מי צריך שרת במרתף? ענקית התוכנה אורקל תשקיע בישראל יותר מ-200 מיליון דולר

ענקית התוכנה אורקל מתקרבת לכניסה לישראל עם חוות שרתים מקומית, במהלך שיכול להשפיע על תאגידים גדולים ועל קהילת הסטארט־אפים. אורקל החליטה להקים בישראל חוות שרתים (דאטה סנטר), שדרכה תספק שירותים ללקוחות ישראלים, בעלות של יותר מ-200 מיליון דולר בחמש שנים, לפי הערכות. בספטמבר היא הכריזה על תוכניות להקמת שני שרתי עננים: אחד שמיועד לממשלה ולכוחות הביטחון, עם רמת אבטחה גבוהה במיוחד, והשני שמיועד למגזר העסקי, לקוחות תאגידיים כמו גם חברות הזנק.

אורקל היא הראשונה מבין הענקיות הטכנולוגיות בתחום מחשוב הענן שמכריזה על הקמת אתר ישראלי (בעגת הענף: Region). בשלב זה, לאמזון (aws), מיקרוסופט (אז'ור), גוגל ויבמ אין ענן ישראלי, מה שמונע מלקוחות עם מידע רגיש לעשות שימוש בשירותי הענן שלהן.

מהלך ההקמה של אורקל מוערך במאות מיליוני דולרים, אך האתגר הגדול של החברה הוא גם לאכלס אותו: למצוא לקוחות שיסכימו להעביר את הפעילות שלהם, שכיום מתבצעת עם שרתים פיזיים בתוך החברות והמשרדים, לתצורת ענן. "הגירה" למחשוב ענן כוללת שינוי תודעתי, תפעולי ותרבותי לא פשוט בארגונים. לאור זאת, החלה אורקל לקיים סדרה של פגישות וחינוך שוק עם לקוחות פוטנציאליים.

במסגרת המהלך, אורקל שיגרה לישראל את ערן פייגנבאום, מנהל האבטחה הראשי של פלטפורמת הענן של אורקל ותומך נלהב של מחשוב ענן. "החבר'ה כאן מישראל מילאו לי את היום בפגישות ממשלתיות ואצל קליינטים עסקיים גדולים", הוא מספר. בין היתר, הוא נפגש בישראל עם אנשי IT (האנשים האחראים על מערכות המחשוב בארגון) של בנקים גדולים, מוסדות בריאות ולקוחות מדינה. "השיחה היא סביב הענן בכלל והסייבר בפרט, ולמה אני חושב שמצב האבטחה שלהם יהיה טוב יותר אחרי המעבר לענן".

"אנשי IT התרגלו שהשרתים קרובים אליהם ואפשר לגעת בהם. חלקם גם מתחילים להבין את היתרונות בכך: האפשרות להשתמש ולשלם על כוח מחשוב רק כשאתה צריך אותו, להוסיף פיצ'רים ויכולות בקלות", אומר פייגנבאום. "במקביל, הם רואים את כל פריצות הסייבר ומבינים שהם לא יכולים להתמודד לבד עם כל האיומים, במיוחד לאור המחסור העולמי באנשי אבטחה. עד כה לא היתה להם אפשרות להוציא את הפעילות החוצה לענן כי לא היתה חוות שרתים בישראל, אבל עכשיו המשחק משתנה".

לתכנן ענן לארגונים הרגישים בעולם

פייגנבאום מבין את החששות של הלקוחות. ביולי נחשפה פרשה של דליפת נתונים ענקית מבנק קפיטל וואן האמריקאי: פרטים של כ-100 מיליון לקוחות נגנבו, והכל ממערכת שהחזיק הבנק על הענן הציבורי של אמזון. במסגרת חקירת FBI של המקרה התברר שעובדת אמזון בשם פייג' תומפסון חיפשה שרתי אמזון שלא הוגדרו כראוי - וגנבה כך מידע מבנק קפיטל וואן ו-30 לקוחות אחרים.

פייגנבאום מרגיע ומסביר למה הוא חושב שבמקרה של אורקל, זה לא יקרה: "אורקל נכנסה מאוחר לתחום הענן, אבל היא נהנית מ-Second mover advantage - כלומר, מהיתרון שבלמידה מהמתחרים וקפיצה לדור הבא. אנחנו מתכננים ענן שמיועד לארגונים הרגישים בעולם, כי עם לקוחות אורקל נמנים ממשלות, סוכנויות מודיעין וארגונים פיננסיים —- כאשר כולם מריצים דאטה בייס (בסיסי נתונים; א"ז) של אורקל בהתקנה מקומית.

"כעת האתגר הוא לייצר ענן בטוח עוד יותר. מה שאפשר ללמוד מפרשת קפיטל וואן זה שאמזון אמרה ללקוחות 'מה אתם רוצים - נתנו לכם את הכלים להגן על השרת ולא עשיתם את זה'. אנחנו נהיה הרבה יותר אגרסיביים בווידוא שהענן של הלקוחות בטוח".

בנוסף, אורקל שמה את כל כובד משקלה על מה שהיא מכנה "ענן אוטונומי" - טכנולוגיה שאמורה להפחית משמעותית את הצורך בקונפיגורציה (תצורה) ידנית של הענן. למשל, החברה מבטיחה עדכוני אבטחה שוטפים, תוך כדי העבודה, מבלי צורך "להוריד" את המחשב ולבצע אתחול, כפי שנהוג בפלטפורמות אחרות - מגבלה שמובילה ארגונים רבים לדחות את עדכוני האבטחה ולעשות אותם בסופי שבוע.

לדברי פייגבאום, "כמו שיש רכב אוטונומי, אנחנו רוצים לזוז לאבטחת ענן אוטונומית. אני מדבר על דאטה בייס שמגבה את עצמו, שמאבטח את עצמו וסוגר פרצות באופן אוטומטי".

הממשלה מהגרת לענן

הקמת אתר מקומי של אורקל לשירותי ענן טורפת את הקלפים בתחרות בין ספקיות הענן. כפי שנחשף ב–TheMarker, לפני מספר חודשים השיקה הממשלה את פרויקט "נימבוס" - פרויקט IT ענק שבבסיסו מהלך הגירה הדרגתית של כל תקציב ה-IT הממשלתי, כ-500 מיליון שקל בשנה, לתשתית ושירותי ענן.

בשל סוגיות אבטחה מידע ובעיות חוקיות, הממשלה לא מוכנה לקבל שירותי ענן מחוות שרתים בדבלין, ציריך או פרנקפורט, ולפיכך דרשה שאחת מספקיות הענק תקים אתר-ענן מקומי. אלא שלפני שהן מקימות בישראל אתר-ענן בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, ספקיות הענן העולמיות דרשו מהממשלה הבטחה או התחייבות למינימום שימוש ותשלום - אך הממשלה לא מיהרה להתחייב. ההודעה הפומבית של אורקל שלפיה תקים כאן ענן הגיעה בהפתעה, ובלי שקיבלה הבטחה מראש.

"אורקל החליטה לפתוח בישראל שתי חוות שרתים בגישת "If you build it they will come", אומר פייגנבאום, כשהוא מצטט את השורה המפורסמת מהסרט "שדה החלומות". "זו לא השקעה קטנה, אבל אנחנו מאמינים בזה", הוא אומר.

הגעת אורקל לישראל היא חלק ממהלך אגרסיבי כולל של החברה, מוסיף פיינבאום: "אם לפני שנה היו לאורקל ארבעה אתרים בעולם, כיום יש לה 16 ועד סוף 2020 יהיו לה 40. אם אתה מסתכל על המפה תוכל לראות שאנחנו הולכים לשווקים שהם Under Served". פייגנבאום מתכוון למדינות שעד כה ענקיות הענן התעלמו מהן, ובהן בברזיל, יפן, דרום קוריאה, סעודיה ואיחוד האמירויות.

ייתכן שהבחירה של אורקל נובעת גם בשל יחסיה עם הממשלה: על פי אתר מפתח התקציב, המרכז את כל המידע על תקציבי הממשלה ומשרדיה, קיבלה אורקל מממשלת ישראל כ-29 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. הלקוח הגדול ביותר שלה הוא משרד הבריאות, עם 16.5 מיליון שקל ברישיונות אורקל. אחריו, משרד החינוך עם 8.6 מיליון שקל הוצאות; ומשרד האוצר עם 2.8 מיליון שקל; ובין לקוחות החברה הממשלתיים נכללים גם מינהל התכנון, רשות האוכלוסין ומשרד העלייה והקליטה. בנוסף, ייתכן שלאורקל יש גם לקוחות ביטחוניים שאינם מפורטים בתקציב המדינה ובאתר של מינהל הרכש.

מרשות התקשוב הממשלתית, שמובילה את מהלך נימבוס, נמסר: "בימים אלה מתנהלים הליכים לקראת מכרז מרכזי של מינהל הרכש הממשלתי בשיתוף רשות התקשוב הממשלתי ומערך הסייבר הלאומי עבור שירתי ענן למשרדי הממשלה. אנו שמחים על כל השקעה של שחקן בינלאומי בישראל, דבר המהווה עדות לאטרקטיביות של המשק בעיני השחקנים המובילים בתחום זה".

בשורה טובה גם לסטארט־אפים

אורקל היא שחקנית מסורתית של לקוחות תאגידיים גדולים, ולשם היא מכוונת את מהלכיה העסקיים, אבל כניסתה לישראל היא בשורה טובה גם לקהילת ההזנק. כיום סטארט־אפים נמנעים מרכישת שרתים בבעלות, ונשענים כמעט אך ורק על ספקי ענן ציבורי - אלא שאלה, על פי רוב, דאטה סנטרים הממוקמים במערב אירופה. כניסתה של אורקל תאפשר להם לקבל ענן מהיר יותר, והם יוכלו לשרת לקוחות ישראלים רגישים יותר בקלות.

בקרב חברות הענן ישנה תחרות ערה על סטארט-אפים, וכולן מעניקות להם תקופת התנסות חינם. הן מקוות לגייס סטארט־אפים עוד כשהם קטנים ולהמתין שהם יגדלו עמן. ברגע שסטארט־אפ נקשר עם פלטפורמת ענן אחת, ההגירה לענן אחר הופכת לעניין מסובך, תופעה שמכונה "נעילת ענן" (Cloud Lock).

בכנס OpenWorld שנערך בסן פרנסיסקו באוקטובר, שבו הכריזה החברה גם על כניסתה לישראל, הודיעה אורקל על "חבילת חינם לכל החיים" עבור מפתחים וסטודנטים. החבילה מציעה כוח מחשוב קטן חינם בענן ליזמים בתחילת דרכם, כאמור ללא הגבלת זמן. "בעוד ספקיות אחרות מציעות התנסות חינם של 12 חודשים ואז מתחילות לגבות תשלום, הענן של אורקל יישאר ללא עלות כל עוד אתם משתמשים בו", כתבה החברה בהכרזה הרשמית. עבור סטארט־אפים שצריכים יותר כוח מחשוב בענן, מציעה החברה הנחה קבועה של 70% מהמחירון. כך, היא מנסה לגייס לקוחות הזנק שבאופן מסורתי הולכים לאמזון, אז'ור או גוגל.

ככלל, פעילות הענן היא מנוע צמיחה עבור ענקיות הטכנולוגיה. על פי דו"ח חדש של חברת קנלייס (Canalys), הכנסות מתשתית ענן הסתכמו ב-27.5 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2019 - גידול של 37% לעומת הרבעון המקביל ב-2018. בכך ממשיכה ב-2019 מגמה של זינוק דו־ספרתי בשיעור ההכנסות של חברות הענן, שצפויות לעבור את רף 100 מיליארד הדולר עד סוף השנה. על פי קנלייס, ב-2018-2016 גדלו ההכנסות בתחום בכ-45% משנה לשנה, וב-2018 הסתכמו ב-80 מיליארד דולר.

מה-NSA לתעלולים ביוטיוב

אורקל היא חברת התוכנה השלישית בגודלה בעולם, ונהנית ממחזור מכירות שנתי של 40 מיליארד דולר. מבין השחקניות בשוק הענן הציבורי היא נחשבת החמישית בגודלה, ובדו"ח האחרון דיווחה על הכנסות בתחום "ענן ורישיונות" בסך 6.8 מיליארד דולר ברבעון.

סיפור הצטרפותו של פייגנבאום לאורקל חריג. הוא עזב את ישראל לטובת ארה"ב לפני 32 שנה, בגיל 16. כנער הוא היה האקר חובב ובארה"ב גויס לקהילת המודיעין האמריקאית כחוקר בסוכנות הביון NSA. אחרי שעזב את שירות המדינה הוא עבר להיות "האקר ברישיון" עבור פירמת רואי החשבון PwC והתקדם שם.

"עבדתי עם 50 חברות מהגדולות בעולם וחיפשנו חולשות, אבל אז זה היה קל לפרוץ, קל מדי", הוא משחזר. ב-2007 הצטרף פייגנבאום לגוגל, אחרי שכנועים רבים מצד החברה. "לא חשבתי שהם יצליחו. היו הרבה מנועי חיפוש בשוק", הוא מודה כיום.

בגוגל הוא עבד כאחראי האבטחה בחטיבת האנטרפרייז (תוכנה ארגונית) וליווה את כניסת הענקית לשוק זה עם חבילת G Suite - כלים ותוכנות לפרודוקטיביות ותוכנות לשיתוף פעולה באמצעות מחשוב ענן שמציעה גוגל.

"אחרי עשר שנים בגוגל שיכנעו אותי להצטרף ממש בראשית הדרך לסטארט-אפ בשם Jet.com מתחום הסחר המקוון", מספר פייגנבאום. "זו חברה שהיה לה פוקוס על מילניאלס עם הרבה מתמטיקה ואלגוריתמיקה מאחורי הקלעים, שקבעה אילו מוצרים להציע ללקוחות". ג'ט נמכרה לוולמארט ב–2016, פחות משנתיים לאחר הקמתה, בעסקה של 3.3 מיליארד דולר. פייגנבאום, שהיו לו מניות בחברה, צבר בזכות זאת סכום מכובד.

"החלטתי לקחת חופשה של שלוש־חמש שנים מהחיים. טיילתי באיסלנד, עשיתי טיול של למבורגיני באלפים, ואז טסתי למרוקו. בוקר אחד עליתי על דיונת חול כדי לצלם את הזריחה עם האייפון, ופתאום, בארבע וחצי בבוקר הטלפון מצלצל ועל הקו נמצאת ציידת הראשים של לארי אליסון (מייסד אורקל). היא אמרה משהו כמו: 'אנחנו רוצים לבנות דור שני לענן בהשקעה של מיליארדים'. האתגר נשמע מרתק אז החלטתי לקחת הפסקה מההפסקה ולחזור לעבוד", הוא מספר.

פייגנבאום הצטרף לאורקל באמצע 2018. אגב, אם תחפשו את שמו בגוגל תגיעו לכמה סרטוני יוטיוב שבהם הוא מבצע תעלולים עוצרי נשימה בתור אמן חושים בטלוויזיה האמריקאית תחת שם הבמה "העורב".

התוכניות של אורקל בישראל העירה את אמזון ומיקרוסופט

אורקל מסרבת להסגיר מספרים מדויקים, אך ההשקעה שלה בהקמת ענן מקומי מוערכת ביותר מ-200 מיליון דולר בחמש שנים. הערכה זו כוללת את עלויות הציוד, שרתי החברה, ועלויות אירוח בחוות שרתים מקומית. חברות אירוח בונות מתקנים ריקים עם מזגנים, גנרטורים וכלל המתקנים הנדרשים כדי לאחסן את השרתים שמכניסות אליהן חברות הענן.

אורקל מתמודדת בימים אלה במכרז פתוח על מתקן אירוח. מדובר במכרז שנחשב בשוק ל"בינוני" - כ-400 ארונות לשרתים בסך הכל - ומשתתפות בו כל חברות האירוח הגדולות, ובהן SDS ממודיעין ו-MedOne מטירת הכרמל. המכרז הוא בלוחות זמנים קצרים ובכוונת החברה לבחור ספקית אחסון אחת או יותר (מסיבות של גיבוי ויתירות) כבר בשבועות הקרובים. האתר יהפוך למבצעי עוד ב-2020.

במקביל, ל-TheMarker נודע כי ההחלטה של אורקל זירזה את המתחרות, ולפחות שתיים מהן - אמזון ומיקרוסופט - מסיירות בימים בישראל ובוחנות מתקני אירוח גם הן, לקראת אפשרות להקמת נוכחות מקומית בישראל. אם אחת או שתיהן יחליטו על כניסה לשוק, הן יידרשו למתקנים ענקיים, פי ארבעה בגודלם מזה שאורקל מתכוונת לבנות כאן, בהשקעה שיכולה להגיע ל-800-700 מיליון דולר.

אם אחת מהגדולות תרצה להיכנס לישראל היא תיתקל בבעיה: אין די שטח רצפה פנוי. המתקנים הקיימים מלאים כמעט עד אפס מקום. בימים אלה נבנים במהירות מתקני אירוח חדשים של קבוצת בינת, MedOne ושחקניות אחרות, אולם השלמת הקמת האתרים תיארך לפחות עד אמצע 2021.

תחום אירוח השרתים לוהט. בימים האחרונים הוכרז על מיזוג ענק בתחום חוות השרתים כשהספקית האמריקאית דיג'יטל ריאלטי (Digital Realty) הכריזה על רכישת המתחרה האירופית Interxion לפי שווי של 8.4 מיליארד דולר. הביקוש לשטח אחסון בחוות שרתים צומח במהירות. ראשית, בשל השימוש הגדל בטכנולוגיית שמצריך את הענקיות (כמו אמזון ומיקרוסופט) להרחיב את בסיס השרתים שלהן, לקרב אותו ללקוחות, ולפתוח עוד ועוד אתרים כפי שעושה אורקל כעת. שנית, ארגונים מסורתיים, כמו בנקים או מוסדות רפואיים, מעבירים בהדרגה את השרתים שלהם מ"מהמרתף" למתקנים מתמחים ייעודים.