64% מהחברה הערבית לא שמעו על תחום היזמות; 78% לא מכירים עובד היי־טק

למרות מחסור חמור של עובדים בהיי־טק, הערבים הם מיעוט זניח של כ-2% בקרב המועסקים בענף בישראל ■ מחקר חדש טוען כי הכשל נעוץ במידה רבה במחסור במודעות בסיסית ■ בערים מעורבות יש מודעות גבוהה יותר ■ "מהפכת היזמות והחדשנות בישראל אינה נגישה לכולם"

אמיתי זיו
אמיתי זיו
חברת היי־טק בת"א. "עובד ערבי צריך לדעת שהוא יכול להתקדם ולא להיות רק מתכנת"
חברת היי־טק בת"א. "עובד ערבי צריך לדעת שהוא יכול להתקדם ולא להיות רק מתכנת"צילום: אייל טואג
אמיתי זיו
אמיתי זיו

מה גורם לערבים להיות מיעוט זניח בהיי־טק הישראלי? על פי מחקר חדש, הסיבה העיקרית לכך היא מחסור במודעות בסיסית ובהיכרות עם הענף, עם סיפורי ההצלחה שלו ועם יזמים שישמשו השראה.

"מהפכת היזמות והחדשנות בישראל, הידועה כ'אומת הסטארט־אפ', אינה נגישה לכולם", נכתב במחקר החדש שערכה עמותת פרזנטנס (Presentense), במימון בנק סיטי. בדברי המבוא למחקר נכתב כי הרוב המוחלט של עובדי ההיי־טק (75%) הם גברים לא חרדים, ואילו יתר האוכלוסיות מודרות מהענף. "ההיי־טק הישראלי מוכר כמנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל, אך לצד זאת קיים תת־ייצוג של יזמים, מייסדים, מנהלים ועובדים מאוכלוסיות מגוונות כגון נשים ועובדים מהחברה הערבית, החרדית והאתיופית".

התעשייה מעסיקה כ–350 אלף עובדים, אבל רק 2.1% מהם מגיעים מהחברה ערבית (לפי נתוני הלמ"ס המעודכנים ל-2018), חרף מחסור חמור של עובדים בענף. מה הסיבה? מהם החסמים? את זה עמותת פרזנטנס, שעוסקת במענים לתת־ייצוג בהיי־טק הישראלי, מעוניינת לבדוק. המחקר, שערכה ד"ר דליה שיינדלין, נערך כסקר בקרב 500 ערבים בוגרים ו–500 נשאלים מהחברה היהודית.

חולוד עיוטי (ימין) ואריאלה רוזןצילום: שני נחמיאס

לפי הסקר, 64% מהמשיבים בחברה הערבית העידו שלא שמעו על תחום היזמות, החדשנות וההיי־טק, בעוד שבקרב היהודים רק 12% העידו כי לא נחשפו לתחום. 78% מהנשאלים מהחברה הערבית דיווחו כי אין להם כל היכרות אישית עם יזמים ועובדי היי־טק, לעומת 62% מהנשאלים מהחברה היהודית.

שונות בתוך החברה הערבית

נוסף על הפער בין יהודים לערבים, ישנו קיטוב גם בתוך החברה הערבית: 52% מהנשאלים אשר דיווחו על היכרות עם תעשיית היזמות וההיי־טק למדו בבתי ספר פרטיים, לעומת 35% שלמדו בבתי ספר ציבוריים. במחקר התגלתה גם חפיפה גבוהה בין רמת המודעות להיי־טק לבין ההכנסה החודשית ורמת ההשכלה: 17% ממסיימי תיכון נחשפו ליזמות, לעומת 45% מבין בוגרי תואר ראשון.

לבסוף, ישנו קשר בין מיקום גיאוגרפי לבין חשיפה ליזמות; בקרב ערבים המתגוררים בערים מעורבות נרשמה מודעות גבוהה יחסית ליזמות — 51% מהנשאלים. ביישובים הערביים בדרום הארץ נרשמה ההיכרות הנמוכה ביותר ליזמות — 15% מהמשיבים — ביחס ל–33% מהערבים המתגוררים ביישובי המשולש ו–36% מערביי הגליל. נזכיר כי כיום נצרת היא במידה רבה "בירת ההיי־טק" של החברה הערבית, ועובדה זו משליכה על כלל אזור הגליל.

מסלול קידום אטי יותר

הבעיה הזו של חשיפה ושל מודעות נמוכות מצטרפת לבעיות אחרות מוכרות של החברה הערבית בנוגע להיי־טק המקומי, כמו היעדר מסגרות חינוך טובות ביישובים ערביים, חוסר רישות חברתי (נטוורקינג) ומרחק גיאוגרפי מאזורי תעסוקת ההיי־טק במרכז.

"המחקר מראה שעבור צעירים ערבים אין חשיפה מספקת לסיפורי הצלחה, לנטוורקינג ולדמויות שישמשו מודלים לחיקוי", מסבירה חולוד עיוטי, מנכ״לית משותפת בפרזנטנס. "באופן כללי, ההיכרות עם ההיי־טק כמעט שאינה קיימת בחברה הערבית, והיא משתנה בהתאם לסביבה שבה הצעירים גדלים — אם מישהו או מישהי רואים מסביבם אנשים שהולכים לעבודת בהיי־טק, הסיכויים שלהם להשתלב בתעשייה גבוהים יותר".

מה הבעיה לקחת 20 יזמים בהיי־טק, ערבים ויהודים, לעבור בבתי ספר, להכיר להם את התעשייה ולספר להם סיפורי הצלחה?

עיוטי: "בתיאוריה זה פשוט - מנכ"לית פייסבוק, לדוגמה, תגיע לבית ספר ותדבר עם הנערות על כמה הן יכולות להיות כמוה, אבל בפועל בגלל הפערים ברקע זה יכול לייצר אפקט הפוך; שהנערה תאמר לעצמה, 'זו האישה שאני לעולם לא אהיה'.

"המודל הרצוי לחיקוי הוא לא יזם טיפוסי, אלא מישהו שנראה כמוני, שגדל כמוני, ששמעתי עליו, שאני מכירה את המשפחה שלו והוא מדבר את השפה התרבותית שלי. גם אם יגיע יזם מנצרת שיספר על הטכניון, זה פחות רלוונטי עבור צעיר ערבי מיפו".

אריאלה רוזן, המנכ"לית המשותפת בארגון, מוסיפה: "צריכים השראה גם עבור העובדים הערבים הקיימים בהיי־טק. עובד ערבי צריך לדעת שהוא יכול להתקדם ולא להיות רק מתכנת, אלא גם מנהל פרויקטים, מנהל מחלקה, סמנכ"ל ומנכ"ל". רוזן מצביעה על נקודה בעייתית נוספת: מרבית הערבים בהיי־טק נכנסים לעבודה לתפקיד ג'וניור (תפקיד ראשוני) גם משום שאין להם רקע צבאי, וזו אחת הסיבות לכך שמסלול הקידום שלהם אטי מזה של הקולגות היהודים.

לבסוף, גם לסוגיות הפוליטיות יש השפעה על ההשתלבות: "יש חשש לאפליה במקומות עבודה", מסכמת עיוטי. "22% מהנשאלים במחקר העידו כי הם חשים שמעסיקים יהודים מעדיפים להעסיק עובדים מהחברה היהודית, ועוד 7% ציינו את ההבדלים התרבותיים כחסם המרכזי מבחינתם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"