דו"ח: המדינה מזניחה את מו"פ הבריאות - והציבור משלם מחיר כלכלי ובריאותי

הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי בתחום הבריאות הסתכם בפחות מ-1% מכלל הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי ■ "הממשלה צריכה להתערב במקומות שבהם השוק הפרטי לא מצליח לפעול לבדו"

שגיא כהן
שגיא כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לבורנטית עורכת מחקר ליצירת חיסון לקורונה
לבורנטית עורכת מחקר ליצירת חיסון לקורונהצילום: ARND WIEGMANN/רויטרס
שגיא כהן
שגיא כהן

ישראל הגיעה למשבר הקורונה לאחר שהזניחה במשך שנים את ההשקעה במחקר ובפיתוח בתחום הבריאות - כך עולה מדו"ח ונייר עמדה של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. לפי החוקרות שהכינו את המחקר ציפי בוכניק, רינת קליין וד"ר דפנה גץ, ההזנחה הזו היא אחד הגורמים למצב הנוכחי של מערכת הבריאות, וגם מביאה לאובדן ערך כלכלי ולבריחת רעיונות לחברות זרות.

החוקרות ניתחו נתונים של הלמ"ס ו-OECD הנוגעים להשקעה של המדינה במו"פ בתחום הבריאות בעשור האחרון - והגיעו לתמונת מצב מדאיגה ועגומה. לאורך העשור האחרון, הוצאות משרדי הממשלה למו"פ אזרחי בתחום הבריאות הסתכמו בכל שנה בפחות מ-1% מכלל הוצאות משרדי הממשלה על מו"פ אזרחי.

הדו"ח מציג גם ירידה בהשקעה הממשלתית בתחום המחקר בבתי חולים. סך ההוצאות על מחקרים במימון מיוחד בבתי חולים כלליים הגיע ב-2017 ל-347 מיליון שקל, בהשוואה ל-431 מיליון קל בשנת 2012 - ירידה של 20% ב-5 שנים.

מאחר שתחום הבריאות עתיר סיכונים וארוך טווח, הוא לא זוכה להשקעות משמעותיות מהשוק הפרטי. "הממשלה צריכה להתערב במקומות שהשוק הפרטי לא מצליח לפעול לבדו", אומרות החוקרות. "בתחום הבריאות זה משמעותי מאוד. ההיי-טק מסתדר כי יש הרבה חדשנות והשקעות זרות. הצמיחה של ההיי-טק החלה בזכות התערבות ממשלתית בשנות ה-90 וזה מה שמינף את ההיי-טק. בבריאות אין לנו את זה. משרד הבריאות מקבל הרבה כסף, אפשר היה לצפות שחלק מתקציב הבריאות יילך על מו"פ בריאותי - זה לא קורה כמו במדינות אחרות", אומרות החוקרות.

גם ההשקעה שכן נעשית בתחום הבריאות, לטענתן, נעשית ללא שקיפות, אסטרטגיה ותכנון ארוך טווח. ישראל השיקה ב-2018 תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות וכמנוע צמיחה, עם תקציב של כ-900 מיליון שקל עד 2022. אך לפי החוקרות, טרם פורסם לאן הועבר הכסף וכיצד השתמשו בו.

הציבור מפסיד מהמצב גם כלכלית וגם בריאותית. ראשית, בעיה גדולה שנובעת מהיעדר ההשקעה במו"פ בריאותי, היא שממחקרים רפואיים מהאקדמיה מרוויחות בעיקר חברות תרופות זרות. "פארמה זה תחום עם סיכון גבוה ונדרשת השקעה גדולה. הרבה מהרעיונות הטובים הולכים ישירות לחברות תרופות בחו"ל, והמשק לא נהנה מפירות המחקר. אם היינו ממשיכים לפתח אצלנו, היינו מקבלים הרבה יותר כסף על רעיונות שנמכרים בטרם עת לחברות", אומרת ד"ר גץ.

שנית, החוקרות מאמינות שלהשקעה הדלה במו"פ בריאות יש השפעה על יכולת התמודדות עם מגיפת הקורונה. "המוכנות של מערכת הבריאות בכל המדינות תורמת לניהול מוצלח יותר של המשבר, מוכנות שמתבטאת הן בהשקעות הממשלתיות במערכת כולל מחקר רפואי. למרות שלא הוכח בוודאות כי ההשקעה הממשלתית במחקר לטווח ארוך היא שעזרה למדינות כמו פינלנד, נורבגיה ואירלנד להתמודד טוב יותר מישראל עם מגפת הקורונה, לא מן הנמנע כי קשר כזה קיים", נכתב בדו"ח.

לפיכך, החוקרות קוראות לנסח אסטרטגיה ברורה וארוכת טווח הכוללת תרחישים שונים כדוגמת הקורונה, להשקיע תקציבים במחקר רפואי בשיעור הדומה למדינות שנמצאות בחזית הידע מבחינת המחקר הרפואי בעולם ולפעול בשקיפות מלאה כלפי המערכת וכלפי הציבור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי

סוחר בוול סטריט. יכול להיות שזעזוע האינפלציה הנוכחי הוא רק ראשון מני רבים

מציאות חדשה או תקלה היסטורית? אסטרטגיית השקעות בת 20 שנה בסכנה