האם התקן תוך רחמי בצורת כדור ישנה את האופן שבו מטפלים במחלות נשים?

הסטארט־אפ אוקון פיתח התקן תוך־רחמי עם עיצוב חדשני, למניעת הריון. המנכ"לית, קרן לשם, מספרת על הפוטנציאל של הפיתוח כשיטה להחדרת תרופות דרך הרחם, ועל הטלטלות של החברה בשנתיים וחצי האחרונות. "אמרתי למשקיע: 'אתם תהיו משוגעים אם תסגרו את החברה הזאת'"

קרן לשם עם ההתקנים שפותחו באוקון
קרן לשם עם ההתקנים שפותחו באוקוןצילום: אייל טואג
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

קרן לשם לא תכננה להוביל חברה בתחום הטכנולוגיות לבריאות האישה (פמטק). היא נכנסה לאוקון (OCON), סטארט־אפ שפיתח התקן תוך־רחמי למניעת הריון, לפני כשנתיים וחצי, כסמנכ"לית מכירות, כשקיבלה שיחת טלפון מפתיעה ממכר ותיק. על הקו היה משקיע מקרן פונטיפקס, בעלת המניות הגדולה באוקון, עם שאלה שתפסה את העובדת החדשה לא מוכנה: האם, לדעתה, צריך לסגור את החברה.

הסטארט־אפ, כך התברר לה, כבר היה במשבר קיומי – המכירות דשדשו ומנהליו לא הצליחו לשכנע קרנות הון סיכון להשקיע את הכסף הנדרש להמשך פעילותו. לשם הבטיחה למצלצל להשיב על שאלתו בתוך ארבעה שבועות. אך בתום שלושה היא טלפנה חזרה וקבעה: "אתם תהיו משוגעים לסגור את החברה הזאת".

לדברים שאמרה למשקיע עוד נחזור, אבל על השיחה הראשונה שעשתה במהלך בדיקת הנאותות שלה כדאי להתעכב. היא פשוט ממחישה כיצד הרבה מזל, אנשים טובים ואולי גם אחווה נשית יכולים לשנות את גורלה של חברה קטנה. "השיחה הראשונה שלי היתה בעקבות פנייה קרה (ללא היכרות מוקדמת) בלינקדאין לד"ר ג'סיקה גרוסמן, שהיתה מנכ"לית של חברת Medicines360. החברה פיתחה התקן תוך־רחמי הורמונלי בשם לילטה, ורציתי לעניין אותה בתפקיד באוקון, כל תפקיד. היא אמרה לי 'תשמרי על הכסף שלך, תני לי אחוז בחברה הזאת, אני אהיה המנטורית שלך לכל אורך הדרך'. המשפט הזה נסך בי המון ביטחון".

לימים, גרוסמן השקיעה מכספה כמה עשרות אלפי דולרים בחברה ופתחה ללשם את רשת הקשרים שלה, הכוללת משקיעים ואנשי מדע. אך אז, מיד כשסיימו את שיחת ההיכרות, היא הכירה ללשם את ד"ר רוברט אאורבך, באותם ימים הנשיא של חברת CooperSurgical שרכשה מחברת טבע ב־2017 את ההתקן התוך־רחמי Paragard תמורת 1.1 מיליארד דולר. אאורבך, שהכיר היטב את המתחרה, הסביר ללשם את מצבה התחרותי. "שאלתי אותו שלוש שאלות: כמה אוקון שווה, איזה תפקיד תהיה מוכן למלא בחברה שלי ומתי יהיה אקזיט. מאז הוא יושב אצלנו בדירקטוריון, ולהביא אישיות כזאת נותן המון ביטחון למשקיעים".

איך נראה המנטורינג שקיבלת, מלבד קשרים וחיבורים?

לשם: "באמצע כל המהלך הזה של החלפת מנכ"ל וגיוס משקיעים היה ריסטרט קשוח מאוד. הגינקולוג שהמציא את הפטנט לא הגיע להסכמות עם הדירקטוריון וההנהלה לגבי התנאים שלו והחליט שהוא מפסיק למלא תפקיד בחברה. אני זוכרת שנלחצתי מאוד. הוא היה הפנים של החברה ובדיוק היינו בשיחות משקיעים אמריקאים. אמרתי לג'סיקה 'איך אני עכשיו מסבירה את זה למשקיעים האלה?', היא בקור רוח מחושב אמרה לי פשוט 'את מספרת את זה כמו שזה. בלי להחביא ובלי להתייפיף. את עושה כמיטב יכולתך, זו היתה החלטה רגשית שלו, ואת פועלת להביא מנהל רפואי מהזירה הבינלאומית במקומו'״.

איך זה לגייס כסף לתחום הפמטק?

"לא פשוט. רוב הקרנות הגדולות מנוהלות על ידי גברים לבנים ובריאות האישה נוגעת ל־50% מהאנשים, שהם לא הם. כשאני מדברת עם גברים אני מתרכזת בגודל שוק ובהחזר על ההשקעה, וכשאני מדברת עם נשים אני שמה יותר דגש על בריאות ואינדיקציות. אחד המקרים המכריעים היה כשדיברתי עם המשקיעה ג'ני ברבה. היא היתה מנהלת שותפה בקרן גדולה ומבוססת בארצות הברית ונדלקה על אוקון, אבל אחרי שלא הצליחה לשכנע את שותפיה, אמרה שנמאס לה להיות האישה הצעירה בחדר ושהיא רוצה להקים קרן משלה. היא אכן הקימה קרן בשם פיצ'רס והשקיעה בנו לאחרונה מיליון דולר".

חוזרות עם כאבים

אוקון החלה כרעיון של רופא ישראלי בשם אילן ברעם, גינקולוג שמתמחה בפריון ובמניעת הריון, ומכיר את השיבושים הנוצרים כתוצאה מצורתו של ההתקן התוך־רחמי למניעת הריון. "מטופלות היו חוזרות אליו עם כאבים או דימום מוגבר, והוא הבין שהסיבה היא צורת ה־T של ההתקן המסורתי", מסבירה לשם. התקן ה־T, לדבריה, הוא בעל שלושה קצוות חדים שגורמים לדקירה של הרחם ולכיווצו, מאחר שהם גדולים מחלל הרחם הממוצע ומתעקמים.

"התקן תוך־רחמי בצורת T התבסס על האמונה שרווחה בעת המצאתו, שהרחם הוא משולש שטוח", היא אומרת. "אבל למעשה, וזאת הוכיח האולטרסאונד התלת־ממדי – הרחם הוא חלל שמתכווץ ללא הרף". בקיץ 2008 לברעם היה רעיון שהתקן תוך־רחמי בצורת כדור יפחית במידה ניכרת את הסבירות למיקום לקוי. השאלה היתה איך צורת כדור תוכל לעבור דרך תעלת צוואר הרחם – שהיא צרה מאוד.

הפתרון היה ניטינול (Nitinol), סגסוגת מתכת אלסטית המורכבת מניקל וטיטניום – מתכות שאינן מחלידות ואינן נשחקות. הניטינול משמש בסטנטים (תומכנים) ובאביזרים אחרים לכלי דם ואיברים פנימיים וגם ליישור שיניים. ניתן "לתכנת" ניטינול לשמור על צורה מסוימת. בחברה המשיכו לעצב את ההתקן בצורה העדינה ביותר כדי למזער סיכונים וגירוי רירית הרחם. כשהמשימה הושלמה, אוקון היתה הראשונה שהכניסה את הניטינול לתוך הרחם, באמצעות ההתקן שפיתחה בשם בלרין (IUB Ballerine). בדומה להתקן ה־T הלא הורמונלי, הבלרין משחרר יוני נחושת המשבשים את הרכב הנוזל ברחם ובחצוצרות. השינוי פוגע בשרידות תאי הזרע וגורם למותם לפני ההפרייה. החברה הוקמה ב־2011 ושמה הוא קיצור של O configuration (תצורת O).

הבלרין קיבל את אישור הרגולטור הישראלי (אמ"ר) והאירופי (CE) והותקן אצל 120 אלף נשים, מהן כ־10,000 נשים בישראל, והיתר באירופה ובדרום אפריקה. אך אוקון נושאת כעת עיניה לארצות הברית, והחלה תהליכים לקבלת אישור FDA. אם הכל יילך כשורה, היא מאמינה שתקבל כזה במהלך 2025. "שיעור ההריונות הלא רצויים בארצות הברית הוא 50%, זה כמו מדינת עולם שלישי", אומרת לשם. גם ביטולה הצפוי של הזכות החוקתית להפיל, שנחשף לאחרונה בעקבות הדלפת מסמך מבית המשפט העליון במדינה לאתר פוליטיקו, עשויה, למרבה הצער, להיטיב עם השחקנים הפועלים בשוק אמצעי המניעה האמריקאי.

"הבלרין הוא כדורי, קטן ורך ומתאים להתכווצויות של הרחם. הוא לא חוסם את היציאה לחצוצרות, ועם פרופיל ההתקנה הכי דק בעולם. הוא מתאים גם לנשים לפני לידה, הוא דק אפילו יותר מעובי צוואר הרחם", מסבירה לשם. היא מציגה שקף מתוך מצגת המשקיעים ולפיה קוטרו של ההתקן הוא 15 מילימטר, לעומת הרוחב הממוצע של החלל העליון של הרחם, שלפי מחקרים הוא 24.4 מילימטר. לשם השוואה, התקנים פופולריים בשוק, היא אומרת, הם בעלי רוחב של 30 ו־32 מילימטרים.

ההתקן התוך רחמי הכדורי של אוקון לצד התקני ה-T המסורתייםצילום: OCON Healthcare

"זו פלטפורמה!"

אלא שהבלרין הוא במידה רבה רק מוצר להוכחת יכולת. אוקון רשמה את הסטנט הכדורי לחלל הרחם כפטנט, ומאמינה כי הוא יכול לשמש אמצעי להחדרת תרופות לחלל הרחם. למשל, עבור תרופות למחלות נשיות, שכיום נלקחות דרך הפה, הנספגות באופן סיסטמי ולכן מעוררות תופעות לוואי בלתי רצויות. אחד המוצרים שנמצאים בתהליכי פיתוח – IUB PRIMA שמו – מורכב משרוול שבתוכו שמים את התרופה והוא משחרר אותה באופן מבוקר, לאט ולאורך זמן. החברה מעוניינת להכניס דרכו תרופות למחלות כמו אנדומטריוזיס או שרירנים (גידולים שפירים שכיחים ביותר, שרק רבע מהנשים סובלות מהסימפטומים שלהם).

פיתוח נוסף עליו החברה עומלת כיום – בשם IUB SEAD – נכנס לניסוי קליני בתשעה מרכזים לבריאות האישה ברחבי הארץ, לטיפול בנשים המדממות באופן חריג בימי הווסת (מצב רפואי הקרוי מונרגיה). נשים אלה עלולות לסבול מאנמיה לצד תסמינים כמו חולשה, סחרחורות וכאבי ראש, וימי המחזור פוגעים בשגרת חייהן. הווסת היא הדימום המתרחש בעת נשירת רירית הרחם ויציאתה דרך הנרתיק, והפתרונות לדימום מוגבר כיום הם מתן הורמונים בגלולות או בהתקן תוך־רחמי הורמונלי, לצד פעולה כירורגית של אבלציה – הסרת רירית הרחם – פתרון לנשים שכבר אינן צפויות ללדת.

באוקון הלבישו על ההתקן הכדורי כדוריות של כסף חנקתי – תרכובת כימית המתמוססת באיטיות ומתפזרת ברחם, וצורבת את הרירית המדממת. "מכניסים את ההתקן לתוך הרחם ומוציאים אותו לאחר כחצי שעה, כשהוא עירום מכדוריות, והאישה הולכת הביתה. הדאטה הוא בלתי נתפס", אומרת לשם. "הוכחנו כבר בניסויים של פאזה ראשונה ושנייה שהטיפול בטוח ואפקטיבי, וכעת אנו ממשיכים בניסוי קליני לאישור רגולטורי".

נחזור לשיחה של לשם עם המשקיע בפונטיפקס. "הבלרין נתן ולידציה שזה התקן שיכול לגור ברחם, שהרופאים יודעים להכניס אותו, שנשים מוכנות לשלם עליו", היא אומרת. "אבל זה לא המוצר שייצור פה חד־קרן". לדבריה, באותה העת כל הפוקוס של החברה היה מושקע בבלרין, אף שידעו שהפטנט יכול לשמש פלטפורמה.

לשם הסבירה למשקיעים שיש להם נכס, פטנט שמאושר בארצות הברית, אירופה, קנדה, סין וישראל, ופלטפורמה שיכולה להתפתח לשלל כיוונים מעניינים. "תביאו מנכ"ל מקצועי שיודע לעשות אסטרטגיה לארצות הברית ולסין, אירופה פחות מעניינת", היא קבעה. כמה ימים לאחר מכן הודיעו לה שהתקבלה למשרת המנכ"ל, מבלי שביקשה אותה.

"רוב הקרנות הגדולות מנוהלות על ידי גברים לבנים ובריאות האישה נוגעת ל–50% מהאנשים, שהם לא הם. כשאני מדברת עם גברים אני מתרכזת בגודל שוק והחזר השקעה, וכשאני מדברת עם נשים אני שמה יותר דגש על בריאות ואינדיקציות"

קרן לשם, מנכ״לית אוקוןצילום: אייל טואג

הקורונה התבררה כברכה

לשם (45) נולדה בישראל ובגיל שנתיים היגרה עם משפחתה לארצות הברית – תחילה לוושינגטון ומאוחר יותר למרילנד, שם עשתה אמה פוסט דוקטורט בביוכימיה. היא ואחיה הבכור חזרו לישראל כדי להתגייס לצה"ל, וההורים שבו עם האחות הקטנה מאוחר יותר. היא למדה שנתיים קדם רפואה אך בסוף פנתה ללימודי מנהל עסקים. אחרי השחרור השתלבה בתחום המכירות והשיווק של חברת מתן דיגיטל שעסקה בתחום הדפוס ("זה ההיי־טק שהיה בישראל אז"), שם עבדה כעשור. בהמשך השתלבה בתחום טכנולוגיות הבריאות בחממת רד־ביומד וניהלה חברות בתחום רפואת העיניים. היא סייעה בגיוס כספים ופיתוח עסקי לסטארט־אפים בתחומים רפואיים כמו תאי גזע, קרדיולוגיה ודום נשימה בשינה.

יומיים אחרי שהתיישבה על כיסא המנכ"לית במארס 2020 כל החברה הוצאה לחל"ת בשל הקורונה. זו היתה עלולה להיות מכת מוות לחברה. מאחר שנשים לא יכולות היו להגיע למרפאות, הן לא שקלו התקנים תוך־רחמיים וחידשו מרשמים לגלולות. בדיעבד, לשם מודה כי הקורונה התגלתה כנכס גדול: "זה נתן לי חודשיים לשבת עם סמנכ"ל הכספים ולארגן תוכנית. איך משיגים משקיעים חדשים, איך מחדשים את המכירות".

"גייסתי בחיי קרוב ל־80 מיליון דולר עבור חברות, אבל מעולם לא בשיחת וידאו. זה תמיד היה חיזור שלם, שבו מכירים את החברה וההנהלה, מבקרים במתקנים. ופה גייסנו חמישה מיליון דולר וסגרנו עסקות מטורפות עם מפיצים ברוסיה, יפן וקנדה, מבלי להיפגש עם האנשים פעם אחת. זה חסך לחברה המון כסף".

משימה נוספת היתה להבריא את המכירות של המוצר. לשם מספרת כי הבלרין נחל כישלון יחסי בישראל ובאוסטריה, וכשביקרה אצל רופא הנשים הפרטי שלה הבינה בדיוק למה. "ביקשתי מהרופא להתקין לי בלרין, והוא סירב. הוא אמר לי שכבר ניסה פעמיים ולא הצליח. הבנתי שהרופאים הוותיקים שהתרגלו להתקני ה־T פשוט לא מסתדרים עם זה, כי זה לא אינטואיטיבי להם. ההתקן הכדורי של אוקון מתגלגל אחורה ברחם, לעומת התקני ה־T שעולים למעלה ונפתחים. את התקן ה־T צריך לדחוף אחורנית ואצלנו אסור אחרת הכדור יתגלגל נמוך מדי ויפלט מצוואר הרחם".

אז איך עושים תיקון?

"למדתי שאסור לומר לרופאים שהם לא יודעים להתקין. פנינו לרופאים הצעירים, שנמשכים לחדשנות ושהתחילו לעבוד במרפאות בלי שנות אור של ניסיון. בנוסף, החלפנו מפיצים, במקום כאלה שמוכרים גלולות למי שמוכרים את המתחרים. למפיצים האלה יש יותר זמן עם הרופאים והם יכולים לנצל אותו להדרכות. בשנה וחצי האחרונות מכרנו 200־300 יחידות בחודש בישראל, שהם לפי הערכות כ־10% מההתקנות החדשות".

אוקון מעסיקה 20 עובדים במשרדיה במודיעין, ובאפריל האחרון היא נבחרה ל"חלוצה טכנולוגית" על ידי הפורום הכלכלי העולמי, אחת מבין 100 חברות מבטיחות מרחבי העולם ל־2022 שיש להן השפעה משמעותית על האנושות. לראשונה, מעל שליש מהחברות שנכנסו לרשימה מובלות על ידי נשים.

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"