לראשונה בישראל: קרן הון סיכון שמתמחה בהשקעות בגיימינג

קרן ויגיימס שתנסה להזניק את תעשיית פיתוח המשחקים בישראל - גייסה יותר מ-30 מיליון דולר ■ מייסד הקרן: "אם אתה רוצה להשקיע במשחקים - אתה חייב להיות גיימר, להכיר את המדדים ולשאוף אליהם"

רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
איתן רייסל (ימין) ודניאל כהן
איתן רייסל (ימין) ודניאל כהןצילום: אריק סולטן
רפאלה גויכמן
רפאלה גויכמן

קרן הון סיכון חדשה בשם ויגיימס (VGames), שמתמקדת בהשקעות בסטארט-אפים בתחום הגיימינג, הודיעה היום (ד') כי השלימה סגירה ראשונה של הקרן בסכום של 30 מיליון דולר - כשהיעד הוא גיוס 40 מיליון דולר. את הקרן ייסד איתן רייסל, לשעבר ראש תחום הגיימינג בגוגל ישראל. המשקיעה המובילה בויגיימס היא ויולה ונצ'רס, ואליה יצטרפו עוד כמה משקיעים מתעשיית הגיימינג המקומית.

הקרן החדשה תשקיע בסטודיואים למשחקים בשלבים המוקדמים שלהן (עד סבב גיוס ראשון). רייסל מסביר כי המטרה היא לסייע לתעשיית המשחקים המקומית להתרומם בעזרת רשת הקשרים והניסיון בתחום שצבר ב-4 השנים בהן בנה צוות יעודי בגוגל שיתמוך רק במפתחי משחקים. "להרים חברת משחקים זה לא קל - זה כמו הפקת סרט, צריך ליצור תוכן מהנה שימשוך אנשים לצרוך את המשחקים על בסיס קבוע - וכל תמיכה שאפשר לתת בשלבים ראשונים מסייעת לחברה להתרומם" מסביר רייסל.

עם ההודעה על הגיוס, הודיעה הקרן כי עד כה הקרן ביצעה מספר השקעות בתחום - בהן בחברת משחקי הקאז'ואל Brain Games וב-InnPlay Labs. "אנחנו נתמקד בסטודיואים שמפתחים משחקי AAA (משחקי וידאו מושקעים ויקרים לפיתוח כמו פורטנייט או ליגת האגדות) ועד חברות קז'ואל (כמו המשחק קויין מאסטר של מון אקטיב). זה עסק מאוד בריא שאפשר להגיע בו לרווחיות מהר לעומת תעשיות אחרות בהיי-טק", אמר רייסל.

אסטרטגיית ההשקעות של ויגיימס תהיה בחברות שנמצאות בתחילת דרכן והקרן רוצה גם לשמש סוג של האב לפיתוח אותן חברות - לסייע להן לבנות גם רעיון וגם את צוות הפיתוח. "חשוב שתהיה קרן ייעודית לעולם המשחקים משתי סיבות - צריך התמחות בתחום והרבה יותר חכם לעשות את זה באסטרטגיית פורטפוליו מאשר השקעה אקראית של קרן בחברה או שתיים", מסביר רייסל.

שני מדדים שחשוב לשים לב להם בחברת גיימינג שתרצה לקבל השקעה הם: הז'אנר של המשחק ואם מדובר בחברה שכבר קיבלה השקעה או שהיא בוטסטארפ (חברה במימון עצמי ללא גיוס הון) אז למדוד אותה לפי הריטנשן - כלומר כמה אנשים חוזרים לשחק במשחק אחרי יום, שבוע, 30 יום וכן הלאה. "המדד הזה מעיד בצורה הטובה ביותר מה מידת ההצלחה של המשחק - יותר מהכסף שהוא הכניס לחברה שפיתחה אותו. אם אתה רוצה להשקיע במשחקים - אתה חייב להיות גיימר, להכיר את המדדים שצריך לשאוף אליהם. ככל שיש למשחק יותר עומק, יותר אנשים יגיעו ואפשר לעשות להם מוניטיזציה כי יש קהל קבוע. פורטנייט היא דוגמה טובה - אתה חייב לשבת בגראז', להשקיע זמן ולבנות הרבה תוכן", אומר רייסל.

בתעשיית הגיימינג מרבית החברות בעיקר זקוקות להשקעה הראשונה כדי לפתח את המשחק ולהוציא אותו לשוק. האתגרים בתחום הם רבים - חברות משחקים תלויות בעיקר בחברות צד ג' - פלטפורמות גדולות כמו גוגל, אפל ופייסבוק שעל התשתית שלהן (מערכות הפעלה ודפדפנים) מתבצעת הפצת המשחקים - ובתחום הזה מביא רייסל את הניסיון שצבר בגוגל.

גיימריםצילום: Wolfgang Rattay/רויטרס

"נחשפתי ולמדתי הרבה על העולם הזה ובניתי קשרים בתעשייה. המטרה היא לבנות פלטפורמה שנותנת גישה להרבה שותפים בעלי ניסיון בתחום - למשל עזרה בטיוב קמפיינים. קל להוציא כסף על קמפיין שיווקי אבל חייבים שזה יהיה חכם ומבוסס ניסיון כי חברה שעושה את זה לבד בלי ליווי יכולה לבזבז זמן יקר ויקח לה זמן לצמוח", אמר רייסל.

את המהלך של ויולה ונצ'רס בויגיימס הוביל השותף המנהל בקרן דניאל כהן, שהוביל בשם הקרן את השקעותיה בחברות בתחום הגיימינג כמו לייטריקס, Ex:Co (לשעבר פלייבאז) ולאקי פיש. כהן מסביר שהמטרה היא להביא את הניסיון של הקרן לתעשיית הגיימינג באופן ממוקד. "אנו מאמינים שכפי שעולם הטכנולוגיה משתנה כך גם אנו כקרן צריכים להיות חדשניים, לכן בחרנו להיכנס כמשקיע עוגן בקרן אשר מתמחה בתחום הגיימינג ותאפשר חשיפה ליזמים בעלי פוטנציאל לבניית חברות גלובליות", אמר כהן.

תחום הגיימינג צומח בתקופת הקורונה

תחום הגיימינג נמצא בצמיחה מואצת מאז התפרצות נגיף הקורונה. חברת מחקרי תעשיית הגיימינג Newzoo שהעריכה כי התחום יכניס כ-150 מיליארד דולר ב-2020, עדכנה לאחרונה את ההערכות שלה ל-160 מיליארד דולר בעקבות העלייה בצריכה וההוצאה על משחקים בארבעת החודשים האחרונים. "עולם המשחקים ללא ספק 'מאוד נהנה' מהקורונה. אנשים יושבים בבית ורוצים מדי פעם לברוח ולעסוק בדברים חיוביים ומשחק זאת הדרך לצאת קצת מהמציאות", אמר רייסל.

בעשור האחרון צמחה בישראל תעשיית גיימינג משגשגת של חברות שגם ביצעו אקזיטים מרשימים דוגמת פלייטיקה שנמכרה ב-2016 לקונסורציום חברות סיני ב-4.4 מיליארד דולר. ב-2017 נרכשה חברת פלאריום בסכום של חצי מיליארד דולר ובינואר השנה נרכשה איליון בסכום של 100 מיליון דולר. חברות בולטות נוספות הן מון אקטיב שבתחילת השנה רכשה קרן אינסייט 10% מהמניות שלה בעסקת סקנדרי של 125 מיליון דולר, קרייזי לאבס שהכנסותיה ב-2019 עמדו על כ-100 מיליון דולר. איירון סורס, חברת האינטרנט הגדולה בישראל שעוסקת גם במוניטיזציה עבור חברות משחקים, וגם ביצעה רכישות בתחום.

בישראל פועלות כ-300 חברות שמפתחות משחקים, מרביתן מתמקדות בתעשיית המובייל גיימינג, כך לפי נתונים של עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל. כ-30% מהחברות מתמקדות בתחום הסושיאל גיימינג ורבע מפתחות משחקים לילדים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

עובדי בניין מסייעים בהכוונת התנועה במנהטן, ניו יורק, בתחילת החודש

האם הראלי בשווקים מסמן את התחתית — או שהגרוע מכל עוד לפנינו?

מבט משטח המריבה אל הים. כל דונם שווה מיליונים, ומחירי הבתים בסביבה מגיעים לעשרות מיליוני שקלים

"פתאום הבנו שיש בעיות עם הקיבוץ": השקיעו 30 מיליון שקל בשכונה חדשה ליד שפיים, אבל אז הכל השתבש

אם אחת הסיבות לתוספות השכר המתכוננות למגזר הציבורי היא העלייה החדה בשכר בהיי־טק, הגיע הרגע להכניס להסכמי השכר במגזר הציבורי עוד אלמנטים היי־טקיים

העובדים שהמשכורות שלהם זינקו - ומה אפשר ללמוד מהסכמי השכר בהיי-טק

סופיה, בירת בולגריה. לגור באחת הערים העתיקות באירופה עבור 3,200 שקל בחודש

עשר ערים בעולם שאפשר לחיות בהן בפחות מ-4,000 שקל בחודש – כולל שכר דירה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אישה בטלפון

מטעינים את הטלפון כשהסוללה כמעט גמורה? תשכחו מהלוואה

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות