רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטף קארי, אנה איוואנוביץ' - והסטארט-אפים הישראליים שמובילים את מהפכת הספורט

לכתבה
MIKE BLAKE/רויטרס/ מי�

עשרות חברות ישראליות מציעות לענפי הספורט בעולם כלים שמודדים את הביצועים, מנתחים כל מהלך ומשפרים את סיכויי הניצחון ■ גם האוהדים יכולים ליהנות מטכנולוגיה שמשפרת את חוויית הצפייה, והליגות והמועדונים מתוספת להכנסותיהם

4תגובות

דמיינו אתכם לרגע צופים מהטלפון הנייד בתקצירים מחוג הכדורסל של ילדיכם שנערכו באופן אוטומטי, פיזיותרפיסט וירטואלי שעוקב אחר ספורטאים ויכול לזהות תנועות שגויות וסיכויי פציעה, או נעל שיודעת למדוד סטטיסטיקות של שחקן כדורגל. עולם הספורט, שבו שבריר שניה הוא הבדל בין שבירת שיא לנפילה במוקדמות, משווע כמעט בקביעות לחדשנות טכנולוגית. יותר מ-5 מיליארד דולר הושקעו ב-2016-2014 בטכולוגיות ספורט ברחבי העולם ובחברות המספקות שירותים גם עבור עולם הספורט.

צפייה באירועי ספורט ב-360 מעלות ואימון וירטואלי

PlaySight

בשנים האחרונות נהפכה ישראל לדומיננטית בתחום הראייה הממוחשבת וניתוח התמונה. פעילותן של היחידות הצבאיות בתחום, בשילוב עם פעילות אקדמית, הביאו לצבירת ידע לא מועט, דבר המתבטא בהקמתם של כמה וכמה סטארט־אפים המפתחים מוצרים לתעשיות השונות.

הדומיננטיות הזאת באה לידי ביטוי גם בתחום הספורט, כשהחברה שזכתה עד כה להד הגדול ביותר, היא ריפליי (Replay), שנרכשה לפני כשנה על ידי אינטל בכ–170 מיליון דולר. ריפליי פיתחה מערכת מתקדמת לצפייה באירועי ספורט ב–360 מעלות ומזווית הראייה של השחקן במגרש. הטכנולוגיה נמצאת בשימוש בשידורי ליגת הכדורגל הספרדית וליגת הפוטבול האמריקאית.

ריפליי לא לבד. חברה נוספת שזוכה לפרסום בעולם הספורט עם המוצר שפיתחה היא פלייסייט (Playsight). החברה מקימה מגרשים חכמים המצוידים במצלמות שמכסות את כל תחומי המגרש, ובכך מאפשרת לנתח בכל רגע את מהלכי המשחק או ליצור משחקי אימון על המגרש עצמו.

בחברה מציינים כי המטרה היא להביא למגרשים את מה ש–GoPro הביאה לעולם האקסטרים. פלייסייט החלה את דרכה בענף הטניס, אך כיום משרתת ענפים נוספים, כמו כדורגל, כדוריד וג'ודו. החברה מתמקדת במגרשי אימונים ואולמות קטנים, כדי להנגיש טכנולוגיה מתקדמת המוכרת בעולם המקצועני לכל התחומים והרמות, במה שהיא מכנה "דמוקרטיזציה של הטכנולוגיה".

הטניסאי נובאק ג'וקוביץ' משתמש במערכת של פלייסייט בטורניר אינדיאן וולס
יאיר אסף

"אנחנו הופכים כל מגרש בכל ענף ספורט למגרש חכם שמצלם, מאפשר שידורים חיים ומנתח את פעילות השחקנים. זה מאפשר לשפר את יכולות השחקנים בצורה מהירה ומקצועית, ולהפוך את חוויית האימון והמשחק למאתגרת ומהנה יותר", אומר חן שחר, מנכ"ל החברה.

אנה איוונוביץ'
אי־פי

בחברה שהוקמה ב–2010 הושקעו עד כה 13 מיליון דולר. בין היתר השקיעו בה הטניסאים נובאק דג'וקוביץ' ופיט סמפראס. הטניסאית אנה איוואנוביץ' הצטרפה באחרונה לצוות החברה, המפעילה משרדים בכפר סבא, ניו יורק ולוס אנג'לס ומועסקים בה כ–50 עובדים. בין לקוחותיה ניתן למצוא קבוצות בליגת NBA, כמו גולדן סטייט ווריורס והפיניקס סאנס.

תקצירי וידאו לפי העדפת האוהדים

סטארט־אפ ישראלי נוסף שמשדרג את חוויית הצפייה באירועי ספורט הוא WSC ספורטס, הפועל מרמת גן. החברה פיתחה מערכת המייצרת באופן אוטומטי ובזמן אמת תוכן וידאו המותאם לצופים באופן אישי.

לפני חצי שנה הודיעה WSC על השלמת סבב גיוס בסך 12 מיליון דולר, שהביא אותה לסך גיוסים של 16 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה אינטל קפיטל, זרוע ההשקעות של חברת אינטל, משפחת ווילף, מבעלי קבוצת הפוטבול Minnesota Vikings, בעלי קבוצת הבייסבול LA Dodgers, ופלאס ונצ'רס של יוסי מולדבסקי, שנמצא בשלבי הקמת קרן ייעודית לתחום הספורט.

WSC Sports הוקמה ב–2011 על ידי דניאל שיכמן, אביב ארנון, שמואל יפה וחי גל. הארבעה הקימו את החברה במטרה לספק למאמנים ולסקאוטרים תקצירים ממוקדים. אלא שבתוך זמן קצר הם גילו את הפוטנציאל הגלום בתחום שידורי הספורט, שבו מתמקדת החברה כיום.

המערכת שפיתחה החברה יודעת לנתח אירועים שונים המתרחשים על המגרש ולאנדקס כל אחד באופן אוטומטי ובזמן אמת, על ידי טכנולוגיות לעיבוד וידאו, אודיו וסטטיסטיקות.

John David Mercer/רויטרס

מימוש אחד של היכולות האלה, מסביר שיכמן, הוא יצירת תקצירי וידאו שממוקדים במרכיב מסוים — כמו הטבעות של קבוצת כדורסל, או התמקדות בשחקן בודד.

WSC עובדת כיום עם כמה ארגונים, בהם NBA וליגת המכללות בארה"ב, לצד חברות תוכן כמו טרנר ספורטס, והיא יודעת לנתח משחקי כדורסל, כדורגל, פוטבול וטניס.

מלבד השימוש של ספקיות התוכן, כמו אתרי ספורט או שידורי טלוויזיה, WSC פונה גם לקהל האוהדים של קבוצות שונות, שרוצים לקבל תקצירים המותאמים להעדפות שלהם.

במהלך סדרת הגמר האחרונה ב–NBA, השיקה החברה צ'אט בוט בדף הפייסבוק של NBA, שאיפשר לאוהדים לבקש מהמערכת לייצר עבורם קליפ לפי דרישה ספציפית. שיתוף הפעולה בין הגופים העניק לחברה את פרס ה–Sports Technology Awards.

לצפות בחוג הכדורסל של הילד מהבית

פיקסלוט (Pixelot) היא חברה ישראלית נוספת שעוסקת בתחום הראייה הממוחשבת וניתוח התמונה, אם כי בשונה מפלייסייט (Playsight), היא משמשת בעיקר כערוץ הפצה לאירועי ספורט מקצועיים וחובבניים.

החברה מרשתת מגרשים בעולם עם ציוד צילום באיכות גבוהה, והמערכת שפיתחה יודעת לזהות את תנועת הכדור על המגרש ולעקוב אחריו. בשונה מפלייסייט, פיקסלוט מאפשרת שידור חי של המשחק לצופים בבית, שיכולים להיות גם הורים המעוניינים לצפות בחוג הספורט של ילדיהם.

בנוסף לשידור הרגיל, מציעה החברה תקצירים אוטומטיים מכמה זוויות. הצילומים מתבצעים ללא התערבות של צוות צילום, וניתנים לצפייה גם במכשירי המובייל, שדרכם ניתן גם לערוך את השידור באופן עצמאי.

"לפי נתונים שאספו הארגונים פיפ"א ופיב"א, יש כ–75 מיליון משחקי כדורגל וכדורסל שאינם מצולמים בכל שנה. עם המוצרים הנכונים, ניתן למלא מקום חשוב בעולם התקשורת", אומר אלון ורבר, מנכ"ל פיקסלוט.

JASON REED/רויטרס

בין לקוחות החברה ניתן למצוא פורטל סיני לשידורי ספורט, אולמות ספורט, חברות מדיה שמעוניינות בשידורים, וליגות חובבניות שונות, בהן מועדוני הכדורגל לנוער של ברצלונה ובאיירן מינכן. החברה, שהתחילה את דרכה בחממת TheTime, גייסה עד כה 12 מיליון דולר, בין היתר מקרן פירסט טיים (First Time) ומחברת באידו הסינית.

הסטארט־אפים שדואגים לבריאות הספורטאים

חובבי הרביצה על הספה בסלון אוהבים לומר בבדיחות הדעת שספורט מסוכן לבריאות. אך האמת היא שמרבית תחומי הספורט אכן מסוכנים, וגובים לעתים מחיר קשה מהספורטאים, שמתורגמים להפסדים כלכליים של הקבוצות.

סטארט־אפ ישראלי שהחליט להתמקד בתחום הבריאות בספורט הוא פיזימקס (PhysiMax), המפתח מערכת לחיזוי פציעות. פיזימקס הוקם ב–2013 על ידי היזמים רם שלו, מהנדס שעסק כמה שנים בטכנולוגיות שיקום, ודוד כהני, בעל רקע בניתוח תמונת וידאו. השניים פיתחו מערכת שמבצעת אבחון אוטומטי ואובייקטיבי של גורמי הסיכון לפציעות שרירים ומפרקים. באבחון המוקדם נותנת המערכת המלצות לאימון גופני המותאם לכל ספורטאי. לפני שלושה חודשים חתמה החברה על הסכם שיתוף פעולה עם קבוצת אינדיאנה פייסרס מליגת NBA.

החברה מספקת ללקוחותיה ערכה הכוללת מצלמת תלת־ממד וטאבלט שבו מותקנת האפליקציה. לאחר הצילום, שאורך לדברי החברה כמה דקות, ובו עוקבת המערכת אחר תנועות שנדרש הספורטאי לבצע, מקבל המאמן דו"ח על התנועתיות, היציבות, החוזק והטכניקה של האתלט. על סמך הדו"ח מבצעת המערכת הערכה של גורמי הסיכון ורמת המוכנות של השחקן לחזור למגרש.

כמו מרבית הסטארט־אפים שעוסקים בתחום הספורט, פיזימקס מכוונת גם אל שוק הספורט החובבני, שאינו שופע כיום בעזרים טכנולוגיים. שלו מציין כי המערכת כוללת הנגשה של הטכנולוגיות לא רק לספורט המקצועי, אלא גם לספורט העממי, ללא צורך במומחה, כך שספורטאים יוכלו לקבל משוב בזמן אמת על מצב השריר שלהם. לדבריו, בעתיד ניתן יהיה לחזות פציעות אפילו מצילום שיתבצע מהיציעים.

חברה נוספת הפועלת בתחום הבריאות ופופולרית בשוק הספורט, אך לא רק בו, היא אלמינדה (ElmindA), שמפתחת מכשור רפואי לצורכי הדמיה פונקציונלית של המוח. הכלי שפיתחה, מעין קסדת אלקטרודות מגובה בתוכנה, פותח כדי להשלים את כלי ההדמיה הקיימים בשוק — CT ,MRI ורנטגן — ולספק תמונה אחרת על תפקודי המוח במקרים שאינם קשורים בדימום, כמו זעזוע מוח. החברה לקחה חלק פעיל באולימפיאדה האחרונה בברזיל, והפעילה קליניקה בכפר האולימפי בריו דה־ז'נרו.

בעזרת האוהדים

חברה נוספת שעוסקת בתחום המדיה, אך לאו דווקא בוידאו, היא Minute Media הישראלית, שצוברת תאוצה כבר כמה שנים —ונהפכת, יחד עם פלטפורמת התוכן שלה 90Min, לאחד מאתרי התוכן הגדולים בעולם לכדורגל.

החברה, פיתחה כלי להפקה ולניהול תוכן שמיוצר על ידי אוהדי הקבוצות, שמספקים לה בכל יום 800 יחידות תוכן, חלקן קצרות, ב–11 שפות. מרבית פעילות החברה, המוכרת פחות לקורא הישראלי, מבוצעת ממשרדיה בתל אביב.

אסף פלד
wsc sports

מייסד החברה, אסף פלד, מסביר כי אף שייצור התוכן הוא אוטומטי, ונעשה ללא התערבות, האישור שלו תלוי בצוות העורכים של החברה. "אנחנו יודעים לבדוק אם התוכן מקורי ולא מועתק ממקומות אחרים, ואנחנו עושים סטטיסטיקות ודירוג של הכותבים", הוא אומר.

Minute Media לא מסתפקת רק בכדורגל, ובאחרונה השיקה את האתר 12Up לכדורסל. החברה גייסה עד כה 60 מיליון דולר, מעסיקה 130 עובדים, ובין לקוחותיה נמצאים המותגים נייקי, פפסי, מאסטרקארד, ורייזון ו–Warner Brothers. חלק מכתבות החברה מתפרסמות בפלטפורמות אחרות, בהן יאהו ספורט, ESPN ו–NBC.

ומה עם האוהדים השרופים

בעידן הרשתות החברתיות, הצפת התוכן, והאפשרויות לראות את משחק הכדורגל מזוויות חדשות לגמרי, נוצר אתגר עבור ארגוני הספורט לסחוף את הדור הצעיר לאיצטדיונים. חברה ישראלית שפונה לאתגר זה עם פתרון חדשני היא פאנזון (Fanzone) שמאפשרת למשתתפים במופעי מוזיקה, פסטיבלים ואירועי ספורט גדולים להגיע בצורה נוחה לאירועים.

הפלטפורמה של FanZone אמורה לספק פתרונות לוגיסטיים ומסחריים למארגן האירוע וללוות את המגיעים לאירוע, החל מרגע רכישת הכרטיסים ועד ליום עצמו. לדברי החברה, המערכת יודעת לעבד ולנתח מידע גיאוגרפי ולהמליץ בהתאם על פתרונות תחבורה יעודיים אשר מותאמים אישית לרוכשי הכרטיסים.

החברה הוקמה ב-2014 על ידי אורי שילה ותומר קזז וגייסה עד כה 6.2 מיליון דולר והיא מעסיקה 20 עובדים. לקוחות FanZone הם גופים המעורבים בהפקות אירועים, כולל מועדוני כדורגל וכדורסל, התאחדויות ספורט בינלאומיות, מפיקי אירועי מוזיקה, משרדי כרטיסים, רשויות מקומיות, גופי תחבורה וגופי ביטחון.

בעידן הרשתות החברתיות, הצפת התוכן, והאפשרויות לראות את משחק הכדורגל מזוויות חדשות לגמרי, נוצר אתגר עבור ארגוני הספורט לסחוף את הדור הצעיר לאיצטדיונים

Jason Cairnduff/רויטרס

הטכניקה שעשויה להביא לגולדן סטייט את הניצחון

סטטיסטיקה תמיד היתה בלבה של תעשיית הספורט, בעיקר עבור הקבוצות והספורטאים, אולם גם האוהדים נהנים ממנה, לרוב לצורכי הימורים. כיום נהוג להגדיר את עולם הסטטיסטיקה, לפחות בתחום הסטארט־אפים, כמוצר לניתוח מידע ואנליטיקס (Data Analytics). השווי של שוק האנליטיקס העולמי צפוי להגיע ליותר מ-600 מיליון דולר ב-2021, טוענים בדלויט.

ליגת הבייסבול אוהבת סטטיסטיקה
שיעור הקבוצות בליגות הבכירות בארה"ב ובקנדה שמעסיקות אנליסטים ומומחי דאטה

לא מדובר רק במיתוג מחדש. כחלק מהמגמה המתרחשת בעולם, שבה ארגונים עסקיים נוטים לאמץ טכנולוגיות לבינה עסקית, גם קבוצות הספורט מאמצות יותר ויותר כלים שאוספים נתונים על המגרש כדי לגזור מהם תובנות. אחת התופעות הטכנולוגיות שתומכות בכך היא הצפת המגרשים והשחקנים בחיישנים שמספקים נתונים, וכן פיתוח יכולות אוטומטיות לניתוח וידאו.

בשוק הספורט האמריקאי, ליגת הבייסבול (MLB) היא זו שבה נעשה השימוש הרב ביותר בכלים ובמומחי אנליטיקס, כאשר ליגת הכדורסל, NBA, צמודה אליה. בשנה שעברה זכתה קבוצת גולדן סטייט במקום הראשון בתחרות השימוש באנליטיקס לספורט, שנערכה על ידי אוניברסיטת MIT.

גם קבוצות הספורט מאמצות יותר ויותר כלים שאוספים נתונים על המגרש כדי לגזור מהם תובנות. אחת התופעות הטכנולוגיות שתומכות בכך היא הצפת המגרשים והשחקנים בחיישנים שמספקים נתונים, וכן פיתוח יכולות אוטומטיות לניתוח וידאו

ANDREJ ISAKOVIC/אי־אף־פי

תחום האנליטיקס משיק לתחום הראייה הממוחשבת וניתוח התמונה, וכולל גם מוצרים לניטור סרטונים והפקת תובנות מהם. אביב חציר, ג'ודוקא לשעבר, ושותפו עומר פוגל, פיתחו מערכת וירטואלית לניתוח ביצועים לספורטאים בתחום הג'ודו. הסטארט־אפ שהקימו, בוסט (Boost), התחיל לפעול כמה חודשים לפני תחילת המשחקים האולימפיים שנערכו באוגוסט האחרון.

מדובר בכלי אנליטיקס המבוסס על מאגר סרטוני וידאו של ספורטאים, שמוצג כצ'אט־בוט, המאפשר לספורטאים ולאנשי הצוות המקצועי לשאול בשפה חופשית שאלות בנוגע לספורטאי עצמו, לאימוניו או ליריביו בתחרות. בוסט פעלה במרץ סביב טורניר האולימפיאדה, ובנתה מאגר של יריבים לנבחרת הג'ודו הישראלית. כיום בוחנים המייסדים שינוי של המוצר (פיווט), ובניית מאגר דאטה גדול עבור תחומים נוספים.

לצד בוסט פועלות חברות נוספות כמו מושנייז (Motionize) שפיתחה מוצר צרכני — מעין מאמן אישי לחותרי קיאקים חובבנים. המוצר כולל חיישן למדידת תנועות של חותרים, המסייע לחותר לשפר את ביצועיו. החברה, שהוקמה ב–2012, גייסה עד כהכ–4 מיליון דולר ומעסיקה 21 עובדים.

במושנייז מציינים כי הם התחילו לפתח מוצרים לענפים נוספים, כמו כדורגל, שעבורו מפתחת החברה נעל חכמה. "זה מאתגר לעבוד עם מקצוענים", אומר גיא אהרון, מנכ"ל החברה. "אבל המערכת מכוונת לחובבנים. אנחנו פשוט עוזרים להם ליהנות יותר".

הגיימרים מזיעים, אבל על הכורסה

תחום ה-eSports, ליגות משחקי מחשב ומשחקי וידאו (גיימינג), נחשב לאחד התופעות המשונות בעולם הספורט. רבים טוענים שכלל לא מדובר בספורט, ואולי במידה מסוימת של צדק. אולם שמו והגופים שלוקחים חלק פעיל בתופעה, מעידים כי מקומו בכל זאת בתחום הספורט.

גם הסינים אוהבים גיימינג
הכנסות מתחרויות גיימינג ב 201

תחרויות וטורנירים של משחקי וידאו הם ענף שגדל בקצב מהיר מאוד, וההערכות הן כי ב-2019 יגיע שוויו של השוק לכמיליארד דולר. מועדון הכדורגל של פריז סן ז'רמן, למשל, משקיע לא מעט כסף במותג ה-eSports שלו, אך גם מועדוני הענק של מנצ'סטר סיטי, ושל הבונדסליגה, שאלקה וולפסבורג, משקיעים בתחום ואף רוכשים שחקנים. גיימרים מרוויחים לא מעט כסף בטורנירים האלה, הנערכים באולמות הספורט הגדולים בעולם.

ישראל אינה מהמדינות הבולטות שלוקחות חלק בתופעת ה-eSports, אך גם בתחום הזה פועלת חברה ישראלית, שמנסה לנגוס בשוק המתעורר. זנגיימינג (Zengaming) הישראלית מפתחת רשת מקצועית בסגנון לינקדאין, שבה שחקני eSports יכולים לחבור לקבוצות, למצוא ספונסרים ולהיחשף לאוהדים.

זנגיימינג הוקמה על ידי שלושה יזמים, ג'ימי גצלטר, שי גצלטר ואור פרייז, המגדירים את עצמם כגיימרים שהסצנה קרובה ללבם. השלושה זיהו את הצורך של שחקנים חובבנים להיחשף ולתקשר ביניהם, והחליטו להקים רשת מקצועית לענף.

ליגות הגיימינג ממריאות
הקהל שצופה בתחרויות גיימינג )במיליונים(, וסך ההכנסות

חלק נכבד מתעשיית ה-eSports הוא הצופים, שגורמים לתופעה להיות רווחית. חברה ישראלית שמתכוונת ליהנות מכך היא קבוצת פרטנר, שתכלול בשידורי הטלוויזה שתשיק בקרוב את ערוץ הגיימרים הבינלאומי, GINX eSports TV, ערוץ המוזכר גם בדו"ח של דלויט כמאפיין בולט של הטרנד העולמי. "לתעשיית הגיימינג יש כוח אדיר וקהל עם רמת מעורבות גבוהה מאוד, והמספרים רק הולכים וגדלים. גם בישראל, מדובר במאות אלפי גיימרים, בגילאי 12 עד 40 ויותר, שצורכים תוכן בינלאומי ועוקבים אחר אירועים בינלאומיים בתחום", מסר איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר.

סטארט־אפ נוסף שמנסה לנגוס בעוגה הטרייה הוא Minute Media, שצפוי לכסות כגוף תוכן גם את ליגות הגיימינג, לצד מקצועות הספורט המסורתיים.

הרשמה לניוזלטר

TheMarker-הירשמו עכשיו ותקבלו מדי יום את הכתבות הכי אהובות ב

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות