רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלצר, תן לי בבקשה חלבון מזבובים וצ'יפ שמזהה סלמונלה

לכתבה
אילן אסייג

בחממת הפודטק The Kitchen שמפעילה שטראוס באשדוד, מנסים סטארט־אפים צעירים לשפר את תהליכי העבודה בחברות המזון, למצוא דרכים חדשות לגדל חומרי גלם ולהימנע מזיהומים בקווי הייצור ■ אז למה בכל זאת יש כאלה שלא מרוצים?

9תגובות

ביום שני הקרוב יתכנסו בכירים מחמש יצרניות המזון הגדולות- תנובה, אסם, שטראוס, יוניליוור והחברה המרכזית (קוקה קולה) במתחם בשפיים. הפעם האחרונה שהם נפגשו כך, לפני כשלושה חודשים, היתה לטובת דיון חירום על הרגולציה של משרד הבריאות במוצרים עתירי סוכר ומלח - מה שעלה לחברות בחקירה של הממונה על ההגבלים העסקיים. ואולם הפעם לא בטוח שצריך לשלוח פקחים שיבדקו אם נוצר לנו קרטל מתחת לאף.

הסיבה לכך היא שיצרניות המזון נפגשות בפומבי במטרה ללמוד מסטארט-אפים צעירים איך ניתן לשפר את תהליכי העבודה, למצוא דרכים חדשות לגדל חומרי גלם, או להימנע מזיהומים בקווי הייצור. בסך הכל, המפגש יכנס 450 איש, בהם דמויות בכירות בשוק המזון הגלובלי כמו המדענים הראשיים של פפסיקו ואסתי לאודר, ומנכ"ל תעשיות מזון בראבובנק, הבנק המרכזי בעולם המשקיע בחקלאות ובמזון.

כששטראוס זכתה במכרז החממות של המדען הראשי, היא עוררה ביקורת רבה בקרב המתמודדים האחרים, שטענו כי היא תפעיל את החממה כזרוע מחקר ופיתוח תאגידית במימון ממשלתי

עבור שטראוס, שיזמה את הכנס, מדובר בפסגה של מסע בן ארבע שנים. הוא התחיל עם פרויקט אלפא שטראוס - שנועד ליצור ולחבר בין קהילה של יזמים טכנולוגיים, מומחי תזונה ומדעני מזון, ועבר בהקמת גוף השקעה בטכנולוגיות מזון במסגרת חממת The Kitchen לפני כשנה וחצי.

במשרדי The Kitchen באשדוד ניכר הניסיון של החברה בת ה-80 להיראות צעירה מכפי גילה. בכניסה ניצב מטבח גדול עם מקרר שקוף עמוס בגביעי מילקי, בחדרים שוכבות ערכות טושים מחיקים וגירים לציור על קירות וחלונות. על הקירות עצמם נטבעו משפטים תאגידיים באנגלית, כמו Better industry. Better food. Better world או Recipe for success. בעוד ששטראוס מחזיקה את הדגל של שילוב נשים בעמדות השפעה בישראל, עם ייצוג של 42% נשים בהנהלת החברה - מסדרונות החממה סובלים מהיעדר מוחלט כמעט של נשים, ובכך הם דומים יותר לקהילת ההיי-טק המקומית.

משרדי דה קיטשן
אילן אסייג

"אנו בוחנים ומכניסים חברות שלא בהכרח עוסקות בתחומי העניין של שטראוס. הסבירות ששטראוס תרכוש חברה שעושה צ'יפ שמזהה סלמונלה נמוך מאוד. מי שיותר סביר שירכוש אותה אלה חברות אבטחת איכות, ושטראוס אולי תרכוש מהן שירותים בתשלום". יונתן ברגר, מנהל חממת The Kitchen

כששטראוס זכתה במכרז החממות של המדען הראשי, היא עוררה ביקורת רבה בקרב המתמודדים האחרים, שטענו כי היא תפעיל את החממה כזרוע מחקר ופיתוח תאגידית במימון ממשלתי. "במקום שהיזם יגיע עם מוצר, החממה שמוחזקת על ידי התאגיד, תשכנע אותו לפתח מוצרים שמעניינים אותה", אמרו אז ל-TheMarker. יונתן ברגר, מנהל החממה, לא מתרגש. הוא מכניס אותנו לחדרים במתחם ומציג אותנו בפני הצוותים השונים. "כל יזם שמגיע לכאן בדרך כלל מגיע עם POC (הוכחת יישמות הרעיון - Proof Of Concept; ר"ל ועד"מ)", הוא אומר.

לדברי ברגר, "אנו בוחנים ומכניסים חברות שלא בהכרח עוסקות בתחומי העניין של שטראוס. למשל, חברה שמייצרת חלבון מזבובים או כזו שנותנת פתרון לבשר. הסבירות ששטראוס תרכוש חברה שעושה צ'יפ שמזהה סלמונלה נמוך מאוד. מי שיותר סביר שירכוש אותה אלה חברות אבטחת איכות, ושטראוס אולי תרכוש מהן שירותים בתשלום. החברה החדשה שהכנסנו, שעושה פרסונליזציה של מתכונים ברשת (My Favoreats) הגיעה בכלל מתוכנית האצה שתנובה נותנת לה חסות. אנחנו ממוקדים בחברות שיכולות להגיע לאבן דרך שתאפשר להן לגייס כסף בתום תקופת החממה, ואם החברות לא יגיעו עם רעיון מגובש משלהן, זה לא יתבשל".

אחת החברות הראשונות שנקלטו בחממה היא Deep Learning Robotics) DLR), המשקפת את סוג ההשקעות שהחממה מחפשת, ומפתחת רובוט חכם שיידע לבצע משימות שונות בקו הייצור. "ענפי התעשייה הכבדים מתאפיינים ברובוטים רבים שעובדים כל הזמן באותה משימה", אומר ברגר. "ואולם תעשיית המזון מתאפיינת בסדרות ייצור קצרות ובשונות גבוהה של מוצרים, לכן החדירה של רובוטים לתעשייה זו נמוכה משמעותית יחסית לתעשיות אחרות.

"במשימות מורכבות לתכנות, כמו סידור של קרקרים בתוך תבנית, השינוי של צורת הקרקר או התבנית משמעו שינוי הקו ועצירתו לצורך תכנות מחדש. DLR משתמשת במצלמות שמסתכלות על העובדים בקו האריזה ומתכנתת את הרובוט ללמוד ולבצע את פעולת האריזה מהסתכלות בלבד. כעבור כמה שעות של התאקלמות - הרובוט יודע להתמודד עם המשימה החדשה בכוחות עצמו. אנו מקווים שהטכנולוגיה של DLR תסייע להגדלת הפריון בתעשייה".

חברות החממה של שטראוס

מחזור פיתוח ארוך ופרופיל סיכון גבוה

הבחירה במודל של חממות נראתה כמו הזדמנות שאסור להחמיץ. עבור הזכיינים, החממות הן מנגנון נוח למינוף מימון ממשלתי ואפשר להבין למה הגופים מתחרים עליהן - הם נדרשים לממן 15% בלבד מההשקעה בחברות בתקופת החממה, בנוסף להוצאות התפעול, כ-40 מיליון שקל במשך תקופת הזיכיון - שמונה שנים. בתמורה, הן מקבלות 20%-50% מהמניות בחברות החממה.

ואולם מדובר גם בהזדמנות של מדינת ישראל לגוון את השקעות ההיי-טק שלה, באמצעות עידוד משקיעים אסטרטגיים עם כיסים עמוקים להשקיע בסטארט-אפים צעירים בתחומים המתאפיינים במחזור פיתוח ארוך, השקעות גבוהות ופרופיל סיכון גבוה. החממות נפתחו למכרז שבו זכו תאגידים וגופי השקעות כמו האצ'יסון ווטר, אלביט, פיליפס, טבע וקרן JVP.

תוכנית החממות נועדה לגשר על כשל מימוני וללוות את החברות עד למעמד שבו יוכלו לעמוד בזכות עצמן ולגייס את ההון הנדרש להמשך חייהן מהמגזר הפרטי. בנוסף, התוכנית נועדה לשרת יעדים כמו העברת ידע וטכנולוגיה ממוסדות מחקר ליישום עסקי, יצירת תרבות של יזמות טכנולוגית בישראל, הזדמנויות השקעה להון סיכון פרטי ופעילות מחקר ופיתוח בפריפריה.

לדברי ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני), שמקדם יחד עם 17 ראשי רשויות מרכז לתעשיית חדשנות מזון בגליל המזרחי, "בשנים האחרונות עיקר ההשקעות הן סביב אינטרנט, מובייל ותקשורת, ובמקרה של מיתון בתחום, ישראל עלולה להיפגע. לעומת זאת, הביקוש למזון יישאר גבוה גם בשעת משבר בכלכלה העולמית".

"בשנים האחרונות עיקר ההשקעות הן סביב אינטרנט, מובייל ותקשורת, ובמקרה של מיתון בתחום, ישראל עלולה להיפגע. לעומת זאת, הביקוש למזון יישאר גבוה גם בשעת משבר בכלכלה העולמית" ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני)

עבור שטראוס, פתיחת החממה מסמלת עוד שלב של התבגרות, יחד עם השינוי התפישתי שלה את המושג "חדשנות" בתחום המזון. עד כה חדשנות כזו נקשרה עם השקת מוצרים חדשים, שמטרתם המרכזית היא לנצח את המתחרים ולגזול מהם נתח שוק, למשל, בייגלה שטוח של אסם, מעדני יולו של תנובה או ג'וי של שטראוס. ואילו כעת התפישה היא לייצר יש מאין ולהיפתח לשווקים חדשים. הדרך הטובה ביותר להיחשף ולצוד טכנולוגיות כאלה היא באמצעות יצירת קהילה, מפגש ושיתופי פעולה בין יזמים צעירים לחברות הוותיקות. בדיוק לשם כך הקימה שטראוס את אלפא במארס 2012.

"עד היום דיברנו על שינויים שעשו קניבליזציה למוצרים אחרים, על שיפורים כמו בזוקה ללא סוכר או ייצור ערך חדש לצרכן כמו אקטימל", אומר דגן אשל, מנהל אלפא שטראוס. "אבל לשטראוס - שרוב פעילותה מחוץ לישראל - אין דרך להתמודד עם ענקיות עולמיות באותם כלי נשק. אנחנו צריכים לייצר ערך איפה שיש לנו יתרון, והיתרון הזה הוא שאנו ישראלים, עם קהילת היי־טק מפותחת".

יונתן ברגר ודגן אשל

מספר המשקיעים בחברות פודטק צמח ב-52%

כיום, באמצעות אלפא, שטראוס מייצרת לחברות שמגיעות אליה שיתופי פעולה עם מתחרות ישירות. "ראינו בארבע וחצי השנים האחרונות כ-700 טכנולוגיות, יש כ-20 חברות שאנחנו אתן בהסכמי פיתוח בשלבים שונים", אומר אשל. גם ענקיות מזון עולמיות כנסטלה, דנונה וקראפט פודס מנסות להיערך לעתיד ופונות לפתרונות טכנולוגיים בתחומי ייצור המזון והחקלאות, תחומים שזכו לשמות פודטק ואגריטק.

במחצית הראשונה של 2016 ההשקעות בתעשיית הפודטק העולמית חוו נסיגה והסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר - ירידה של 20% בהשוואה לחציון המקביל אשתקד (2.2 מיליארד דולר). מרבית הפער מיוחס לירידה כללית בהיקף השקעות ההון סיכון בעולם, שהצטמצמו ב-14% בתקופה הרלוונטית. החלק השני מוסבר במיצוי פוטנציאל הצמיחה של אתרי סחר אלקטרוני לממכר מזון - שהיוו חלק ניכר מההשקעות ב-2015.

לצד זאת, יש גם סימנים חיוביים: מספר סבבי הגיוס גדל ב-7% ל-307 סבבים במחצית הראשונה של 2016, ומספר המשקיעים החדשים שנכנסו לענף הפודטק צמח ב-52% - מ-280 ל-425. הגידול הזה משקף את מספרן העולה של תוכניות, אקסלרטורים, קרנות הון סיכון ומענקים הפתוחים בפני סטארט־אפים בתחום.

תרשים המתאר היקף ההשקעות בפוד טק בעולם

טכנולוגיה לייבוש עורות מסייעת לייצר חומוס ללא חומרים משמרים

הפעילות של אלפא שטראוס ממחישה את הערך הרב שמקבלים תאגידי המזון הגדולים מעצם החשיפה ליזמים צעירים. "פגשנו חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה חדשה לטיפול במזון ביתי. עשינו אתם ניסויים וזיהינו שהטכנולוגיה יכולה לפסטר חומוס בלי לפגוע בטעם שלו ולהעניק לו חיי מדף ארוכים (חומוס ללא חומרים משמרים מחזיק רק כמה ימים, גם ללא פתיחה; ר"ל ועד"מ)", אומר אשל. "החברה לא היתה מעוניינת לפתח את המערכת עבור התעשייה, והתמקדה במשתמש הביתי. אבל המפגש הזה נתן לנו רעיון לחפש טכנולוגיה דומה - ומצאנו אותה אצל חברה איטלקית שעסקה בייבוש עורות. כדי להמחיש כמה הסיפור הזה גדול ומהפכני, ביצענו 8,500 בדיקות מעבדה, 2,000 בדיקות כימיות וזרקנו 100 טון של חומוס בדרך להכשרת הטכנולוגיה למפעל שלנו".

משרדי דה קיטשן
אילן אסייג

לעתים גם היזמים הישראלים מגיעים אל חברות המזון עם טכנולוגיות שמיועדות לדבר אחד, אך בעקבות המפגש וההבנה של הצרכים שלהן, מתאימים את המוצר למטרה אחרת. דוגמה למפגש כזה התרחשה עם סטראט-אפ בשם Viaar. "הם הגיעו אלינו למשרד מפני שמישהו משטראוס הכיר אותם, ובאו להציג את הטכנולוגיה שלהם - גלאי RF (תדרי רדיו) שבאמצעותו הם מזהים סרטן שד בשלבים מוקדמים", אומר אשל. "במהלך השיחה הבנו שאם הם יודעים לגלות גוף קטן בתוך מטריצה ביולוגית, גוף אנושי, ייתכן שהם יכולים לעשות זאת גם באוכל. למחרת בבוקר כבר קיבלנו הדמיה של חתיכת זכוכית קטנה בתוך עוגה. הם עברו ממצב שיש להם אפליקציה מדהימה לשוק בעייתי, רפואה, שלוקח שנים עד שמקבלים בו אישורים, לפתרון נוסף ומשמעותי לשוק קל יותר ליישום".

"הרעיון הבסיסי הוא שבעתיד, במקום לשנע משאיות עם מוצרים, נשנע באינטרנט מידע ומה שיגיע לצרכנים יהיה רק חומרי גלם, שמכונות ידעו לייצר מהם מוצרים מורכבים שונים" דגן אשל, מנהל אלפא שטראוס

"חברה אחרת, Equinom, הגיעה אלינו עם פתרון גנרי", מוסיף אשל. "הם פיתחו שיטה שמקצרת בחמש שנים את זמן ההשבחה של זרעים. הידע שלהם היה רלוונטי עבור גידולים שונים, וניסינו לחשוב היכן הבעיות העיקריות שלנו בתור יצרן גדול. השומשום שמשמש ליצירת טחינה הוא בעיה גדולה מבחינתנו. שומשום שמבשיל שופך את הזרעים שלו על הקרקע. לא ניתן לקטוף אותו במכונות, אלא רק בידיים. לכן הוא מתרכז במקומות שבהם שכר העבודה הוא דולר ביום, כמו אתיופיה. כתוצאה מכך הוא מוגבל באספקה וחשוף לתנודות של שגעונות של שליטים אפריקאים. אמרנו להם שאם הם יצליחו, באמצעות השבחה גנטית, לסגל לשומשום תכונות חדשות שגם ישפרו את הטעם שלו ואולי יגדילו את היבול, אך בעיקר יאפשרו לקטוף אותו בקטיף מכני - אז זה פתרון שאנחנו רוצים, והתחלנו אתם פרויקט לצורך כך".

איזה אתגרים עומדים כיום בפני תאגידי המזון?

אשל: "האתגר הוא בתחום הבריאותי: הפתחתת הסוכר, השומן והמלח במוצרים בלי לפגוע בטעם ובמרקם שלהם, והוזלת תהליכי הייצור כך שלקוחות יקבלו מוצרים בריאותיים במחיר טוב. אתגר נוסף הוא בכל הקשור לבטיחות מזון. ההזדמנות היא בעולם של הפרסונליזציה ויצירת מזון מותאם אישית. הרעיון הבסיסי הוא שבעתיד, במקום לשנע משאיות עם מוצרים, נשנע באינטרנט מידע ומה שיגיע לצרכנים יהיה רק חומרי גלם, שמכונות ידעו לייצר מהם מוצרים מורכבים שונים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות