקטיבי של יותר מ–1,000 דולר.

כל הזירות הטכנולוגיות: סין נגד העולם

השיר "כל דבר שאתה עושה — אני עושה טוב יותר" הוא ללא ספק הפסקול המייצג ביותר את מרוץ החימוש הטכנולוגי בין סין לבין שאר העולם. הכוח החזק ביותר שניצב מול סין במלחמה הזאת (ובמקרה הזה, באמת אפשר לכנות את התחרות הזאת "מלחמה") הוא כמובן ארה"ב, שרוב חברות הטכנולוגיה המובילות יצאו ממנה, אבל כולן שואבות את כוחן מחדירה לכל מדינה אפשרית. חוץ מסין.

על כל חברת ענק שלא קמה ומתפתחת בארה"ב, באירופה ובמזרח הקרוב, קיימת חברת מראה סינית שמספקת ל–1.4 מיליארד תושביה את אותו שירות ולעתים קרובות גם בצורה טובה יותר. מול גוגל, למשל, יש לסינים את באידו; מול אמזון קמה עליבאבא; מול פייסבוק ו–ווטסאפ יש את טנסנט וויצ׳אט; ומול אפל (וסמסונג הקוריאנית) שיאומי שולטת.

היתרון הסיני ברור: מה שהמשטר חפץ ביקרו — יקבל את מקסימום הדחיפה והעידוד עד לרמה של כפייה על האזרחים להשתמש בו. זאת ועוד, למשטר הטוטליטרי הסיני יש אינטרס לחסום תחרות מחוץ למדינה ובו־זמנית להשתמש בחברות המקומיות כדי לשלוט טוב יותר באזרחים. כל חיפוש, כל מיקום של משתמש או התבטאות ברשתות החברתיות, כל יואן שהוא מוציא — עוברים תחת עינו הפקוחה של השלטון, והכלים הדיגיטליים רק מייעלים את המעקב והתיעוד. כל זאת לעומת הפתיחות והקפיטליזם המערבי, שמקדשים את הרווחים ואת זכויות הפרט, ו"מעכבים" את צמיחת החברות המערביות.

המדיניות הגמישה שמיישם המשטר הסיני בכל הקשור לטכנולוגיה משרת אותו בצורה יעילה: מצד אחד, הוא מאפשר לחברות וליזמים להכניס פיתוחים וגישות חדשות ויצירתיות לטובת התשתית הטכנולוגית, אבל מנגד בולם את המפלצות האמריקאיות מלהניח יסודות יציבים במדינה. בעוד אמזון, למשל, מבטיחה כבר יותר משנתיים שהנה מגיעה לערים חנות ללא מוכרים, קופאים ומזומן, רשת המרכולים הסינית הענקית JD הודיעה באחרונה על סיום המיזם המקביל שלה ועל השקה קרובה של מאות חנויות בסין. הלקוחות יזוהו על ידי מצלמה בכניסה, מצלמות בתקרה יעקבו אחר הקניות, המצרכים שבסל יתויגו והחשבון יישלח ללקוח בסמארטפון. ההבדל המהותי בין הגישה של אמזון למודל של JD נעוץ בעובדה שהחברה הסינית מתכננת להשכיר את המערכת שלה לחנויות של אחרים ותעזור בניהול המלאים וניתוח הרגלי הקנייה, בעוד שאמזון מעוניינת לשלוט בכל התהליך בעצמה.

חבילות
CHINA STRINGER NETWORK/רוי?

גם בתחום הבינה המלאכותית הבינו שליטי סין כי אין להם אלא לסמוך על עצמם ובשנה שעברה פירסמה מועצת המדינה גילוי דעת המפרט את כוונתה להפוך למרכז של חדשנות בכל הקשור לבינה מלאכותית תוך 17 שנה. בהודעתו התחייב הממשל הסיני להשקיע במחקר ופיתוח בתחום, כדי לבסס את ההגנה והכוח הצבאי של סין על כלי בינה מלאכותית ולהגן על ביטחון המדינה. הסינים הפנימו את היתרונות הגלומים בשיתופי פעולה מוצהרים בין פיתוחים מסחריים לבין השימושים הצבאיים שלהם ונהנים משני העולמות. הדוגמה המובהקת לכך היא הקמת מעבדת מחקר המשותפת לממשלת סין ולמעבדות באידו — החברה האחראית על מנוע החיפוש הפופולרי במדינה.

כדי להבין איך נראה החלום הרטוב של מארק צוקרברג, ג׳ף בזוס, או כל משקיע במניית טכנולוגיה בוול סטריט, צריך פשוט לעקוב אחרי מה שעושה חברת טנסנט הסינית עם וויצ'אט — אפליקציית המסרים הפופולרית ביותר במדינה. היתרון של טנסנט על הענקיות האמריקאיות טמון בעובדה שלשלטון בסין יש כוח עצום בהבניית דעת הקהל, והצרכנים הסינים מתיישרים לפי הסטנדרטים שהממשל מכתיב או מאשר לפעול לפיהם. כאשר הממשל החליט לפעול לצמצום השימוש בכסף מזומן, השירותים של טנסנט נהפכו לאחד הכלים החשובים ביותר במאמצי השלטון. תוך שלוש שנים נהפכו הסמארטפונים והאפליקציות (אלה שהשלטון מתיר להשתמש בהן) לאמצעי התשלום הפופולריים ביותר, והצליחו לדחוק הצדה את השימוש במזומן. בערים הגדולות בסין כמעט כולם משתמשים בסמארטפונים כדי לשלם עבור הכל כמעט. מלצרים במסעדות שואלים את הסועדים אם הם מעוניינים לשלם באפליקציות וויצ'אט (WeChat) שבבעלות טנסנט, או עליפיי (Alipay) שבבעלות עליבאבא, לפני שישאלו אם הם רוצים לשלם במזומן.

בשנה הקרובה תמשיך סין להעמיק את האחיזה הטכנולוגית בכל תחום שרק יצוץ ותקים מתחרה מקומית לכל חברה מערבית שתטיל לשוק מוצר או טכנולוגיה מעניינים. עם כוח אדם (שרק הולך ונהפך למיומן יותר ויותר), קהל צרכנים גדל שגם מגדיל את ההוצאה שלו על מוצרים ושירותים ועם כיסים ממשלתיים עמוקים, סין היא ללא ספק מעצמת הטכנולוגיה החזקה בעולם והיא תמשיך לבסס את מעמדה. הבשורה הקשה ליזמים מהמערב היא שככל הנראה החלום להתעשר ממכירת מוצר אחד בדולר אחד לכל סיני — הולך ומתפוגג. הסינים מעדיפים לעשות זאת בעצמם.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות