אנטי וירוס

האתרים שמנסים להתחרות בזום, והסטארט-אפים שישפרו את מצב הרוח

עדכונים שוטפים לתעשיית ההיי-טק והיזמות הישראלית על רקע מגפת קורונה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אוסטין אריין ופטריק קרול בקומפליי 365
צילום: LYNDON FRENCH / NYT

רוצים סיכום שבועי בנושאי היי-טק וטכנולוגיה ישירות למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו.

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ללא מגע רופא: מערכת ישראלית תבדוק חום ונשימה מרחוק אצל חולי קורונה

ניסוי שנערך בימים האחרונים יבדוק אם מערכת שפותחה בשיתוף סטארטאפים ישראליים, אלביט ואלתא, תוכל לנטר ולבדוק מדדים חיוניים של חולי קורונה מרחוק וללא מגע. הניסוי נעשה במסגרת המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה, בראשות ראש מפא"ת במשרד הביטחון, ד"ר דני גולד.

המטרה היא לאפשר לצוותים רפואיים במיון לבצע בדיקות ראשוניות של החולים ללא סיכון אישי – ולעשות זאת בלי להתקרב ובלי לגעת בחולים. המטופל יישב במרחק של שני מטרים מהרופא, ועל המוניטור יופיעו המדדים הרלוונטיים של חום, דופק וקצב נשימה, שיעזרו לרופא לקבל החלטות טיפוליות.

המערכת מורכבת ממכ"מ רגיש ביותר שמסוגל לזהות ויברציות עדינות על פני הגוף של המטופל וכך למדוד דופק ונשימה, וממצלמה תרמית שמסוגלת למדוד באופן מדויק את חום הגוף של המטופל. באמצעות תוכנה יתבצע היתוך של המידע הזורם מהחיישנים השונים כך שהמידע המתאים יוצג לרופא. המטרה היא לפתח בהמשך גם רכיב בינה מלאכותית שיידע לבצע הצלבות בין נתונים שונים על מנת לסייע לרופא לקבל תובנות עמוקות יותר.

המערכת מבוססת על מערכות מכ"ם ואופטיקה שפותחו באלביט ואלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, ועל טכנולוגיה של הסטארטאפים הישראליים Vayyar, Neteera ו-EchoCare, שפיתחו טכנולוגיות חישה וניטור מרחוק; וכן בשיתוף ד"ר יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, המרכז הרפואי רבין, יחידת המו"פ במפא"ת בראשות תא"ל יניב רותם וצוות מערך החיישנים במפא"ת בראשות אל"מ א', וכן קבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל.

שומר בכניסה למסעדה בשנחאי
שומר בכניסה למסעדה בשנחאיצילום: AFP
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שלושה חולי קורונה בישראל טופלו בתרופה ישראלית המבוססת על תאי שליה

שלושה חולי קורונה בשני בתי חולים בישראל קיבלו טיפול ניסויי בתרופה של חברת פלוריסטם הישראלית, כך הודיעה החברה היום (ב'). החברה צפויה לעדכן בהמשך על תוצאות הטיפול.

על פי הודעת החברה, שלושת החולים נמצאים בקבוצת סיכון גבוה בהתבסס על גילם ומחלות רקע קיימות. החולים חוו כשל נשימתי חמור, עברו צנרור של קנה הנשימה וחוברו להנשמה מלאכותית.

פלוריסטם פיתחה תרופה המופקת מתאי שליה של נשים לאחר לידה קיסרית. התאים מוזרקים לגוף החולה, ומפרישים חלבונים טיפוליים שעוזרים לשקם את הגוף. תהליך ייצור התאים נעשה במפעל של פלוריסטם. כיום הטיפול נמצא בניסויים קליניים עבור מצבים רפואיים אחרים או נזקי קרינה רדיואקטיבית.

לאחר התפרצות המגפה, בפלוריסטם החלו לבדוק אפשרות לכוון את הטיפול הזה גם עבור חולי קורונה, זאת מאחר שבעבר החברה ביצעה ניסויים בטיפולי ריאה מורכבים.

זו לא תרופה ישירה נגד וירוס הקורונה, אלא טיפול שאמור להקל על תסמיני דלקת הריאות שנוצרים כתוצאה ממנו ולמנוע הידרדרות במצבם של חולים. הניסוי בישראל הוא הראשון שנעשה בטיפול של פלוריסטם נגד קורונה, והוא נעשה לאחר קבלת אישור משרד הבריאות. החברה הודיעה כי בימים הקרובים היא מצפה לגייס מטופלים נוספים בישראל ולמסור עדכונים לגבי התוצאות הקליניות כשיהיו בידיה נתונים משמעותיים.

יקי ינאי, מנכ"ל פלוריסטם
יקי ינאי, מנכ"ל פלוריסטם צילום: David Garb
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הזמנה לשיחת וידיאו או מתקפה זדונית? מאות אתרים חדשים מנסים להתחזות לזום

מחקר חדש של חברת הסייבר צ'ק פוינט מצביע על זינוק חד ברישום של דומיינים המנסים להתחזות לזום (Zoom) - תוכנת שיחות הווידיאו שנהפכה לפופלארית במשבר הקורונה. 

"ניכר גידול משמעותי ברישום דומיינים ששמם כולל את המלה 'זום'", כותבים חוקרי צ'ק פוינט. "מאז תחילת השנה נרשמו 1,700 אתרים כאלה - 25% מהם נרשמו בשבוע האחרון. 4% מהם כוללים מאפיינים מחשידים", הם מציינים. 

רישום דומיין יכול לסייע לבצע מתקפות משני סוגים. ראשית, ניתן לבנות אתר מתחזה לזום ולפתות משתמשים להתקין תוכנה זדונית. מתקפה מסוג שני, ונפוץ יותר, מבוססת על שימוש בדומיין לצורך שליחת מייל פישינג. ניתן, למשל, לשלוח קישור המתחזה לקישור לשיחת זום, כשלמעשה מדובר בכתובת זדונית. 

בצ'ק פוינט אומרים כי הגורמים הזדוניים לא מתחזים רק לזום אלא גם לפלפטורמות שיתוף אחרות כמו Google Classroom.

מה ניתן לעשות? החוקרים ממליצים לגלות עירנות לזהות השולח כשמקבלים מייל, ולחפש הקלדה שגויה בשם הדומיין או השולח. הם מציעים לא ללחוץ על קישורים לא מוכרים שמגיעים במייל, בעיקר אם הם כוללים הצעה כמו קופון או הנחה. במקום זאת, עדיף להגיע לשירותי הרשת השונים דרך חיפוש בגוגל, הם מסכמים.

לפני כמה שבועות חשפה צ'ק פוינט חולשה בזום שאיפשרה לתוקף להצטרף ללא הזמנה לשיחת זום. החולשה תוקנה מאז.

שיעור יוגה באמצעות זום
שיעור יוגה באמצעות זוםצילום: אלה רימון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

קשה לכם בבידוד? 100 סטארט-אפים בתחום בריאות הנפש ישמחו להקל עליכם

אפליקציות מדיטציה, טיפול פסיכולוגי מקוון ומכשיר שמסייע להרגעה: מיליארדי אנשים מבודדים חוששים לבריאותם ולפרנסתם, והביקוש לטכנולוגיות בריאות הנפש זינק בעשרות אחוזים. בישראל פועלים כ-100 סטארט-אפים בתחום - שצפוי לקבל דחיפה משמעותית >> לכתבה המלאה

בבידוד אבל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

משרד הבריאות מבקש שתענו על שאלון קצר ביום

"כחלק ממאמצי מערכת הבריאות בישראל להתמודדות עם נגיף קורונה, משרד הבריאות, קופות החולים ומד"א, יחלו לבקש מכלל האזרחים לענות על שאלון סימפטומים קצר בכל יום", כך נמסר בהודעה ששוגרה זה עתה ממשרד הבריאות. 

לפי ההודעה, בימים הקרובים יישלח לכלל אזרחי ישראל שאלון יומי על ידי קופות החולים ומד"א, במטרה לספק תמונת מצב של סימפטומים אופייניים שיכולים לרמוז על התפשטות הנגיף, ולסייע למערכת הבריאות בקבלת החלטות. ככל שיותר אנשים ימלאו את השאלון האנונימי מדי יום, כך למערכת הבריאות תהיה תמונה טובה יותר של סימפטומים הקשורים להתפשטות הקורונה בישראל.

השאלון כפי שנשלח היום למבוטח קופת החולים כללית
השאלון כפי שנשלח היום למבוטח קופת החולים כללית

המיזם נולד כשאלון שפותח על ידי שלושה פרופסורים ממכון ויצמן למדע - ערן סגל, יובל דור ובני גייגר, ובשיתוף עם פרופ' רן בליצר, מקופת החולים כללית. את האפליקציה עבור משרד הבריאות פיתח הסטארט-אפ הישראלי, דיאגנוסטיק רובוטיקס (Diagnostic Robotics) שהוקם על ידי פרופ' משה שהם (מייסד מזור רובוטיקה), ד"ר קירה רדינסקי ויונתן עמיר. בשגרה, התוכנה של דיאגונסטיק רובוטיקס אמורה לאפשר לרופאים להפחית עומסים בחדר המיון על ידי ניתוח שאלונים ודירוג מידת הדחיפות של הבעיה.

השאלון עצמו קצר ואנונימי ומטרתו "ליצור מפה אפידמיולוגית ברזולוציה גבוהה, הכוללת עדכונים בזמן אמת, אשר תספק למערכת הבריאות תמונת מצב של סימפטומים אופייניים שיכולים לרמוז על מצב התפשטות התחלואה בישראל".

במשרד הבריאות מדגישים כי המערכת אינה אוספת פרטים מזהים, כגון, שם, מספר הטלפון או תעודת זהות, ואף גורם לא יוכל ליצור קשר בשום שלב עם המשיבים לשאלון. המשיבים יתבקשו להזין את שם היישוב והרחוב שבו הם גרים, ללא מספר בית, על מנת שניתן יהיה לייצר את המפה הגיאוגרפית של התסמינים. בזכות המידע הגיאוגרפי ניתן יהיה לבחון באילו אזורים יש עלייה או ירידה בתסמינים רלוונטיים לנגיף.

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

חשיפת TheMarer: משרד הביטחון חבר ל-NSO כדי לדרג את הסיכוי שתידבקו בקורונה

שר הביטחון, נפתלי בנט, פירסם היום (א') תוכנית לאומית למאבק בקורונה, ובה הוא מציע מערכת המבוססת על פיתוח של מפא"ת – גוף מטה משותף למשרד הביטחון ולצה"ל – עם חברות אזרחיות. שמה של החברה אינו מוסגר במסמך של בנט, אבל ל-TheMarker נודע כי זו חברת הסייבר הישראלית השנויה במחלוקת NSO.

במסמך של בנט הוא מסביר כי הזינוק במספר החולים אינו מאפשר לבצע את החקירות, ולא את האיכונים, בצורה טובה מספיק כדי לשמור על המעקב אחרי שרשרת ההדבקות. בנט ממליץ על מערכת שהוקמה במשרד הביטחון, בשיתוף עם צה"ל וחברות אזרחיות, שלתוכה "יישפך" כל המידע שנאסף על ידי משרד הבריאות והשב"כ. המערכת תעניק לכל אזרח ישראלי "ציון הידבקות" בין 1 ל-10, המתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה. >> להמשך קריאה

שר הביטחון, נפתלי בנט
שר הביטחון, נפתלי בנטצילום: אמיל סלמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שי וינינגר ואייל ולדמן מקימים "חמ"ל היי-טק" כדי להביא לארץ ציוד רפואי במהירות

מספר יזמים בולטים מקימים בימים אלה "חמ"ל הייטק" שירכז מספר יזמים וחברות טכנולוגיה, במטרה לתאם דרכים ומימון לצורך הבאת ציוד רפואי חיוני מחו"ל במהירות, תוך עקיפת בירוקרטיה מיותרת.

שי וינינגר, מייסד ונשיא לימונייד, ואייל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, מובילים את היוזמה, ומצרפים אליהם יזמים נוספים וקוראים לנוספים להצטרף כדי לעזור. המטרה היא ליצור מערך שינצל קשרים ויכולות של סטארטאפים וחברות הייטק, על מנת להשיג ציוד ממפעלים בסין ובאירופה, לארגן טיסות ולהשיג לכל זה מימון. כל זאת תוך עקיפה המנגנונים הבירוקרטיים שלפעמים מאטים ומכשילים פעולות ייבוא כאלה.

בסופו של דבר המטרה היא להביא את הציוד לארץ ולהפיץ אותו, תוך שיתוף פעולה עם הגורמים המתאימים – משרדי הביטחון והבריאות ובתי החולים. בין הציוד שמנסים להשיג כרגע אפשר למצוא בעיקר ציוד המיועד לצוותים הרפואיים: מסיכות, חליפות הגנה וגם מכונות הנשמה.

"באופן שבו משרד הבריאות וארגוני הרכש השונים יודעים להתנהל, קשה מאוד להתחרות עם שאר מדינות העולם", מסביר וינינגר. "שם שולחים אנשים עם מזוודות כסף מזומן וקונים סחורה ישר מפס הייצור. אי אפשר להתחרות בזה עם שוטף-90 וערמות טפסים. מי שמנסה לעזור ולהביא מסכות וציוד מיגון מסין ומקומות אחרים נתקל בקיר.

"מערכת הבריאות פועלת עדיין כאילו שאנחנו בתקופת שלום, אבל זו מלחמה - ובמלחמה צריך לזוז מהר, לדעת לאלתר ולהיות מוכן להקריב את הטקטי בשביל האסטרטגי. עוד 10 סנט למסכה ממש לא חשוב כרגע. צריך להצטייד במלאי ולקוות בשביל כולנו שלא נצטרך את זה".

כבר לפני שבועיים, מלאנוקס הודיעה שתתרום שמונה מכונות הנשמה לבתי חולים בישראל, וקראה לחברות וגופים עסקיים נוספים להצטרף ליוזמה שלה.

שי וינינגר (מימין) ואייל ולדמן
שי וינינגר (מימין) ואייל ולדמןצילום: עופר וקנין ולמונייד
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הנסיעות נחתכו בחצי - איך גט תצלח את הקורונה?

מבין חברות הסטארט-אפ הגדולות בישראל ששוויין יותר ממיליארד דולר, גט היא כנראה החשופה ביותר למשבר הקורונה הנוכחי.

גט מפעילה אפליקציה להזמנת מוניות ופועלת בישראל, בריטניה ורוסיה. אף שנסיעה במונית מותרת תחת ההגבלות, הסגר והאיסור על יציאה לא הכרחית מהבית הוריד בעשרות אחוזים את הנסיעות במוניות בישראל, לפי טענות נהגי מוניות. לכך יש להוסיף את הירידה החדה בטיסות ובהתאם לכך את הנסיעות מנתב"ג ובחזרה.

הפגיעה היא בראש ובראשונה בנהגי המוניות שפרנסתם נפגעת. אבל הפגיעה הזאת מתגלגלת גם לגט. לפי מקורבים לחברה, חלה ירידה של 70% בנסיעות הפרטיות של גט. לא רק בישראל: גם בבריטניה דווח על ירידה חדה בביקושים למוניות בשל נסיבות דומות. >> לכתבה המלאה

גט טקסי
גט טקסיצילום: אייל טואג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

זינוק בגלישה לאתרי קמעונות - צניחה בפורנו

ניתוח דפוסי התעבורה ברשת שביצעה חברת אימפרבה מגלה כי אתרי קמעונות ישראליים רשמו צמיחה של 66% בנתוני התעבורה בשבועות האחרונים. אתרי חינוך ובריאות זינקו בכ-40% . ירידות נרשמו בין השאר באתרי תיירות, ספורט ופורנו >> לכתבה המלאה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

10,000 בדיקות ביום: מיי-הריטג' מקימה מעבדה לבדיקות קורונה

חברת מיי-הריטג' (MyHeritage) הישראלית וענקית הגנטיקה הסינית BGI יקימו בישראל מעבדת בדיקות קורונה. לפי הודעת החברה ששוגרה לתקשורת הערב (ו') בניית המעבדה תושלם עד ה-9 באפריל ותאפשר למדינה לבצע בדיקות קורונה נרחבות, בהיקף של 10,000 בדיקות ביום, ובהמשך אף להכפיל את המספר. מעבדה זהה הוקמה בתוך חמישה ימים בלבד על ידי חברת BGI בעיר ווהאן בה התפרץ נגיף הקורונה ומעבדה נוספת בשנזן.

לפי ההודעה, חברת BGI תשלח לישראל בימים הקרובים ציוד הכולל עשרות מכונות מתקדמות לבדיקת קורונה מסוג qPCR - סוג הציוד בו משתמשים לזיהוי נגיפים מסוג RNA בהן ניתן למדוד כמויות מזעריות של הנגיף. הציוד כולל רובוטים להפקת RNA וכמויות גדולות של ציוד נלווה. 

כדי שהמעבדה תעמוד בלוח הזמנים הדחוק ותחל לפעול עד ה-9 באפריל, נערכת מיי-הריטג' לגיוס בהול של 110 עובדים למעבדה

בתחילת השבוע הודיעה מיי-הריטג' כי תרמה למשרד הבריאות 66 אלף מטושים לבדיקות לגילוי הווירוס - הרכיב המרכזי שהיה חסר לצורך ביצוע נרחב של בדיקות לגילוי קורונה בקרב אזרחי ישראל.

מיי-הריטג' עוסקת במחקר אילנות יוחסין ובדיקות דנ"א. BGI נחשבת לענקית גנטיקה בסין, מעסיקה כ-6,000 עובדים ומייצרת מכונות לריצוף וניתוח גנטי.

יניב ארליך
פרופ' יניב ארליך, המדען הראשי של מיי-הריטג'צילום: תומר אפלבאום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"100 סרטונים של כאוס": הסטארט-אפ שפיטר מאות עובדים בשיחת זום

הסטארט-אפ האמריקאי טריפאקשנס (TripActions), של היזמים הישראלים אילן טוויג ואריאל כהן, פיטר מאות עובדים בעקבות משבר הקורונה, כך לפי דיווחים של כלי תקשורת בארה"ב. על פי חלק מהדיווחים, מספר עובדים הביעו זעם כך שקיבלו הודעה על פיטוריהם במהלך שיחת זום מרובת משתתפים, ללא כל הכנה מראש. 

לפי הדיווח, כל המשתתפים בשיחה הועברו למצב השתק, מה שיצר מחזה סוריאליסטי. בנוסף עובדים ציינו תחושות התסכול והאכזבה הקשות וגם של תחושת הפתעה מוחלטת. >>להמשך קריאה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מה עושה הקורונה לאופציות של ההיי-טקיסטים?

משבר הקורונה אילץ, ועשוי עוד לאלץ, חברות טכנולוגיה לפטר עובדים רבים, ובמקביל שווין של חברות הטכנולוגיה נחתך. תקופת ההבשלה של האופציות של המפוטרים נקטעת, והם נשארים עם פרק זמן קצר לממש אותן בימים שאין להם ביטחון כלכלי.

עו"ד שלמה לנדרס, שמוביל את תחום הייטק במשרד גורניצקי, ועו"ד שי פחימה, שותף במחלקת המיסים במשרד גרוס (GKH), עמם שוחחנו, טוענים שבנסיבות האלו חברות יכולות לנקוט במספר מהלכים כדי לתגמל את העובדים הנאמנים שנקלעו לסיטואציה. 

החברות יכולות להאיץ את ההבשלה של אופציות שטרם הבשילו, כך שהעובד המפוטר יוכל בכל זאת לממשן; להאריך תקופת המימוש לאחר סיום ההעסקה למעבר ל-90 יום – כדי לאפשר למצב הכלכלי של העובד להשתפר; וכן להקטין מחיר מימוש האופציה. אלא שלכל המהלכים הללו עלולות להיות משמעויות מס שליליות לעובד.

בנוסף, מזכירים השניים את שאלת החל"ת - האם האופציות ימשיכו להבשיל בתקופת החל"ת מאחר ולא הסתיימו יחסי העבודה? המצב השכיח בהסכמי הקצאת אופציות הוא שבמקרה של חל"ת הבשלת האופציות תיעצר, ותתחדש רק בחזרה לעבודה. >> להמשך קריאה

הבשלה הפוכה
צילום: איור: עדי עמנואל
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

המשבר החזיר את ענקיות הטק לצד של "הטובים"

המניות שלהן צנחו בחדות בשבועות האחרונים. הן נאלצו לבטל כליל כנסים ואירועים ענקיים, לסגור חנויות בכל העולם ולשלוח עובדים לעבוד מהבית. סביר להניח שההכנסות והרווחים שלהן ייפגעו משמעותית בהמשך, והגיוני שגם המנהלים שלהן, כמו כולם, מודאגים וסובלים מחוסר הוודאות והמשבר הנרחב המסתמן באופק.

אבל לענקיות הטכנולוגיה מעמק הסיליקון, לפחות כרגע, יש דווקא סיבה גדולה לנחמה ולאופטימיות על רקע משבר נגיף קורונה. לראשונה אחרי שנים ארוכות, הן חוזרות למלא את התפקיד של "הטובים". ה"טקלאש" - גל הביקורת הציבורי והפוליטי נגד הביג-טק, על רקע פגיעה בפרטיות ובתחרות בשוק והפצת פייק ניוז - התפוגג כמעט לחלוטין עם התפרצות המגפה. מאות מיליוני איש סגורים בבתיהם, צמאים למידע אמין וזקוקים לקשרים חברתיים מרחוק ולמשלוחים מהירים עד הבית - והם מאוד שמחים על כך שפייסבוק, גוגל ואמזון קיימות. החברות המושמצות זוכות כעת להכרת תודה ומחמאות על מאמציהן לסייע לציבור ולרשויות בעת המשבר חסר התקדים. >> להמשך קריאה

ענקיות הטכנולוגיה: אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק
ענקיות הטכנולוגיה: אפל, אמזון, גוגל ופייסבוקצילום: REUTERS FILE PHOTO / REUTERS
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל כדי להקל על עומסי הרשת

נטפליקס תפחית את איכות הצפייה בישראל בעקבות פניית המשרד התקשורת למשך 30 יום, על מנת להקל על עומסי האינטרנט - כך הודיע משרד התקשורת.

על פי המשרד, ספקי שירותי האינטרנט בישראל בצל משבר נגיף הקורונה מדווחים על עומס בתעבורת הנתונים עם גידול של כ-30%-20% בממוצע מהשגרה. לכן המשרד פנה לנטפליקס בבקשה להוריד את קצב הזרמת הסיביות בישראל. המטרה היא להפחית את העומס על הרשת בישראל כדי להקל על תפקוד של יישומים אחרים וחיוניים כמו עבודה ולמידה מרחוק. על פי נטפליקס, הצעד אמור להפחית ב-25% את תעבורת האינטרנט דרכה בישראל. >> להמשך קריאה

*עדכון (24.3): גם יוטיוב תפחית את איכות הצפייה כדי להקל על העומס בכל העולם. על פי יוטיוב, ברירת המחדל של הסרטונים תהיה איכות SD רגילה. 

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מסלול עוקף שב"כ: משרד הבריאות השיק אפליקציה לניטור מיקום

משרד הבריאות השיק הערב (א') אפליקציה חדשה בשם "המגן" שאמורה לסייע בזיהוי אנשים שהיו במגע עם חולי קורונה מאומתים - וכך לסייע במניעת התפשטות המגפה.

בניגוד לאמצעים הדיגיטליים שמופעלים על ידי השב"כ בימים האחרונים למעקב אחר חולים, כאן מדובר בסיפור שונה לחלוטין: זו אפליקציה וולונטרית, שהמשתמשים מורידים מרצונם החופשי, כדי שיוכלו לבדוק אם היו במגע עם אדם שנדבק בנגיף.

איך זה עובד?

מורידים את האפליקציה, והיא פועלת ברקע ואוספת את היסטוריית המיקומים שלכם. במהלך היום, היא מושכת משרתי משרד הבריאות מידע על מסלולים של חולי קורונה מאומתים, ומצליבה בין המסלולים האלה לבין המסלול שלכם.

אם מתברר שאכן הייתם בקרבת חולה מאומת, במיקום או בשעה מסוימים - תקבלו התראה שעליכם להיכנס לבידוד, וכן תופנו לקישור למשרד הבריאות שיאפשר לכם לדווח על בידוד בבית ולדעת מה הצעדים הבאים שעליכם לנקוט.

במשרד הבריאות מדגישים כי נתוני המיקום של המשתמש נשמרים על המכשיר עצמו, וכי נתוני המשרד נשלחים למכשיר באופן חד-צדדי. גם ההצלבה בין המסלולים נעשית מקומית על המכשיר.

האפליקציה לוותה על ידי כמה אנשי אבטחת מידע ואבטחת פרטיות. לפי משרד הבריאות, האפליקציה פותחה על ידי חברת מטריקס והמשרד. בהמשך יתווספו אליה יכולות נוספות של מיקום בתוך מבנים, בעזרת מערכת של חברת הסטארט-אפ גלובקיפר. ניתן להוריד את היישומון בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל.

יישומון "המגן"
יישומון "המגן"
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

במקום השב"כ? משרד הבריאות התקשר עם סטארט-אפ ישראלי כדי שיתריע על קירבה לחולי קורונה

משרד הבריאות פנה לסטארט-אפ הישראלי גלובקיפר (GlobeKeeper), שפיתח מערכת שאוספת מידע של משתמשי מכשירים ניידים, כדי שיפתח עבורם אפליקציה שתזהיר אזרחים שנמצאים בקרבת חולה קורונה. המשרד ביקש להתקשר עם החברה בפטור ממכרז בעלות של 1.75 מיליון שקל למשך שלושה חודשים. האפליקציה תתחיל לפעול במהלך השבוע הקרוב ומידע עליה יופץ על ידי משרד הבריאות.

לחברה כבר יש מוצר מוכן שכולל אפליקציה שיודעת לשלב טכנולוגיות של ניטור מיקומים באמצעות טכנולוגיות ווייפיי, בלוטות' ו-GPS. המטרה של משרד הבריאות היא שכלל אזרחי ישראל יתקינו את האפליקציה שתשתף מידע על הימצאות ליד חולים מאומתים – אולם בצורה אנונימית וללא העברת המידע אודות הזהות שלהם והמיקום למשרד הבריאות או למשטרה והשב"כ. כלומר – אזרח שיתקין את האפליקציה יתן את הסכמתו לכך שהיא תקליט את המיקום שלו בכל עת, וברגע שהוא נמצא ליד חולה מאומת, גם בתוך מבנים – היא תשלח לו התראה על כך. >>להמשך קריאה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מודל מתמטי מתחום הסייבר והפרסום המקוון, יעבוד גם על בדיקות קורונה?

מה הקשר בין סייבר לקורונה? ובכן, בשני המקרים צריך לאתר וירוס חמקמק בקרב קבוצה גדולה של נגועים אפשריים. חגית גרושקא כהן, חוקרת מהמחלקה להנדסת מערכות מידע ותוכנה באוניברסיטת בן גוריון, התמודדה בדיוק עם הסוגיה הזו במחקר שלה, ויש לה מסקנות מפתיעות לגבי הקורונה.

היא סבורה שאם ניקח את תקציב הבדיקות ונייעד 10%-20% ממנו ל"אקספלוריישן", כלומר, ניסיון לבדיקה אקראית - מתוך מטרה לזהות ולהבין מה אנחנו לא יודעים על ההידבקות במחלה - אנחנו נוכל לשמור עדיין על זיהוי של חולים, אבל זה יאפשר לנו ללמוד ולזהות חולים שלא חשדנו בהם. >> לחצו להמשך קריאה/ האזנה

חגית גרושקא כהן
חגית גרושקא כהן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הסטארט-אפ גסטי הוציא 40 עובדים לחל"ת. ההנהלה קיצצה עד 30% משכרה

הסטארט-אפ הישראלי גסטי נמצא בקו האש הראשון של משבר הקורונה - ענף התיירות. הסטארט-אפ, שפיתח פלטפורמה לניהול השכרה של נכסים לטווח קצר, מבצע כעת צעדים לצמצום נזקים מהמשבר.

החברה הוציאה 40 מעובדיה בישראל ובעולם לחופשה ללא תשלום בת 60 יום. לכ-40 עובדים נוספים בוצעה הפחתה בהיקף המשרה בעד 20%. במקביל קיצצה הנהלת החברה משכרה בעד 30%.

גסטי הוקמה ב-2013 על ידי האחים התאומים עמיעד וקובי סוטו, ומעסיקה 230 עובדים במשרדיה בתל אביב, לוס אנג'לס, ברצלונה ומילאנו, מתוכם 170 במטה החברה בישראל. החברה גייסה מאז הקמתה כ-60 מיליון דולר, מהם 35 מיליון בדיוק לפני שנה. 

גסטי מסרה בתגובה: "אף שאנחנו חברה ממומנת היטב הנתמכת על ידי משקיעים, אנו נוקטים באמצעי זהירות כדי למזער את הסיכון בתקופת אי וודאות זו. אנו מקווים כי בעתיד הקרוב תיעצר התפשטות הנגיף ונוכל לחזור לשגרה - עם הצוות המלא שלנו - מחוזקים יותר מבעבר".

עמיעד סוטו, ממייסדי גסטי
עמיעד סוטו, ממייסדי גסטי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

איך נשמעים חולי קורונה?

איך נשמעים חולי קורונה? כמה יזמים ישראלים, חלקם מחברות בתחום פענוח הקול, התגייסו במהירות כדי להרים אתר לאיסוף דגימות מחולים ובריאים והם עשויים לגלות את התשובה.

בתחום פענוח הקול הצטברו כבר עדויות שמראות כי חלק גדול מהמחלות שלנו מתבטא בדרך כלשהי בדיבור (במאפיינים כמו קצב, גובה הצליל ועוד). מחקר של פרופ' ריטה סינג - המלווה את הפרויקט הנוכחי - אשר במאי 2019 אף הציג מודל לשחזור תווי פנים על ידי פענוח קול. 

היזמים מקווים כי זיהוי מאפיינים ייחודיים לחולי קורונה יהווה אינדיקציה ראשונית שתסייע לארגוני הבריאות בקבלת החלטות להפניות לבדיקה. 

לתרומת דגימת קול היכנסו לאתר הפרויקט

*עדכון (24.3): חברת ווקאליס בשיתוף משרד הביטחון ובתי החולים השיקה גם כן אתר ואפליקציה לאיסוף דגימות קול 

קורונה - האם ניתן לזהות  חולים לפי קול?
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מתחם ביוהאוס מציע מעבדות חינם למי שעובד על פיתוח ביו-רפואי רלוונטי לקורונה

מתחם ביוהאוס (BIOHOUSE) פותח את המעבדות שלו לשימוש חופשי עבור יזמים שמציעים פתרון במסגרת המאבק הלאומי במגיפת הקורונה.

מדובר במעבדות מו"פ לביו-פארמה, עמדות עבודה ייעודיות וחדרי תשתית המצויידים במכשור עבור תרביות תאים/רקמה, ביולוגיה מולקולרית, כימיה, מיקרובילוגיה, מיקרוסקופיה, אחסון והקפאה.

מתחם המעבדות של ביוהאוס נמצא בתוך בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מתפרש על פני 1,000 מ״ר עם 40 עמדות עבודה ו-10 חדרי תשתית.

יזמים שמעוניינים יכולים לפנות כאן.

מתחם ביוהאוס
צילום: עמית גירון
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בצל המשבר: פרייטוס הישראלית מפטרת מחצית מעובדיה בישראל

על רקע משבר הקורונה, חברת הסטארט-אפ הישראלית פרייטוס (Freightos) מפטרת בימים אלה כמחצית מכוח האדם שלה בישראל. החברה מעסיקה בעולם 250 עובדים, מתוכם כ-80 בישראל. היא מפטרת כעת כ-50 עובדים בסך הכל (20% מכוח האדם הכולל), מתוכם 40 בישראל.

פרייטוס, שהוקמה ב-2012, פועלת בתחום השינוע הבינלאומי בים ובאוויר. היא מפעילה פלטפורמה המאפשרת ליצואנים וליבואנים להשוות תעריפי משלוח בין ספקים בזירת מסחר. היא גייסה עד היום כ-95 מיליון דולר.

החברה עמדה לקראת גיוס כסף נוסף, אך התפרצות נגיף הקורונה הביאה להקפאת תהליך ההשקעה, מה שאילץ את החברה לחתוך באופן מיידי את הוצאותיה ולקצץ עובדים. עם זאת, בחברה מדגישים שנותר עדיין צוות גדול שימשיך להתקדם. >> לחצו כאן להמשך קריאה

צבי שרייבר, מנכ"ל ומייסד פרייטוס
צבי שרייבר, מנכ"ל ומייסד פרייטוס צילום: פרייטאוס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

שיחות וידאו, שיתוף ססמאות ומבודד רעשי רקע: כל הכלים שיקפיצו לכם את הפרודוקטיביות בעבודה מהבית

רום שירי, האדם שמאחורי אתר המידע השימושי 'לסטארטאפ' עובד כבר כמעט שלוש שנים מרחוק בתור שכיר, עצמאי ויזם. לאור מגפת הקורונה הוא אסף את מיטב הכלים לעבודה מהבית עבור צוותים ופרילאנסרים. הדגש הוא על שירותים חינמים, או כמעט חינמים, ובפרט כאלה שתוכלו להתחיל להשתמש בהם מיידית, הדורשים מינימום אינטגרציה וכאבי ראש. 

עבודה בצוות וניהול משימות

Trello - לוח גמיש לניהול משימות ורשימות

Monday (הישראלית) או Asana - למי שצריך קצת יותר מטרלו בשביל לנהל את הצוות שלו

Notion - לוח עבודה גמיש לניהול משימות, תוכן וכמעט כל דבר

Freehand by Invision - סיעור מוחות על עיצובים ומוקאפים בזמן אמת עם חברי צוות

Miro - לוח לבן דיגיטלי משותף עם חברי צוות

Visual Studio Live Share - כתיבת קוד עם חברי צוות בזמן אמת (גם ל-Visual Code).

Toggle - ספירת שעות עבודה לעובדים ופרילנאסרים

עבודה מהבית (אילוסטרציה)
עבודה מהבית (אילוסטרציה)

תקשורת סינכרונית ושיחות וידיאו

Zoom - כלי פופלרי לשיחות וידיאו (בעיקר קבוצתיות)

Google Meet & Hangouts - פגישות וידיאו מבית גוגל.

Whereby - כלי פשוט לפתיחת חדרים וירטואלים לפגישות עם שיתוף מסכים ועוד 

Skype - שיחות וידיאו בחינם

Krisp - מבודד רעשי רקע באמצעות AI (כי אתם לא רוצים שהילדים יחפרו ברקע)

TeamViewer - השתלטות על מחשבים מרחוק

תקשורת א-סינכרונית

Slack - הכלי המוכר לצ׳אט ועבודה בצוות.

Standuply - פגישות "סטנדאפ" (פגישות א-סינכרוניות שבהן אנשים יכולים לעדכן על מה הם עובדים במהלך היום), פוקר (שיטה ל"תמחור" זמן עבודה של הצוות) ועוד - דרך סלאק

Dailybot - כנ"ל - רק מלבד סלאק עובד גם עם Google Hangouts

Whatsapp Business - גרסת ווטסאפ משופרת לעסקים ולעצמאיים המאפשרת מענה אוטומטי, תגיות, קטלוג מוצרים ועוד

Telegram - כמו ווטסאפ הרגיל, רק יותר טוב (וכי צריך גם להתעדכן בדיווחים של משרד הבריאות)

תזמונים וקביעת פגישות

Calendly - קביעת פגישות מבלי להתזז יותר מידי במיילים

Doodle - כלי פשוט לתזמן אירועים עם אנשים

WordTimeBuddy - כלי נוח לתזמון שעות בין חברי צוות שעובדים באזורי זמן שונים

שיתוף מידע וקבצים

Google Drive - כלי שיתוף הקבצים הפופלרי מבית גוגל.

Paper - כלי של דרופבוקס לשיתוף מסמכים וקבצים בזמן אמת עם אנשים

Airtable - כמו אקסל רק ויזואלי ועם כוחות על

1Password - אפליקציית ניהול סיסמאות עם חברי צוות בצורה מאובטחת (לשלוח בווצאפ סיסמה זה לא נקרא מאובטח…).

Coda - ניהול מסמכים, מידע ומשימות בצורה משותפת ופשוטה

משרדים וירטואלים

למי שרוצה להשתעשע יותר עם הרעיון של עבודה מרחוק - ״משרדים וירטואלים״ מכילים בתוכם כל מה שצריך לעבודה משותפת מרחוק: שיחות וידיאו, שיתוף קבצים ו״משרד״ שמראה מי נמצא ולא נמצא בכל רגע נתון: 

RemoteHQ ; Tandem; Pragli

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ליים עוצרת את פעילות הקורקינטים בישראל

חברות השכרת הקורקינטים הפסיקו את פעילותן בערים מסביב לעולם, בשל הסגר הכלכלי והעובדה שאנשים אינם יוצאים מהבית, הביקוש צנח דרמטית והפעילות הפכה בפועל ללא-כלכלית ומאיים על עצם קיומן של החברות.

חברת הקורקינטים ליים הודיעה אתמול כי תשהה את פעילות בעשרות מדינות בעולם, כולל ישראל.  בחברה מדגישים שמדובר בהפסקת פעילות זמנית שנועדה לעזור לאנשים לציית להוראות ולהישאר בבית. עם זאת, לא ברור עדיין אם ומתי הפעילות תתחדש. המגפה צפויה להפעיל לחץ גובר על חברות הקורקינטים שגם כך מתקשות להגיע לרווחיות ועדיין מסתמכות על גיוסי הון גדולים.

"החל מהיום החלטנו להשהות את השירות של ליים כדי לעזור לאנשים להישמע להוראות הממשלה ולשמור על בריאותם", נמסר בהודעה של ליים.

גם בירד הפסיקה פעילות ב-20 מדינות אירופאיות וגם בסן פרנסיסקו, אך לפחות נכון לעכשיו מודיעה שהיא תמשיך את פעילותה בישראל. לפי האפליקציה, גם הקורקינטים של ווינד עדיין זמינים בישראל.

קורקינטים שיתופיים בתל אביב. האפליקציה לא קולטת צילום חיצוני ומיידי מהנייד
קורקינטים שיתופיים בתל אביב. האפליקציה לא קולטת צילום חיצוני ומיידי מהניידצילום: תומר אפלבאום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

האם האינטרנט בישראל יסחוב את הקורונה?

השבתת מערכת החינוך והשארתם של 2.9 מיליון ילדי ישראל בבית לצד ההוראה למועסקים רבים לעבוד מרחוק, מציבות אתגר חדש עבור חברות האינטרנט בישראל: להמשיך לספק תעבורת רשת חזקה. מומחי אינטרנט לא בהכרח אופטימים: "בהחלט יש שירותים שיקרסו" >> להמשך קריאה/ האזנה

הקורונה שוברת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

לא תאמינו מי רוצה להציל את העולם

חברת הסייבר NSO פיתחה מוצר ביג דאטה, אשר יכול לנטר תנועה של אנשים ומגעים של אנשים - וזאת על מנת לסייע בצמצום מגפת הקורונה. כך פורסם ב-Bloomberg ואושר ל-TheMarker על ידי דובר החברה.

מדובר במוצר ביג-דאטה ואנליזה של מידע שאינו חדש בחברה אבל הוא הותאם לדרישות הספציפיות של המגפה הנוכחית: ניטור אחורה של 14 יום לתנועה של אדם, ומגע של מעל ל-15 דקות עם אדם שני. בניגוד למוצרי הריגול שלה, במערכת הנוכחית NSO אינה עוסקת באיסוף המידע - הוא יכול להגיע ממערכות חברות הסלולר או מכל מקור אחר - אלא רק בניתוח שלו.

גורם המקורב לחברה מסר כי בשלב זה נעשו פניות לחברה ממספר מדינות וכמה מהן נכנסו כבר לניסוי בשטח של הטכנולוגיה. במסגרת הפרסום בבלומברג נכתב על "כתריסר" מדינות שבוחנות כעת את הטכנולוגיה. עוד נכתב שהמערכת מסוגלת להתריע בפני אדם שנחשף לחולה, בהודעת טקסט, אך מבלי להעביר את המידע לרשויות הבריאות.

למרות שהמערכת נשמעת ודמה ל"אמצעים הטכנולוגיים" עליהם דיבר ראש הממשלה נתניהו להילחם בווירוס, כפי הנראה ישראל אינה אחת מאותן מדינות ש-NSO בוחנת את הטמעת הפתרון. 

משרדי NSO בהרצליה
משרדי NSO בהרצליהצילום: עופר וקנין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ארגוני הבריאות הישראלים מחפשים פתרונות טכנולוגיים - אלה הבעיות

קהילת הבריאות הדיגיטלית HealthIL פועלת בשגרה כדי לחבר בין הקהילה הטכנולוגית לארגוני הבריאות הישראלים ולשפר את שירותי הבריאות לציבור הישראלי.

היום היא העלתה עמוד מיוחד שמאגד את ההזדמנויות לסטארט-אפים והאתגרים של מוסדות הבריאות הישראליים סביב משבר הקורונה. זה רלוונטי כמובן לא רק לסטארט-אפים שבשגרה נכנסים תחת הלת'-טק - גם לוגיסטיקה, תקשורת ועוד. 

סטארט-אפים יכולים להציע את עצמם ולקבל תיווך ישיר לאדם הרלוונטי דרך אנשי HealthIL. ומוסדות בריאות יכולים לשלוח אתגרים נוספים בלינק

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

וולט תפצה שליחים שנחשפו לקורונה

חברת משלוחי המזון וולט הודיעה שתשלם לשליחיה שיימצאו נושאים את נגיף הקורונה או כאלה שייאלצו להישאר בבידוד ביתי.

על פי הודעת וולט, שליחים כאלה ייחסמו במערכת ולא יוכלו להמשיך לבצע משלוחים. גובה הסיוע לזכאים יחושב כ70% מממוצע התשלום היומי לאותו שליח ב-28 הימים האחרונים כפול 14 יום, עד תקרה מקסימלית של 2,240 שקל לשליח. הזכאים הם מי שביצעו לפחות 10 משלוחים בחודש האחרון.

על פי החברה, עלות המהלך לוולט ישראל עשויה להגיע למיליוני שקלים. כזכור, שליחי וולט הם בפועל עצמאיים, כך שבימים כתיקונים לא מגיעים להם תנאים סוציאליים. במהלך זה וולט בכך מיישרת קו עם רוב חברות המשלוחים בחו"ל שביצעו מהלכים דומים.

צילום: Tomer Appelbaum
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הדולר יציל את הסטארט-אפים?

חבל ההצלה של הסטארט-אפים במשבר הקורונה עשוי להיות שער הדולר המתחזק, שזינק לשיא של 3.89 דולר לשקל. 

הסיבה היא שסטארט-אפים עובדים בדולרים - את ההשקעה מהקרנות הם מקבלים בדולרים, וגם ההכנסות מלקוחות הן לרוב בדולרים (או מט"ח אחר). אבל את המשכורות לעובדים בישראל, שהן על פי רוב עיקר המעמסה על ההוצאות - הם משלמים בשקלים. במצב הזה החברות ממירות פעם בכמה חודשים חלק מהדולרים שברשותן לשקלים לצורך תשלום משכורות. 

כאשר החברות עושות תקציב שנתי, הן מניחות הנחות לגבי מה יהיה שער הדולר ולפי זה קובעות את גודל ההוצאות. אם שער הדולר מזנק (כלומר השקל נחלש) - "נוצר" כסף וצריך להמיר פחות דולרים כדי לשלם את אותן משכורות. 

רונן ניר, מוויולה, אחת מקבוצות ההשקעה הגדולות בישראל במונחי הון, מספר שהשער הממוצע שלפיו חברות הפורטפוליו של הקרן קבעו את התקציב שלהן הוא 3.43 שקלים (נמוך בכ-12%): "לחברה שרוב ההוצאות שלה בישראל זה מימון של חודש וחצי". 

אדם סופר דולרים
דולריםצילום: KHAM/רויטרס

יזם מחוץ לפורטפוליו של ויולה, עמו שוחחנו, אישר שגם החברה שלו קבעה תקציב לפי שער 3.43 שקלים לדולר: "הקמנו את החברה ב-2015 כך שלאורך חיי הסטארט-אפ כבר ראינו את הדולר יורד מ 4 או 3.8 ל 3.4. איבדתי הרבה לילות על זה", הוא אומר. "תחשבי שאיבדנו למשך שלש שנים חודש-חודשיים מדי שנה. בעיקר כי בשנים הראשונית 92% מההוצאות שלנו היו בשקלים. היום זה כבר 70/30 בערך"

ניר טוען שאם המשבר יהיה קצר טווח אז הבעיה היא בעיקר תזרימית (הכנסות מלקוחות) ושער דולר גבוה מסייע לדחות החלטות קיצוניות כמו פיטורים. 

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

הממשלה מקצה 50 מיליון שקל לסטארט-אפים שיסייעו להילחם בנגיף

הממשלה מקצה סכום של 50 מיליון שקל כתמיכה כספית בחברות ישראליות שיפתחו מוצרים טכנולוגיים ובריאותיים לצורך מאבק בנגיף הקורונה.

רשות החדשנות, משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי הודיעו כי היום יתפרסמו שלושה קולות קוראים עבור חברות ישראליות, לצורך הגשת תוכניות לפיתוח, ניסוי והטמעה של מערכות ומוצרים רלוונטיים – כולל רעיונות בשלבים הראשונים.

הפתרונות שהממשלה מחפשת מגוונים, וכוללים אמצעים דיגיטליים לשליטה וחיזוי התפשטות הנגיף, רפואה מרחוק פיתוח ויישום מחדש של תרופות וטיפולים, אמצעים למניעת הדבקה, שיפור האבחון של חולים – ואף פתרונות שנותנים מענה למבוגרים ששוהים בבית.

במסגרת התוכנית תינתן תמיכה בשיעור של עד 50% מההוצאות של התוכנית, ובשיעור של 75%-60% אם מדובר בתוכניות פורצת דרך או בעלת פוטנציאל להשפעה יוצאת דופן על בריאות הציבור בישראל ובעולם. התהליך יהיה מקוצר, כאשר הערכת הרעיונות והפרויקטים תבוצע על ידי המערך הטכנולוגי של הרשות בסיוע מומחי משרד הבריאות ושותפים ממשלתיים אחרים, לרבות מערכת הביטחון הישראלית.

לינקים רלוונטיים: קול קורא שלב מוקדם ; קול קורא שלב הרצה ; ייצור מתקדם קול קורא

אוסטין אריין ופטריק קרול בקומפליי 365
צילום: LYNDON FRENCH / NYT
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

אפליקציית ילדים ישראלית גילתה עשרות שעברו במסלול של חולה קורונה

אפליקציית בוסקו הישראלית מאפשרת להורים לנטר את הסמארטפון של הילדים כדי לזהות חרמות, תכנים פוגעניים, שינויים במצב הרוח וגם מיקום. היום היא הוציאה עדכון גרסה שמצליב את מסלולי הבילוי של הילדים עם חולים מאומתים >> לכתבה המלאה

אפליקציית בוסקו
אפליקציית בוסקו, מזהה סטייה מהמסלולצילום: בוסקו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

האם המגזר הממשלתי ערוך לעבודה מהבית?

שחר ברכה, ממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתית, מסביר בשיחה עם TheMarker על ההיערכות של משרדי הממשלה לכך שעשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי ייאלצו לעבוד מהבית בגלל משבר הקורונה >> לחצו להמשך לקריאה/ האזנה

שחר ברכה
שחר ברכהצילום: לע"מ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

איומי הסייבר של העבודה מרחוק

משבר הקורונה הציף את אפשרות העבודה מהבית גם במקצועות שנחשבים פחות מותאמים למודל כזה, למשל עובדי מכירות ושירותים. מעבר כזה טומן בחובו אתגרים טכנולוגיים כמו פיתוח מערכות שמסוגלות לעמוד בעומס והתמודדות עם איומי סייבר >> לחצו להמשך קריאה / האזנה

צילום: מתוך ערוץ היוטיוב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מה עובר על חברות הכלכלה השיתופית בימי הקורונה

נדמה שאין מגזר בכלכלה שלא נפגע מווירוס קורונה, אך הענף שמתבסס על אמון בין אנשים עשוי ליפול קורבן באופן משמעותי מאחרים. המשבר אף עלול להדגיש את המצב הבעייתי של פרילנסרים שלא מועסקים כשכירים. המרוויחים: שירותי עבודה מרחוק ומכשירי כושר ביתי. >> לכתבה המלאה

משרדי WeWork ניו יורק
צילום: Lauren Kallen / WeWork
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"מתייחסים לקורונה כמו לטרור": המגפה שתביא לקץ עידן הפרטיות

ראש הממשלה הכריז אתמול כי יחיל אמצעי מעקב בציבור האזרחי, שעד היום היו שמורים למלחמה בטרור, כדי להתמודד עם התפשטות הקורונה. בציבור חוששים כי מדובר במדרון חלקלק שמכשיר את הקרקע למעקב אזרחי צמוד. גם ברמה המשפטית, לא ברור מניין הסמכות לפגיעה כה מהותית בפרטיות >> לקריאת הכתבה המלאה

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים
בנימין נתניהו במסיבת עיתונאיםצילום: אוהד צויגנברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

לאיחוד האירופי יש 170 מיליון יורו לחלק לסטארט-אפים שיכולים לסייע בהתמודדות עם קורונה

הנציבות האירופית יצאה בקול קורא לסטארט-אפים וחברות קטנות ובינוניות עם טכנולוגיות וחידושים שעשויים לסייע בטיפול, בדיקה, ניטור או היבטים אחרים של התפרצות הקורונה - להגיש בקשה למענקים מקרן המו"פ (שהקצתה 164 מיליון אירו לדבר). ההגשות פתוחות עד 18 במרץ אחה"צ. 

נציגי איסרד, הגוף המנהלי האחראי על הסכם המו"פ בין ישראל לאיחוד האירופי, הפועל תחת רשות החדשנות, יענו על שאלות בעניין בוובינר שיתקיים בשעה 16:00 (עדכון: כנסו לצפייה בצילום הוובינר שנערך) נוכח חלון הזמן המוגבל של הגשת הטפסים, הרשות תצמיד לכל חברה המעוניינת להגיש בקשות רלוונטיות למאבק בקורונה 3-5 שעות ליווי של בודק מקצועי מלווה אשר יסייע לה במילוי טפסי הבקשה באופן מיידי. עבור קבלת בודק מלווה יש לפנות לנירית אוסי במייל nirit@iserd.org.il

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

מיקרוסופט בצפירת הרגעה: "מחפשים 200 עובדים למרכז המו"פ"

מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל הפיץ הודעת הרגעה נוכח חוסר הוודאות שנוצר כעת מענף, ולפיה הוא ממשיך כרגיל בתהליכי הגיוס, אך עושה זאת מרחוק - ופועל לגייס 200 עובדים חדשים לקבוצות הפיתוח השונות ובהם מהנדסי תוכנה, מנהלי מוצר ואנשי דאטה. 

מיקרוסופט מציינת כי עובדים שלא יכולים לעבוד בשל טיפול בקרוביהם – יקבלו תשלום עד שישה שבועות - גם אם ייעדרו מהעבודה ומבלי שיורדו להם ימי חופשה או מחלה. 

מיקרוסופט
מיקרוסופטצילום: בלומברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

תן ביס וולט מתכוונים להמשיך לעבוד

ראש הממשלה הודיע הלילה כי מסעדות ובתי קפה ייסגרו. עם זאת, שירותי המשלוחים של המסעדות ימשיכו לפעול. משרד הבריאות הנחה את המסעדות כי אסור למכור מהדלפק, אסור להגיש במסעדה ואסור לאפשר איסוף מהמסעדה - אך ניתן לעשות משלוחים

וולט ותן ביס, שתי החברות המפעילות מערך משלוחים ממסעדות, הודיעו בתגובה לפניית TheMarker, כי בתי עסק שירצו בכך יוכלו להמשיך לפעול ולבצע משלוחי מזון לבתים ולמקומות עבודה. עם זאת, לא ברור אילו מסעדות וכמה יחליטו להפעיל משלוחים, וגם לא ברור האם יעמדו בעומס המוגבר. >> להרחבה

שירות משלוחים וולט
שירות משלוחים וולטצילום: תומר אפלבאום
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

היזם הסדרתי אריה בלדגרין נמצא חיובי לקורונה

ד"ר אריה בלדגרין (71), יו"ר ומייסד חברת אלוגן תרפיוטיקס (Allogene) הציבורית חולה בנגיף הקורונה. בלדגרין קיבל את התוצאות היום (שבת) בשעות האחרונות, והוא מציין כי החיל על עצמו בידוד וולונטרי לאחר שחווה תסמינים של שיעול יבש וחום נמוך. מקור ההדבקה שלו אינו ידוע. 

בלדגרין, ישראלי שחי בארה"ב, הוא מייסד קייט פארמה שנמכרה לפני שנתיים וחצי לענקית הפארמה האמריקאית גיליאד (Gilead) תמורת 11.9 מיליארד דולר, והיה המנכ"ל שלה עד למכירתה. עוד לפני האקזיט הגדול של קייט פארמה (-0.01% 179.79), מכר בלדגרין שתי חברות בתחום התרופות ביותר מ-1.5 מיליארד דולר. >> להרחבה

אריה בלדגרין
אריה בלדגריןצילום: EMILY BERL / NYT
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

אינטל תממן לעובדיה שירותי טיפול בילדים ובקשישים

חברת אינטל תממן שירותי טיפול בילדים או קשישים לעובדים שיזדקקו לכך כתוצאה מהשיבושים שיוצרת מגפת הקורונה, כך דיווחה היום (שבת) החברה במסגרת רענון נוהל ההתמודדות שלה עם המצב. המימון הוא למשך 15 יום.

אינטל מעסיקה בישראל באופן ישיר כ-14 אלף עובדים (כולל מובילאיי), בנוסף לכמה אלפי עובדי קבלן. היא הודיעה כי עובדים וקבלנים שהתבקשו לעבוד מביתם עקב מגבלות נסיעה, ואלה השוהים בבידוד, יקבלו את שכרם כרגיל. >> להרחבה

בנין אינטל בפתח תקווה
בנין אינטל בפתח תקווהצילום: מגד גוזני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ויולה תשאלה 100 מנהלי כוח אדם בסטארט-אפים על השפעות אפשריות של הקורונה, כך הם ענו

קבוצת ההשקעות בהיי-טק ויולה הפיצה סקר בקרב 100 מנהלי כוח אדם בסטארט-אפים כדי לבחון את ההשפעות של השיבושים בהתנהלות נוכח נגיף הקורונה. הסקר מגלה כי 30% מהסטארט-אפים הקפיאו או מתכננים להקפיא בקרוב את גיוס העובדים. המדיניות לא כוללת גיוס של משרות בכירות.

רונן ניר, שותף-מנהל בקרן ויולה, חושש מתגובת שרשרת: "חברות מאטות את קצב גיוס העובדים, דבר שישפיע על היקף הפעילות שלהן". >> להרחבה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בהיי־טק חוששים מגל פיטורים ומעצירה של גיוסי הון

בהיי-טק הישראלי מנסים לשמור על אופטימיות בצל מגפת הקורונה - אך חוששים ממשבר שיפגע בהכנסות וביכולת של הסטארט־אפים לגייס עובדים. בנוסף, סטארט־אפים עשויים להשתמש בקורונה כתירוץ לפיטורים. "חברות מפחדות לשלוח מסרים שליליים לצוות, ועכשיו יש להן תירוץ 'לגיטימי'", אמר השבוע משקיע ישראלי. >> להרחבה

עובדי היי-טק
צילום: בלומברג
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker