קומודור גייסה 42 מיליון דולר כדי לפתור למתכנתים כאבי ראש

החברה הישראלית פיתחה מערכת המתריעה ומטפלת בתקלות בסביבת הפיתוח הפופולרית קוברנטיס, אשר מנהלת את הרכיבים שיוצרים אפליקציות ■ את הגיוס הובילה קרן טייגר גלובל

רותי לוי
רותי לוי
מייסדי קומודור, בן אופירי (מימין) ואיתיאל שוורץ. החברה גייסה מאז הקמתה 67 מיליון דולר
מייסדי קומודור, בן אופירי (מימין) ואיתיאל שוורץ. החברה גייסה מאז הקמתה 67 מיליון דולרצילום: יורם רשף
רותי לוי
רותי לוי

חברת קומודור (Komodor), שעוסקת באיתור ותיקון תקלות בסביבת הפיתוח קוברנטיס, דיווחה היום (ה') כי השלימה גיוס הון בסך 42 מיליון דולר, בהובלת טייגר גלובל. בסבב לקחו חלק גם קרן פליסיס ונצ'רס ומשקיעיה הקיימים של החברה – אקסל, NFX ופיטנגו. הסבב החדש מביא את סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה לפני שנתיים ל-67 מיליון דולר.

קוברנטיס היא סביבת עבודה פופולרית המשמשת בפיתוח תוכנה עבור ניהול מיקרו-סרביסים (Micro-Services) – רכיבים קטנים של קוד שכל אחד מהם אחראי לפונקציה מסוימת, הנארזים כולם יחדיו לאפליקציה. לשם ההמחשה, אפליקציית הניווט וויז עובדת כמוצר אחד שלם, אבל מאחוריה יש מאות רכיבים (מיקרו-סרביסים) שונים האחראים לפונקציות שונות – האחד אחראי על הזמנים, השני על התצוגה, השלישי על הקול של הקריין וכן הלאה. העבודה עם מיקרו-סרביסים מאיצה את יכולות הפיתוח של מתכנתים, כיוון שכל רכיב עומד בפני עצמו ואינו משפיע על השני, כך שניתן לגשת ולתקן או להוסיף רכיבים במהירות. זאת, להבדיל מלפתוח ולהשבית קוד אחד ארוך האחראי על כל האפליקציה.

קוברנטיס היא מערכת ההפעלה שמנהלת את המיקרו-סרביסים. היא עוזרת להפעיל את הרכיבים יחדיו, קובעת עם אילו משאבים (זיכרון, מעבד) הם ייטענו, למי תהיה גישה אליהם, אילו רכיבים יכולים לדבר זה עם זה ועוד. הקוברנטיס נהפכה בשנים האחרונות לסטנדרט בתחום, אך היא גם מורכבת מאוד. "בארגון גדול יכולות להיות מאות תקלות ביום בקוברנטיס, וקשה מאוד להבין למה הן קורות", אומר בן אופירי, מנכ"ל ומייסד קומודור. "יש מעט מאוד אנשים בארגון ששולטים בכלי ברמה של פתרון תקלות, והדבר יוצר צוואר בקבוק בצוות הפיתוח. התקלות יכולות להיות בכל מקום. זה יכול להיות קוד לא נכון או קונפיגורציה לא נכונה".

משרדי אינטל בפתח תקווה. מלקוחות חברת קומודורצילום: Nir Elias / REUTERS

בקומודור פיתחו מערכת שמתחברת לקוברנטיס של הלקוחות, ומנטרת את העבודה איתה בזמן אמת כדי לזהות רכיבים לא בריאים, לאתר תקלות, ולעשות להם ניתוח אוטומטי כדי למצוא את מקור התקלה ולהציע כיצד לטפל בה. בין לקוחות החברה: אינטל, יוטפו, מאנדיי, רוקאאוט, ורוניס ולוגז.איי.או.

אופירי הקים ב-2020 את החברה יחד עם איתיאל שוורץ, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיה שלה. משרדיה ממוקמים בתל אביב והיא מעסיקה כיום 40 עובדים, כולם בישראל.

סבב הגיוס הסתיים לפני כחודש וחצי. "פוטין כבר נכנס לאוקראינה והתחילו הירידות בשווקים", אומר אופירי. "ראינו שתשומת הלב של הקרנות הולכת קודם כל לחברות הפורטפוליו שלהן. שמענו מחברים שהפסיקו לענות להם לטלפונים וחתכו את הערכות השווי, או משכו את הטרם-שיט (מסמך הבנות לפני השקעה, ר"ל), אבל התנאים המסחריים שלנו לא הורעו והגיוס הושלם בהצלחה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"