מפורטוגל ועד פינלנד: סטארט-אפים ישראליים מעסיקים יותר מ-24 אלף עובדים באירופה

יותר מ-910 סטארט-אפים ישראליים פועלים במדינות האיחוד האירופי ובבריטניה, בעיקר בתחום התוכנה והאינטרנט, אך גם במדעי החיים ובטכנולוגיה נקייה - צפו במפה המלאה

מיצג וידאו של הטאואר ברידג' בלונדון, אנגליה
מיצג וידאו של הטאואר ברידג' בלונדון, אנגליהצילום: בלומברג
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

ב-2016, שנה לאחר שייסד את חברת מודיעין הסייבר אינטסייטס (IntSights), אלון ארבץ נחשף לפעילות הסטארט-אפיסטית בלונדון.

כמו רובם המכריע של הסטארט-אפים הישראליים, גם אינטסייטס כיוונה את המוצר שלה מראש לשוק האמריקאי – "זה השוק הגדול ביותר, הוא מכביד פחות ברגולציה, וגם המשקיעים מכירים אותו ומחוברים אליו, כך שהוא נחשב 'טבעי' יותר ליזמים צעירים מישראל", מסביר ארבץ. אלא שיועץ ישראלי ששכרו ארבץ ושותפיו התעקש שדווקא באירופה קיים פוטנציאל בלתי ממומש. לאינטסייטס אמנם היו כבר אנשי מכירות בארה"ב, אבל הלקוחות הראשונים שלה היו דווקא בבריטניה ובגרמניה. כיום היא מעסיקה יותר מעשרה עובדים באירופה.

"כחברה שפונה למגזר העסקי ופועלת בתחום הסייבר, אנחנו עובדים עם שותפים – חברות ייעוץ והטמעה שמתווכות את הטכנולוגיה שלנו ללקוחות שלהן", אומר ארבץ. "למדנו שיש יתרון גדול באירופה מבחינת השותפים המקומיים – אם הם מאמינים במוצר, הם דוחפים אותך לכל הלקוחות שלהם, בעוד הגישה האמריקאית היא 'שהלקוח יאמר איזה מוצר הוא רוצה, ואני אספק לו'. גם תקנות הגנת הפרטיות (GDPR) שנכנסו לאירופה ב-2018 סייעו לצמיחת המוצר שלנו ביבשת".

יתרון נוסף לעבודה באירופה, אומר ארבץ, הוא הפרש השעות הקטן בינה לבין ישראל: "זה מקל מאוד – בפרט בתחילת הדרך, כשאין לך נציגי תמיכה מסביב לשעון".

ארבץ ממליץ לסטארט-אפים ישראליים שרוצים למכור באירופה להתחיל מבריטניה. "זה שוק גדול יחסית, מתקדם ודובר אנגלית, כך שחסמי הכניסה אליו נמוכים בהשוואה למדינות אחרות באירופה", הוא אומר.

המשרות שיוצאות מישראל

מיפוי חדש של פעילות היזמות הישראלית באירופה מגלה כי ארבץ כבר אינו חריג כל כך. מתברר כי לפחות 912 סטארט-אפים ישראליים פועלים במדינות היבשת הישנה, ומעסיקים בה כ-24.2 אלף תושבים אירופאים. את המיפוי, הנחשף כאן לראשונה, ביצעו שלושה גופים – EIT Hub, חממת החדשנות של האיחוד האירופי בישראל; ISERD, המִנהלת הישראלית למו"פ אירופי; וחברת CQ Global, המתמחה בגיוס עובדים גלובלי. המיפוי בוצע לרגל אירוע לציון 25 שנה לשיתוף הפעולה בין האיחוד האירופי לישראל בתחום המו"פ.

העובדה שהאיחוד האירופי מעורב במחקר גורמת לעיוות מסוים בנתונים. אמנם עורכי המחקר מפרטים את מספר החברות והעובדים במדינות השונות - נתון מעניין כשלעצמו - אבל הם מתייחסים רק ל-27 מדינות האיחוד ולבריטניה, שיצאה ממנו ב-2020.

במצב זה, מדינות שבהן קיימת פעילות מו"פ משמעותית של סטארט-אפים ישראליים – כמו אוקראינה ובלארוס – נפקדות. לפי הערכות, שתי המדינות האלה אחראיות לשליש מפעילות הפיתוח היוצאת מישראל לאירופה. פעילות הפיתוח, שמתרכזת לרוב במזרח אירופה (שבה השכר נמוך יחסית), מאפיינת לפי המיפוי רק 24% מהחברות הפעילות באיחוד האירופי, אבל סביר להניח כי שיעור זה גבוה יותר במציאות.

המחקר גם אינו מעריך את מספר העובדים המיוחסים לפעילות הפיתוח. הנתון החסר הזה מעניין במיוחד, משום שמשכורותיהם היו יכולות להיות מושקעות בעובדים ישראלים, שמשלמים מסים בישראל, בניגוד למשכורות של אנשי שיווק ומכירות, למשל, שנדרשים לדבר את השפה של שוק היעד ולהיות קרובים ללקוחות.

למרות זאת, המחקר חושף פעילות ענפה שעוד לא מופתה עד כה במדינות בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה – שבהן מועסקים כ-55% מהעובדים. הפרישה הרחבה של סטארט-אפים ישראליים באירופה עשויה להעיד, יותר מכל, על הצמיחה העסקית של היזמות הישראלית. אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות היא העלייה במספר סבבי גיוס ההון הגדולים. רוב ההון מופנה להאצת המשך הצמיחה שלהן – ובפרט למאמצי שיווק ומכירות.

כיום, יותר מבעבר, קיימת שכבה של חברות שצומחות ומייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה, ולא נמכרות בעודן צעירות. כ-75% מהחברות המחזיקות בפעילות באיחוד האירופי נמצאות בשלב המכירות והצמיחה. כחמישית מהן מצויות בשלב הפיתוח, וכ-4% מהן בשלב ההנבטה (כאשר עוד אין מוצר או מכירות).

לפי המחקר, רוב החברות (38%) שיש להן טביעת רגל במדינות האיחוד הן חברות תוכנה, כחמישית מהן חברות אינטרנט, והשאר פועלות בתחומי התקשורת (11%), מדעי החיים (11%), הטכנולוגיה הנקייה (9%) השבבים (2%) ותחומים אחרים (9%).

עוד מציינים עורכי המחקר כי כ-16% מהסטארט-אפים הישראליים הפועלים באירופה נעזרו בסיוע של האיחוד האירופי בשלבי ההקמה וההתרחבות.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר