השבוע בטקניישן |

לאן נעלם מערך הסייבר, מי חושש מהמשך העבודה מהבית ומה קורה בחדר האוכל של אמדוקס

כתבות ותובנות מהשבוע שחלף, עבור קוראי ההיי-טק של TheMarker

משרדי חברת אמדוקס ברעננה
משרדי חברת אמדוקס ברעננה

החודשים הקרובים, שבהם נוכל (בתקווה) להשאיר את הקורונה מאחורינו, עשויים להיות קריטיים בעיצוב שוק העבודה לשנים הקרובות (לפחות). תהיה לכך השפעה תהיה מרמת המיקרו על העובד, המנהל והעסק הבודד, ועד רמת המאקרו - על פערים חברתיים, שוויון מגדרי ותפיסות ניהוליות.

העבודה מהבית רחוקה מלהיות מושלמת ובחברות רבות מספרים כי גם אם הפרודוקטיביות של העובדים לא בהכרח נפגעה, העבודה הצוותית נפגעה ובעקבות כך הפרודוקטיביות שלה. האתגרים של יצירת סיעור מוחות וירטואלי, מתן פידבק לעובדים ויצירת של תחושת שייכות אצלם עדיין קיימים. למרות ששנה של עבודה מהבית זה פרק זמן ארוך לניסוי כזה, הבנה של הבעיות ומציאת פתרונות לוקחות זמן. זה עדיין לא אומר שצריך לזרוק את הניסוי הזה והתועלת שבצידו לפח. במוקדם או במאוחר יקומו עוד כלים טכנולוגיים שיתנו מענה להיעדר שיחות הברזייה ולצורך לבצע סיעור מוחות ספונטני, או יהפכו את הפגישות הווירטואליות ליותר דומות לפגישות פיזיות (בסוף הטקסט ניתן לקרוא על סטארט-אפ ישראלי שמנסה לעשות זאת והודיע השבוע על גיוס הון).

לפי סקר שערך האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שני שלישים מהחברות הבינלאומיות הגדולות הפועלות בישראל שוקלות לאפשר לעובדים לעבוד מהבית בהיקף של יומיים-שלושה בשבוע (בסקר השתתפו 52 חברות בהן גוגל, מיקרוסופט, אינטל, GM, ברודקום ופייסבוק).

>> לידיעה המלאה

עבודה מרחוק צריכה להיתפש כחשובה בדיוק כמו עבודה מהמשרדצילום: gpointstudio / iStockphoto via G

בשבוע שעבר פרסמה עדי כהן כתבה על חברות ההיי-טק שמצמצמות את הנדל"ן שהן שוכרות, בהן צ'קמרקס, Via, טאבולה, גסטי, סייבריזן ואחרות . עם זאת, הסקר העלה כי רבע מהחברות שוקלות שלא לאפשר לעובדים לעבוד מהבית בכלל, או שיסתפקו ביום אחד בלבד. כלומר, למרות שמדובר בשינוי אדיר לעומת המצב לפני הקורונה, עדיין עלול להיות מצב שבו רוב החברות ידרשו מהעובדים להגיע רוב השבוע למשרד.

>> לידיעה המלאה

נתון אחד בסקר מלמד אותנו מה עשוי לעמוד מאחורי ההחלטה הזאת, והוא לא קשור לפרודוקטיביות של העובדים. 51% מהחברות סבורות כי האתגר הגדול ביותר שלהן הוא שמירה על מחויבות של העובדים. ארגונים צריכים לשאול את עצמם למה זה קורה וללמוד איך מייצרים אצלו את המחויבות לארגון. לא בטוח שהפתרון הוא החזרה של אותם עובדים למשרד.

השאלה היא לאיזה מודל צריך לחזור לאחר המגפה. בשיחות בנושא חוזר על עצמו לא פעם המשפט "אנשים הם יצורים חברתיים". לא בטוח שמאחורי המשפט הזה לא עומדת בעיקר גישה שמרנית של אנשים שמאמינים כי צריך לחזור לעבוד מהמשרד במתכונת כמעט מלאה. נכון, יש יתרונות גדולים - מקצועיים וחברתיים - בפגישה עם הקולגות מהעבודה, אך הצרכים של האנשים כיצורים חברתיים יכולים לקבל מענה גם מחוץ לשעות העבודה. אנשים הם אולי יצורים חברתיים, אך אף אחד לא בא לעולם כדי לעמוד בפקקים כמה שעות ביום, להיעדר מהבית לשעות ארוכות (ולפעמים לא לראות את הילדים) או כדי לבזבז חצי יום בשביל להגיע לפגישה במקום מרוחק. כשמודדים פרודוקטיביות של עובדים, אי אפשר להתעלם מזה.

לאופן שבו יגובש מודל העבודה החדש עשויות להיות השפעות חברתיות רחבות ודרושה חשיבה עמוקה על כך. השבוע פרסמנו פרשנות של אן הלן פיטרסון שפורסמה בניו יורק טיימס. פסקה מהפרשנות. "בלי ניהול מתאים, הדינמיקות שהיו בעייתיות במשרד יחזרו על עצמן בעבודה מרחוק. לדוגמה, אסור לאפשר לאף אחד לעבוד מהמשרד כל יום, אחרת עובדים ינצלו את ההגעה כדי להוכיח שהם טובים יותר ונוכחים יותר. זאת היות שיותר מכולם, אלה שיאמצו את העבודה מהבית בחום יהיו אלה שמצופה מהן לעשות את רוב העבודה בבית עצמו - נשים". הפרשנות סוקרת עוד הרבה מאוד דברים שצריך לחשוב עליהם - אל תפספסו.

>> לידיעה המלאה

עבודה מהבית. "למדנו לעשות הרבה דברים לבד"צילום: Alessia Pierdomenico - Bloomberg

לצד זאת, עבודה מרחוק יכולה לצמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז, שבו נמצאים 79% ממשרות השכירים בסטארט-אפים (לפי נתון שפירסמה למ"ס השבוע) וגם השכר בו גבוה יותר. עבודה מרחוק הייתה יכולה לפזר את החברות ברחבי הארץ, כפי שניתן לראות בכתבה של רותי לוי שעסקה בחברות מחוץ לתל אביב. "זה מאפשר לנו להגיע למועמדים שעד היום לא שקלו אותנו ברצינות", סיפרה בכתבה חנה ינובסקי, סמנכ"לית סיכונים (CRO) בחברת קאחה רובוטיקס (Caja Robotics) שיושבת בבנימינה.

>> לידיעה המלאה

הדבר עובד גם הפוך - חברות מהמרכז יכולות להעסיק עובדים מהפריפריה. אם הקשר בין מגורים ותעסוקה יישבר, עשויה להיות לכך השפעה כלכלית-חברתית דרמטית - על הפערים ואי השוויון, על שילוב אוכלוסיות בתעשיית ההיי-טק, שוק הנדל"ן למגורים ומפת המסחר, חוזקן של הרשויות המקומיות (בגלל שינויים בהכנסות מארנונה) ועוד. לטוב ולרע, להתגבשות המודל של עבודה מהבית עשויים להיות השפעה שלא ניתן לזלזל בה על יחסי הכוחות בחברה הישראלית, בין גברים לנשים, קבוצות האוכלוסייה השונות ועוד.

האם אינטל בדרך להתפצל?

ענקית השבבים אינטל, שאיבדה בשנה האחרונה את הבכורה בשוק השבבים (במונחי שווי שוק) לאנבידיה, החלה לעורר עניין גם בקרב משקיעים אקטיביסטיים, הסבורים כי צריך לשנות את הכיוון שאליו שטה הספינה. השבוע דווח כי המשקיע דן לואב, העומד בראש קרן הגידור תרד פוינט (Third Point) – שצברה נתח מניות בשווי של כמעט מיליארד דולר באינטל - לוחץ על החברה לבצע שינויים אסטרטגיים דרמטיים, ובראשם פיצול פעילות הייצור שלה מפעילות המו"פ.

>> לידיעה המלאה

כיום פעילות הייצור של אינטל לא נמצאת בחזית החדשנות והחברה לא מצליחה להדביק את TSMC, שמייצרת לחברות שבבים שלא מחזיקות במפעלים משלהן. לואב למעשה סבור כי אם אינטל תתחיל לייצר גם ללקוחות אחרים, התמריצים של החברה ישתנו וכל תהליך פיתוח טכנולוגיות ייצור ישתפר. השערה מעניינת ויש בה היגיון, אך כמובן לא בטוח שהיא תתגשם בפועל.

מפעל אינטל בקרית גת. אינטל המשיכה ברבעון האחרון במסע הרכישות וההשקעות שלה בישראלצילום: אינטל ישראל

למהלך כזה עשויה להיות השפעה דרמטית על שוק השבבים, שכן תיווצר תחרות גדולה יותר ל-TSMC, ואינטל עצמה תתפקס. בהמשך לכך, זה עשוי לבלום את פיתוחי השבבים של ענקיות הטכנולוגיה, אם אכן החדשנות בשוק תהיה גדולה יותר. שאלה לא פחות מעניינת היא ההשפעה על ישראל, וספציפית על המפעל החדש שאמור לקום. מוקדם עוד לומר - פיצול החברה, בניגוד לייצור במיקור חוץ, יוביל לכך שאינטל תצטרך לשמור על המפעלים שלה גם בטווח הארוך.

ואולם כאן נכנסים כבר שיקולים נוספים: אם תוקם חברת ייצור חדשה, עם הנהלה ומודלים עסקיים חדשים, יכול מאוד להיות שהיא תעדיף לבנות מפעלים חדשים באסיה, או דווקא בארה"ב - שם קיימים לחצים פוליטיים לשמירת היתרון האיכות האמריקאי. במהלך השנים אינטל בנתה את המפעלים בישראל הן בגלל מענקים נדיבים שקיבלה מהמדינה, והן בגלל הקרבה לפעילות המו"פ. לא בטוח שהשיקולים האלו יישארו רלוונטיים.

>> לניתוח המלא

מי מרוויח מהפריחה של חברות הספאק?

מי שקורא את מדורי ההיי-טק ושוק ההון לא יכול לפספס את העיסוק הגובר בחברות ספאק (SPAC - Special Purpose Acquisition Company), שמאפשרות לחברות פרטיות להיכנס לבורסה באמצעות מיזוג עם חברות ציבוריות (חברות הספאק) ריקות מפעילות ושמוקמות בדיוק למטרה זו. מאחורי חברות הספאק עומד יזם, שמקים את חברת הספאק, מגייס לה כסף ממשקיעים מוסדיים וקרנות גידור ואז יש לו שנתיים כדי למצוא חברה טובה להתמזג איתן. זהו תהליך אלטרנטיבי לתהליך ההנפקה הרגיל (IPO).

בעבר חברות שהשתמשו במסלול הזה סבלו מתדמית שלילית, אך בחודשים האחרונים גם חברות טובות בוחרות בו. בקרב החברות הישראליות, אינוביז כבר הודיעה על מיזוג עם חברת ספאק, וגם חברות טאבולה, פיווניר ו-REE מנהלות מגעים עם חברות ספאק. גם חברות כמו אאוטבריין ואיירון סורס, שהחליטו לבצע הנפקה רגילה, שקלו להתמזג עם ספאק (וסביר להניח כי אם יקבלו הצעה אטרקטיבית - הן עשויות לקבל אותה).

למרות שהתדמית שלו השתפרה והוא מאתגר את תהליך ההנפקה המסורתי שסופג ביקורת, עדיין יש טענות (שנשמעות מוצדקות) כי הוא כלי שמשרת את וול סטריט, מתמרץ עסקאות מיזוג ועלול להכניס גם חברות פחות טובות לבורסה (דבר שעלול לפגוע במשקיעים מן הציבור).

הסיבה לכך היא המודל של הספאק. התגמול של היזמים מותנה בכך שתתבצע עסקה. למשקיעים שמממנים את הספאק, אין בעיה להתחייב לחברות ספאק, מכיוון שהם יכולים לסגת מהעסקה אם הם לא מרוצים מהמיזוג המוצע. יותר מכך, בחלק מהחברות הם מקבלים אופציות בחברה הממוזגת גם אם לא רכשו בסופו של דבר את מניותיה.

החברות הפרטיות - הכסף הגדול בספאק, שמחפש כיום השקעות, מוביל לתחרות גדולה יותר על החברות, ועשוי להביא לעליית שווי. כמו כן, השווי שהן מקבלות מובטח, בניגוד להנפקה רגילה.

>> לידיעה המלאה

למקרה שפספסתם

לאן נעלם מערך הסייבר הלאומי בזמן שהמשק מותקף? (אמיתי זיו). לידיעה המלאה

עם 1,500 עובדים ותקציב עצום, שגיא בן משה בטוח שאינטל לא תוריד גרזן על פרויקט הענק שלו. (שגיא כהן). לראיון המלא

האם רשות החדשנות צריכה להתעסק בהכשרת או השמת עובדים? (טלי חרותי-סובר). לפרשנות המלאה

רשות המסים ניסתה לגבות מאמדוקס 5 מיליון שקל על חדרי האוכל – זה מה שהשיב בית המשפט (רותי לוי). לידיעה המלאה

שתיקת הקבצים: הסיבה שאין לכם מקום בטלפון - ואיך לטפל בבעיה בפעולה אחת (שגיא כהן). למדריך המלא

המידע שלנו חי לנצח באינטרנט - לאמא שלו זה לא יקרה (ניו יורק טיימס). לידיעה המלאה

לפתור את החידה, בלי לשאול: הטכנולוגיה שמאפשרת לדעת איזה חלק בפרסומת הכי אהבתם (רפאלה גויכמן). לידיעה המלאה

למה אראל מרגלית רכש בניין בשדרות רוטשילד בת"א תמורת 66 מיליון שקל (עמרי זרחוביץ'). לידיעה המלאה

מה קורה אצל ענקיות הטכנולוגיה

בעלי העסקים בישראל שגילו יום אחד שמארק צוקרברג סגר להם את צינור החמצן (רפאלה גויכמן ונתי טוקר). לידיעה המלאה

אילון מאסק מלגלג על אפל, אבל טים קוק יכול ללמד אותו דבר או שניים (בלומברג). לידיעה המלאה

הצעיר שפיענח את האלגוריתם של יוטיוב (בלומברג). לידיעה המלאה

אמזון ופייזר ייקחו חלק בהקמת מעבדת חדשנות לבריאות דיגיטלית ברחובות (שגיא כהן). לידיעה המלאה

בדרך לבורסה

אאוטבריין וסימילרווב רוצות לבצע הנפקה רגילה (IPO) בוול סטריט לפי שווי של 2 מיליארד דולר.

חברת REE מנהלת מגעים למיזוג עם חברת ספאק.

לידיעה המלאה

לאן זורם הכסף?

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר

קוסטה ריקה

"בונים פה וילות מטורפות בג׳ונגלים וחברות היי-טק שוכרות חופים לשבוע"