שעון, פנקס עם דפים נתלשים ובלי תאריכי יעד מזוייפים: חמש עצות מהמשקיע אדן שוחט

וגם: איך אפשר להרוויח משיתוף מידע באופן פומבי

רותי לוי
רותי לוי
אדן שוחט
אדן שוחט, קרן אלף
רותי לוי
רותי לוי

"כשתיכננו את קרן אלף, המטרה היתה לייצר ארגון שזז הכי מהר שאפשר. בשביל זה, צריך לדאוג שהחלטות יום יום לא ידרשו קונסנזוס והיררכיה. כל המידע החל ממצגות דירקטוריון ועד ההסכם שעליו אנחנו עובדים נמצא וזמין לכל האנשים בקרן, כך שכל עובד או עובדת יכולים לקבל החלטה עצמאית ללא צורך בקבלת אישור. בסופו של דבר, אנשים מקבלים החלטות לפי עלות הטעות לעומת עלות הפגיעה של תזוזה איטית - במרבית המקרים, האחרונה היא הרבה יותר גבוהה".

את הדברים אמר המשקיע אדן שוחט, שותף שווה בקרן אלף בכנס טקנוביישן של TheMarker לפרודוקטיביות וחיים דיגיטליים. שוחט הוא דמות מרכזית בזירת היזמות הישראלית. הקרן שהקים יחד עם מייקל אייזנברג, מנהלת נכסים בסך 553 מיליון דולר בשלוש קרנות. היא השקיעה, בין היתר, ב-WeWork, למונייד, ג'ויטיונס ופבריק. לפני שפנה להשקעות הון סיכון הוא היה ממייסדי פייס.קום שנמכרה לפייסבוק, וגם יזם את Geekon - אירוע שנתי שנמשך סופשבוע שבמהלכו עשרות גיקים נפגשים לביצוע פרויקטים יצירתיים, לא שגרתיים ולא נדרשים.

אבל הפיכתו לשם מוכר בקרב יזמים ועובדי היי-טק, קשורה במידה רבה בפרקטיקה של שיתוף מידע, ובגישתו כלפי ניהול זמן ומשימות. "את המידע שלי אני שומר ב-Notion - זה כולל הדברים שאני חושב עליהם, ומה שאני קורא. התחלתי לבשל הרבה, אז אולי המתכונים יהיו גם ציבוריים. וזה מייצר הפתעות טובות וקיצוניות.

"למשל מישהו מנטפליקס שהתעניין בלמה הם מעניינים אותי על בסיס משהו שכתבתי. הסברתי שחברת פורטפוליו עשויה להיות רלוונטית וקיבלתי מידע שלא הייתי מקבל בצורה אחרת. או שהתחלתי לכתוב גם על מציאות מדומה (VR) והתוצאה היתה שיזמים מהתחום פנו אלי בלי שאני הייתי צריך לאתר אותם. אני מוצא שזה גם משפר את זרימת המידע וגם משפר את ההחלטות שלי כי מזרים לי יותר מידע", הוא מסביר.

שוחט העביר בכנס סדנא על פרודוקטיביות, וחלק את הפרקטיקות שמסייעות לו לעבוד ביעילות, בהתאם לשאלות הקהל.

>> לצפייה בכנס בזמן אמת, ולצפייה בתכנים ששודרו ביומיים האחרונים - הירשמו באתר הכנס, או באמצעות הרכיב בכתבה זו, והיכנסו לעמוד האג'נדה.

Powered by Bizzabo

איך משפרים קשב

שוחט משתמש באפליקציית ניהול המשימות אסאנה, בחירה שהוא מסביר בגמישות שלה עבור שיתוף פעולה בצוותים. המשימות שלו מתויגות בשמונה סוגי תגיות 'עכשיו', 'בהמתנה', 'סוף היום', 'סידורים', 'כל מקום', 'בית', 'משרד' ו'מחשב' - "הכי חשוב זה הקונטקסט - אם אני נמצא מול המחשב אסתכל רק על מה שאפשר לעשות דרך המחשב, ואם אני נמצא בחוץ הרשימה תסונן לפי סידורים. קונטקסט הוא עניין משמעותי ברשימות - והוא מעלה את הסיכוי שתסיימו דברים כיוון שעם יותר מידי אפשרויות קשה להחליט ממה להתחיל".

שיטה מיון נוספת היא הגדרת סדרי עדיפויות. שוחט משתמש בשלוש קטגוריות - "Must - אלה דברים שאני לא מסיים את היום לפני שאני מסיים אותם, זו מחויבות שלי לעצמי וזו צריכה להיות רשימה קצרה מאד. Enablers - אלה דברים שאני צריך לעשות כדי שאחרים לא יהיו תקועים עם המשימות שלהם, כי הם מסתמכים עלי. מכיוון שאלה הדברים שמאפשרים לאחרים לעבוד, זה צריך להיות בקדימות כמעט הכי גבוהה".

קטגוריה שלישית היא Best effort - דברים שהסיכוי להגיע אליהם שואף לאפס אבל נמצאים שם בשביל מה שמכונה 'דחיינות פרודוקטיבית' "דחיינות לרוב נחשבת דבר רע, אבל זו עובדת חיים וכולנו עושים את זה ואפשר לראות את זה כדבר טוב. למשל, הייתי צריך להכין מצגת לכנס TheMarker היה ב'מאסט', אבל במקום זה עשיתי הרבה דברים אחרים - בניתי מערכת השקיה מכנית לצמחים בחוץ, ניקיתי את הפילטרים של הרובוט בבית, סידרתי את המדיח, עשיתי יוגה. זה דחיינות אבל אלה דברים שנמצאים אצלי ברשימת הבסט אפורט. אני יכול לעשות אותם אם אני מרגיש שאין לי את האנרגיה לעשות דברים אחרים - והם עדיין יספקו ערך".

איך עובדים יעיל

1. בלי תאריכי יעד מזויפים - "אחד האויבים הכי גדולים שיש, זה רגשות אשם על דברים שלא הספקת לעשות. אני מתכנן יום ביומו ואת השבוע באופן כללי".

2. פומודורו - "מולטי טסקינג לא באמת עובד, בעולם הטכנולוגיה יש מושג 'טיים בוקסינג', אני מקצה למשימה זמן ואני הולך להשתמש בו אבל ברגע שהוא נגמר אני עובר הלאה. הרעיון הבסיסי הוא שפרויקטים מתרחבים, במיוחד אם נתפסים כחשובים. ומצד שני, בלי גבול ברור, הטבע שלנו זה להמשיך לעבוד עליהם ולא להגיע לדברים נוספים.

"פומודורו היא טכניקה שאומרת לחלק משימות ליחידות של 25 דקות עבודה. הכלל הוא שמתחילים לעשות משהו ולא מפסיקים עד שהזמן בטיימר לא נגמר, או שהמשימה מסתיימת. זה עובד כיוון שבתחושה - המחויבות ל-25 דקות היא הרבה יותר פשוטה מאשר ההחלטה שאומרים אני יותר לא נכנס לפייסבוק".

3. פנקס - "בשביל לעבוד בלי להסתכל על הטלפון שיש בו נוטיפיקציות שמסיחות את הדעת, אני מחזיק פנקס. הפנקס הוא עם נייר נתלש. הרשימה עדיין נמצאת באסנה - פשוט כייף לתלוש דפים".

איך נשארים פרואקטיביים

על השאלה איך נשארים פרו-אקטיבים בתוך שטף המטלות שנכפות עלינו, משיב שוחט: "צריך זמן עבודה בלי פגישות. היתה לי את הפריבילגיה למסד לעצמי את יום שלישי ללא פגישות וזה מאפשר עבודות יותר ארוכות טווח, וללמוד דברים חדשים. מה שמעניין זה שזה הפך מנהג בקרן - שאנשים אחרים בקרן אמרו שיום שלישי שלהם ללא פגישות. ואני חושב שיש ערך בלהחיל יום כזה בצוותים שבו אף אחד לא עושה פגישות. הבקרים שלי גם חסומים לעבודה עצמית. לקח לי זמן לוותר על החשיבה שאני יותר יעיל בזמן הלילה".

כנס טקנוביישן לפרודוקטיביות ולחיים דיגיטליים יימשך באופן מקוון עד יום סוף היום (ד'). הכנס מתקיים בשיתוף בנק לאומי, BDO וקבוצת לוצאטו ובחסות מיקרוסופט וביקום. תוכן הכנס נוצר בשיתוף פעולה עם סופרטולז.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"