שכר חציוני של 21 אלף שקל בחודש: חברות ההיי-טק הבינו שהמעצבים הם נכס אסטרטגי

תחום חוויית המשתמש בהיי-טק (UX) הופך למרכזי יותר ויותר - והשכר הממוצע למעצב ללא ניסיון עלה מ-9,600 שקל בחודש ל-11,350 ■ המעצבים נכנסו לשולחן מקבלי ההחלטות, שמסביבו אפשר למצוא כיום גם כותבי תוכן וחוקרי פסיכולוגיה

אפליקציה
צילום: Tippapatt / Getty Images/iStockp
קורין דגני
קורין דגני
קורין דגני
קורין דגני

הורדתם אפליקציה ומחקתם אותה אחרי כמה ימים? ניסיתם להירשם לשירות דיגיטלי והתייאשתם באמצע? בתור צרכנים, יותר מדי פעמים אנחנו נתקלים בממשקים מסורבלים, בתהליכי רישום ארוכים מדי לשירות דיגיטלי ובקשיים אחרים הגורמים לנו לוותר על שימוש במוצר.

בחברות טכנולוגיה הבינו כבר לפני שנים כי החוויה של המשתמש עשויה לחרוץ את גורלם של מוצרים, וכי גם רעיון טוב עלול לרדת לטמיון אם לא יהיה נגיש מספיק - בין אם עבור צרכן פרטי, ובין אם עבור חברה הצריכה להטמיע שירות כזה או אחר במערכת שלה. אבל בשנה-שנתיים האחרונות, החשיבות של חוויית המשתמש מתחדדת במקביל לדיגיטציה המואצת בעולם, והדבר בא לידי ביטוי גם בענף ההיי-טק. החשיבות של מעצבים עולה, שיטות העבודה משתנות, ותפקידים חדשים נכנסים לתמונה ותופסים תאוצה - גם כאלה שלא דורשים רקע בעיצוב.

שני המונחים הבסיסיים בתחום הם UX ו-UI. באופן מסורתי, תפקיד ה-UX (קיצור של חוויית משתמש) מצריך הבנה של הצרכים והבעיות של משתמשים, תכנון של מבנה המסכים ובחירה של האופן שבו המשתמשים נחשפים למידע באתר או במוצר. מנגד, UI (ממשק משתמש) הוא תפקיד עיצובי ממוקד של ממשקים, הנעשה בהתאם לצרכים של חוויית המשתמש.

השינויים בתעשייה ובאופי התפקידים גרמו לכך שההפרדה בין UX ו-UI כבר אינה רלוונטית בסטארט-אפים רבים, ותפקיד אחר מחליף אותה: מעצב מוצר. תפקידו של מעצב מוצר משקף אבולוציה בתפקיד המעצב בהיי-טק: "פעם היה מעצב Web, שאחראי על הצד הוויזואלי; אחר כך העיצוב כלל גם את חוויית המשתמש (מונח שהומצא באמצע שנות ה-90; ק"ד). מעצב מוצר עולה עוד שלב אחד: יש לו הסתכלות רחבה יותר על המוצר, והוא יודע איזו בעיה החברה באה לפתור, ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים", אומר רז כהן, המנהל את צוות עיצוב המוצר בפייבר.

אבירן רווח, האחראי על העיצוב בסולוטו תל אביב ועל שפות העיצוב בחברה הגלובלית, מצביע על הסיבה המרכזית שהביאה לשינויים בתחום ולהתהוות תפקיד מעצב המוצר בהיי-טק: את תפקידו של מעצב ממשק המשתמש (UI) החליפה במידה רבה מערכת עיצוב. "יש עדיין שימוש באנשי UI, אבל בעיקר בחברות שבהן יש מוצר מורכב במיוחד", אומר רווח.

"מעצב מוצר שיודע לזהות צרכים מאפשר לצוותים להיות יותר משוחררים מתלות באנשים אחרים בארגון"

בנוסף, הוא אומר, "מעצב מוצר צריך לדעת לזהות צרכים ופתרונות, לעצב בעצמו, לעשות מחקר משתמשים ברמה מסוימת. כיום מעדיפים בתעשייה מישהו שיהיה עצמאי, ולא יחכה לבעל תפקיד נוסף שישלים את העבודה. זה מאפשר לצוותים להיות יותר משוחררים מתלות באנשים אחרים בארגון, וזה דורש אנשים עם יותר יכולות".

אבל גם ללא קשר לשינוי שם התפקיד, אנשי חוויית משתמש "נהפכו מחברי צוות פאסיביים לאקטיביים", אומר עידו מילשטיין, שעד לפני כמה שבועות הוביל את תחום המוצר בכמה קבוצות בוויקס, וכעת סמנכ"ל מוצר בהלו הארט (Hello Heart), המפתחת אפליקציה בתחום הבריאות הדיגיטלית.

"הם מבינים את המשתמשים הרבה יותר טוב, מכירים את הנתונים הרלוונטיים, ונמצאים בתקשורת עם המפתחים, עם מנהלי המוצר ועם השיווק, כדי לקבל פרספקטיבות שונות ופידבקים", אומר מילשטיין. "הם בוחנים את המצב ואומרים, 'יש דברים שצריך לשנות בחוויית המשתמש כדי שהכל יהיה פשוט יותר'".

נדרשים להבין את הביזנס

עליית קרנו של תחום חוויית המשתמש באה לידי ביטוי גם בשיטות העבודה שחלק מהחברות בחרו לאמץ. באוטודסק תל אביב, למשל, משתמשים במבנה המכונה טרייפקטה (trifecta): כל צוות אחראי על מוצר מקצה לקצה, ומורכב משלושה תפקידים - מנהלת פיתוח, מנהלת מוצר ומובילת UX. "הם אחראים על יצירת הערך במוצר ועל התוצאות העסקיות", אומרת אריאלה בקר, מנהלת עיצוב וחוויית משתמש באוטודסק תל אביב. "אין מקבל החלטות יחיד - לכולם יש קול שווה. זה נותן באופן רשמי מקום בשולחן לצוות העיצוב, ושם יותר אחריות על כל מעצב".

במשך שנים המעצבים עבדו תחת מנהלי מוצר, "אבל המודל הזה הוכיח שכך ההשפעה של המעצבים נותרת מוגבלת. בעולם שבו האינטראקציה והפידבק מהמשתמשים היא קריטית לצמיחה של המוצר, הבנו שחווית המשתמש לא צריכה להיות תחת אחריות מנהל המוצר, אלא מקבילה אליו. לכן אימצנו את המודל לפני שנתיים וחצי", אומרת בקר. "המעצבים נדרשים להבין את הביזנס ואת הצרכים של הלקוחות ונדרשים לראייה מאוד רחבה".

הלו הארט היא חברת B2C (מסחר מוצרים ושירותים בין עסק לצרכני קצה), שאחד ממייסדיה הוא מעצב. "החברה עוזרת לאנשים לקחת את הבריאות בידיים באמצעות אפליקציה שמתחברת למד לחץ דם", מסביר מילשטיין. "המד עצמו הוא סטנדרטי, ולכן רוב הערך מגיע מחוויית המשתמש - להבין איך להניע אנשים לפעולה, בצורה פשוטה ונעימה, בלי להציף אותם במידע ובלי להציק. ככל שהמוצר פונה יותר לצרכן קצה, כך חוויית המשתמש קריטית יותר - כי אתה עומד מול מסות גדולות של משתמשים. אין לקוח שיכול להגיד לך 'תשנה את זה ואת זה'".

בסולוטו עובדים 110 איש, מתוכם 16 מעצבים. "חברות מבינות שהתפקיד של העיצוב הוא לא רק ביצועי - אלא גם אסטרטגי. זה משפיע על משך הפיתוח של המוצר, וגם על האיכות שלו. זה מתכון לצמיחה מהירה", אומר רווח.

מי מתאים לתפקיד מעצב מוצר? בדרך כלל אנשים שסיימו בתי ספר מוכרים כמו שנקר, בצלאל, HIT ומנשר, ורצוי גם עם ניסיון מקצועי. "חברות חוששות להביא מישהו לא מתאים, כי יש לזה מחיר כבד - מבחינת התוצר ומבחינת האפקט הארגוני. אז יש העדפה ברורה לאנשים עם ניסיון, ולשם מכוונים המגייסים. עם ניסיון מקצועי הרבה יותר קל לבחון אם עובד מתאים לארגון", אומר רווח.

בסולוטו יש גם מתמחים – לרוב סטודנטים שכבר עברו קורס UX במסגרת התואר, ויכולים להגיע לשנה או שנתיים של התמחות תוך כדי הלימודים. "זה לא מכניס כסף לארגון. אנחנו מכשירים את המתמחים ומקווים שהם ימשיכו אתנו אחרי התקופה הזאת - וזה מה שבדרך כלל קורה", אומר רווח. "ארגונים חושבים שאם הם יביאו מתמחים הם יעשו סיבוב בחברה, וזה יעלה את המחיר שלהם במקום אחר. זה מפחיד את התעשייה, וזה נכון בכל המקצועות. ככל שהארגון גדול יותר, יש לו יותר כסף להוציא על הסיכון הזה".

זה נכון גם לגבי וויקס, שבה עובדים יותר מ-200 מעצבי מוצר (בישראל ומחוץ לה): ב-2021 גייסה החברה יותר מ-30 מנהלי מוצר שהיו סטודנטים או מתמחים. "אנחנו לא מקובעים על רשימת יכולות ספציפית, מאחר שבתתי-אזורים שונים (למשל מחקר, עיצוב, דאטה, מבדקי שמישות ועוד) אנחנו צריכים יכולות מקצועיות שונות", אומרים בחברה. "בחלק גדול מהמקרים אנחנו מזהים פוטנציאל".

משרדי וויקס. ב-2021 גייסה החברה יותר מ-30 מנהלי מוצר שהיו סטודנטים או מתמחיםצילום: אלן צצקין

לדברי כהן מפייבר, "יש קושי לגייס, אבל זה תלוי את מי רוצים לגייס. גם מי שעשה קורס של כמה חודשים יוכל ללמוד מהר את העבודה אם יש לו כישרון בתחום. אבל בתור מי שמגייס עובדים כבר חמש שנים, אני רואה שכשאנשים לא עברו מסלול של כמה שנים בבית ספר מוכר, מעבר לפערי ידע ספציפיים שעלולים להיות להם, הרבה פעמים הם לא מצליחים לקבל ביקורת, להבין אותה, ואז ללכת לייצר משהו טוב יותר. מי שעושה תואר בעיצוב מתרגל לקבל ביקורת על עבודות כל שבוע".

לא רק תפקידים למעצבים

אבל כיום לא רק מעצבים עוסקים בחוויית משתמש. בשנים האחרונות יש מודעות גוברת לצורך בתפקיד נוסף: חוקרים של חוויית משתמש. "השוק מאוד חם היום על חוקרי חוויית משתמש ויש המון ביקוש, כי חברות הבינו שהמחקר חשוב לאורך כל פיתוח המוצר, ולא רק בהתחלה", אומרת ד"ר אילת סגל, מרצה ומנהלת קשרי תעשייה בתואר שני באינטראקציית אדם-מחשב באוניברסיטת רייכמן. "כיום פיתוח מוצר מבוסס על דאטה, בכל שלב. אז יש דאטה אנליסט, מי שעושה מחקר כמותי, ויש את חוקרי חוויית המשתמש, שעושים מחקר איכותני. והם מעבירים את הממצאים שלהם לצוותים".

עוד לפני שמתחילים בפיתוח מוצר, חוקרי חוויית משתמש עורכים ראיונות עם משתמשים פוטנציאליים ועם מומחים בתחום הרלוונטי, מספרת סגל. הם יכולים להשתמש גם בסקרים, בתצפיות ובשיטות מחקר נוספות כדי להגיע לתובנות הקשורות לצרכים ולבעיות של המשתמשים.

"בהמשך, אם יש פיצ'רים חדשים שרוצים להכניס למוצר, או בעיות - למשל כשאנשים נרשמים לשירות ולא ממשיכים להשתמש בו - אנחנו רוצים לבדוק למה. אולי יש בעיה חזותית. במצב כזה החוקרת תבדוק מה הבעיה, ותיתן לצוות המלצות איך לאפיין בצורה נכונה יותר", אומרת סגל. לתואר באינטרקציית אדם-מחשב, שמכשיר בין השאר אנשים לתפקיד חוקרי חוויית משתמש, מגיעים תלמידים משלושה תחומים עיקריים - מדעי המחשב, עיצוב ופסיכולוגיה.

בפיייבר יש שלוש חוקרות, כולן מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מספר כהן. "הן אחראיות לבדוק איך אנשים מגיבים למה שפיתחנו, בסביבה מבוקרת, ולהוציא מסקנות - מה עובד טוב ומה לא. באמצעות כלי מחקר אחרים הן יכולות לגלות בעיות בפלטפורמה". גם בסולוטו יש כיום שלושה חוקרים. "יש להם הרבה ערך", אומר רווח. "הם שותפים לתהליך, והטובים יודעים לתקשר את הידע שהם צוברים ואת המסקנות בצורה מעולה וקולעת. למחקרים אין ערך אם לא מנגישים אותם כמו שצריך".

תפקיד נוסף בתחום חוויית המשתמש, שאינו דורש רקע עיצובי והביקוש לו גדל, הוא כותבי UX (תחום שנקרא גם מיקרו-קופי) - מי שאחראים לכתיבת התוכן שמסייע למשתמשים לבצע פעולות.

בפייבר עובדים כיום שני כותבי UX, וכמו בלא מעט חברות היי-טק, גם שם מגייסים כותבים נוספים. "קשה לגייס, כי זה תחום חדש יחסית, וכתיבה של מיקרו-קופי מאוד שונה מזאת של קופי בעולם פרסום", אומר כהן. "היא פשוטה יותר, עם פחות פאנצ'ים, ולפעמים היא טכנית או מתמצתת את המסר, בלי להפריע. לכותבים דרושה אנגלית ברמה גבוהה מאוד, והבנה של איך המשתמשים רואים את הדברים, כי בסופו של דבר אנחנו יוצרים חוויה - העיצוב והטקסט ביחד".

11 אלף שקל, ללא ניסיון מקצועי

גם מעצבים וגם חוקרים נהנים משכר גבוה - כפי שמקובל ברוב התפקידים בענף. מסקר שכר בקרב 800 איש שערכה בספטמבר שיר זלצברג, מייסדת קהילת Startup Designers, עולה כי מעצבי מוצר (מעצבי UX/UI) - כמעט 70% מהעונים לסקר - מרוויחים שכר חציוני של 21 אלף שקל בחודש. חוקרי חוויית משתמש (רק 12 איש ענו על הסקר) מרוויחים שכר חציוני של כ-28 אלף שקל. אנשים שעוסקים רק בעיצוב הממשק (אנשי UI) מרוויחים סכום נמוך יחסית לתעשייה - 12 אלף שקל.

נתונים נוספים שעלו מהסקר של Startup Designers הם כי פערי השכר בין גברים לנשים הצטמצמו לעומת השנה שעברה (פער של 17% לטובת הגברים, לעומת 25% בשנה שעברה), השכר הממוצע של מעצבי מוצר עלה ב-5%-6% (עם פער קטן בעלייה לטובת הנשים), והשכר הממוצע למעצב ללא ניסיון מקצועי עלה מ-9,600 שקל בחודש בשנה שעברה, ל-11,350 שקל השנה.

ממצא נוסף מהסקר הוא שבתחום הזה משתלם להחליף מקום עבודה: נשים שהשתתפו בסקר והחליפו עבודה השנה קיבלו בממוצע העלאה של 42% בשכר, לעומת העלאה ממוצעת של 15% בקידום במקום העבודה. גברים שהחליפו עבודה קיבלו העלאה של 38%, לעומת העלאה של 14% בעקבות קידום.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר