הביבי־בוט זה רק ההתחלה: הקשר בין פייסבוק לליכוד נחשף

אירועי יום הבחירות בשלישי היו מכוננים ביחסי מדינת ישראל וענקית הטכנולוגיה פייסבוק. במהלך השבוע האחרון של מערכת הבחירות, הרשת החברתית שימשה לכאורה כלי להפרת חוק בעמוד הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. פייסבוק, שמתכוננת לשעת המבחן הגדולה שלה בבחירות 2020 בארה"ב, פעלה בהתאם להוראותיו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר — אך חשפה אגב כך את קשריה עם גורמים פוליטיים בכירים בישראל.

שבוע לפני הבחירות, קיבלו עוקבי העמוד של נתניהו הודעות במסנג'ר של פייסבוק מצ'אט־בוט (תוכנה לניהול שיחה אוטומטית) שהפציר בהם לשכנע חברים להצביע לליכוד ואף סיפק להם תסריט מוכן מראש לשיחה. הפנייה לעוקבים כללה מסרי הסתה נגד הערבים: "אסור שתקום ממשלת שמאל שסומכת על הערבים שרוצים להשמיד את כולנו".

לפייסבוק לקח יום וחצי להגיב לסערה שהתעוררה בעקבות נוסח הפנייה, לפרסם הודעה שלפיה מדובר בהפצת מסר שנאה ובהפרת המדיניות שלה — ולחסום את הצ'אט־בוט של נתניהו ל–24 שעות. בליכוד הכחישו כל מעורבות של נתניהו במקרה וייחסו את הניסוח ל"עובד זוטר".

יומיים לפני הבחירות חזר הצ'אט־בוט לסורו, ובהודעה פרטית במסנג'ר שנשלחה לכל 2.4 מיליון עוקבי העמוד של נתניהו נכתב כי לפי סקרים פנימיים שערכה המפלגה, היא צפויה להפסיד בבחירות. להודעה נוסף גרף של חלוקת הגושים — דבר המהווה עבירה על חוק תעמולת בחירות שאוסר להציג סקרים החל בארבעה ימים לפני פתיחת הקלפיות ועד לסגירתן. למחרת, יממה בלבד לפני הבחירות, עתרו עו"ד שחר בן מאיר וד"ר ענת בן דוד בדחיפות ליו"ר ועדת הבחירות מלצר, בבקשה שיוציא צו מניעה לחשבון המסנג'ר של נתניהו ויורה לפייסבוק לחסום את השימוש בצ'אט־בוט.

אף שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קבע כי אכן מדובר בהפרה של החוק — מלצר חס על הליכוד ולא הורה לחסום את הצ'אט־בוט. הוא הסתפק בדרישה לחדול מהפצת סקרים ודרש מפייסבוק למחוק את ההודעה שנשלחה לעוקבים. ואולם בשלב זה השיבה פייסבוק לוועדת הבחירות כי אינה יכולה למחוק הודעות מסנג'ר, משום שמדובר בתכתובת פרטית — אף שהדבר אפשרי מבחינה טכנולוגית והוכח בעבר.

• החוקרת שעצרה את נתניהו לשלוש שעות ביום הבחירות

ביום הבחירות עצמו הפיץ הצ'אט־בוט הודעה לעוקבים שבה התייחס לסקר, ואז הורה מלצר לחסום אותו. ואולם כעבור שעתיים בלבד הורה מלצר להסיר את החסימה. משרשרת ההתרחשויות הזו ניתן ללמוד כמה דברים.

פייסבוק יכולה לחסום מנהיגים בזמן בחירות

נתניהו הוא כנראה ראש המדינה המכהן הראשון שנחסם במהלך מערכת בחירות בשל עבירה על החוק. בתגובה לחסימת הצ'אט־בוט העלה נתניהו סרטון לרשתות החברתיות, שבו התלונן על ההחלטה: "זה לא מידתי, זה רק לנו, ואני קובל על כך. שייתנו לנו קנס, אני לא מאמין שעושים לנו את זה. בגלל שמישהו מפרסם סקר קטן — הלכו וסגרו לנו את האמצעי לתקשר עם הבוחרים שלנו".

פייסבוק חסמה בעבר ראשי מדינות משימוש בפלטפורמה או חלקים ממנה, אך לא בנסיבות של עבירה על חוקי תעמולת בחירות או הסתה לגזענות. כך למשל, חשבונה האישי של ראש ממשלת נורווגיה, ארנה סולברג, נחסם ב–2016 לאחר ששיתפה תמונה מפורסמת שמציגה ילדה וייטנאמית עירומה נמלטת מהפצצות נפל"ם, במחאה נגד חוקי הצנזורה של פייסבוק. כמו כן, ב–2017 חסמה פייסבוק את חשבונותיו של נשיא צ'צ'ניה, רמזאן קדירוב, ככל הנראה במסגרת סנקציות אמריקאיות בעקבות הפרות של זכויות אדם במדינה.

פייסבוק מנסה להימנע מהתערבות ישירה בתכנים, אך הדבר מציב אותה במלכוד: מצד אחד, היא חוששת מפרשות נוספות של אי־סדרים במערכות בחירות, לאחר הנזק שגרמה לה פרשת קיימברידג' אנליטיקה; ומצד שני היא דוגלת, לטענתה, בערכים ליברליים של חופש ביטוי נרחב, ומעוניינת לאפשר אותו ל–2.5 מיליארד משתמשיה מסביב לעולם.

הקשרים בין המדינה לפייסבוק העמיקו

מערכת הבחירות האחרונה חשפה באופן נרחב את עומק הקשרים בין השלטון בישראל לבין הרשת החברתית. כך למשל, דרישה להסרת פוסטים שעוברים לכאורה על חוקי מדינת ישראל — כולל חוקים נגד הסתה, פרסום שירותי זנות, פדופיליה והזדהות עם ארגוני טרור — יכולה להתבצע רק באמצעות פנייה מטעם מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה לפייסבוק, בהצגת צו של שופט מחוזי.

בנוסף, בשנה האחרונה נחשף כי מלבד מחלקת הסייבר בפרקליטות, גם מערך הסייבר הלאומי — שכפוף למשרד ראש הממשלה, ושפעילותו אינה שקופה לציבור — קיים קשר ישיר עם פייסבוק. בבחירות האחרונות התהדק הקשר בין פייסבוק ליו"ר ועדת הבחירות מלצר.

הקשר בין מלצר לפייסבוק נוצר בשל היעדר חקיקה שמתאימה להשפעה של רשתות חברתיות על מערכות בחירות. באפריל, לפני הבחירות הקודמות, הליכוד סיכל הצעת חוק שביקשה להחיל את חוקי התעמולה על הרשתות החברתיות, על פי המלצות ועדת בייניש — ומלצר היה זה שהחליט לעבוד במסלול עוקף, והורה לפייסבוק להגביר את השקיפות של הפרסומים הפוליטיים בה.

פגישה שנערכה בפברואר בין מלצר ומנכ"לית ועדת הבחירות, אורלי עדס, לבין בכירי החברה שהגיעו מארה"ב ומנהלת קשרי ממשל ומדיניות פייסבוק בישראל, ג'ורדנה קטלר, הובילה לפיתוח כלים טכנולוגיים שאיפשרו לחברה לעמוד בחוקי התעמולה הישראליים. לאחר הפגישה הודיעה ועדת הבחירות כי תמשיך לעמוד בקשר ישיר וקבוע עם פייסבוק, בסיוע מחלקת הסייבר בפרקליטות.

משמעות הדבר היא שגורם שלטוני נוסף בישראל מקיים קשרים ישירים עם חברה מסחרית שיש בידיה השפעה ציבורית עצומה. החלטותיו של מלצר — לרבות חובת סימון מודעות פוליטיות, איסור על פוסטים פוליטיים אנונימיים ואיסור הפצת תוכן לא חוקי — הן התחלה טובה, שממנה תוכל הממשלה הבאה להמשיך להחלת חוקי תעמולת הבחירות גם על הרשתות החברתיות.

הקשר בין פייסבוק לפוליטיקאים נחשף

לאחר שהשופט מלצר הורה לפייסבוק לחסום את הצ'אט־בוט של נתניהו, פנה עו"ד אבי הלוי, היועץ המשפטי של הליכוד, למלצר וביקש ממנו להורות על ביטול הצו. בבקשתו חשף הלוי כי המפלגה יצרה קשר ישיר עם קטלר, שהסבירה להם בעצמה מדוע נחסם החשבון. קשר כזה עם הרשת החברתית שמור ככל הנראה רק לפוליטיקאים ולגופים פוליטיים. במכתבו של הלוי למלצר, נכתב כי "בהתכתבות שהליכוד ניהלה עם פייסבוק, נמסר לליכוד מפי ג'ורדנה קטלר כי לאור החלטתו של כבוד השופט, שממנה עולה כי הליכוד הפר חוק תעמולה של המדינה — הם השעו את הבוט של הליכוד עד סגירת הקלפיות".

מיותר לציין כי לאזרח מן השורה שנחסם על ידי פייסבוק אין מסלול ישיר לפנות דרכו לבכירי הרשת החברתית. כמעט שלא תהיה לו אפשרות ליצור קשר עם גורם אנושי בארגון — וגם אז הדבר לעולם לא יתבצע בהודעת וואטסאפ או בטלפון. בנוסף, יש לתמוה על כך שהמפלגה גילתה לכאורה מפי קטלר את הסיבה לחסימת הצ'אט־בוט — בשעה שהצו של מלצר, שנשלח לליכוד, פירט את הסיבות לכך.

"יש מערכת יחסים דואלית בין פייסבוק למפלגה פוליטית, במיוחד מפלגת שלטון", מסבירה ד"ר תהילה אלטשולר שוורץ, חוקרת בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מצד אחד, מפלגת השלטון היא לקוחה חשובה של פייסבוק בישראל, הן בגלל תקציבי הפרסום שלה והן בגלל מספר הגולשים והמעורבות שלהם בפרסומים שלה — הדברים שעליהם מתבסס המודל העסקי של פייסבוק. בתוך כך, יש פוטנציאל למצב שבו פייסבוק תנסה ללחוץ על מפלגת השלטון לחוקק חקיקה שמיטיבה עם האינטרסים שלה. ראינו שלנתניהו יש עניין גדול בחקיקה שמיטיבה עם מי שמסוגל לספק לו תקשורת אוהדת", אומרת אלטשולר שוורץ.

לדבריה, "חשוב שהחקיקה בישראל סביב פעילות ברשתות חברתיות וברשת כולה תהיה מהודקת וברורה — אחרת היא משאירה פתח חוקי למניפולציות. אסור לנו לעשות אאוטסורסינג לדמוקרטיה. לפייסבוק יש אינטרסים כלכליים, שאינם בהכרח קשורים לקידום הדמוקרטיה הישראלית.

"פייסבוק היא חברה חכמה, כשיש מולה איום היא עושה רגולציה עצמית. בפייסבוק ישראל הבינו שיו"ר ועדת הבחירות עומד להוציא הוראה שתגביל אותה, אז היא עשתה מהלך מקדים. ההחלטה של מלצר לגבי סימון מודעות ומחיקת דפים אנונימיים, כמו גם חסימת הצ'אט־בוט בגלל הפצת פרסום סקרים, יצרו מסגרת של כללים לשימוש בפלטפורמות דיגיטל בתעמולת בחירות".