בענף ההשמה להיי־טק תוהים: לאן נעלמו 1,200 חרדיות?

דו"ח של רשות החדשנות שפורסם השבוע הציף נתון של הלמ"ס שלפיו מתכנתות חרדיות רבות נטשו את הענף, ואולם בקרב הארגונים העוסקים בהשמת חרדים לא שמעו על כך ■ "התעשייה כמהה לעובדות טובות, אך לעובדות החרדיות עדיין יש פערים להשלים"

סימי ספולטר
סימי ספולטר
חרדיות בתוכנית של עמותת קמא־טק. בעמותה טוענים שאין ירידה בתעסוקת חרדיות בהיי־טק
חרדיות בתוכנית של עמותת קמא־טק. בעמותה טוענים שאין ירידה בתעסוקת חרדיות בהיי־טקצילום: באדיבות קמא־טק
סימי ספולטר
סימי ספולטר

לאן נעלמו 1,200 מתכנתות חרדיות? השאלה הזאת העסיקה השבוע את כלל הגורמים בתחום השמת החרדים בהיי־טק. הסיבה היא דו"ח רשות החדשנות שפורסם ביום רביעי, ובו נראית ירידה תלולה במספר החרדיות המועסקות בהיי־טק, לצד תוספת מעודדת של 500 גברים חרדים המועסקים בענף. ברשות העריכו כי הירידה נובעת מאתגרים חדשים שנוצרו ממשבר הקורונה.

משה פרידמן, מנכ"ל עמותת קמא־טק, טוען שהוא לא רואה ירידה, בוודאי לא בהיקף כזה. הדו"ח מבוסס על סקר כוח אדם של הלמ"ס, ולהערכתו של פרידמן, הוא משקף את המדידה בחודשים הראשונים של משבר הקורונה, עם גל הפיטורים והחופשות ללא תשלום. "הקורונה גרמה לעלייה הן בהיקף הגיוסים והן באיכותם", מתעקש פרידמן. "עשינו בשנה האחרונה כ-300 השמות מקרב כ-1,000 בוגרות סמינרים - הן השתלבו כעובדות בשכר ממוצע של כ-17 אלף שקל בחודש".

לדבריו, קמא־טק ערכה סקר בקרב כ-100 מנכ"לים של חברות היי־טק, וממנו עלה שהמעבר למודל היברידי (המשלב עבודה מהמשרד ומהבית) מסייע להם להעסיק עובדות חרדיות. "אנחנו אופטימיים ביחס לשילוב של נשים חרדיות בחברות היי־טק", אומר פרידמן. "יש עובדות מצפת שעשינו להן השמה בחברות בתל אביב, והן באות פעם בשבוע למשרד". פרידמן מוסיף וטוען כי כ-50% מהנשים החרדיות שעובדות כמפתחות עושות זאת בתעשיות כמו בנקאות וביטוח, או כעובדות במגזר הציבורי, והן אינן נספרות בסקר של הלמ"ס - ואולם אין בכך כדי להסביר את הירידה הדרמטית בקרב חברות ההיי־טק.

ליבי אפין, מנהלת הפעילות החרדית במטריקס, קיבלה את הנתונים בהפתעה: "ב-2021 גייסנו בערך 230 עובדות, מתוכן כ-120 ג'וניוריות (נשים ללא ניסיון תעסוקתי בענף; ס"ס). העובדות שלנו נשארות אצלנו בממוצע ארבע שנים, ורק בשבוע שעבר חגגנו עשור לקבוצה של 30 נשים במודיעין עילית".

ליבי אפין, מנהלת הפעילות החרדית במטריקסצילום: אייל טואג

גם אפין מספרת על ההשפעות החיוביות של מגפת הקורונה: "במארס 2020 העברנו את כל העובדות לעבודה מהבית ודאגנו להן למחשבים ולאינטרנט מסונן. למרות החששות שהיו לנו, זה עבד מצוין והעלה את הפריון, וכיום אנחנו עובדים במודל היברידי. רוב הנשים עובדות טוב יותר במודל הזה. זה מאפשר להן להיות עם הילדים כשהן צריכות, והן עובדות בשעות שנוח להן", היא אומרת.

תפישה מוטעית

רגע לפני שפותחים בחגיגות ומכתירים את שילוב הנשים החרדיות בהיי־טק כהצלחה, כדאי להבין את עומק הבעיה. כ-10,000 נערות חרדיות מסיימות בכל שנה את לימודיהן באחד המסלולים בסמינרים החרדיים. המוסדות האלה הסלילו את הנשים החרדיות בעבר בעיקר לתחום החינוך, אבל אט־אט הם נאלצו להרחיב את היצע התעסוקה לתחומים כמו ראיית חשבון, עיצוב וגם מחשבים. ואולם, בהוראות הרבנים יש חסימה הרמטית ברוב הסמינרים מפני חדירה של כל מסלול אקדמי באשר הוא, ולכן לרוב מסלולי הלימוד כוללים הכשרה מקצועית בלבד. רוב הנשים החרדיות מועסקות במרכזי תעסוקה כמו של מטריקס, שבהם הן יכולות לעבוד במשרות אם ובסביבת עבודה נטולת גברים, ובסיוע התאמות נוספות כמו תוכנות סינון לאינטרנט.

עם זאת, יוזמות חלוציות שהושקו בשנים האחרונות משלבות קבוצות של נשים חרדיות בחברות היי־טק רב־לאומיות, בגיבוי ממסדי מלא ובתמיכת הרבנים. היוזמה של קמא־טק, למשל, מלווה בוגרות סמינרים מוכשרות בתוכניות הכשרה אינטנסיבית עד להשמה בחברות היי־טק.

מתי צוויג, מנכ"לית עמותת סקייל אפ צילום: באדיבות SNC

עמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC) גיבשה לפני שלוש שנים תוכנית לימודים לנשות סמינר שמאותרות מראש, המבוססת על הסילבוס של מסלול מדעי המחשב בטכניון. להבדיל מתוכניות הכשרה מהירות יחסית שניתנות אחרי הלימודים, התוכנית של SNC - תוכנית אדוה - נמשכת שנתיים מלאות, וכוללת רקע מתמטי מעמיק. בתוכנית משתתפות כ-100 נשים בכל מחזור בשלושה סמינרים חרדיים לנשים - שניים מהם בירושלים ואחד בבני ברק.

מתי צוויג, מנכ"לית עמותת סקייל אפ, מודה שגם היא לא יודעת להסביר את המספר שמראה על ירידה במספר הנשים החרדיות המועסקות בהיי־טק אשר נצפתה בלמ"ס: "אצלנו לא רואים ירידה, אבל אין לנו תמונת מצב עדכנית של כלל השוק. ייתכן, וזו רק השערה, שהקורונה יצרה פול של אוכלוסיות נוספות הרלוונטיות להיי־טק, נפתחו תוכניות הסבה והיצע המועמדים לתפקידים התחלתיים גדל, כך שהחרדיות נדחקו לעדיפות שנייה. למועמדים מהמגזר הכללי יש עדיפות בגלל רמת המתמטיקה והאנגלית ומשום שאין להם דרישות מיוחדות שמרתיעות מעסיקים".

צוויג מספרת על תפישה מוטעית כלפי חברות היי־טק בקרב הרבנים, ועל השינויים החיוביים שהקורונה הביאה לנשים החרדיות: "עשינו מפגש של מנהלי סמינרים עם מנכ"לים של חברות היי־טק, והרבנים שאלו שאלות שהעידו על תפישה לא נכונה לגבי התנאים הגמישות שקיימת בענף. הם לא מבינים שחברות גדולות מחפשות לשלב ומוכנות להתגמש לפעמים הרבה יותר מחברות כוח האדם הייעודיות לחרדיות. כך לדוגמה, חופשת הלידה בחברת היי־טק גדולה היא כפולה מזו שהנשים יקבלו בחברות אחרות".

לדברי צוויג, התעשייה כמהה לעובדות טובות, אך לעובדות החרדיות עדיין יש פערים להשלים: "התפישה החרדית היתה שהקושי העיקרי נובע מחוסר שיתוף פעולה של מעסיקים, אבל זו תפישה שגויה, והוכחנו זאת למנהלי הסמינרים בעזרת תוצאות המבחנים הטכניים שעשינו לבוגרות הסמינרים, שמעידים על פערים עמוקים במתמטיקה ובמיומנויות רכות".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר