"בגיוס מתכנתים אנחנו לא מייחסים חשיבות לתואר. שלחי לנו לינק - וזה מספיק"

אבירן מורדו, מנהל הפיתוח של וויקס, למד לתכנת בגיל 12 דרך העתקת קוד ממגזינים, מעדיף לינקים על פני קורות חיים, וחושב שבמקום לבזבז זמן על מתמטיקה, האוניברסיטאות צריכות ללמד עבודת צוות: "במקרה הטוב, האוניברסיטאות הן מנגנון סינון - הן רק מראות על יכולת למידה"

מנהל הפיתוח של וויקס, אבידן מורדו
מנהל הפיתוח של וויקס, אבידן מורדוצילום: אייל טואג
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

האנשים שמובילים את מרכזי הפיתוח הגדולים בישראל. כתבות קודמות בסדרה: ד"ר דורית דור, צ'ק פוינט | גיא אזרד, מארוול | שחר בר אור, ווסטרן דיגיטל | ד"ר עינת אור, סימילרווב | בועז וייזר, אלביט מערכות

חברת וויקס (Wix) כבר הפכה מותג מוכר בקרב משתמשי האינטרנט, הרבה מכך, הודות להוצאות הגבוהות שלה על פרסום במשחקי הסופרבול בארה"ב, ומתן חסויות לקבוצת הבייסבול ניו יורק יאנקיז וקבוצת הכדורגל מנ'צסטר סיטי. עובדה פחות מוכרת היא שוויקס היא אחת ממעסיקות ההיי־טק הגדולות בישראל: 1,350 מתוך 2,100 עובדיה מועסקים בארץ — רובם בנמל תל אביב, וכמה עשרות בבאר שבע.

החברה צברה תאוצה מאז שהונפקה בנאסד"ק בנובמבר 2013, אז קיבלה שווי של 765 מיליון דולר. כיום היא נסחרת לפי שווי של 4.75 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה נסקה ב–70% מתחילת השנה לרמת שיא.

אבל ההצלחה העסקית היא לא ההצלחה היחידה של וויקס. האווירה הצעירה במשרדים — שבהם כלבים מסתובבים בחופשיות, ארוחות הבוקר מוגשות על גג הבניין מול חוף הים של תל אביב, מקרר הבירות זמין כל היום ובית הקפה פתוח לעובדים בלבד — הופכים אותה למוקד משיכה עבור עובדים. התנגדותה הקולנית לרגולציה הישראלית, וכך גם הפורום של חברות הצמיחה שהיא מובילה, הצליחו להביא לשינויים בענף.

בוויקס שיעור גבוה במיוחד של נשים המועסקות במקצועות הליבה הטכנולוגיים — 31%, לעומת ממוצע של 24% בתעשייה כולה. לאלה יש להוסיף את התפישות המשוחררות של החברה לגבי הכשרה וגיוס עובדים, שנחשבו רדיקליות בתחילת הדרך — אך נהפכו בשנים האחרונות לפופולריות בשיח המתנהל בקרב סטארט־אפים צומחים.

בפגישה עם אבירן מורדו, מנהל הפיתוח של וויקס בשמונה השנים האחרונות, עולות תובנות דומות: "בגיוס מתכנתים אנחנו לא מייחסים חשיבות לתואר אקדמי. שלחי לנו לינק שיראה מה את יודעת לעשות, מה תרמת לקוד פתוח, איזו אפליקציה בנית, וזה מספיק", הוא מסביר. "זה לא משנה אם רכשת את הידע הזה עצמאית, כי את מתכנתת מגיל 13, או באמצעות תואר ראשון. את המבחנים שלנו אפשר לעבור בכל שפת תכנות. יש רק קומץ משרות מאוד ספציפיות שאנחנו דורשים בהן ידע מוקדם והתמחות בשפה מסוימת".

צילום: מוטי מילרוד

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

הגישה לתארים קשורה לכך שלכמה מבכירי החברה אין תואר, או שהיא תגובה למצוקת כוח אדם?

מורדו: "אין לכך באמת קשר. אנחנו מאמינים שלאנשים יש יכולות ופוטנציאל ללא קשר לתואר אקדמי, ולא כל אדם יכול ללמוד באוניברסיטה. לכן אנחנו מחפשים עובדים על סמך יכולות, ולא על סמך תעודות. לאוניברסיטאות יש תפקיד של מנגנון הכשרה במקצועות כמו רפואה ועריכת דין, אבל במדעי המחשב הן במקרה הטוב מנגנון סינון. הידע שאת יוצאת אתו מהאוניברסיטה הוא בסיסי ביותר, וכמעט לא רלוונטי לתעשייה. הוא רק מראה שאת מסוגלת ללמוד, והוא מראה את זה גם אם יש לך ממוצע 70. אוניברסיטאות נותנות בסיס טוב והבנה איך עובד מחשב, אבל הן מלמדות טכניקה ושפה שגם ככה לא רלוונטיות לוויקס. בנוסף, הן לא מלמדות אותך איך לעבוד".

אז איך לומדים לעבוד?

"יש לנו בחברה תוכנית הכשרה בת שלושה חודשים למתכנתים צעירים ולבוגרי אוניברסיטאות, שנקראת Kickstart, שבה אנחנו מלמדים את היסודות — איך באמת עובדים בתעשייה. האנשים שמתקבלים לתוכנית הזאת עוברים סינון קפדני, וכשהם מתקבלים הם נחשבים עובדים מן המנין של וויקס, ומקבלים שכר מלא של מתכנת תוך כדי ההכשרה. בסיום הקורס הם מצטרפים לצוותים, כשהם כבר יודעים את הבסיס הנדרש ויכולים להיות פרודוקטיביים".

ואיך האוניברסיטאות יכולות להפוך את עצמן לרלוונטיות?

"אני חושב שאם האוניברסיטאות רוצות להמשיך להיות רלוונטיות הן צריכות לשנות את תוכניות הלימודים, כך שתכלול יותר שיתופי פעולה עם התעשייה, באזורים שבאמת מעניינים את התעשייה: איך עובדים בצוות, עם אנשי מוצר ובדיקות; איך עובדים בווב; איך עובדים במערכות בקנה מידה גדול, ולא רק בתיאוריה. כיום יש לגוגל ולאמזון בסיסי נתונים (כמו DataStore) עם תבניות מסוימות — וצריך לדעת לא רק שהם קיימים, אלא גם מה עושים אתם, למה הם מתאימים ומה המגבלות שלהם".

מה לגבי הבסיס? המתמטיקה באקדמיה לא בונה תהליכי חשיבה?

"העובדה שלומדים אינפי (חשבון אינפיניטסימלי) בתואר ראשון במדעי המחשב לא רלוונטית ל–99% מהתפקידים. זה סתם סינון. מתכנתים לא צריכים מתמטיקה ברמה גבוהה מאוד. אם כבר, הם צריכים סטטיסטיקה. אבל המתמטיקה משתלטת על חלק ניכר מהתואר, במקום להשקיע את הזמן בלימוד מיומנויות רלוונטיות לתעשייה. אותי המתמטיקה כמעט הפילה, ואחר כך אנחנו מתלוננים שאין מספיק אנשים שהולכים ללמוד מדעי המחשב. אם את הולכת להיות מדענית נתונים זה סיפור אחר, אבל כשחברה צריכה מתמטיקה ברמה גבוהה, פשוט לוקחים מתמטיקאים ואלגוריתמיקאים — ולא בוגרי מדעי המחשב".

איך צולחים את מבחן התכנות בוויקס?

"אנחנו רוצים לראות איך המועמד מביע את עצמו מרעיון לקוד. זה לא משהו שכותבים פעם אחת וזורקים אותו. בעולם האמיתי הקוד בפרודקשן, רץ שנים וצריך לתחזק אותו, אז חשוב שהוא יהיה מהונדס נכון, מודולרי, קריא וברור, כדי שאנשים אחרים יוכלו להיכנס אליו ולהבין אותו. אפשר להשוות את זה לכתיבת סיפור עם ובלי סימני פיסוק.

"את הקוד אפשר לכתוב בכל שפה, יש לנו כבר מספיק מתכנתים שיודעים את כל השפות, אבל בסופו של יום אנחנו עובדים על סקאלה בצד השרת, וג'אווה סקריפט וריאקט בצד הלקוח. אחר כך צריך לצלוח את התרבות הארגונית".

מה זאת אומרת?

"התהליך אצלנו מתחיל מהמגייסים המקצועיים, אבל ה–HR (אנשי משאבי אנוש) בודק את ההתאמה לארגון. לוויקס תרבות ארגונית אחרת מרוב החברות — יש פה המון אחריות שזרוקה על הרצפה ומחכה שפשוט תרימי ותקחי. אז אנחנו מצפים מאנשים להיות קצת יזמים, ובעלי יכולת לתקשר, כי אין היררכיות ולא צריך להמתין לאישורים מדרגי הנהלה כדי לעבוד. רוב ההחלטות והרעיונות מגיעים מלמטה, מהעובדים".

מה למשל?

"המעבר לתכנת בשפת סקאלה, למשל, היה רעיון של אחד המתכנתים. זה התחיל מהצוות שלו, ולאט־לאט עוד צוותים ראו שזה מתאים להם, אז הבאנו חברה חיצונית שתלמד אותנו את הבסיס.

"דוגמה אחרת היא ההאקתון הפנימי שאנחנו עושים פעם בשנה. לפני כמה שנים היה צוות שפיתח אימייל מרקטינג. זה כלי שמאפשר לאנשים שמבססים את העסק שלהם על וויקס, לפרסם אותו ולשלוח באימייל קופונים ופרסומים ללקוחות. יש בו אתגר טכנולוגי, כי צריך להוציא את המייל מעוצב ויפה, ולעקוף מנגנוני סינון של ספאם כדי שיגיע לכל הלקוחות. המוצר הזה, שהחל בהאקתון, הוא היום חלק מהחבילה של וויקס".

מודל הקומפניז והגילדות

וויקס, שהוקמה ב–2006 ופיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לבנות אתרי אינטרנט בקלות, שייכת לקבוצה קטנה יחסית של סטארט־אפים ישראליים מצליחים הפונים למשתמשי קצה (B2C), שהצליחו לצמוח ללא תלות בענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות. למעשה, וויקס מצליחה היכן שפתרונות של ענקיות כמו מיקרוסופט (פרונטפייג', אקספרשן) ואפל (iWeb) נכשלו.

בקבוצת הסטארט־אפים הללו ניתן לכלול גם את פייבר הישראלית, זירת מסחר המתווכת שירותים שמציעים עצמאים כמו גרפיקאים ויועצים; אפליקציית המוניות גט; אפליקצית הניווט בתחבורה ציבורית מוביט; ואתר הגנאולוגיה מיי־הריטג'.

בעבר, בניית אתר אינטרנט היתה דבר מורכב, שבצדו עלות גבוהה. בונה האתר היה עובד קשה על תכנות האתר בשפת HTML, ותכנון מבנה האתר ועיצובו הצריכו ימים ארוכים ועלויות גבוהות. וויקס הסירה את החסמים הטכנולוגיים, ומאפשרת לכל אדם עם יכולות טכניות בסיסיות להקים אתר, ללא לימוד מוקדם וללא עלויות פיתוח.

הפלטפורמה של וויקס מקצרת את התהליך, ובמידה רבה העבירה את מרכז הכוח מהמתכנתים למעצבים גרפיים, שיכולים להפוך אתר חובבני למקצועי. ואולם גם מי שניחן בחוש עיצוב בסיסי יכול למצוא את דרכו באתר, באמצעות עבודה עם תבניות עיצוב וכלים אוטומטיים שקיימים בפלטפורמה. במתחרים של וויקס שחקנים מבוססים כמו Wordpress ו–Adobe, וחברות צעירות כמו eMaze.

המשרדים של וויקס בקייבצילום: אלירן רובין

לוויקס יש 125 מיליון משתמשים רשומים, וקהל לקוחות פוטנציאלי עצום. הוא כולל עסקים קטנים כמו מסעדות וצימרים, פרילנסרים כמו צלמים, מעצבים או כל אדם שרוצה להציג תיק עבודות ברשת, וגם אנשים פרטיים שבונים לעצמם בלוג או אתרים לאירועים מיוחדים ולשימוש משפחתי.

בשנה החולפת הוסיפה וויקס שני כלים המלמדים כי היא מעוניינת לפנות גם לקהל מתוחכם ולעסקים גדולים. הראשון, וויקס קוד, שהושק ביולי, מאפשר למפתחים לפתח תוספים על פלטפורמת וויקס על ידי שימוש בג'אווה סקריפט. השני, שהושק בספטמבר, הוא אפשרות להנגשת אתרים לאנשים עם מוגבלויות, כדי לעמוד בתקנות הנגישות החלות על אתרים גדולים או שירותים ציבוריים בישראל וברחבי העולם.

הקמת אתרים בסיסיים בפלטפורמה של וויקס ניתנת בחינם, ואילו הכנסות החברה מגיעות מלקוחות משלמים (2.8% מהמשתמשים), שבוחרים לשלב באתר פיצ'רים מורכבים יותר כמו גביית תשלומים, מערכת ניוזלטרים, גלישה ללא פרסומות והסרת הלוגו של וויקס מהאתר. וויקס הציגה צמיחה שנתית ממוצעת של כ–60% בהכנסות בחמש השנים האחרונות, וב–2017 הסתכמו הכנסותיה ב–426 מיליון דולר. בשורת הרווח החברה עדיין לא מציגה בשורות גדולות, בעיקר מפני שהיא מתמקדת בהשגת צמיחה מהירה על ידי השקעות גבוהות בשיווק ומכירות. ב–2017 היא רשמה הפסד נקי של 56 מיליון דולר — זהה להפסד שנרשם ב–2014. הפסדים אלה היו הגבוהים ביותר מאז שוויקס הפכה לציבורית.

ואולם החברה לא שורפת מזומנים כלל. ההסבר לכך הוא שמרבית המינויים של וויקס הם שנתיים, והחברה מקבלת את הכסף מראש. הוצאות השיווק והמכירות הגיעו ב–2017 ל–48% מההכנסות. למעשה, החברה גוזרת את הוצאות השיווק שלה מהגבייה — אותם כספים שנכנסים לחברה מראש (משתמשים יכולים לרכוש מינוי עד שנתיים קדימה), אך לא בהכרח מוכָּרים באופן חשבונאי. לכן נוצר מצב שבו ככל שהגבייה גבוהה במשך זמן מההכנסות המוכרות, החברה תציג הפסדים.

מורדו גויס לוויקס כשהיתה חברה בת ארבע. הוא התקבל להיות ראש צוות שרת (server) עם ארבעה מתכנתים תחתיו. כיום, שמונה שנים אחרי, הוא מנהל קרוב ל–900 אנשי פיתוח, מהם 770 בישראל.

בשמונה השנים האלה וויקס גדלה מ–100 איש ל–2,100. איך מתמודדים עם צמיחה אגרסיבית כזאת?

"כשגדלנו ל–400 עובדים הָגינו את המבנה הארגוני. וויקס מחולקת לקומפניז (קבוצת המוצר) וגילדות מקצועיות. הקבוצות הן עצמאיות ואחראיות על חתכים שונים, ויש בהן את כל האנשים הדרושים כדי לפתח את המוצר; הגילדות הן המודל שתומך בקבוצות — הן מכשירות ומגייסות את העובדים, ובונות את תשתיות הפיתוח. כך שאם בקבוצה יש לך מעצב שעובד לצד מתכנתים, אנשי בדיקות ואנשי תמיכה, בגילדה המעצב פוגש את כל המעצבים, דבר שמאפשר שיתוף ידע ומתודולוגיות מקצועיות.

"בעבודה היומיומית, הקומפני אומרת מה לעשות, הגילדה אומרת איך לעשות. העבודה היומיומית היא בקבוצות, ו–20% מהזמן מוקדש לגילדות שמתאספות בכל יום חמישי.

"אף שוויקס כיום חברה גדולה, המבנה שלה מאפשר תגובה מהירה. היא בנויה כאסופה של סטארט־אפים, ההחלטות מתקבלות בצוותים קטנים, ולא מצריכות אישור מההנהלה הבכירה, כדי לאפשר תהליך קבלת החלטות מהיר ולא ביורוקרטי".

משרדי וויקס בתל אביבצילום: וויקס

"בלוקהיד מרטין ביזבזנו חצי שנה בניסוח מסמכים, בלי לכתוב שורת קוד אחת"

את עולם הטכנולוגיה גילה מורדו כבר בגיל 12. הוא קיבל את המחשב הראשון שלו — דרגון 32 — אחרי שנרשם לחוג מחשבים, ולדבריו הבין כבר אז שזה מה שהוא רוצה לעשות. "פעם היה טרנד לקחת ולראות מה אפשר לעשות עם המחשב — הדגמת יכולות, גרפיקות, משחקים, מוזיקה וקורא ברקוד", הוא מספר. "היינו נפגשים כל החברים עם עיתוני PC ומעתיקים קוד באסמבלי, וככה למדנו לתכנת". בצבא הוא לא שירת בתפקיד טכנולוגי, אלא כמפקד תצפית במודיעין קרבי.

מורדו למד תואר במדעי המחשב ובמתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה, והחל לעבוד בבית תוכנה קטן בשם איתם מערכות, המפתח פתרונות לניהול ציי רכב. בשיאה של בועת הדוט.קום ב–2000, הוא עבר לבולטימור שבמרילנד בארה"ב כדי להצטרף ל–unwired express, אז סטארט־אפ בהקמה שפיתח פלטפורמות להעברת תוכנות ארגוניות למכשירי תקשורת ניידים כמו טלפונים סלולריים, מחשבים נישאים ויומני כף יד. הסטארט־אפ נסגר ב–2002, ומורדו עבר לעבוד בענקית התעשיות הביטחוניות לוקהיד מרטין, בפרויקט מחשוב של הארכיון הלאומי של ארה"ב (NARA).

"המטרה היתה לארכב כל מסמך דיגיטלי שנוצר אי פעם בכל ארגון ממשלתי — החל בקבצי וורד ובסרטים ועד אפילו משחקי מחשב — ולשמור עליו נגיש בכל שלב ושנה בעתיד, גם כשמערכת ההפעלה לא תהיה קיימת יותר", הוא מסביר. "לצורך העניין, אם אקח מסמך ממעבד תמלילים איינשטיין, צריכה להיות לי אפשרות להמיר אותו לטכנולוגיה קיימת שניתן לגשת אליה. כדי לבנות את הדבר הזה היינו צריכים ליצור את מה שהיום נקרא ענן, אמולטורים, מערכות ללימוד שפה כדי לנתח את כל המסמכים, כי הכל היה צריך לעבור דיגיטציה".

מורדו גויס לפרויקט כקבלן משנה, יחד עם קבוצה גדולה של מתכנתים שניסו להביא את לוקהיד מרטין מוכנה לזכייה במכרז של חצי מיליארד דולר. לדבריו, הוא הצליח לקצר את הפרויקט בחודש שלם — ומהר מאוד תפס מקום בצמוד לארכיטקט הראשי.

כאשר לוקהיד מרטין פיטרה את כל קבלני המשנה והמתינה לתוצאות המכרז, אמרו לו לשבת בצד ולהמתין. בזמן שהתפנה לו הוא פתח בלוג בשם "שווה קריאה", אתר שבו הגולשים ממליצים ומדרגים כתבות ואתרים, בהשראת אתר דיג (Digg) האמריקאי, או הגרסה המודרנית של הסוגה — אתר רדיט (Reddit). כשלוקהיד מרטין זכתה במכרז, התבקש מורדו להוביל את הפרויקט ולגייס 100 אנשים. אבל פוטר ממנו חצי שנה לאחר מכן, כאשר קצין הביטחון של הארכיון הלאומי התחלף, והחליט שעובדים שאינם אזרחים אמריקאים לא יכולים לקחת חלק בפרויקט המזמן להם גישה למסמכים פדרליים רגישים. הוא התבקש לבנות את אותו הפתרון לשוק האזרחי.

"ב–2007 היינו אשתי ואני עם שתי ילדות בנות שלוש ושבע, והיינו צריכים להכריע אם אנחנו נשארים בארה"ב ומגדלים ילדים אמריקאים, או חוזרים לארץ. חזרנו. במשך תקופה בישראל הייתי כמו עובד קבלן, שבאים עם המכונית ואוספים אותו בבוקר לעבוד. עבדתי בשלושה חצאי משרות, עד שהרגשתי שזה יותר מדי, ושאני רוצה לחזור להתפקס במקום אחד. אחרי שבע שנים בארה"ב, בלי רקע של יחידה טכנולוגית, לא היה לי שום נטוורקינג בארץ. הגעתי לוויקס דרך חברת כוח אדם".

דיברת קודם על מודל של קבוצות מוצר וגילדות, איך זה התנהל בחברת ענק כמו לוקהיד מרטין?

“שם למדתי איך לא לעבוד. חוסר יעילות, מודל עבודה של מפל מים (מודל מסורתי המתבסס על העיקרון שלפיו כל שלב מתבצע רק לאחר שקודמו הסתיים; ר"ל). בזבזנו חצי שנה בלי לכתוב שורת קוד אחת, ורק ניסחנו מסמכי תכנון וארכיטקטורה של איך אנחנו הולכים לכתוב את הקוד. הייתי צריך לגייס עשרות עובדים מיותרים, כי ככה היה כתוב בחוזה. לא היתה לי שליטה על הסטאק הטכנולוגי שאני רוצה לעבוד אתו, כי ככה היה בחוזה — גם אם זה לא היה נכון עבור הבעיה שהייתי צריך לפתור".

בשיחות עם מפתחים התגבשה אצלי ההבנה שרובם מחפשים אתגר טכנולוגי, ופחות שמים דגש על המהות של המוצר. מה דעתך על זה?

"אני חושב שזה מאוד תלוי בגיל שבו שואלים את האנשים. הרבה מתכנתים צעירים רוצים את האתגר הטכנולוגי, אז הם הולכים לאדטק (טכנולוגיות פרסום) ופורקס, כי שם נמצאות בעיות טכנולוגיות מורכבות מאוד. אחרי כמה שנים הם מגיעים לשלב שבו רמות השכר הן פחות או יותר אותו הדבר, ומתחילים להסתכל מסביב, ואז היתרון של וויקס הוא שהמוצר שלה מוכר כי הוא פונה למשתמשי קצה, והיא נתפשת כחברה שעושה טוב".

האנשים שמובילים את מרכזי הפיתוח הגדולים בישראל. כתבות קודמות בסדרה: ד"ר דורית דור, צ'ק פוינט | גיא אזרד, מארוול | שחר בר אור, ווסטרן דיגיטל | ד"ר עינת אור, סימילרווב | בועז וייזר, אלביט מערכות

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"