סוד ההצלחה של אורן זאב ואיך קשורה טקילה להון סיכון: 7 דברים שלמדנו בכנס ההיי-טק של TheMarker

כנס TechNovation עסק בכמה מהסוגיות החשובות של תעשיית ההיי-טק הישראלית - מהנתון המדאיג של ישראל ביחס לטורקיה ועד הירידה במספר הסטארט-אפים והשאלה האם יש מחסור בעובדים בתחום השבבים ■ וגם: היזמים שהציגו סיפורים מעוררי השראה

עמרי זרחוביץ'
עמרי זרחוביץ'
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורן זאב בוועידה. מקבל את רוב ההחלטות תוך 24 שעות
אורן זאב בוועידהצילום: אוהד צויגנברג
עמרי זרחוביץ'
עמרי זרחוביץ'

TechNovation, כנס ההיי-טק של TheMarker, שנערך ביום רביעי, התרחש באחת התקופות הטובות של תעשיית ההיי-טק מאז ומעולם. השיאים נשברים בזה אחר זה - מגיוסי ההון ועד מספר חדי הקרן, משכר העובדים ועד חלקם של עובדי ההיי-טק במשק. במהלך הכנס ניסינו לפרק את הסוגיות האלה כדי להבין מהם האתגרים של התעשייה. בין לבין, הוצגו בכנס גם כמה סיפורי יזמות מעוררי השראה.

שבעה דברים שהיה ניתן ללמוד מהכנס:

1. הטקילה היקרה מבלבלת את היזמים

מעיין כהן, מנכ"לית ומייסדת Hello Heart, שיקפה בדבריה את התחרות של משקיעים על השקעות בסטארט-אפים: "בסבב האחרון שלנו יצאנו לגייס 30 מיליון דולר - והיו לנו הצעות עד 60 מיליון דולר מבלי שביקשנו. הגיעו קרנות במשך חודשיים, היה קשה מאוד להבין כל כך מהר מי האנשים מאחוריהן ומה הציפיות שלהם. בתוך שלושה שבועות כבר היו לנו חמישה מסמכי הבנות על השולחן, קיבלנו בקבוק טקילה בשווי אלפי דולרים ושיחות מאנשים שביקשו להלל קרן כזאת או אחרת".

משמאל לימין: אלירן אלימלך, יודפת הראל בוכריס, ינאי אורון, מעיין כהן ואמיתי זיוצילום: אוהד צויגנברג

כהן לא התבלבלה מהטקילה והסתפקה בגיוס של 45 מיליון דולר, אבל שיחות חולין שנערכו מחוץ לאולם הכנסים הציגו גם את הצד השני: "יזמים של חברות בלי הכנסות מנסים לגייס 40 מיליון דולר לפי שווי של 200 מיליון דולר", סיפר אחד המשקיעים. "חלקם נוקטים ב'שיטת מצליח' - הם זורקים שווי גבוה ואז כשאני נותן תשובה שלילית, הם מורידים את השווי. אבל אלה כבר לא אנשים שאני אשקיע בהם".

לכתבה המלאה

2. איפה ליטא וטורקיה הדביקו את הפער מאיתנו

אחד האתגרים של הכלכלה הישראלית היא רמת הפריון, שנופלת מזו של מדינות רבות למרות תעשיית החדשנות הישראלית. מי שהתייחס לנתונים הללו בכנס הוא אורי גבאי, מנכ"ל המכון החדש למחקר ומדיניות של סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC): "ב-1990, כשפרץ ההיי־טק, התקרבנו לגרמניה ובריטניה - ולמרות מה שקרה לכלכלה הישראלית בזכות ההיי־טק, התרחקנו מאותן מדינות. לעומת זאת, מדינות שהיו מאחורינו - עוקפות אותנו. טורקיה וליטא הדביקו את הפער - זה צריך להטריד אותנו. ההיי־טק הוא מנוע צמיחה וזה אתגר עבורו".

לכתבה המלאה

3. המפתח להצלחה של אורן זאב

אורן זאב, שיושב בסן פרנסיסקו, נחשב לאחד המשקיעים הישראלים הכי טובים והפורטפוליו שלו כולל בין היתר את חברות Houzz, טיפלתי, TripActions, נקסט אינשורנס ועוד. הקרן שלו היא הופעת יחיד, בלי אנליסטים, בלי עוזרים ובלי פורום שצריך לקבל את ההחלטות. לדבריו, זאת אחת הסיבות מאחורי ההצלחה שלו.

אבל נקודה לא פחות חשובה - את רוב החלטות ההשקעה שלו הוא מקבל תוך 24 שעות. "הגישה שלי היא שאם אני צריך לחקור את התחום יותר מכמה שעות, כנראה שזה לא מוסבר מספיק טוב. אם אני לא מכיר מספיק ואם אני צריך לעשות עבודת מחקר של שבוע־שבועיים, אני משאיר את זה למישהו אחר".

אחת הדרכים שמשמשות את זאב כדי לדעת שמדובר בהשקעה טובה היא הרקע של היזמים - למשל, אם כבר מכרו חברה בעבר. "אני נותן קרדיט לא על סיפורים, אלא על מה שהשיגו ב-10 חודשים לפני שפגשו אותי", אמר.

לכתבה המלאה

4. ירידה במספר הסטארט-אפים? לא בטוח שזה נורא

הנתון של ירידה במספר הסטארט-אפים הופיע בשתי מצגות - של מנכ"ל רשות החדשנות הנכנס דרור בין ושל גבאי מ-SNC. האם הירידה הזאת היא בהכרח אינדיקציה שלילית? יש כאלה שחושבים שלא בהכרח. רונן ניר, שותף מנהל בוויולה ונצ'רס, אמר כי "יש תפישה שחדשנות מתרחשת רק בסטארט־אפים, שחברות גדולות אטיות מדי מכדי לחדש. התפישה הזאת נשברה, חברות גדולות למדו לעשות חדשנות בפנים".

אולם איך זה משפיע על ההיי-טק הישראלי? אי אפשר להיות רגועים לגמרי, אך צריך להבין שסטארט-אפים פנימיים, כמו פפר של בנק לאומי או Wix Answers שהוקם בתוך Wix, הם גם מנוע לחדשנות במשק, בצורה שונה אך לא בהכרח פחות חשובה. בפאנל הסבירו הדוברים דבר נוסף: מה צריך כדי שתצמח יותר חדשנות בארגונים גדולים.

לכתבה המלאה

5. בכמה מכרה יעל ויזל את החברה שלה לוולמארט?

יעל ויזל הקימה את חברת זיקית, שפיתחה תא מדידה וירטואלי. היא אמנם יזמת מוכרת בתעשיית ההיי-טק, אך מכירת סטארט-אפ האופנה שלה לחברת וולמארט בחודש שעבר לא קיבלה את הכותרות הראויות לה. ויזל נהפכה לאחת מהנשים הבודדות שהובילו חברה מאז הקמתה לאקזיט של תשע ספרות. סכום העסקה צפוי להיחשף בדו"חות הכספיים של וולמארט, אולם לפי הערכות מדובר בכ-200 מיליון דולר.

יעל ויזל. אחת מהנשים הבודדות שהובילו חברה מאז הקמתה לאקזיט של תשע ספרותצילום: אוהד צויגנברג

מה עומד מאחורי העסקה? לדברי ויזל, בענקית האמריקאית העריכו בין היתר את מרכיב 'ההתמכרות' ושלל המידע שהיא יכולה לאסוף על העדפות צרכנים: "כשאנחנו הולכים לתא המדידה בחנות אנחנו לוקחים את כל החברים איתנו - מצלמים את עצמנו ושולחים. ובמקרה הזה של רכישת ביגוד אונליין יש מהפכה שלמה של רכישה חברתית ויראלית - אנשים משתפים וחברים רואים אותם מודדים בגדים באסוס. גם כמות המידע האישי שהלקוח מתחיל לשתף היא עצומה, זה כמעט נשק יום הדין שקמעונאית מקבלת מהלקוחות שלה. פתאום זה לא רק כלי למשוך לקוחות אלא ללמוד עליהם וליצור נאמנות לאורך זמן".

לכתבה המלאה

6. הנתון שמראה: חדי הקרן התנתקו מהקרקע

בעבר חברות פרטיות ששוות מעל מיליארד דולר היו מחזה נדיר בעולם, ולכן הן מכונות חדי קרן. בשנים האחרונות מספרם הולך וגדל, ובישראל נוספו למועדון חדי הקרן 24 חברות חדשות - לעומת 30 חברות ב-2020-2018, כך לפי נתונים שאספה קרן ההון סיכון קומרה.

מימין: רונן ניר, מיכל קיסוס הרצוג, אלעד ערן ונעם ענברצילום: אוהד צויגנברג

ואולם הנתון החריג שהציגה סיון שמרי-דהן, שותפה בקרן קומרה, היה לגבי ממוצע ההכנסות של אותם חדי קרן. ב-2019 היו רק 20 חדי קרן וקצב ההכנסות השנתי הממוצע שלהם (ARR) עמד על 100 מיליון דולר. כיום יש 59 חדי קרן ישראליים וה-ARR הממוצע שלהם עומד על 30 מיליון דולר בלבד.

לכתבה המלאה

7. מחסור בעובדים בתחום השבבים? הענקיות רגועות

חמש ענקיות הטכנולוגיה מחזיקות בישראל פעילות שבבים ונראה כי התחרות על העובדים הטכנולוגיים בתחום מעולם לא הייתה כל כך גדולה. למרות זאת, רן ברנסון, סגן נשיא אינטל בקבוצת הפיתוח Core&Client, לא בטוח שאכן קיימת בעיה. "החברות גדולות ובינתיים יש מספיק לכולם, אני דווקא רואה הזדמנות בפריחה, היא תוביל גם יותר סטודנטים למקצוע. החברות הגדולות מגייסות אנשים צעירים עם פוטנציאל גדול ומלוות אותם לאורך הקריירה". הדברים נאמרו במסגרת פאנל שעסק בנושא.

מנגד, כן היתה התייחסות לכך שהאקדמיה הוסטה בשנים האחרונות ללימודי תוכנה על פני חומרה, ומתברר כי בענקיות נוקטים בצעדים כדי לשנות זאת. "יש לנו תוכנית של שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות ומכללות שאיתן אנחנו עובדים, יחד עם חברות גלובליות נוספות כמו אינטל – כדי להכניס תכנים רלוונטיים לתוכניות הלימודים והרחבת מסלולים להנדסת חומרה בתוך מדעי המחשב. אנחנו משתפים פעולה כדי לחשוב על המשק הישראלי בכללותו. בכלל המחשבה שלנו היא איך מפתחים את הקטגוריה קדימה מאשר להתחרות על אינדבידואליים", אמר אוהד יאסין, מנהל קבוצת פיתוח חומרה לאז'ור ומדיה AI, מיקרוסופט ישראל מו"פ. מי שכן סיפר כי הוא מתמודד עם תחרות עזה הוא אורי בייטלר, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ פליופס, שמפתח מעבד אחסון שמאיץ את העיבוד של יישומים בחוות שרתים.

לכתבה המלאה

סער ספרא, מנכל ומייסד BeeWizeצילום: אוהד צויגנברג

מה עוד היה בכנס? איך פייסבוק רוצה לשנות את האופן שבו אנחנו קולטים סאונד; הסטארט-אפ שמצא שיטה אחרת לגדל דבורים; החברה שרוצה לנקות את העולם מזיהום הפלסטיק; איך מתמודדים עם אלרגיות למזון; הדרך של קבוצה להתמודד עם מחלות כרוניות; היזמים הערבים מאחורי ההצלחה של הסטארט־אפ האאט ועוד תכנים מעניינים.

TechNovation, ועידת ההיי-טק השנתית של TheMarker, נערכת בשיתוף בנק לאומי וסטארט-אפ ניישן סנטרל, ובחסות מיקרוסופט, אינטל, רשות החדשנות וקומרה קפיטל

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

לס נייט הכחדה אנושית מרצון

"נחיה חיים ארוכים ואז ניכחד": האיש שרוצה שלא יהיו יותר אנשים בעולם

FILE PHOTO: Twitter logo and a photo of Elon Musk are displayed through magnifier in this illustration taken October 27, 2022. REUTERS/Dado Ruvic/Illustration/File Photo

כיכר העיר המטורפת של אילון מאסק עוד עלולה להרוג אותנו